אבישי עובדיה
צילום: משה בנימין
דוח רווח והסבר

מס על רווחי יתר של הבנקים - בעד ונגד ולמה הציבור צריך להגיד תודה לבצלאל סמוטריץ'?

על רווחי הבנקים הפנטסטיים למרות ההאטה והחקיקה והמחאה; על הכספים שהפסדתם בעו"ש, ועל האיש היחיד כנראה שיכול לגרום לכך שהבנקים ירוויחו באופן הוגן ולא מוגזם (וזה לא מי שחשבתם)
אבישי עובדיה | (33)

טעיתי. מתישהו לפני חצי שנה, הערכתי שהרווחים של הבנקים ב-2022 לא יחזרו ב-2023. אנחנו רק באמצע השנה, אבל הרבעון השני מראה שבסבירות גבוהה טעיתי. חשבתי שההאטה הכלכלית, החקיקה לצד המחאה וההפסדים שגלומים במאזני הבנקים בהשקעות באג"ח (ושעדיין לא באו לידי ביטוי בדוחות) יביאו לירידה ברווחים  ב-2023.  זה לא קרה במחצית הראשונה וכנראה לא יקרה במחצית השנייה.

הרווח של בנק הפועלים ברבעון השני - כ-2 מיליארד שקל, קצב של 8 מיליארד שקל בשנה הוא רווח לא הוגן. גם הרווח של בנק דיסקונט שפרסם אחריו וגם הרווחים של הבנקים האחרים שיפרסמו בימים ובשבועות הקרובים הם רווחים לא הוגנים.

הרווחים של הבנקים מבטאים תשואה של 15%-17% על ההון שלהם וזה לא הוגן כי זו תשואה עודפת משמעותית על עסקים אחרים וזו תשואה חריגה ביחס לסיכון שנחשב נמוך בעסקי הבנקים. זה לא הוגן כלפי הלקוחות של הבנקים שהם מקור הרווחים וזה לא הוגן כלפי כל העסקים במשק שלא מקבלים הגנה רגולטורית כמו הבנקים. 

בנקים היו ההשקעה הטובה ביותר בבורסה ביחס של סיכון סיכוי בעשור האחרון. במקום לשבור את הראש ולחפש מסלולי השקעה, לפזר סיכון, לנתח מניות, משקיעים חכמים שהבינו את משוואת הסיכון סיכוי השקיעו בבנקים. 

למה בנקים מרוויחים ערמות של כסף?

בנקים מרוויחים ערמות של כסף כי נותנים להם ואפילו רוצים ומכוונים שהם ירוויחו הרבה. זה לא עניין של ניהול מרשים (מבלחי לפגוע במנכ"לים הטובים שנמצאים בבנק), אלו לא יכולות יוצאות דופן, זה גם לא טריקים שיווקים ופרסומיים. הסיבה היחידה שבנקים מרוויחים היא - בנק ישראל.

בנק ישראל דרך הפיקוח על הבנקים גורם במודע לכך שהתחרות תהיה נמוכה. הפיקוח על הבנקים דואג בראש וראשונה ליציבות של הבנקים ובעיניים שלו על פני עשרות שנים - יציבות זה רווחיות. כדי שבנקים יהיו יציבים הם צריכים להרוויח. 

בנק ישראל והפיקוח על הבנקים הם המושכים בחוטים - הם בעצם מנהלים את הבנקים, מנהלי העל של הבנקים. הם בעצם קובעים את הרווחים, וזו לא אמירה מוגזמת. זו האמת כבר עשרות שנים. הפיקוח על הבנקים קובע את שיעור הלימות ההון שזה במילים פשוטות - המינוף שהבנק יכול לקחת. הפיקוח גם קובע מי ייכנס לשוק הבנקאות ומי לא - כפי שאתם מבינים הדלת כמעט סגורה. המערכת הבנקאית  אצלנו לא זזה כבר 20 שנה. הכניסה של וואן זירו כעת היא בשוליים של השוליים והלוואי ונתבדה.

