קייזמן ממשיך להסתבך: בית המשפט העליון דחה את ערעורו והוא ישלם 6 מיליון שקל
בית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים, דחה את ערעורו של עדי קייזמן, על פסק הדין של בית המשפט המחוזי אשר חייב אותו לשלם 6 מיליון שקלים, לאחר שלא החזיר סכום שעליו התחייב למשקיעים, וגם לא הפקיד סכום של 2 מיליון שקל שקבע בית המשפט עבור הרשות להתגונן.
מדובר בערעור שהגיש קייזמן על פסיקת בית המשפט המחוזי שניתנה בדצמבר 2021, פסק הדין ניתן לאחר שקייזמן לא מילא את הוראות בית המשפט ולא הפקיד 2 מיליון שקל שנקבעו על ידי בית המשפט כתנאי למתן רשות להתגונן בתביעה, אשר הגישו נגדו מולי ליטבק, חברת טרגטמץ' וד"ר ענת לוין.
במסגרת התביעה דרשו ליטבק ולוין שקייזמן ישיב להם את סכום השקעתם בפרויקט נדל"ן של קייזמן בברלין. ליטבק ולוין טענו כי קייזמן הפר את חובתו לשלם להם כ-5.9 מיליון שקל מכוח כתב אופציה שנחתם ביניהם.
בפסק הדין כתבו השופטים יצחק עמית, עופר גרוסקופף ויחיאל כשר כי "חסד נעשה עם המערער, שבית משפט התייחס לגופן של טענותיו, על אף שלא התייצב להיחקר על תצהירו. חסד נעשה עם המערער, שבית משפט התנה את הרשות להתגונן בהפקדה, על אף שמצא כי המדובר בהגנת בדים. ולמעלה מן הצורך, נציין כי אף אנו סבורים כי מתוך המסמכים עולה התחייבות אישית ברורה של המערער כלפי המשיבים".
לא ניתן לו להציג ראיה חדשה
- קיבל דירה בצוואה ומכר אותה - והתברר שהצוואה לא תקפה; מה עושים?
- ביהמ״ש העליון בבריטניה: עונשים לעורכי דין ׳שימציאו׳ תקדימים ב-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם את ה"בקשה הבהולה" שביקש עדי קייזמן מיד אחרי הדיון שהתקיים בעליון, לאפשר לו להגיש בקשה להצגת ראייה נוספת, דחו השופטים בפסק הדין.
"לאחר שעיינו בבקשה, לא ראינו שיש בה כדי להטות את הכף לקבלת הערעור. מכל מקום, אף איננו סבורים כי יש בראיה כדי "להפוך את הקערה על פיה". השופטים ציינו כי התובעים קיבלו בשעתו אופציה אישית מקייזמן. בעובדה שנמכר נכס הפרויקט שהוחזק בשרשור על ידי חברת ורבנה, אין כדי לפגוע בהתחייבותו של קייזמן, התחייבות שבאה לעולם כדי לאיין את הסיכון של המשיבים - המשקיעים.
השופטים הוסיפו כי "לא למותר לציין כי המשיבים לא קיבלו סכום כלשהו ממכירת נכס הפרויקט וכי הטענה לפיה המערער לא ידע בשעתו על מכירת נכס הפרויקט וכי לאחר הדיון בערעור נדהם לגלות שהוא נמכר, היא טענה תמוהה בלשון המעטה"
עו״ד יותם בלאושילד ממשרד הרצוג פוקס נאמן, המייצג את חב׳ טרגטמץ׳ ומר ליטבק מסר: ״אני מברך על מתן פסק דינו של בית המשפט העליון. כפי שצפינו בית המשפט העליון דחה את כל טענותיו של קייזמן ואישר את פסק דינו הצודק של בית המשפט המחוזי שקיבל את התביעה שלנו נגד קייזמן במלואה. בית המשפט אף ביקר את התנהלותו קייזמן במהלך ההליכים המשפטיים ואישרר את הקביעה כי ההגנה שהציג מול התביעה הינה הגנת בדים".
- עו"ד חלה לאחר ששמע על פיטוריו - ודרש הכרה מביטוח לאומי
- מתווך יזכה בפיצוי המוסכם אף שלא היה גורם יעיל
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- 1.גידי 28/08/2023 13:53הגב לתגובה זוהכותרת צריכה להיות "עוד מסמר לארון המתים הכלכלי של קיימ".
