מכת מדינה: תושב לוד בעל מחצבה הפיץ חשבוניות מס פיקטיביות של 2 מיליון שקל
מכת המדינה של הפצת חשבוניות פיקטיביות לא מפסיקה. כזכור היוזמה של רשות המסים לחייב את שיגור החשבוניות לרשות עבור כל עסקה מעל סכום של 5,000 שקל נפלה במסגרת הדיונים על חוק ההסדרים השנה. וכך ממשיכה היחידה המשפטית ברשות המסים להגיש כתבי אישום כנגד עבריים המפיצים חשבוניות פיקטיביות.
היחידה המשפטית במחוז מרכז ברשות המסים הגישה לאחרונה שלושה כתבי אישום המתייחסים לשלושה מקרים נפרדים שבהם מואשמים עוסקים שונים בהתחמקות מתשלום מס. כך עולה מכתבי האישום שהוגשו לבית משפט השלום בכפר סבא ובית משפט השלום ברמלה ע"י עו"ד מורן דן צלקא ועו"ד שהם שר.
הני עליוי, תושב לוד ובעל עסק לחציבת אבן, נחשד בהתחמקות מתשלום מס בסכום העומד על כ-2 מיליון שקל. לפי כתב האישום, הנאשם ניכה במהלך שנת 2020 מס תשומות על שם עוסקים שונים, מבלי שהיו לו מסמכים המעידים על ביצוע שירותים עבורם. כתב האישום הוגש בעקבות חקירה של מחלקת חקירות מכס ומע"מ ת"א.
בנוסף הוגש כתב אישום כנגד לויאם פדילה, תושב טירה ובעל עסק להובלת נוסעים, עבירות של שימוש במסמכים הנחזים להיות חשבוניות מס על שמות עוסקים שונים, מבלי שעשה או התחייב לעשות את העסקאות שלגביהן הוצאו המסמכים. ערך המס המגולם בחשבוניות הפיקטיביות עומד על 230 אלף שקל. כתב האישום הוגש בעקבות ביקורת של מע"מ נתניה.
- השותפים הסתכסכו - ואז נחשפה התמונה האמיתית
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 6.דש 30/08/2023 08:18הגב לתגובה זויש בשוק כמויות עצומות של בוגרי לימודי ראיית חשבון ועורכי דין שלא מוצאים משרה .לגייס אותם כדי שיעשו סדר ברשות המיסים כי הברדק חוגג ואין פיקוח
- 5.גיל 30/08/2023 07:12הגב לתגובה זולא יתכן שכל הכסף השחור אצל הערבים צריך לפקח על הקבלנים בצורה יותר טובה
- 4.מוטי 29/08/2023 16:54הגב לתגובה זומבחינתם זה מצווה לדפוק את היהודים אם אפשר. חיים חיי פאר בישראל, וילות מפוארות , מכוניות יוקרה, וכו'.
- 3.טל 29/08/2023 15:59הגב לתגובה זוככה הם פוגעים בנו , דרך הטרור הפלילי !!!!
- 2.כמה לא מפתיע שכולם ערבים (ל"ת)dudu 29/08/2023 15:41הגב לתגובה זו
- 1.יש להכניס פושעים כאלו לכלא ל10 שנים לפחות!!! (ל"ת)בתי המשפט אשמים 29/08/2023 15:32הגב לתגובה זו
המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים
בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי
בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.
מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.
שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.
"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"
המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".
- האח יוכל לקבל את המשק - וזה מה שיידרש לעשות
- ועד של מושב יפצה במאות אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.
