ציון נכשל למערכת המשפט בישראל: איטית מאוד ביחס לעולם - הנה המספרים
כך על פי דוח משותף למשרד המשפטים, הנהלת בתי המשפט והמשטרה. זמן ההליך הפלילי בישראל ארוך פי 2 מאשר הממוצע, יותר מפי 2 וחצי מאשר בשוויץ, הולנד וניו זילנד, פי 3 וחצי מאנגליה ונרווגיה ופי 6 מאשר בדנמרק - סחבת גדולה שמחייבת שינוי במערכת המשפט. אבל האם זו גזירת גורל? "רבים מהעיכובים טכניים וניתן למנוע אותם"
"ההליך הפלילי בישראל ארוך באופן ניכר בהשוואה למדינות בעולם" כך קובע דוח משותף למשרד המשפטים, הנהלת בתי המשפט והמשטרה ובעצם מודה שחייבים לבצע שינוי משמעותי במערכת המשפט, ללא כל קשר למה שקורה בפוליטיקה.
עינוי דין משמעותי כלפי הציבור הוא דבר שלא אמור לקרות במדינה מתקדמת. כל אדם שהוא צריך לקבל פסק דין תוך פרק זמן סביר. אבל זמן ההליך הפלילי בישראל ארוך פי 2 מאשר הממוצע, יותר מפי 2 וחצי מאשר בשוויץ, הולנד וניו זילנד, פי 3 וחצי מאנגליה ונרווגיה ופי 6 מאשר בדנמרק. ההליך בישראל ארוך ב-30% לעומת פורטוגל וב-50% לעומת ספרד, ב-74% לעומת שבדיה (ואלה המדינות שעוד נמצאות קרוב יחסית לישראל).
בתיקים בהם מתנהל הליך הוכחות מלא הזמן אפילו ארוך יותר - כ-33 חודשים בממוצע (כולל הכנת כתב אישום). על פי הדוח, מדובר בבעיה שבהחלט אפשר לפתור: "רבים מהעיכובים הם טכניים במהותם וניתן למנוע אותם, מבלי לפגוע בטיב ההליך או בזכויות של מי מהמעורבים בו, תוך נקיטה בצעדי התייעלות". הנתונים של מערכת המשפט נאספו מ-70 אלף תיקים פליליים שהסתיימו במהלך 5 השנים האחרונות במטרה לנסות לאתר 'צווארי בקבוק'.
- בית המשפט ביטל את קנס הענק שהוטל על טראמפ – ההרשעה נותרה על כנה
- משבר בהתחדשות העירונית? פסק דין חדש עלול להפוך פרויקטים ללא כלכליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההליך הפלילי בישראל ביחס לעולם. מקור: דוח הוועדה המשותפת למשרד המשפטים, הנהלת בתי המשפט והמשטרה
השלב הממושך ביותר בהליך הוא טרום בירור האשמה, כלומר פרק הזמן החל מהגשת כתב האישום ועד למענה לכתב האישום, והוא נמשך כ-11 חודשים בממוצע. על פי הנתונים, בחצי מהתיקים בבית המשפט השלום יש עיכוב של כחצי שנה לצורך איתור הנאשם וזימונו, "אותו ניתן למנוע ולבצע בפרק זמן קצר יותר, באמצעות הבניית תהליך סדור באמצעים סבירים".
>> מנכ"ל אלביט מערכות, בצלאל מכליס בשיחה על העבר ועל עתיד החברה; מנכ"ל צים, אלי גליקמן יספר על התקופה המטלטלת ועל העתיד; וגם - המניות הטובות להשקעה על פי דירוג ביזפורטל - הירשמו לוועידה הכלכלית של ביזפורטל
כמה זמן אורך תיק? בין שנתיים לשלוש שנים ורבע
על פי הנתונים, משך תיק 'קצר' שמנוהל ללא הוכחות מגיע ל-21 חודשים, כמעט שנתיים. כאשר זמן הכנת כתב האישום אורך כ-5 חודשים, שלב הבירורים עוד כמעט שנה ושלב גזירת הדין עוד 5 חודשים.
בתיקים מנוהלים (ארוכים יותר) משך הזמן הוא 39 חודשים, או שלוש שנים ורבע. כאשר הכנת כתב האישום לוקח כ-5 חודשים, טרום בירור האשמה יותר מ-10 חודשים, המתנה לשלב ההוכחות עוד יותר מחצי שנה, אחר כך שוב יותר מ-10 שחודשים שלב ההוכחות ועוד יותר מחצי שנה עד לקבלת גזר הדין.