המפקח על הבנקים לדורותיו דאג ודואג לבנקים כי הוא שם מול העיניים מטרה אחת ויחידה - לעבור את הקדנציה בלי שבנק יפול. כדי שבנק לא יפול צריך לרפד אותו ברווחים וברווחיות גבוהה. ככה עשרות שנים המפקחים על הבנקים דואגים לבנקים ולא לציבור למרות התפיסה השגויה של הציבור שהוא דואג להם. ככה גם במשך עשרות שנים המפקחים על הבנקים איכשהו מתגלגלים אחר כך לתפקידים בכירים במערכת הבנקאית.    

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ההגנה הזו שבתקופות של משבר, מתגברת ומתחזקת (בקורונה מחלו על רישום הפסדי אשראי, דחו אותם לצד הקלות נוספות) רק כדי שלא להתקרב למצב של סיכון לבנקים, מאפשרת לבנקים ליהנות כל הדרך אל הבנק. הבנקים ממשיכים לספק אשראי בעלות גבוהה ולתת מנגד תשואה נמוכה בפיקדונות. המרווח שלהם מצוין ובזכות המינוף הבטוח והזול הם מייצרים תשואה פנטסטית על ההון העצמי. במקביל הם גובים עמלות שמנות כבר שנים רבות. גם העמלות מוגנות על ידי המפקח על הבנקים. יש שיפור, יש שינוי, יש תחרות שנכנסת, ועדיין בשוליים.

האחראי לרווחים העודפים של הבנקים - הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל 

סיכום ביניים - הרווחים של הבנקים לא הוגנים כי בנק ישראל דואג להם. הם לא הוגנים כי הם לא מבטאים תחרות ויותר מכך - הם מבטאים ניצול של הציבור. בנקים לא פונים אל הלקוחות כדי להגיד להם שיש כסף בעו"ש וכדאי להפקיד בפיקדונות או במקומות אחרים ולקבל תשואה. בנקים לא מורידים על דעת עצמם עמלות יקרות, אלא רק כשהלקוח מתלונן  או רוצה לעזוב. בנקים לא נותנים שירות כמו שצריך וזה התחזק מאז הקורונה. מדגם אישי ובלתי מייצג של 3 סניפים של הבנקים הגדולים עם תוצאה ברורה - השירות שם גרוע. גם סיירת מנכ"ל לא עזרה.

בנקים מנצלים את אי הידיעה של הציבור, את ההישענות עליהם, את הביטחון שהם מעניקים ללקוחות. אם הם מנצלים את זה בעולם תחרותי זה בסדר, אבל בעולם לא תחרותי, זה פשוט לא הוגן.  

ואז מגיע שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' ומדבר ומאיים שיטיל מיסוי על רווחי יתר של הבנקים. מה זה רווחי יתר? רווחים עודפים מעל רמת רווחים נורמלית. מי יקבע מה זה רווחי יתר? האם זה אפשרי? ובכלל - התערבות ממשלתית ברווחים של פירמות - ראו את מקרה הגז - זה פגיעה קשה בשוק קפיטליסטי, פגיעה במשקיעים ויצירת אי וודאות גדולה. משקיעים רוצים ובצדק וודאות וכששר אוצר שולף שהוא יעלה מס בסקטור מסוים, אז החשש שהוא מסוגל לשלוף עוד אמירות-איומים שלא ממש הולכים ומתחברים עם שוק חופשי.

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ;  הכנסת

   שר האוצר, בצלאל סמוטריץ;  הכנסת

סמוטריץ' מחפש במקום הלא נכון. הדבר הגרוע יותר מהתערבות ממשלתית מלאכותית בשווקים היא התערבות שמתקנת התערבות קודמת. בשביל לפתור את הרווחיות המוגזמת של הבנקים, צריך למנוע את ההתערבות של בנק ישראל לטובת שיפור והעלאת רווחי הבנקים. עיוות לא פותרים בעיוות נוסף.

