דואר ישראל
צילום: דואר ישראל

פיטורי 1,000 עובדים בדואר ישראל העבירו את החברה לרווח, לקראת ההפרטה

הכנסות החברה עלו ב-10% ל-413 מיליון שקל, החברה הרוויחה 21 מיליון שקל ברבעון השני של השנה לעומת הפסד של 103 מיליון ברבעון המקביל; בשבוע הבא יסתיים השלב הראשון - הגשת פניות ע"י משקיעים. שלב ההצעות המחייבות צפוי ברבעון הראשון של 2024
רוי שיינמן | (12)

דואר ישראל משלים את הפיטורים של 1,000 עובדים בדרך להפרטת החברה ומצליח לעבור לרווח של 21 מיליון שקל ברבעון. הדואר, בדומה לחברות ממשלתיות רבות, סבל מעודף עובדים ואבטלה סמויה. במקביל להתייעלות בדואר - השירות לציבור דווקא משתפר, במקביל לפתיחת סניפים חדשים באזורים עמוסים ועלייה במספר מרכזי המסירה.

במקביל, הדואר מתקדם למאה ה-21 עם החלפה של ציוד בסניפים (כמו מחשבים), השקת שירות לקוחות בווטסאפ עם מענה אנושי בשעות הפעילות ומענה אוטומטי 24/7 והוקם מערך אוטומטי לקליטת ומיון חבילות. השאלה האמיתית היא איך זה לא היה עד היום, אבל התשובה הלא נעימה היא - שירות ממשלתי שאין לו תחרות. אבל הדואר קפא על שמריו וכחלק מתהליך ההפרטה הוא מתייעל ומבין שכדי להיות רלוונטי הוא חייב להיות הרבה יותר גמיש מבעבר.

במסגרת הליך ההפרטה, ב-12 בספטמבר יושלם השלב הראשון של ההליך, בהגשת פניות על ידי משקיעים פוטנציאלים. לאחר בחינת הפניות, פתיחת חדר המידע, והשלמת דרישות נוספות, הגשת ההצעות המחייבות צפויה להתקיים במהלך הרבעון הראשון של 2024. 

 

הכנסות החברה הסתכמו ב-412.5 מיליון שקל לעומת 376.8 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עליה של 9.5%. הרווח הגולמי הסתכם ב-62.5 מיליון שקל (כ-15.1% מההכנסות) לעומת הפסד גולמי של 34.5 מיליון שקל ברבעון המקביל. הרווח הנקי של החברה ברבעון השני הסתכם ב-20.9 מיליון שקל, בהמשך לרווח של 8 מיליון שקל ברבעון הראשון, ובהשוואה להפסד של 103.4 מיליון שקל ברבעון המקביל.

בעקבות רווחי הון ממכירת נכסים הדואר רשם במחצית השנה רווח של 175 מיליון שקל, בהשוואה להפסד של 176 מיליון במחצית הראשונה של השנה שעברה.

דוד לרון, מנכ"ל דואר ישראל: "השלמנו מחצית מצוינת עם הישגים חסרי תקדים, הישגים שאפשרו לנו להקדים תוכניות משמעותיות לשיפור השירות בהשקעה של מיליוני שקלים. אנחנו ניצבים בימים אלו בעיצומו של מהלך היסטורי להפרטת דואר ישראל, כשהחברה יציבה ואטרקטיבית, ורכישתה נבחנת על ידי משקיעים מהשורה הראשונה מהארץ ומהעולם. ככל שתוסר עננת ההתערבות הפוליטית ויתאפשר המשך ניהול מקצועי ועצמאי של החברה, נוכל להשלים את ההפרטה בהצלחה בתוך חודשים בודדים לטובת הציבור, העובדים והחברה."   

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    שחר 27/03/2025 20:58
    הגב לתגובה זו
    החברה הכי שרלטנית והכי כושלת בכדור הארץ.
  • 11.
    קארין 06/09/2023 22:38
    הגב לתגובה זו
    בנק הדואר הפך לסיוט שאין לתאר בכלל.אין תורים ואם יש לי חשבון אני לא יכולה בכלל לבצע הפקדות וחוזרים לי צ'קים.אין מענה בכלל.
  • 10.
    אלכס 05/09/2023 19:16
    הגב לתגובה זו
    הדואר במתכונת הנוכחית לא רווחי משחקים עם המספרים כמו שרוצים הכל ממכירת הנכסים
  • 9.
    מפוקח 04/09/2023 22:55
    הגב לתגובה זו
    0 שירות. פלא שעברו לרווחים?
  • 8.
    משה משה 04/09/2023 12:14
    הגב לתגובה זו
    דואר ישראל התפרק רק בגלל ניהול כושל לאורך שניים ביו ועדין יש כל מיני מיותרים שמקבלים משכורות עתק על כלום ובסוף זאת התוצאה של כל ממשלות ישראל עובדים מותשים ושירות גרוע במיוחד בדרג ההנהלה
  • 7.
    המגיב 04/09/2023 11:45
    הגב לתגובה זו
    זה לא חוכמה גדולה. מעבר לזה - השירות בדואר ממש לא השתפר - לפחות בענייני תשלומים. חבילות בכל מקרה הם כבר כמעט לא מחלקים, ומעבירים את זה לחנויות פרטיות. ובנוסף לכל זה - "שכחתם", שהם התחילו לגבות עמלה על כל חשבון שמשולם בסניף הדואר, דבר שלא היה בעבר. שני שקל על כל חשבון שמשולם בדואר - זה מיליוני שקלים בשנה.
  • 6.
    מורדי 03/09/2023 22:40
    הגב לתגובה זו
    מצויין הפרטה תעשה לדואר ישראל רק טוב כי השירות שלהם פח אשפה
  • 5.
    מיכאל 03/09/2023 17:43
    הגב לתגובה זו
    כל בר דעת מבין את זה
  • 4.
    אני1 03/09/2023 15:31
    הגב לתגובה זו
    פוטר היו"ר ומישהו מקורב יזכה בקרדיט...
  • 3.
    לסגור הכל לפטר את כולם כולל המנכ״ל. שרות מיותר לא 03/09/2023 13:32
    הגב לתגובה זו
    לסגור הכל לפטר את כולם כולל המנכ״ל. שרות מיותר לא רלוונטי בימים האלו
  • 2.
    יש לנו ממשלה עם מחויבות להרוס את כל מה שטוב כאן. א 03/09/2023 12:28
    הגב לתגובה זו
    יש לנו ממשלה עם מחויבות להרוס את כל מה שטוב כאן. אידיוטים כמו קרעי ואמסלם נחושים להעיף יו״ר מקצועי ומצליח ולמנות במקומו בובה פוליטית.
  • 1.
    קלקלן 03/09/2023 12:22
    הגב לתגובה זו
    הרווחים לא אמיתייפ ונןבעים צכל מיני משחקים חשבונאים ולא מפעילןת הליבה של הדואר האלקטרוני הנותרת הפסדית(!)
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).