- חברת הארנק באילת: הערעור שהתקבל והזיכוי שנשלל
- המתנה של ארבע שעות הובילה לפיצוי של מיליונים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד
משך התיקים (בחודשים). מקור: הוועדה המשותפת למשרד המשפטים, הנהלת בתי המשפט והמשטרה
בדוח מדברים גם על המחסור הגדול בשופטי שלום מה שגורם ל"פערי זמנים ניכרים בין דיון לדיון בבתי המשפט ובפרט בבתי המשפט השלום". על פי הנתונים, זמן הטיפול בתיקים פליליים המוגשים לבתי משפט השלום ארוך יותר בממוצע ממשך זמן הטיפול בתיקים פליליים המוגשים לבתי המשפט המחוזיים, למרות שבתיקים אלו המורכבות נמוכה יחסית וקיים שיעור גבוה יותר של הסדרי טיעון. לדברי הדוח, הסיבה היא "העומס הרב המוטל על בתי המשפט השלום".
אז מה הפתרון? נכון לעכשיו, המדינה תקים ועדות: צוות בשלות תיק לדיון ראשון – צוות שמטרתו להביא לכך שתיק יגיע לדיון ראשון בפני שופט כשהוא "בשל" לדיון מהותי, ובכלל זה כשנאשם זומן לדיון, מונה סניגור וחומר החקירה הועבר להגנה. צוות ניהול אפקטיבי של ימי המוקד – צוות שנועד לגבש המלצות לטיוב ימי המוקד (ימים מרוכזים המתקיימים בבית המשפט לדיונים בתיקים פליליים). צוות נתונים ולוח בקרה – צוות שנועד להציע לוח בקרה הכולל פורטל נתונים הנוגעים להליך הפלילי מכלל הגופים השותפים ומאפשר בחינה וניתוח של הנתונים בדגש על המשכיות שיתוף הנתונים בין הגופים. צוות תסקירים לעונש – צוות שמטרתו קידום תהליך ארגוני-אסטרטגי בשירות המבחן למבוגרים לצורך ניהול אפקטיבי של תסקירי שירות המבחן לעונש.
איך ביצעו את המחקר?
ועדת ההיגוי בפרויקט "צווארי בקבוק" בהליך הפלילי התכנסה במחצית השנייה של שנת 2022 על רקע תחושה הולכת וגוברת בקרב השותפים להליך הפלילי בשנים האחרונות כי ההליך הפך ארוך באופן הפוגע באפקטיביות שלו וגורם לעינוי דין, ומתוך רצון לזהות, על בסיס מחקר ונתונים מוסכמים, מה הם הגורמים המעכבים ומאריכים שלא לצורך את ההליך הפלילי. בראשות הוועדה ישב נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב, השופט גלעד נויטל, בנוסף השתתפו בוועדה, שופט בית משפט המחוזי מרכז, השופט עמי קובו, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, משפט פלילי, עמית מררי, המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, שלמה מומי למברגר, הסנגורית הציבורית הארצית, ענת מיסד כנען, ראש חטיבת התביעות במשטרת ישראל, דדו זמיר, עו"ד ברק לייזר היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט, וסמנכ"ל תכנון מדיניות ואסטרטגיה במשרד המשפטים, אלעד רוזנטל.
נציגי הוועדה הורכבו מנציגים בכירים מקרב מרבית הגופים השותפים להליך הפלילי – הסניגוריה הציבורית, פרקליטות המדינה, התביעה המשטרתית, הנהלת בתי המשפט ומחלקת ייעוץ וחקיקה פלילי במשרד המשפטים. המחקר כלל גם ראיונות עם למעלה מ-100 גורמים מקרב השותפים להליך הפלילי.
המחקר נערך באמצעות מחקר מקיף שביצעה חברת הייעוץ האסטרטגי "שלדור", המחקר כלל שלושה שלבים עיקריים: ראיונות עם שורה ארוכה של גורמים השותפים להליך הפלילי למיפוי השערות המחקר וזיהוי צווארי הבקבוק ה"חשודים" בהליך הפלילי; איסוף והצלבת דאטה מהנהלת בתי המשפט, משטרת ישראל והפרקליטות ביחס לכלל התיקים הפליליים שהסתיימו בחמש השנים האחרונות וקידוד ידני משלים של מדגם מייצג של למעלה מ-600 תיקים. לצד זאת, נערכה על-ידי שלדור סקירה משווה ביחס לתהליכים ורפורמות שנערכו במדינות שונות בעולם בהקשרים דומים.