ואז בעצם מגיעים לשורש הבעיה - זו לא מלחמה של  האוצר מול הבנקים, זו מלחמה של שר האוצר מול בנק ישראל. הבנקים הם עסקים בעולם קפיטליסטי שהמטרה והכיוון של המנהלים שלהם ברורים ומוצדקים - למקסם את הרווחים לטובת בעלי המניות. אל תבואו בטענות למנהלי הבנקים שדואגים ומייצרים רווחים, בלי קשר לתמורה שלהם לרווח (לא בטוח שגדולה מדי),  כי בנק זה עסק כמו כל עסק. תבואו בטענות לבנק ישראל  שלא מאפשר לגעת בבנקים.

ובמלחמה של האוצר מול בנק ישראל, סמוטריץ' מפסיד. הוא לא יכול להתערב וטוב שכך בפעילות של בנק ישראל והפיקוח על הבנקים. בנק ישראל עצמאי לחלוטין. וכך מוצא את עצמו השר הבכיר די משותק והוא שולף את הרעיון למיסוי רווחי יתר. זה כבר קיים בעולם כשהחדשות הטריות שבאיטליה זה עומד להיכנס בקרוב, אבל זה צעד שנחשב מרחיק לכת.

לא רק שהוא מרחיק לכת, הוא לא יעזור לגברת כהן מחדרה. היא תמשיך לשלם עמלות גבוהות. זה שיש מס גבוה יותר של הבנקים לא יעזור לה, אלא אם זה איום כדי שבנק ישראל יעורר ויגביר תחרות במערכת הבנקאית וכדי שהבנקים יתחילו לספק שירותים אמיתיים והוגנים לציבור. 

סמוטריץ' שלא יכול לנצח את בנק ישראל דווקא השיג לא מעט. האיומים שלו הביאו את הבנקים לתת תשואה על העו"ש. היא מוגבלת, לרוב זה 1% עד 2% אבל על סכום נמוך יחסית. זה משתנה ממקום למקום, וצריך לעשות עבודה-מחקר להבין כמה ואיך מקבלים. הבנקים בחוכמתם מערבבים את הציבור בכך שהם לא נותנים הצעות שניתנות להשוואה ואז הציבור לא יכול להשוות ולהתמקח. הפיקוח על הבנקים נותן להם לעשות זאת, במקום לקבוע מידית מוצרים-אפשרויות זהות בין הבנקים. 

אז הלקוחות איכשהו מקבלים יותר, אבל שימו לב לטבלת הפיקדונות של בנק הפועלים מהדוח הבוקר:

פיקדונות בבנק הפועלים

   פיקדונות בבנק הפועלים

 

היקף הפיקדונות הכולל בבנק - כ-530 מיליארד שקל, ירידה של חצי אחוז לעומת סוף 2022, כשבעו"ש (תחת סעיף - אינם נושאים ריבית) יש 155.3 מיליארד שקל לעומת 193 מיליארד שקל בסוף 2022. מה זה אומר? שהציבור העביר חלק מהעו"ש לקרנות כספיות ולפיקדונות. אבל זה גם אומר שהציבור נשאר נאמן לפיקדונות וזה משאיר אותנו עם מסקנה מניתוחים קודמים - "הציבור מטומטם אז הציבור משלם"  - למה להשאיר 155.3 מיליארד שקל בעו"ש של בנק הפועלים ומעל 500 מיליארד בעו"ש במערכת הבנקאית בכלל.

סמוטריץ' השיג לכם 1%-2%, אבל זה כאמור לא על כל הכסף, במקום לקבל 2%-3%  שזה 10-15 מיליארד שקל בשנה, הציבור מקבל עד 4 מיליארד שקל (בהנחה שהתשואה המשוקלל בעו"ש בהינתן המגבלות על הסכום שזכאי לריבית היא מתחת ל-1%) - במילים אחרות, האיומים עזרו לייצר 4 מיליארד שקל, אבל עדיין יש עוד דרך ארוכה כדי לקבל את המגיע לציבור. שתי דרכים יביאו את הכסף הזה לציבור - תחרות או איומים בסגנון "בעל הבית השתגע".

הבעיה באיומים שהדינמיקה לפעמים מכתיבה את האירועים הבאים וזה יכול לזלוג מאיומים לא מכוונים לתהליך של חקיקה.  

