מכת מדינה: תושב לוד בעל מחצבה הפיץ חשבוניות מס פיקטיביות של 2 מיליון שקל
מכת המדינה של הפצת חשבוניות פיקטיביות לא מפסיקה. כזכור היוזמה של רשות המסים לחייב את שיגור החשבוניות לרשות עבור כל עסקה מעל סכום של 5,000 שקל נפלה במסגרת הדיונים על חוק ההסדרים השנה. וכך ממשיכה היחידה המשפטית ברשות המסים להגיש כתבי אישום כנגד עבריים המפיצים חשבוניות פיקטיביות.
היחידה המשפטית במחוז מרכז ברשות המסים הגישה לאחרונה שלושה כתבי אישום המתייחסים לשלושה מקרים נפרדים שבהם מואשמים עוסקים שונים בהתחמקות מתשלום מס. כך עולה מכתבי האישום שהוגשו לבית משפט השלום בכפר סבא ובית משפט השלום ברמלה ע"י עו"ד מורן דן צלקא ועו"ד שהם שר.
הני עליוי, תושב לוד ובעל עסק לחציבת אבן, נחשד בהתחמקות מתשלום מס בסכום העומד על כ-2 מיליון שקל. לפי כתב האישום, הנאשם ניכה במהלך שנת 2020 מס תשומות על שם עוסקים שונים, מבלי שהיו לו מסמכים המעידים על ביצוע שירותים עבורם. כתב האישום הוגש בעקבות חקירה של מחלקת חקירות מכס ומע"מ ת"א.
בנוסף הוגש כתב אישום כנגד לויאם פדילה, תושב טירה ובעל עסק להובלת נוסעים, עבירות של שימוש במסמכים הנחזים להיות חשבוניות מס על שמות עוסקים שונים, מבלי שעשה או התחייב לעשות את העסקאות שלגביהן הוצאו המסמכים. ערך המס המגולם בחשבוניות הפיקטיביות עומד על 230 אלף שקל. כתב האישום הוגש בעקבות ביקורת של מע"מ נתניה.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 6.דש 30/08/2023 08:18הגב לתגובה זויש בשוק כמויות עצומות של בוגרי לימודי ראיית חשבון ועורכי דין שלא מוצאים משרה .לגייס אותם כדי שיעשו סדר ברשות המיסים כי הברדק חוגג ואין פיקוח
- 5.גיל 30/08/2023 07:12הגב לתגובה זולא יתכן שכל הכסף השחור אצל הערבים צריך לפקח על הקבלנים בצורה יותר טובה
- 4.מוטי 29/08/2023 16:54הגב לתגובה זומבחינתם זה מצווה לדפוק את היהודים אם אפשר. חיים חיי פאר בישראל, וילות מפוארות , מכוניות יוקרה, וכו'.
- 3.טל 29/08/2023 15:59הגב לתגובה זוככה הם פוגעים בנו , דרך הטרור הפלילי !!!!
- 2.כמה לא מפתיע שכולם ערבים (ל"ת)dudu 29/08/2023 15:41הגב לתגובה זו
- 1.יש להכניס פושעים כאלו לכלא ל10 שנים לפחות!!! (ל"ת)בתי המשפט אשמים 29/08/2023 15:32הגב לתגובה זו
עו"ד חלה לאחר ששמע על פיטוריו - ודרש הכרה מביטוח לאומי
הבחור שעבד בחברת נדל"ן, בדיוק כשלקח משכנתה והקים בית עם אשתו וילדיו, הבין משיחה עם היועץ המשפטי כי הוא בדרך החוצה. כשבוע לאחר שנמסר לו מכתב הפיטורים הוא החל לחוש כאבים, ואובחן כחולה בסוכרת נעורים. בית הדין האזורי לעבודה קבע כי התקיימה שיחה ששימשה "אירוע
מיוחד" לפי ההגדרה בחוק, וכי יש למנות מומחה רפואי כדי שזה יבחן אם קיים קשר סיבתי בין הלחץ שחווה לבין פרוץ המחלה
בתחילת דרכו המקצועית, חש עורך דין צעיר, נשוי ואב לילדים, שהקרקע נשמטת תחת רגליו. הוא זה עתה התחיל לשלם משכנתה על בית חדש, כשבמקביל הבוס שלו החל לשדר לו מסרים מטרידים על עתידו המקצועי. שורת אירועים שהחלה בשיחות בעבודה והסתיימה בפיטורים הביאה אותו לתחושות קשות וללחץ עצום. כשבוע בלבד לאחר שקיבל את מכתב הפיטורים הוא החל לחוש כאבים, ובבדיקות רפואיות אובחן כחולה בסוכרת נעורים. מכאן הדרך לבית הדין לעבודה היתה קצרה - שם הוא ביקש כי המחלה תוכר כפגיעה בעבודה. בפסק דין ארוך ומפורט שניתן באחרונה, קבעה השופטת מירב קליימן כי התובע עמד בנטל להוכיח קיומו של "אירוע מיוחד" בעבודתו, המצדיק מינוי מומחה רפואי שיבחן את הקשר בין אותו אירוע לפרוץ המחלה.