ההליך הפלילי. מקור: הוועדה המשותפת למשרד המשפטים, הנהלת בתי המשפט והמשטרה
בתום הראיונות במחקר התגלו 36 צווארי בקבוק "חשודים" בהליך הפלילי, הפרוסים על פני כל שלבי ההליך.
חלוקת התיקים. מקור: הוועדה המשותפת למשרד המשפטים, הנהלת בתי המשפט והמשטרה
במחקר נחשף גם כי כ-83% מהתיקים הפליליים מוגשים על-ידי יחידת התביעות המשטרתית, והיתר על-ידי הפרקליטות. 94.5% מהתיקים הפליליים מוגשים לבתי משפט השלום ו-5.5% מוגשים לבתי המשפט המחוזיים.
זמני ההליך. מקור: הוועדה המשותפת למשרד המשפטים, הנהלת בתי המשפט והמשטרה
במחקר גם בדקו את זמני ההליך ב"מגה תיקים". בפסיקה תוארו תיקים אלה כמרובי נאשמים, עדים, מוצגים והליכים מקדמיים. במחקר הנוכחי נעשה שימוש בסיווג שבוצע ע"י מחלקת המחקר של בתי המשפט על בסיס חריגות סטטיסטית של התיקים במספר מאפיינים - כמות דיוני הוכחות לצד קריטריונים נוספים בהם מספר נאשמים, מספר מסמכים בתיק ועוד. על בסיס זה עלה כי משך "מגה תיק" ללא שלב הכנת התיק נע בין 52 ל-60 חודשים.
הזמן הכולל. מקור: הוועדה המשותפת למשרד המשפטים, הנהלת בתי המשפט והמשטרה
- 19.לעולם לעולם לעול ם לא תצעד לבדך ל מ ע ש י ה ו . (ל"ת)ב נ י מ י ן 29/08/2023 19:15הגב לתגובה זו
- 18.נזכור ולא נישכח 29/08/2023 19:14הגב לתגובה זוכולל האזיק הרומני .
- 17.מבין עניין 29/08/2023 14:50הגב לתגובה זואחלה משרה יש להם בין 60 לשמונים אלפ שקל בחודש. שום ביקורת. וגם אם יש הם לא סופרים אף אחד
- 16.שושו 29/08/2023 14:48הגב לתגובה זועסוקים עם סבירות. מדינה בהזיה
- 15.משהאלף 29/08/2023 13:10הגב לתגובה זויישר כוח למפרסמים נתונים הכרחיים אלו ומספר הערות של לקוח מומחה: הסחבת פוגעת בחשוד (או באזרח המחפש את הצדק שלו בביהמ"ש) לא רק בעינוי הדין אלא גם ובעיקר בהיווצרות הליך לא הוגן ועיוות המשפט ! שהרי מועד עשיית הצדק הוא חלק בלתי נפרד ממנו. וכן יודעי דבר טוענים שהקשר שנוצר בין עו"ד לשופט בוועדה למינוי שופטים (היכרויות פנים ומחויבויות הדדיות) יוצר הליכים לא הוגנים ונסחבים, ושחיקת זכויות האזרח במשפט ודחיקת עליות המשפט והחוק מהיכלי הצדק והשלטת עליונות השופט ועו"ד הצמרת) והפתרון הנכון לטווח הרחוק הוא חוק זכויות האזרח במשפט. וכן לא צוינה השוואה בסוגיית אחוזי התביעות (שהוגשו ע"י הפרקליטות) שנמצאו מוצדקות (בהשוואה למקומות אחרים) וכן גם לא צוין האחוז שנסתיימו בעסקות טיעון וללא כל הסבר. וכן לא צוינו מספר המשפטים החוזרים ותוצאתם. במסגרת הכנת התביעה למשפט (יישום רעיון זה יכול לחסוך הרבה מאוד בכלל ובזמן שיפוטי בפרט) ראוי לדרוש מהצדדים לצרף "לספרים" שהם מגישים לביהמ"ש תקציר ענייני שיאיר את המחלוקת בעיני הקורא במה שלפניו כולל בעניין היכרות הפנים עם ביהמ"ש. וכן לקבוע מי לדעתו של ביה
- 14.לכן צריך רפורמה בכל מערכת המשפט המושחתת אז על קמה 29/08/2023 12:36הגב לתגובה זולכן צריך רפורמה בכל מערכת המשפט המושחתת אז על קמה כל המחאה ?