דניאל חחיאשווילי המפקח על הבנקים - איש המפתח

דניאל חחיאשווילי המפקח על הבנקים,  דוברות בנק ישראל 

 דניאל חחיאשווילי המפקח על הבנקים,  דוברות בנק ישראל

הנגיד שלנו, פרופ' ירון אמיר, בדרך החוצה. בסוף השנה יהיה מחליף חדש. סמוטריץ' עלול למנות מישהו שהוא יס-מן וזו תהיה בכיה לדורות. השווקים רוצים וצריכים מישהו שיעמוד מול השר ולא ייכנע לתכתיבים פוליטיים. אבל צריך גם מישהו שיודע לחוש את הציבור ושיודע שבנק ישראל צריך כמובן לשמור על יציבות הבנקים, אבל באיזון שבין הבנקים לציבור צריך לזוז לכיוון הציבור.

תגובות לכתבה(33):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 22.
    רפאלה 16/08/2023 09:48
    הגב לתגובה זו
    היום שבו אגיד לו תודה היי היום שבו הוא יעוף מהממשלה
  • 21.
    אלי 15/08/2023 19:24
    הגב לתגובה זו
    לא שומרים את הרווחים לתקופות קשות ומשקיעים את הרווחים
  • 20.
    ממילא לא תיהיה יותר שר אוצר תמשיך להחריב (ל"ת)
    סמוטריץ 15/08/2023 13:21
    הגב לתגובה זו
  • 19.
    גילה 15/08/2023 09:29
    הגב לתגובה זו
    במקום זה יש לעודד בנקים זרים לפתוח סניפים בישראל ואז תהיה תחרות. זה כמו לפתוח את השוק ליבוא.
  • אפלייה עאלק. גם התמיכה של המדינה בבנקים היא סלקטיבית. (ל"ת)
    דמיקולו פיזדמטה 15/08/2023 14:27
    הגב לתגובה זו
  • 18.
    פרופסור בני לאוטרבך 14/08/2023 15:28
    הגב לתגובה זו
    הפתרון הוא לשלם ריבית יומית על יתרות העו"ש בחשבונות הלקוחות של הבנקים. ריבית בסיסית זו תהיה בגובה הריבית היומית שמקבל הבנק מבנק ישראל בניכוי מסוים (בגלל יחס הרזרבה שהבנק מחויב בו). כך יובטח שמלוא הרווח של הבנק מפקדונות עו"ש יגיעו לבעליהם.
  • 17.
    ש.א 14/08/2023 12:32
    הגב לתגובה זו
    במשך עשור הריבית היתה אפסית הבנקים התאימו את עצמם על מנת לשרוד, והיום הנקים נשארו מכווצים ויעילים. והריבית עלתה והם מרוויחים בגלל שהם יעילים ועובדים נכון וכך צריך להיות. אז שלא יעבדו עליכם.
  • אמונחטאפ 15/08/2023 10:08
    הגב לתגובה זו
    אז התבלבלת
  • נקרעתי מצחוק. (ל"ת)
    המגיב 14/08/2023 19:42
    הגב לתגובה זו
  • אני מניח שיצחיק אותך פחות כשבנק יקרוס (ל"ת)
    מנשה 15/08/2023 08:52
  • 16.
    שלי 14/08/2023 12:27
    הגב לתגובה זו
    צריך להטיל מס 50%על רווחי הבנקים
  • 15.
    צריך להפסיק לתת כוח למנהלי השקעות שבכסף של הציבור 14/08/2023 12:22
    הגב לתגובה זו
    צריך להפסיק לתת כוח למנהלי השקעות שבכסף של הציבור שנותן בהם אמון.הם פוגעים בכלכלת המדינה.מוציאים כסף מישראל והופכים לתומכי בי די אס.מחלישים את השקל ועל ידי זה גורמים לאינפלציה לעלות.ואז גם הריבית עולה.איך זה שכול המוסדיים עושים אותו דבר ומערבים פוליטיקה בכסף של הציבור כדי לפגוע בציבור.צריך לחקור אותם ולהעמיד לדין
  • המגיב 14/08/2023 19:43
    הגב לתגובה זו
    זה גידור מט"ח (בקושי)
  • 14.
    פחות 600 ש"ח בחודש: באוצר יוזמים קיצוץ בדמי הביטוח הסיעודי של קופות החולים, הסתדרות הגמלאים מתנגדת (ל"ת)
    נתניהו מחסל אותנו 14/08/2023 12:18
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    סוחר ותיק 14/08/2023 12:16
    הגב לתגובה זו
    מי שמחפש חלוקה הוגנת של ההון ימצא אותה במדינות כמו ארגנטינה, ונצואלה, קובה. שם הדיון סביב צדק כלכלי וחברתי הוא ערך עליון, וזה אכן עובד - כולם שווים ועניים.
  • 12.
    מומו 14/08/2023 11:58