על פי פסק הדין, התובע, עורך דין יליד 1987, החל לעבוד באוגוסט 2021 במחלקה המשפטית של חברת נדל"ן העוסקת בהתחדשות עירונית. עד פברואר 2022, היחסים עם ממוניו היו טובים וחבריים, אבל באותו חודש חל שינוי ביחס הממונה הישיר כלפיו. התובע יצא לחופשה שאושרה מראש, אך הובהר לו על ידי מנהלו כי אחד מבעלי החברה לא ראה בעין יפה את יציאתו. במקביל, הצטרפה עובדת חדשה שקיבלה משימות רבות, בעוד שהתובע כמעט שלא קיבל עבודה.
האירוע המרכזי התרחש ב-27 או 28 במרץ 2022, כשהתובע נכח במשרד יחד עם היועץ המשפטי של החברה, עו"ד רפאל גלילוב. בשיחה ביניהם, סיפר גלילוב על כוונה לפטר את אחד מעובדי המחלקה, וציין כי עורכי דין צעירים יוכלו למצוא עבודה בקלות. התובע העיד כי באותו רגע הבין כי גם הוא הבא בתור וכי עתידו בחברה מוטל בספק. לדבריו, "נפל לי האסימון... התחברו לי כל חלקי הפאזל - ההתרחקות של הממונה, אי קבלת משימות, הגעת עובדת חדשה - וחשתי דחק עצום". לאחר השיחה, סיפר התובע, הוא נכנס ללחץ כבד. הוא חשש שלא ימצא עבודה חדשה, ראה בכך כישלון אישי, ושיתף את אשתו והוריו במצבו. התמונה הקשה קיבלה משנה תוקף כשהוזמן לשימוע ב-1 במאי 2022, וב-3 במאי קיבל את מכתב הפיטורים.
הבטוח הלאומי טען שאין פה אירוע תאונתי לפי החוק
כעבור ימים ספורים מהפיטורים, ב-12 במאי 2022, החל התובע לחוש כאבים חריפים בעת מתן שתן. בבדיקות שנערכו התברר כי רמת הסוכר בדמו גבוהה במיוחד, והוא נשלח למיון, שם אובחן כחולה בסוכרת נעורים. מכאן הדרך להגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי היתה קצרה: התובע ביקש להכיר במחלתו כפגיעה בעבודה. ואולם הביטוח הלאומי דחה את התביעה, בנימוק שמתח מתמשך אינו נחשב "אירוע תאונתי" לפי החוק.
- כבאי שנפגע ממפגע בתחנה יפוצה בסכום אסטרונומי
- חקירת המשטרה נגד עו"ד תיחשב "אירוע מיוחד בעבודה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפני בית הדין טען התובע כי רצף האירועים, ובעיקר השיחה הדרמטית שהתרחשה במרץ, גרמו לו לדחק נפשי חריג שהוביל להתפרצות המחלה. הנתבע, המוסד לביטוח לאומי, טען מנגד כי מדובר לכל היותר במתח מתמשך שאינו מוכר כפגיעה בעבודה, וכי השיחה עם היועץ המשפטי לא עסקה בפיטורי התובע אלא בפיטורי עובד אחר. עוד טען המוסד כי התובע עצמו דיווח לרופא כי הוא מתמודד עם מתח מזה זמן, ואף נמנע מלזמן לעדות את ממוניו, שהיו יכולים לשפוך אור על השתלשלות האירועים.
