אבישי עובדיה
צילום: משה בנימין

בפעם הבאה שאתם מתלהבים מהנפקה - תזכרו את אורה סמארט

בכמה ירדו מניות גל ההנפקות של 2020-2021, מי היו הסלבס בהנפקה של אורה סמארט ואיך היא קרסה מ-250 מיליון שקל לאפס ולמה הסיכויים שלכם להרוויח בהנפקות הם נמוכים מאוד?
אבישי עובדיה | (12)

גל הנפקות של 2020 ו-2021 בבורסה בת"א הותיר חללים רבים. הזהרנו מראש שזה יקרה. כל מי שהיה בסבבים קודמים של הנפקות וכל מי שפתח כמה תשקיפים הבין לאן זה הולך - נתק מוחלט בין השווי בהנפקות לבין הערך הכלכלי האמיתי של החברות. "הציבור מטומטם ולכן הציבור ישלם", אלא שהבעיה שזה לא הציבור בעצמו, אלו גופים מוסדיים שהתפתו אחרי חתמים, משווקים וקנו מניות שמלכתחילה לא היה סיכוי שיצליחו.    

גל ההנפקות הענק הזה הכיל מעל 100 חברות רובן חברות חלום כשעשרות מתוכן גייסו עשרות מיליונים כל אחת כשמראש היה סיכוי קלוש שיצליחו. החברות האלו הונפקו בידיעה כמעט ברורה שהן הולכות בתוך כמה שנים להיקבר. אחרות, הונפקו בשווים מנופחים. יש עסק, יש מודל עסקי, יש עתיד, אבל השווי בשמיים. קחו לדוגמה את קוויק - גם לה יש שווי. אבל לא 700 מיליון שקל, גם לא 500 מיליון שקל. הביקורת שלנו לקראת ההנפקה מעט עזרה (למה למוסדיים אסור לקנות את קוויק) והגיוס היה לפי שווי העולה של 350 מיליון שקל, אבל גם זה היה מנופח.  

חברת המשלוחים הזו קרסה ואלמלא המזומנים שלה בקופה (כספי הציבור), היא היתה כבר מזמן קורסת. בסוף אלקטרה צריכה שהחזיקה ביינות ביתן שהפכה לקרפור קלטה את הפעילות הזו שהפכה בעצם למערכת המשלוחים של  הרשת לפי שווי של עשרות מיליונים בודדים.  

קוויק היא דוגמה אחת, יש רבות כמוה. מנגד, יש מעטות שהצליחו, אפשר לספור אותן על כף יד אחת. הבולטת שבהן היא נקסט ויז'ן שפשוט הונפקה במחיר סביר מאוד למרות שכבר אז היא דיווחה על צמיחה מרשימה ( חברת צמיחה במחיר שפוי - הכירו את נקסט ויז'ן).  

בדקנו את ההנפקות בגל ההוא וההפסד הממוצע למשקיעים הוא  מעל 60%. זה לא מפתיע, ככה זה כמעט בכל גל של הנפקות. כל פעם מחדש המשקיעים נכנעים להייפים, מוקסמים מתחזיות החלום, נופלים ברשת של החתמים, המשווקים ורוכשים מניות. הבעיה שהמשקיעים המדוברים הם לרוב לא אנשים פרטיים, אלו מנהלי השקעות בכירים - מנהלי קרנות ההשתלמות של המורים והגננות, מנהלי פנסיות וגמל בגופים שונים ומנהלים בקרנות נאמנות. איך הם לא מזהים את הבלוף? הם לא קוראים את התשקיף,  הם לא קוראים את הדוחות הכספיים? או שפשוט הם אומרים לעצמם  ‏- " נו יאללה, החתם משגע אותי בטלפונים, אולי הוא צודק נזרים 4 מיליון שקל, גם ככה אין לזה משמעות בקרן פנסיה של 3 מיליארד שקל". 

התוצאה מגיעה בדרך כלל שנה-שנתיים לאחר ההנפקה. אורה סמארט החזיקה שנתיים וחודשיים אבל כבר תקופה ארוכה שהיא זומבי. היא חיכתה למיזוג פעילות לתוכה. זה לא עבד, ובשבוע שעבר היא נכנסה לפשיטת רגל. 