    הגב לתגובה זו
    כתב נכבד. לך תבדוק כמה מרוויחים יבואני הרכב על גבם של אזרחי המדינה המסכנים מכל הקרטל הזה ואחר כך נדבר על הבנקים שהם הכי יציבים בעולם
  • שמעון 14/08/2023 12:33
    הגב לתגובה זו
    רווחים בשמיים גם במגזרי הרכב וגם במגזר הבנקים
  • 11.
    סביון 14/08/2023 11:53
    הגב לתגובה זו
    רווחי הבנקים אמנם מנקרי עיניים,אך לפחות הציבור נעזר בהם ללקיחת משכנתאות והלוואות לצרכי קיום והתבססות.
  • 10.
    ילדי המהפכה 14/08/2023 11:52
    הגב לתגובה זו
    היו תקופות שהבנקים הפסידו ובעלי המניות הזרימו כסף . העלאת המס על הבנקים יכולה לזעזע את המשק . הבנקים לא ישמחו לתת הלוואות . השיקול העיקרי שלהם יהיה מילחמה לשלם פחות מס .
  • המגיב 14/08/2023 19:46
    הגב לתגובה זו
    לרווחי יתר. הם יכולים לתת כמה הלוואות שהם רוצים, ולהקטין את הריבית.
  • 9.
    צדיק 14/08/2023 11:45
    הגב לתגובה זו
    למה לא רואים בתי השקעות/בנקים מחו"ל כאן. צריך לתת תמריץ לבנקים גדולים מח"ל שיבואו לעבוד כאן
  • לא קראת את הכתבה ???? בנק ישראל לא מאשר (ל"ת)
    המגיב 14/08/2023 19:46
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    גל 14/08/2023 11:45
    הגב לתגובה זו
    ריבית זה פיצוי על האינפלציה. זה כסף של בעלי החשבון, לא של מדינת ישראל.
  • 7.
    יוסי 14/08/2023 11:38
    הגב לתגובה זו
    דבר ראשון, להכניס תחרות בין בנקים. היכן התחרות לא קיימת וגם לא תהיה, עכשיו אחרי 75 שנה רק מדברים על זה, כלומר יקח עוד 20 שנה ליישם, יציבות של בנקים זה חשוב למשק הישראלי לכלכלה הישראלית, אבל יציבות של הלקוחות/העם לא פחות חשוב
  • 6.
    [email protected] 14/08/2023 11:33
    הגב לתגובה זו
    בפעולה פשוטה קונים בעו"ש המיותר קרנות כספיות עם 4% ריבית ומרוויחים !
  • בנוסף, אין עמלה באף בנק על קניה ומכירה של קרן כספית (ל"ת)
    אוהד 15/08/2023 12:15
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    יעקב 14/08/2023 11:11
    הגב לתגובה זו
    רק קראתי את הכותרת וזה הספיק לי
  • 4.
    דודו 14/08/2023 11:05
    הגב לתגובה זו
    מה רוצים מהבנקים המדינה שודדת מיסים לא מורידה את מחירי הקרקעות נותנת מתנות לעשירים במקום למתקשים והליצן סמוטריץ מחלק טונה כבף מיגדרי לאנשים לא תורמים לכלכלה אז מישהו אורב לטימטום וגוזר קופון
  • 3.
    האזרח הקטן 14/08/2023 10:58
    הגב לתגובה זו
    איך באמת לא מעלים את המס על ריווחי הבנקים? המשטרה נילחמת האיגוני הפשע שילמדו קצת את נגיד הבנק ושר האוצר והמפקח על הבנקים איך להעלות את המס על ריווחי הבנקים- מה יעשו הבקים? יעזבו לחו"ל? שינסו ניראה אותם אבל אני יודע מה יקרה- המס יעלה והבקנים יגלגלו את זה עלינו שודדים נשאירם שודדים..העיקר עובדים עלינו בפירסומות
  • 2.
    הצדיק מסדום 14/08/2023 10:49
    הגב לתגובה זו
    יש כלל בעברית - אין נסמך אחר נסמך. מי פנטסטיים? הבנקים או הרווחים? רצית לכתוב "הרווחים הפנטסטיים של הבנקים ואכמ"ל
  • צדיק בחייו 10/01/2024 07:15
    הגב לתגובה זו
    זה לא נסמך אחר נסמך. נכון שאפשר להבין בשתי אפשרויות כפי שכתבת, אבל אין כאן פסול דקדוקי בעברית. אתה מתכוון בוודאי לכלל שאין שני נסמכים לסומך אחד, למשל רווחי והפסדי הבנקים. זה לא המצב כאן.
  • 1.
    מס ייסף ומהר (ל"ת)
    גידי 14/08/2023 10:44
    הגב לתגובה זו
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות

