הסוף לרמאויות בנכסים לא סחירים? מדרוג תנסה להגיד לכם מי הטובים
תחום הנכסים הלא סחירים מתפתח וצומח בעולם וגם בישראל, אבל במקביל לקרנות ניהול איכותיות שמייצרות ערך למשקיעים היו גם הונאות ורמאויות. גם למשקיעים מוסדיים, משקיעים כשירים ו'פמילי אופיס' לפעמים יש בעיה לזהות איזה קרנות הן טובות ומי לא ממש. חברות הדירוג לא תמיד פוגעות, לעיתים הן מורידות דירוג רק אחרי שהשוק כבר הפיל מניה או איגרת חוב, אבל חברות הדירוג כן מנסות לסייע למשקיעים לקבל החלטות יותר מושכלות.
בתחום הסחיר, חברות נסחרות בבורסה, הן מחויבות לדווח על מידע חדש ולפחות על הנייר לא אמורים להיות פערי מידע בין המשקיעים הקטנים ובין הגדולים או אנשי החברה עצמה. כמובן שזה לא קורה במציאות אבל זה לפחות מתקרב לשם. בחברות פרטיות המצב מורכב יותר וכעת במידרוג רוצים להשתמש בכלי הניתוח גם בתחום הלא סחיר ולצמצם את פערי המידע, גם של המוסדיים הגדולים וגם של משקיעים גדולים שמשקיעים בחברות פרטיות. לאדם מן השורה זה לא רלוונטי כיוון שהוא לא יכול להשקיע ישירות בתחום הלא סחיר, אבל לחברות הביטוח למשל, שמחזיקות נתח של 30% בתחום הלא סחיר - זה עשוי להיות משמעותי.
התחום הלא סחיר כולל חברות תשתית כמו למשל כביש 6, חברות הייטק פרטיות (סטארט-אפים) ועוד. בין הקרנות שמידרוג עשויה לדרג סביר להניח שיהיו קרנות כמו קרן ריאלטי, קרן גשרים, רובי קפיטל, קרן נוי, פימי ואחרות.
מידרוג תנסה לבצע הערכת איכות ניהול השקעות (Management Quality Assessment) של מנהלי נכסים ולבחון את פרופיל איכות הניהול של מנהלי הנכסים השונים, לרבות בקרנות השקעה פרטיות לסוגיהן, ביחס לאופן קבלת החלטות ההשקעה, טיב הביצועים, פרופיל תמהיל הנכסים, מומחיות, הניסיון והיכולת בביצוע השקעות המאפיינות מנהלי נכסים, לרבות בתחום קרנות השקעה פרטיות לסוגיהן – קרנות פרייבט אקוויטי, קרנות נדל"ן, קרנות תשתית, קרנות חוב ואשראי ועוד - ובהתאם למאפייני ההשקעה.
- "יש הרבה כסף פנוי - 30% מהחוב שגויס מגיע מחברות לא מדורגות"
- אבי שטרנשוס מונה כמנכ"ל חברת דירוג האשראי מידרוג מקבוצת Moody's
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החברה תבחן את האופן שבו מנהל הנכסים יוצר, מנהל ועוקב, אחר מכשירי ההשקעה והחוב שבהם הוא משקיע בהתאם למדיניות ההשקעה שנקבעה, לצד ניתוח ובחינה של ביצועי מנהל הנכסים לאורך זמן וכן אספקטים ניהוליים ואיכותיים בחברה המנהלת, לרבות אופן קבלת החלטות, איכות ביצועי מערך ההשקעות, מקצועיות וניסיון הצוות המנהל, מערך ניהול סיכונים, בחינת פרופיל תמהיל הנכסים, מדדי ריכוזיות, תשואה, הפרופיל הפיננסי של המנהל ועוד.
בחברה מקווים להגביר "משמעותית" את רמת המחקר והשקיפות בביצוע השקעה בקרנות השקעה פרטיות ובלתי-סחירות.
אבי שטרנשוס, מנכ"ל מידרוג: "אנחנו מניחים את היסודות להגברת המחקר והשקיפות ביחס לגופים ומנהלי נכסי השקעה, בפרט בתחום קרנות ההשקעה הלא-סחירות, מתוך מטרה לצמצם את פערי המידע, לשקף את טיב הניהול והביצועים של הקרנות ולהוות חלק בלתי נפרד מתהליך קבלת ההחלטות של ציבור המשקיעים, זאת כאשר השאיפה היא כי צעד זה יביא ליצירת סטנדרטיזציה של הערכת איכות הניהול לטובת כלל המשקיעים בישראל".

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?