אורה סמארט נופפה בפתרון טכנולוגי מרשים, נוצץ, מהפכני, חידוש עולמי - מערכות טיהור אוויר חכמות. החברה הוקמה ע"י האחים אביעד ואלדר שניידרמן שהצליחו להביא אותה להנפקה בשווי של 130 מיליון שקל. השווי הוכפל לפני שהתחיל לרדת גם בזכות הצורך באוויר נקי בתקופה של הקורונה.  

השמות שמאחורי ההנפקה

כשנועה קירל רוכשת דירה בפרויקט של ישראל קנדה בשדה דב זה מושך (כנראה) רוכשים, כשיונתן קולבר (איש עסקים, הבעלים של כור ובעל מניות בחברות טכנולוגיה) ויובל ברונשטיין (מנכ"ל קבוצת עזריאלי לשעבר) מעורבים בעסק - הראשון משקיע, השני יו"ר, זה מושך משקיעים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אורה סמארט    אורה סמארט - דירקטורים ויועצים

‏אורה סמארט מכרה, צמחה וההנהלה שלה באמת ובתמים האמינה במודל, רק שכמו במקרים רבים, הכנסות זה לא מספיק. אם הן לא מייצרות רווח ותזרים, אז יש בעיה. אם לא רואים כיוון של צמצמום הפסדים וצמצום בתזרים השלילי, מתכנסים למצב שבו כדי להפעיל את העסק צריך עוד כסף, משמע הנפקה, דילול ואז יש בעיה. אם אין גיוסים או פתרון יצירתי אחר - הלך העסק. אורה סמארט לא חזרה להנפיק, היא מהר מאוד הבינה שהחלום נגמר. למעשה, היא הנפיקה בשיא השיאים ואחר כך באה הנפילה. שנת 2021 היתה מדהימה בשורת ההכנסות - כ-11.5מיליון דולר, יותר מכפול, אבל עם הפסד תפעולי של 4.7 מיליון דולר. הקורונה נתנה ב-2021 והקורונה לקחה ב-2022. המוצר המבוקש כבר לא היה מבוקש וההפסדים קפצו. 

בשבוע שעבר החברה הגיעה לכינוס נכסים. השופטת נועה גרוסמן מינתה כנאמנים זמניים לחברה את רו"ח עופר בלומנפלד, סמנכ"ל הכספים של החברה, ועו"ד יואל פרייליך ממשרד גיסין.  מהמסמכים שנחשפו בבית המשפט עולה כי חובות החברה מסתכמים ב-13 מיליון דולר, כ-3 מיליון דולר לבנק מזרחי טפחות כשעל חיוב זה יש שעבוד צף, כ-10 מיליון דולר נוספים לשורה ארוכה של ספקים. לעובדים החברה חייבת סכום צנוע יחסית של כ-400 אלף שקל

איך היה אפשר להתמזג עם חובות כאלו? איך הנהלת החברה ניסתה בכלל? לא ברור. זה מצב של קריסה מוחלטת, אין לחברה יכולת להמשיך לחיות. וזה מחזיר אותנו להנפקה. הדבר היחיד הטוב מהסיפור של אורה סמארט זה הלקח.

יש כאן כמה "לקחים" שמשקיע צריך לזכור לפעם הבאה: הראשון, בהנפקה סיכוי טוב שתפסיד. הנפקה זה מצב שמוכרים מניות. המוכרים הם אלו שיודעים יותר טוב מכולם, אז אם הם מוכרים סימן שהמחיר מבחינתם ראוי. מי שרוכש הוא לרוב הפראייר שקונה במחיר הנוח למוכרים. 

השני, אל תסתנוורו משמות נוצצים, זה חלק ממערך השיווק של ההנפקה. הסלבס שנמצאים בפנים לא בהכרח מבטאים יתרון יוצא דופן, אמונה בעסק. במקרים רבים זה פשוט משתלם להם - בדיוק כמו שנועה קירל קיבלה דירה בהנחה כך גם הם קיבלו אופציות בחינם והטבות נוספות.