- 13." די די די תנו להם כל מה שהם מבקשים " (ל"ת)ארנון מילצין 29/08/2023 12:18הגב לתגובה זו
- 12.24-36 חודשי מאסר , מלא מלא מלא מלא (ל"ת)גזרו ושימרו ! 29/08/2023 12:18הגב לתגובה זו
- 11.הבנו הבנו הבנו מדובר במשפחת פשע . (ל"ת)"יש שופטים בירושלים" 29/08/2023 12:18הגב לתגובה זו
- 10.איך איך הפושע המושחת עדיין מסתובב חופשי ? (ל"ת)"מכל העולם מתקשרים " 29/08/2023 12:17הגב לתגובה זו
- 9.אנונימי 29/08/2023 12:17הגב לתגובה זוולא הטרללת של ביבי רוטמן לוין וחבריהם
- 8.נזכור ולא נישכח 29/08/2023 12:16הגב לתגובה זונוחי דנקנר חיים רמון פואד ורבין ז"ל .
- 7.במקום לבנות ולתקן הביובון הורס (ל"ת)ביוביהו 29/08/2023 11:46הגב לתגובה זו
- 6.שים 29/08/2023 11:21הגב לתגובה זועל מנת לשפר את עבודת השפיטה על השופטים שזה עתה מונו לעבור תקופת נסיון מבוקרת על ידי גוף מקצועי אוביקטיבי שיבחן את יעילות העבודה של אותו שופט נבחר. יש לנפות שופטים כושלים.
- 5.'חיות' עסוקה בלמשול (ל"ת)יעקב 29/08/2023 11:16הגב לתגובה זו
- 4.משה 29/08/2023 10:58הגב לתגובה זובדברים האלה "הרפורמה המשפטית" הייתה צריכה לטפל אך אין שום התעסקות בנושא שאמור להקל על עינוי הדין של האזרחים
- 3.הזוייים 29/08/2023 10:47הגב לתגובה זוברור כשהמערכת מגויסת רק לדפוק את נתניהו - ועוסקת רק בזה ,ככה זה משתקף - לא מפתיע בכלל
- אנונימי 29/08/2023 12:18הגב לתגובה זובין לדפוק את ביבי לבין דין לכל אזרח
- שטויות. (ל"ת)אמסלם 29/08/2023 11:54הגב לתגובה זו
- 2.סיגל 29/08/2023 10:47הגב לתגובה זובראש וראשונה את זה היו צריכים לתקן .כמה זמן אורך משפט??.הגזמה פראית.לכן צריך להוסיף שופטים כדי להתגבר על העומס.
- 1.עה 29/08/2023 10:27הגב לתגובה זומטפלת בדיוק בבעיה הזאת. או שלהפך. רק זה חסר להם, קיצור הליכים.
בית משפט (גרוק)המתנה של ארבע שעות הובילה לפיצוי של מיליונים
בית משפט השלום בתל אביב אישר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית נגד רשפים דלתות: הלקוחות שהמתינו לביקורי התקנה ותיקון של טכנאי החברה יקבלו הארכת אחריות בשווי מצטבר של כ-3 מיליון שקל, לאחר שנקבע כי תיאום חלונות זמן ארוכים פגע בזכויות הצרכנים ובזמנם
הדלת כבר היתה מותקנת, הבית סגור, סדר היום השתנה, וההמתנה הלכה והתארכה. עבור לקוחות רבים של רשפים דלתות, זה היה תסריט מוכר: ביקור של מתקין או טכנאי שתואם לטווח של ארבע שעות, שבמהלכן נדרש הלקוח להישאר בבית, להמתין, לדחות פגישות ולעתים גם להפסיד יום עבודה. מה שנתפש במשך שנים כגזירת גורל צרכנית, נהפך לבסיס של תובענה ייצוגית, שהסתיימה כעת בפסק דין מפורט ובאישור הסדר פשרה רחב היקף, שבמרכזו פיצוי לציבור הלקוחות והתחייבות לשינוי התנהלות עתידי.
