יפאורה משקאות קלים
צילום: מצגת החברה

בעקבות ביטול המס על השתיה המתוקה: ההכנסות של יפאורה קפצו ב-17%

החברה, שנשלטת בידי קרור, הכניסה ברבעון השני 271 מיליון שקל; הרווח הנקי זינק ב-67% והסתכם ב-37 מיליון שקל
דור עצמון | (5)

חברת המשקאות יפאורה הכניס ברבעון השני של השנה כ-271.3 מיליון שקל לעומת הכנסות של 232 מיליון שקל ברבעון המקביל - עלייה של 17%, כך עולה מתוך דוחות חברת קרור קרור -0.68% . הגידול במכירות נובע מביטול המס על השתיה המתוקה שנכנס לתוקף בתחילת השנה.

הרווח הגולמי של החברה הסתכם ב-118 מיליון שקל (כ-43.5% מההכנסות) לעומת רווח גולמי של 101.3 מיליון שקל (כ-43.6% מההכנסות) ברבעון המקביל אתשקד. הרווח התפעולי הסתכם ב-38.4 מיליון שקל לעומת רווח תפעולי של 28.5 מיליון שקל ברבעו המקביל - קפיצה של 34.6%.

יפאורה סיימה את הרבעון השני של השנה עם רווח נקי של 37.3 מיליון שקל בהשוואה לרווח נקי של 22.3 מיליון שקל בקבעון המקביל אשתקד - זינוק של 67%.

נגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, טען כי המס על התשיה המתוקה אינו היה הכרחי ושניתן היה להשיג את התוצאה הרצויה בדרכים אחרות. לטענתו, החברות ניצלו את המס כדי להעלות את המחירים יותר, וכעת, עם ביטולו, לא הורידו את המחיר בהתאם. מנגד, רופאים רבים תמכו במס ונתונים של הלמ"ס הצביעו על צמצום צריכה של שתיה ממותקת כפי שביקש המס לעשות. יש לציין כי ישראל נמצאת בין המדינות המובילות בעולם בתחלואת סכרת וכריתת גפיים כתוצאה מסיבוכים של המחלה.

מניית קרור עלתה ב-13% מתחילת השנה למחיר של 85.3 שקל ושווי שוק של 1.07 מיליארד שקל.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    כי המחירים לא ירדו לאחר ביטול המס... ממשלת חורבן (ל"ת)
    משה 16/08/2023 06:56
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    פרענקל 16/08/2023 05:45
    הגב לתגובה זו
    אני קונה rc קולה, 2.5 שקל לעומת 7.5 שקל
  • 3.
    יונתן 15/08/2023 00:05
    הגב לתגובה זו
    כלכלת בעזרת השם. תפאק על הפרצוף שלנו
  • 2.
    אייל בן לולו 14/08/2023 17:53
    הגב לתגובה זו
    רק בעולם שלישי המדינה מעודדת צריכת סוכר. אנחנו שיאני העולם המערבי בסוכרת וקטיעות גפיים. אין ספק שהמנהיגים החרדים ממש דואגים לצאן העיוור שלהם.
  • 1.
    המס בוטל המחיר נשאר (ל"ת)
    ילדי המהפכה 14/08/2023 17:41
    הגב לתגובה זו
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?