ג'י סיטי רכשה 7.7% ממניות סיטיקון בפרמיה של 36% על המחיר בשוק ותפרסם הצעת רכש מלאה; המניה קפצה ביום ההודעה אך נפלה ב-11% לאחר שחברת הדירוג מעלות הכניסה את החברה למעקב עם השלכות שליליות בשל חשש לעלייה במינוף ולשחיקה בפרופיל הפיננסי

תמיר חכמוף |

ביום שני הודיעה ג'י סיטי ג'י סיטי -11.1%  , שבשליטת חיים כצמן, על רכישת 7.7% ממניות הבת הפינית סיטיקון (Citycon), תמורת 56.75 מיליון אירו במחיר של 4 אירו למניה, פרמיה של כ-36% על המחיר בשוק ערב ההצעה (ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות). בעקבות העסקה עלתה אחזקתה ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל בעלי המניות במחיר שלא יפחת מהמחיר ששולם. היקף העסקה הפוטנציאלי, אם תתקבל ותושלם במלואה, נאמד בכ-312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל).

ג'י סיטי ציינה בדיווח כי הרכישה משקפת דיסקאונט של 44% על ההון העצמי של סיטיקון, וכי היא צפויה להביא לגידול של כ-171 מיליון שקל בהון העצמי שלה ולשיפור ב-FFO, עם "השפעה זניחה על שיעור המינוף" והמשקיעים הריעו. ביום ההודעה קפצה המניה בכ־7%, אך עד סוף השבוע חזרה לאחור, כאשר היא נופלת בכ-11% ביום המסחר האחרון אל מתחת למחיר שבו נסחרה לפני ההודעה. הירידות הגיעו זמן קצר לאחר שחברת הדירוג מעלות (S&P) הכניסה את דירוגי החברה לרשימת מעקב עם השלכות שליליות. אגרות החוב של החברה סיימו גם הן בירידות, ובלטה לשלילה סדרה יד' ג'י סיטי אגח יד -8.35%  שירדה ביותר מ-8%.



מתוך הדוח של מעלות

בין דיסקאונט להזדמנות ומה רואה השוק

מהלך הרכישה יצר ניגוד מעניין. מצד אחד, ג'י סיטי רכשה מניות מתחת לשווי בספרים, מהלך שמחזק את ההחזקה החשבונאית ויוצר "תחתית" (לפחות זמנית) למחיר המניה של סיטיקון, שעלתה בכ-35% ונסחרת קרוב למחיר ההצעה. מהצד השני, העסקה בוצעה בפרמיה של יותר מ-35% על מחיר השוק ערב העסקה, כלומר, החברה שילמה הרבה יותר ממה שהשוק חושב ששווה הנכס, בטענה שהיא מכירה את שווי הנדל"ן טוב ממנו.