עו"ד חלה לאחר ששמע על פיטוריו - ודרש הכרה מביטוח לאומי
הבחור שעבד בחברת נדל"ן, בדיוק כשלקח משכנתה והקים בית עם אשתו וילדיו, הבין משיחה עם היועץ המשפטי כי הוא בדרך החוצה. כשבוע לאחר שנמסר לו מכתב הפיטורים הוא החל לחוש כאבים, ואובחן כחולה בסוכרת נעורים. בית הדין האזורי לעבודה קבע כי התקיימה שיחה ששימשה "אירוע
מיוחד" לפי ההגדרה בחוק, וכי יש למנות מומחה רפואי כדי שזה יבחן אם קיים קשר סיבתי בין הלחץ שחווה לבין פרוץ המחלה
בתחילת דרכו המקצועית, חש עורך דין צעיר, נשוי ואב לילדים, שהקרקע נשמטת תחת רגליו. הוא זה עתה התחיל לשלם משכנתה על בית חדש, כשבמקביל הבוס שלו החל לשדר לו מסרים מטרידים על עתידו המקצועי. שורת אירועים שהחלה בשיחות בעבודה והסתיימה בפיטורים הביאה אותו לתחושות קשות וללחץ עצום. כשבוע בלבד לאחר שקיבל את מכתב הפיטורים הוא החל לחוש כאבים, ובבדיקות רפואיות אובחן כחולה בסוכרת נעורים. מכאן הדרך לבית הדין לעבודה היתה קצרה - שם הוא ביקש כי המחלה תוכר כפגיעה בעבודה. בפסק דין ארוך ומפורט שניתן באחרונה, קבעה השופטת מירב קליימן כי התובע עמד בנטל להוכיח קיומו של "אירוע מיוחד" בעבודתו, המצדיק מינוי מומחה רפואי שיבחן את הקשר בין אותו אירוע לפרוץ המחלה.
על פי פסק הדין, התובע, עורך דין יליד 1987, החל לעבוד באוגוסט 2021 במחלקה המשפטית של חברת נדל"ן העוסקת בהתחדשות עירונית. עד פברואר 2022, היחסים עם ממוניו היו טובים וחבריים, אבל באותו חודש חל שינוי ביחס הממונה הישיר כלפיו. התובע יצא לחופשה שאושרה מראש, אך הובהר לו על ידי מנהלו כי אחד מבעלי החברה לא ראה בעין יפה את יציאתו. במקביל, הצטרפה עובדת חדשה שקיבלה משימות רבות, בעוד שהתובע כמעט שלא קיבל עבודה.
האירוע המרכזי התרחש ב-27 או 28 במרץ 2022, כשהתובע נכח במשרד יחד עם היועץ המשפטי של החברה, עו"ד רפאל גלילוב. בשיחה ביניהם, סיפר גלילוב על כוונה לפטר את אחד מעובדי המחלקה, וציין כי עורכי דין צעירים יוכלו למצוא עבודה בקלות. התובע העיד כי באותו רגע הבין כי גם הוא הבא בתור וכי עתידו בחברה מוטל בספק. לדבריו, "נפל לי האסימון... התחברו לי כל חלקי הפאזל - ההתרחקות של הממונה, אי קבלת משימות, הגעת עובדת חדשה - וחשתי דחק עצום". לאחר השיחה, סיפר התובע, הוא נכנס ללחץ כבד. הוא חשש שלא ימצא עבודה חדשה, ראה בכך כישלון אישי, ושיתף את אשתו והוריו במצבו. התמונה הקשה קיבלה משנה תוקף כשהוזמן לשימוע ב-1 במאי 2022, וב-3 במאי קיבל את מכתב הפיטורים.
הבטוח הלאומי טען שאין פה אירוע תאונתי לפי החוק
כעבור ימים ספורים מהפיטורים, ב-12 במאי 2022, החל התובע לחוש כאבים חריפים בעת מתן שתן. בבדיקות שנערכו התברר כי רמת הסוכר בדמו גבוהה במיוחד, והוא נשלח למיון, שם אובחן כחולה בסוכרת נעורים. מכאן הדרך להגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי היתה קצרה: התובע ביקש להכיר במחלתו כפגיעה בעבודה. ואולם הביטוח הלאומי דחה את התביעה, בנימוק שמתח מתמשך אינו נחשב "אירוע תאונתי" לפי החוק.
- כבאי שנפגע ממפגע בתחנה יפוצה בסכום אסטרונומי
- חקירת המשטרה נגד עו"ד תיחשב "אירוע מיוחד בעבודה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפני בית הדין טען התובע כי רצף האירועים, ובעיקר השיחה הדרמטית שהתרחשה במרץ, גרמו לו לדחק נפשי חריג שהוביל להתפרצות המחלה. הנתבע, המוסד לביטוח לאומי, טען מנגד כי מדובר לכל היותר במתח מתמשך שאינו מוכר כפגיעה בעבודה, וכי השיחה עם היועץ המשפטי לא עסקה בפיטורי התובע אלא בפיטורי עובד אחר. עוד טען המוסד כי התובע עצמו דיווח לרופא כי הוא מתמודד עם מתח מזה זמן, ואף נמנע מלזמן לעדות את ממוניו, שהיו יכולים לשפוך אור על השתלשלות האירועים.