פסק הדין ניתן בבית משפט השלום בתל אביב על ידי השופט ליאור גלברד, במסגרת תובענה ייצוגית שהגישה זוהר יעקבסון נגד רשפים דלתות. ההליך עסק בפרקטיקה של תיאום ביקורי הובלה, התקנה ותיקון של דלתות ומוצרי החברה, בטווחי זמן של ארבע שעות, שלטענת המבקשת חרגו מהוראות חוק הגנת הצרכן ופגעו בזכויות הלקוחות. על פי המתואר בפסק הדין, המקרה הפרטי שממנו צמחה התובענה אינו חריג. יעקבסון רכשה דלת כניסה מתוצרת רשפים, ולאחר שהתגלתה תקלה ביקשה לתאם ביקור טכנאי. הביקור נקבע ליום מסוים, בטווח שבין 10:00 ל-14:00. ארבע שעות של המתנה, ללא אפשרות לדעת מתי בדיוק יגיע הנציג. לטענתה, לא מדובר במקרה נקודתי אלא במדיניות שיטתית, שננקטה כלפי לקוחות רבים. במסגרת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית צורפו גם ראיות נוספות, לרבות הליך משפטי אחר שבו הודתה החברה כי זהו חלון הזמן המקובל אצלה.
בבסיס התביעה עמדה פרשנות של סעיף 18א לחוק הגנת הצרכן, העוסק בזמני המתנה לביקור נותן שירות בבית הצרכן. הסעיף קובע כי כשנדרש ביקור של שליח, מתקין או מתקן, על העוסק לתאם מועד כך שזמן ההמתנה לא יעלה על שעתיים מעבר לשעה שנקבעה. לטענת המבקשת, תיקון לחוק שנכנס לתוקף ב-2018 הרחיב את תחולת ההסדר, כך שהוא חל על כלל נותני השירות ולא רק על טכנאים של מוצרי חשמל, כפי שהיה בעבר. תכלית התיקון, כך נטען, היא פשוטה וברורה: לכבד את זמנו של הצרכן ולמנוע פגיעה בשגרת יומו.
רשפים דלתות מצדה, דחתה את הטענות. בתשובתה לבקשה לאישור היא טענה כי החוק אינו חל עליה במלואו, וכי פרשנות המבקשת מרחיבה יתר על המידה את הוראות הדין. החברה הסתמכה בין היתר על חוות דעת של ארגון אמון הציבור, שלפיה החובה הנוגעת לזמני המתנה קשורה למוצרים מסוימים בלבד, ובראשם מוצרי חשמל, ואינה חלה בהכרח על דלתות. עוד נטען כי גם כשתואם חלון זמן של ארבע שעות, בפועל ברוב המקרים הגיעו נציגי החברה מוקדם יותר, כך שהלקוחות לא נדרשו להמתין את מלוא הזמן.
- נדחתה בקשת אמזון: ייצוגית של צרכנים תתברר בישראל
- האם פייסבוק פוגעת בפרטיות של מי שאינם משתמשים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל
המבקשת לא קיבלה את הדברים. בתגובתה היא טענה כי עצם קביעת חלון זמן של ארבע שעות מהווה הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל. לדבריה, מדובר בפרקטיקה שמנצלת את העובדה שהחוק קובע פיצוי סטטוטורי רק לאחר חלוף פרק זמן מסוים, ומאפשרת לעוסקים להתיישר פורמלית עם הדין, אך לפגוע בפועל בצרכנים. עוד הודגש כי המונח "טובין" בחוק הגנת הצרכן אינו מוגבל למוצרי חשמל, אלא כולל כל נכס מוחשי שאינו מקרקעין, ובהגדרה זו נכללות גם דלתות.