צריך גם להיזהר ממספרים שניזרקים לאוויר, משוק יעד של עשרות מיליארדים, ממוצר שהוא ורק הוא הדבר הבא. סקפטיות היא אחת התכונות החשובות בשוק ההון

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    יריב 01/09/2023 14:17
    הגב לתגובה זו
    נראה היה כבר שהמיזוג אכן יתרחש בפועל ואז פיצוץ אדיר והחברה פתאום שקעה. נשאלת השאחה האם קמה לחברה (לכונס במקרה זה) אפשרות לתבוע את האמריקאים. גם ההודעות לבורסה שיקפו את המיזוג ולא את החובות הגבוהים שכנראה הפילו אותו.
  • 9.
    משקיע וותיק 29/08/2023 14:08
    הגב לתגובה זו
    המשקיעים הקטנים צריכים להבין שרוב המכריע של החברות אשר הונפקו בבורסה או נכנסו בשערי הבורסה בדרך אחרת כגון מיזוג עם שלד בורסאי בשנים האחרונות הן חברות קקיוניות ללא מכירות ללא רווחיות ללא מאזן טוב ללא תזרים מזומנים חיובי וללא הון עצמי מספיק. החברות האלו נכנסו לבורסה בעידודה של הנהלת הבורסה הכושלת בראשות המנכל ובאישור של רשות ניירות ערך והכל כדי לגזול את כספי המשקיעים הקטנים לאט לאט. בעצם כמעט כל החברות הללו מגיעות לחדלות פירעון או שהן מגייסות ומגייסות הון מהציבור והמניות שלהן צונחות עד שהמשקיעים הקטנים מפסידים את כל כספם. זהו פשע שאין כדוגמתו כלפי ציבור המשקיעים הקטנים וכלפי כלל הציבור.
  • 8.
    שלמה 29/08/2023 13:39
    הגב לתגובה זו
    במקום לראות מכפיל רווח , הכנסות , ביקוש למוצרים שימשיכו להפסיד ...
  • 7.
    אנונימי 28/08/2023 15:09
    הגב לתגובה זו
    מתי כבר יתחילו לחקור?! בעל בית שהיה פושט רגל והסתיר מכל. המשקיעים!
  • 6.
    בועז 28/08/2023 14:17
    הגב לתגובה זו
    הכי צריך להיזהר מהחתמים בהנפקה... הם הנוכלים הכי גדולים בשוק!
  • 5.
    שמוליק 28/08/2023 09:41
    הגב לתגובה זו
    דוגמא יותר בולטת לבלוף פשוט קשה לצמוא. מי שלא הבין - פשוט שישקיע במדד.
  • 4.
    מ. כהן 28/08/2023 09:33
    הגב לתגובה זו
    כמו שציינת, מר עובדיה היקר, אין לנו שליטה בהנפקות הזבל האלו.זה הכל גופים מוסדיים שמשחקים בכסף לא שלהם על מנת " עאללק " לייצר תשוה עודפת.הלקח המתבקש הוא להקים גוף שייפקח על הגופים המוסדיים, ויבדוק כל הנפקה לגופה.שכן כספנו המופקד בידם יורד לטמיון ממש כמו בקאזינו.
  • חחח 28/08/2023 12:24
    הגב לתגובה זו
    ותנייד את הקרנות בהתאם. לא סתם אלטשולר יורדים חזק בכסף שהם מנהלים וזאת דוגמה אחת, יש את מגדל של אליהו שגם הזיה לשים שם ולבסוף אקירוב שמנסה לקחת את כלל ולעשות בה מה שבא לו שגם שם צריך להיזהר במידה ויקרה.
  • 3.
    משי 28/08/2023 09:22
    הגב לתגובה זו
    בדכ החתמים יודעים בעצמם על העתיד. לא פעם יש מוסדיים שמשקיעים בכל ההחתמות של חברה מסוימת (לפעמים חברת בת), ולא פעם שהבכירים בחברת המוסדיים פורשים,מחכה להם תפקיד נוח ומתגמל בחברת החתמים. הקשרים דיי ברורים
  • 2.
    לא נשכח את קוויק והשקרים וכל הכבוד לביז (ל"ת)
    עדי 28/08/2023 09:17
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מיקרוביולוג 28/08/2023 08:34
    הגב לתגובה זו
    זאת גם חברה ללא מוצר אמיתי. כשמהנדס הציג לי אותה בתחילת הדרך אמרתי לו שאין סיכוי למכירות טובות בגלל שבתחום שלי (מיקרוביולוגיה קלינית) יש חלופות יותר זולות באותה רמת יעילות בקירוב שעובדות עשורים ללא תיקון. לצערי ושמחתי צדקתי
  • יריב 01/09/2023 14:12
    הגב לתגובה זו
    רק לידיעתך, למוצר היו פיצ'רים מדהימים מבחינת בדיקת איכות האוויר בפנים ובחוץ ואפשרויות להתרעות והוא נמצא יעיל מאד בבדיקות קליניות. הבעיה היא שהשוק פשוט נעלם. בתור מיקרוביולוג אתה לא מבין בכלל את היתרונות הדיגיטאליים של המוצר. נמכר בשערות מיליוני שקלים, אז קצת צניעות מצדך. לא נוהל טוב זה משהו אחר. אז קצת צניעות מצדך עד שתמציא אתה משהו שנמכר בעשרות מיליוני שקלים.
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