בפועל, המהלך הקפיץ את השווי של אחזקת ג'י סיטי בסיטיקון באופן חשבונאי, אך זהו שיפור שמבוסס על השערוך הפנימי של המניה, לא על תזרים או מכירה בפועל. השוק, לעומת זאת, עדיין מעריך את הנכסים בזהירות רבה, כאשר מניית סיטיקון נסחרת קצת מתחת ל-4 אירו, כמעט אותו מחיר כמו הצעת הרכש, מה שמעיד על ספקנות בנוגע לשווי האמיתי של הנכסים.

הודעת הדירוג: מינוף גבוה ושחיקה בפרופיל הפיננסי

שלושה ימים לאחר ההודעה, מעלות עדכנה כי דירוג ג'י סיטי וסדרות האג"ח שלה הוכנסו למעקב (CreditWatch) עם השלכות שליליות, בשל חוסר ודאות סביב היקף ההיענות להצעת הרכש והשלכותיה על הנזילות ועל הסיכון הפיננסי. בדוח נכתב כי אם ההצעה תמומש במלואה, יחס המינוף (חוב להון עצמי מתואם) עלול לעלות לרמה של 70%-75%, בניגוד למהלכים שעשתה לאחרונה החברה כדי להוריד את המינוף, רמה שתשקף "שחיקה בפרופיל הפיננסי של החברה".

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה: על נייס וחברות השבבים

הדירוג של S&P, התיקון בוול סטריט ביום שישי, הבעיה הגדולה של חברות התוכנה ומה יקרה במניות הארביטראז'?

מערכת ביזפורטל |

המניות הדואליות עם פער ארביטראז' שלילי של 0.4%. בשלב מסוים בשישי זה כבר היה במינוס 1%, אבל בשעות האחרונות של המסחר היה תיקון למעלה. מניית נייס -2.11%  צפויה לרדת בכ-3%, כשהחשש מה-AI רק הולך וגדל. נייס ירדה מתחילת השנה  ב-27% ואיבדה בחמש שנים - 50%. היא נסחרת על פי קונסנזוס האנליסטים במכפיל רווח של 10 לשנה הנוכחית ומכפיל רווח של 9 לשנה הבאה. אין הרבה חברות תוכנה צומחות שנסחרות במכפילי רווח כאלו, וגם לא היה בעבר. 

מצד אחד, יש שרואים בזה הזדמנות נהדרת. מצד שני, יש כאלו שזוכרים ש"מר שוק" יודע הכל. אולי הוא יודע שאזהרת רווח או הנמכת ציפיות בדרך. כלומר, מה שנראה הזדמנות יכול להיות המחיר האמיתי כי התחזית תרד. ולמה שהיא תרד? כי החברה נמצאת בשוק מאוד מאוים על ידי ה-AI. 

תחום התוכנה וחברות התוכנה סובלות מהכניסה של ה-AI. הן אומנם מתייעלות בזכותו ומוותרות על גיוסי ג'וניורים, אלא שהליבה שלהן בסכנה - הרעיון הטכנולוגי, פיתוח התוכנה שלהם נמצא בסכנה - מה שלקח פעם לפתח במשך שנים הפך לעניין של שבועות וחודשים בודדים. התחרות מתעצמת, הסכנה גוברת. החשש שיקומו סטארטאפים יעילים ומהירים ותוך חודשים יעמידו מוצר מתחרה. היתרון של הוותיקות הוא במערכת משומנת עם שיווק, תפעול, וקשרים. אבל בסוף למוצר יש משמעות גדולה. לקוחות לא ימהרו לעזוב, אבל זה יכול לבוא לידי ביטוי בתמחור נוח יותר. חברות התוכנה צריכות לחשב מסלול מחדש.


גם טבע 0.56%   צפויה לרדת ב -1.1%, טאואר 1.44%  ב-2.4% כשמנגד קמטק -1.51%  ו נובה -8.04%  צפויות עלות מעט. הנה טבלת הארביטראז' (הקליקו להיכנס לכל המניות):