חברת הארנק באילת: הערעור שהתקבל והזיכוי שנשלל
בית המשפט המחוזי בבאר שבע קבע כי רואה חשבון שפעל במסגרת שותפות אמיתית אינו חייב במס אישי לפי סעיף 62א לפקודה, אך דחה את טענתו שלפיה מרכז חייו נמצא באילת. פסק הדין המקיף משרטט את הגבולות הברורים בין תכנון מס פסול לשימוש לגיטימי בהתאגדות
בשלהי העשור הקודם, כשאילת המשיכה להיאבק על מקומה הכלכלי והמקצועי הרחק ממרכז הארץ, מצא את עצמו רואה חשבון יליד העיר בלב מחלוקת מס מורכבת, כזו שנעה על קו התפר הדק שבין תכנון מס אסור לבין התנהלות עסקית לגיטימית. מצד אחד עמדה רשות המסים, שביקשה לראות בהכנסות שהופקו באמצעות חברה בשליטתו הכנסה אישית שחייבת במס שולי, ומצד שני עמד הנישום, שטען לשותפות עסקית אמיתית ולזיקה מתמשכת לעיר שבה נולד. פסק דינה של השופטת יעל ייטב מבית המשפט המחוזי בבאר שבע עושה סדר בשתי הסוגיות גם יחד, אך לא מעניק למערער ניצחון מלא.
הערעור נסב על שומות שהוציא פקיד שומה אילת לשנות המס 2017 ו-2018, לאחר שדחה את טענת המערער. בלב המחלוקת עמדו שתי שאלות נפרדות אך שלובות זו בזו: האחת, האם יש לחייב את המערער במס אישי מכוח סעיף 62א(א) לפקודת מס הכנסה, סעיף שנועד להתמודד עם תופעת חברות הארנק; והשנייה, האם המערער זכאי להטבת המס המוענקת לתושב אילת לפי חוק אזור סחר חופשי באילת. כבר בפתח פסק הדין מבהירה השופטת כי התשובה לשתי השאלות אינה אחידה. “מצאתי שיש לקבל את הערעור בחלקו, ככל שהוא נוגע לחבות המס על פי הוראות סעיף 62א בפקודת מס הכנסה. יחד עם זאת מצאתי שיש לדחות את הערעור לעניין הזכאות להטבת המס מכוח חוק אזור סחר חופשי באילת”, היא כתבה.
הרקע העובדתי אינו שנוי במחלוקת מהותית. המערער, רואה חשבון במקצועו, נולד וגדל באילת, הקים בה משרד עצמאי, ובהמשך העביר את פעילותו לחברה שבבעלותו - נוריאל יועצים. בשלב מסוים נוצר קשר עסקי בינו לבין משרד רואי החשבון ברנע, שפעל גם הוא בעיר, והפעילות בסניף אילת התהדקה והלכה. במקביל, ב-2009 עבר המערער עם משפחתו להתגורר בתל אביב, שם הוא עבד כשכיר בתפקידים בכירים, תוך שהוא ממשיך להגיע לאילת לצורכי פעילות מקצועית. לאחר פטירת מייסד משרד ברנע, העמיק הקשר בין הצדדים, והמערער חזר לפעילות מלאה בסניף אילת, תוך חלוקת רווחים שווה.
יותר מ-70% מהכנסות החברה נבעו מלקוח אחד
פקיד השומה ראה בתמונה הזו דוגמה קלאסית להפעלת סעיף 62א לפקודה. לטענתו, השירותים ניתנו בפועל על ידי המערער, היו מסוג הפעולות הנעשות על ידי עובד עבור מעסיקו, וב-2017 אף התקיימה הקביעה שלפיה יותר מ-70% מהכנסות החברה נבעו מלקוח אחד. מכאן הסיק פקיד השומה כי יש לייחס למערער את הכנסות החברה כהכנסת עבודה לפי סעיף 2(2) לפקודה, תוך התעלמות מהאישיות המשפטית הנפרדת של החברה.
- מיסוי חברות ארנק ב-2025: הכסף על השולחן
- החשד: רואה החשבון השמיט הכנסות ושיקר - מה עשתה רשות המסים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלא שבית המשפט לא קיבל את הגישה הזו. פסק הדין מקדיש עמודים רבים לניתוח התכלית החקיקתית של סעיף 62א, שנוסף לפקודה במסגרת תיקון 235, בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג. השופטת הזכירה בהכרעת הדין כי מדובר בחריג מצומצם למודל המיסוי הדו-שלבי, שנועד “להעמיד לרשות פקיד השומה כלי עזר לטיפול בתכנוני מס”, ולא לבטל את השימוש הלגיטימי בהתאגדות. “הפרשנות המתבקשת נוכח התכלית האמורה היא פרשנות דווקנית, המחילה את הוראות הסעיף על גדר המקרים הנדונים בו, בהתאם לתנאיו ומגבלותיו”, נקבע.
