דב קוטלר ואורי לוין
צילום: יחצ וגדי דגון

אי.בי.אי: "דוחות דיסקונט ופועלים מצוינים" - אבל מה בנוגע לעתיד הרווחיות?

לירן לובלין, מנהל מחלקת המחקר ב-IBI בית השקעות, מגדיר את הדוחות של הבנקים כהצלחה אבל נזהר בנוגע לעתיד הרווחיות - מדוע? ואיזה אפסיידים הוא מעניק למניות?
דור עצמון | (2)

"דוח מצוין של דיסקונט דיסקונט 0.92% עם רווחיות מרשימה וגם במבט להמשך השנה צפויות תוצאות מצוינות", כך כותב לירן לובלין, מנהל מחלקת המחקר ב-IBI בית השקעות, בתגובה לדוחות. במקביל, לובלין שומר על המלצת תשואת יתר ומעלה את מחיר היעד למניית דיסקונט ל-26 שקל - אפסייד פוטנציאלי של 38%.

רשם הכנסות של 4.1 מיליארד שקל לצד רווח נקי של 1.19 מיליארד שקל. התשואה להון עמדה על שיעור של 18%, ביחס ל-11.8% ברבעון המקביל אשתקד. מנגד, ההוצאות להפסדי אשראי המשיכו לצמוח ועמדו במהלך הרבעון על 312 מיליון שקל.

עם זאת לובלין כותב כי "אנו סבורים שרמות השיא ברווחיות כבר מאחורינו. האם התמחור הנוכחי מספיק אטרקטיבי? להערכתנו כן. הבנק צפוי להציג תשואה שנתית להון גבוהה מ-15% ותשואת דיבידנד של כ-6% כשהוא נסחר ב-0.89 על ההון הפוטנציאל הוא משמעותי. בדומה לבנק הפועלים (וככל הנראה גם לשאר המערכת) יש לשים לב לסעיף ההפרשות שגדל מעבר לצפי המוקדם שלנו וכמובן לסיכונים בדמות שינויים רגולטוריים".

במקביל, לובלין מתייחס גם לדוחות של בנק הפועלים פועלים 0.66% שפורסמו הבוקר ומכנה אותו כ"דוח טוב מאוד, מעל לצפי המוקדם שלנו". הבנק רשם רווח נקי בסך 1.92 מיליארד שקל ותשואה להון של 15.8%, לעומת רווח של כ-1.34 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד.

לובלין מוסיף כי "במבט קדימה אין לנו ספק שהמשך השנה תמשיך להיות טובה והבנק יציג תוצאות מצוינות – אך בנקודת הזמן הנוכחית אנו סבורים כי הרוח הגבית שהעניקה עליית הריבית והאינפלציה לצמיחת הרווחיות של הבנק הגיעה למיצוי. אז למה אנחנו סבורים שזה לא בהכרח רע? הסיכון העיקרי ממשיך להיות הרגולציה ואין ספק שהרווחיות העודפת של הבנקים מושכת אש".

"גידול בהפרשות והתכווצות הרווחיות עשויים להיות אלו שיקררו מעט את האש סביב הנושא. בצד התמחור, גם הנורמאלי החדש שלהערכתנו יתבטא בתשואה דו ספרתית נמוכה-בינונית כשבנק פועלים נסחר ב-0.9 על ההון ומייצר תשואת דיבידנד של 7% הוא בהחלט אטרקטיבי מאוד", יכם לובלין לא לפני ששמר על הממלצת תשואת יתר למניית הבנק והעניק לה מחיר יעד של 41 שקל - אפסייד פוטנציאלי של 27%.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    לרון 15/08/2023 06:36
    הגב לתגובה זו
    הבינלאומי,לא המלצה,במפולות עבר לא השתתף
  • 1.
    אייל 14/08/2023 21:08
    הגב לתגובה זו
    כל רבעון אחרי הדוחות באים אנלסטים ואומרים ששיא הרווחים כבר מאחורנו ואז באים הבנקים ויורקים להם בפרצוף נכון יש ריבית גבוהה ואולי היא כבר בשיא אבל שהיא תתחיל לרדת הפעילות הכלכלית תעלה בסופ של דבר הבנקים ימשיכו לעלות לאורך זמן בדיוק כפי שהאוכלוסיה גדלה משנה לשנה שזה יפסק יתחיל הבלגן
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?