מנועי בית שמש
צילום: רווח הפקות ויקיפדיה

פימי מימשה מניות בית שמש ב-500 מיליון שקל

אדיר בן עמי |

קרן פימי, בניהולו של ישי דוידי, מבצעת מהלך נוסף למימוש רווחים. הקרן מכרה כ-8.8% ממניות מנועי בית שמש תמורת כ-500 מיליון שקל. בעקבות העסקה תרד אחזקת הקרן לכ-17% בלבד, לעומת שליטה מלאה שהחזיקה בעבר. המימוש נשעה בדיסקאונט של אחוזים בודדים על מחיר השוק. פימי מורווחת על ההשקעה בבית שמש פי 20, כשרוב העלייה הגיעה בשנתיים האחרונות. 

המימוש בבית שמש מצטרף למימושים שביצעה הקרן בתקופה האחרונה. מתחילת החודש מכרה פימי גם כ-13% ממניות עשות אשקלון בהיקף של כ-250 מיליון שקל. באפריל היא מכרה 15% ממניות אורביט תמורת כ-100 מיליון שקל. מדובר בשלוש עסקאות מהותיות שביחד מצטברות למימושים של כ-850 מיליון שקל בתוך פחות מחצי שנה כשבשנה שעברה היו גם מימושים גדולים. 

פימי רכשה את השליטה במנועי בית שמש בשנת 2016 מכלל תעשיות לפי שווי חברה של כ-300 מיליון שקל בלבד. השווי הנוכחי של החברה הוא כ-5.7 מיליארד שקל - כלומר, מדובר במימוש לפי שווי הגבוה כמעט פי 20 מההשקעה המקורית. 

הדוחות האחרונים של בית שמש ביטאו צמיחה בהכנסות אך שחיקה מסוימת של הרווח. ההכנסות ברבעון השני עלו ב-24% לשיא של כ-77 מיליון דולר, בעיקר בזכות מגזר המנועים שנהנה מביקוש גבוה בשוק הביטחוני בארץ ובחו"ל ושמר על רווחיות גבוהה. מנגד, השורה התחתונה נשחקה, כאשר הרווח הנקי ירד ל-7.2 מיליון דולר לעומת 9 מיליון אשתקד, בעיקר בשל זינוק בהוצאות המימון ל-3.1 מיליון דולר והשפעת מס גבוהה שנבעו מתיסוף חד של השקל והגידול במינוף בעקבות רכישת Turbine Standard. כלומר, הפעילות עצמה ממשיכה להתרחב בקצב מהיר, אך חשיפת החברה לשערי מטבע ולחוב הפיננסי מטילה משקל כבד על התוצאות המדווחות. בנטרול האירועים החריגים ברבעון נראה שהחברה היתה מרוויחה מעל 10 מיליון דולר. 

גידול בהכנסות ברבעון מול אשתקד נובע בעיקר מעליה במכירות בשני מגזרי הפעילות, בדגש על גידול במכירות מגזר המנועים. ההכנסות כוללות סך של כ-1.7 מיליון דולר הנובעים מעדכון מחירים ללקוחות ואת מכירותיה של Turbine Standard בהיקף של כ-8.6 מיליון דולר. הכנסות מגזר החלקים ברבעון צמחו בכ-4.4% לעומת הרבעון המקביל אשתקד והסתכמו בכ-43.9 מיליון דולר (מתוכן כ-2.3 מיליון דולר מכירות פנימיות).