כיתה
צילום: ללא

ישראל הוציאה 132 מיליארד שקל על חינוך - כמה מזה הגיע לישיבות?

מנתוני הלמ"ס עולה כי המגזר הממשלתי מימן 83% מכלל ההוצאה, והמגזר הפרטי מימן כ-17% מסך כל ההוצאה הלאומית, כש-18% הגיע מתרומות ומענקים. הממשלה מימנה גם 88% מההוצאות של האוניברסיטאות. ב-2021 - 2.3% הגיע לישיבות ובתי ספר תורניים
איציק יצחקי | (9)

מדינת ישראל הוציא 132 מיליארד שקל על חינוך - מה שמהווה כ-7.5% מההוצאה הלאומית, כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפרסמה את נתוני ההוצאה הלאומית לחינוך בשנים 2022-2021. 

ההוצאה הלאומית לחינוך כוללת את ההוצאה השוטפת בכל מוסדות החינוך הציבוריים והפרטיים בכל הדרגים, מחינוך קדם-יסודי (גילי 6-0) עד להשכלה גבוהה, את הוצאות משקי בית לשיעורים פרטיים, לספרי לימוד וכד', וכן את הוצאות לבניית מוסדות חינוך חדשים ולרכישת ציוד (השקעות בנכסים קבועים).

בשנת 2022 ההוצאה הלאומית לחינוך הסתכמה ב-132 מיליארד שקל במחירים שוטפים שהם 7.5% מהתוצר המקומי הגולמי. ההוצאה הלאומית לחינוך עלתה ב-3.7%, במחירים קבועים, בהמשך לעלייה של 6.3% בשנת 2021.

הנתונים המרכזיים: ההוצאה הלאומית לחינוך לנפש עלתה ב-1.7% (במחירים קבועים), בהמשך לעלייה של 4.6% בשנת 2021. 18.2% מההוצאה הלאומית לחינוך, מומנה על ידי משקי הבית, מלכ"רים המשרתים את משקי הבית, תרומות ומענקים. המגזר הממשלתי (הממשלה, הרשויות המקומיות ומוסדות ממשלתיים ללא כוונת רווח) מימן 81.8% מכלל ההוצאה הלאומית לחינוך, ירידה לעומת 83.2% בשנת 2021.

למ

 

ההוצאה הלאומית לחינוך במחירים קבועים עלתה בשנת 2022 ב-3.7%, בהמשך לעלייה של 6.3% ב-2021 ולעומת ירידה של 5.2% בשנת 2020. ההוצאה הלאומית השוטפת לחינוך (סך כל ההוצאה למעט ההשקעה בנכסים קבועים) במחירים קבועים, עלתה בשנת 2022, ב-4.0% בהמשך לעלייה של 6.7% בשנת 2021.

ההשקעות בנכסים קבועים (במחירים קבועים) ירדו ב-0.1% בשנת 2022 לעומת עלייה של 1.7% בשנת 2021 (לוח 4). ההוצאה הלאומית לחינוך לנפש עלתה ב-1.7%, בהמשך לעלייה של 4.6% בשנת 2021. ההוצאה השוטפת לחינוך לנפש עלתה ב-2.0%.

קיראו עוד ב"בארץ"

למ

ומה עם ההוצאה הלאומית לחינוך לפי מגזר בשנת 2022? רוב שירותי החינוך (82%) סופקו לאוכלוסייה במוסדות חינוך של הממשלה, של הרשויות המקומיות ושל מוסדות חינוך ללא כוונת רווח שרוב מימונם מהממשלה (לדוגמה האוניברסיטאות, רשת אורט, רשת עמל וכו'). ערך השירותים שניתנו על ידי מוסדות חינוך ללא כוונת רווח המשרתים את משקי הבית בשנת 2022 היה 8% מההוצאה הלאומית לחינוך. חלקם של שירותי החינוך שסופקו על בסיס עסקי, כגון שירותים בגני ילדים, שיעורים פרטיים (כולל שיעורי השלמה לתלמידי בתי ספר), קורסים למבוגרים, ספרי לימוד וכו', הסתכם ב-10%.

 

ההוצאה השוטפת של הממשלה, הרשויות המקומיות ומוסדות ללא כוונת רווח לפי סוג ההוצאה (תרשים 2) בשנת 2022, כ-76% מההוצאה השוטפת של הממשלה, הרשויות המקומיות והמלכ"רים על שירותי החינוך היו עלות עבודה, כ-20% – הוצאות על קניית סחורות ושירותים ו-4% היו הוצאות תחשיביות על בלאי.

בשנת 2022, המגזר הממשלתי (הממשלה, הרשויות מקומיות ומוסדות ממשלתיים ללא כוונת רווח) מימן 81.8% מכלל ההוצאה הלאומית לחינוך. יתרת ההוצאה מומנה ישירות על ידי משקי הבית ומלכ"רים המשרתים את משקי הבית באמצעות קניית שירותי חינוך, תשלום שכר לימוד, קניית ספרי לימוד, קניית צורכי כתיבה וכד', וכן מתרומות וממענקים למוסדות חינוך שנתקבלו מהארץ ומחו"ל (18.2%).

למ

המגזר הממשלתי מימן 83.2% מכלל ההוצאה, והמגזר הפרטי מימן 16.8% מסך כל ההוצאה הלאומית לחינוך. הנתונים על מימון ההוצאה לפי דרג חינוך לשנת 2021, מראים כי המגזר הממשלתי מימן 81% מההוצאה השוטפת על מוסדות חינוך קדם-יסודי. החל משנת 2013 נכלל בחינוך הקדם-יסודי גם החינוך לגילי 3-0, והוא מעלה את אחוז ההשתתפות בהוצאות של משקי הבית. המגזר הממשלתי מימן גם 95% מההוצאה השוטפת לשירותי החינוך היסודי, ו-89% מההוצאה השוטפת על מוסדות חינוך על-יסודי.

עוד מימן המגזר הממשלתי 88% מהוצאות השוטפות של האוניברסיטאות (ללא מחקרים המתוקצבים בנפרד), 37% מההוצאה השוטפת של מכללות (אקדמיות ולא אקדמיות) ו-9% מההוצאה השוטפת של מוסדות אחרים. בשנת 2013, הוחלט להפריד את המכללות (אקדמיות ולא אקדמיות) מהמוסדות האחרים הכוללים לימודי עברית, קורסים למבוגרים ושירותי חינוך אחרים. על כן, לא ניתן להשוות את גובה המימון בדרג זה לשנים קודמות.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    מושיק 03/08/2023 09:02
    הגב לתגובה זו
    אני לא מבין את הכתב שמכין את הכתבה. כאילו שכל קורא מתעמק ונכנס לפרטים ולמספרים ,שאני משוכנע שגם הכותב בקושי מבין. תתמצת,תתמצת ותתמצת.
  • 5.
    אבי 02/08/2023 21:44
    הגב לתגובה זו
    הבעיה בישיבות זה לא העלות הישירה אלא העלות העקיפה שלהן. שהן באות במקום ללמוד מקצוע. בגלל זה אין בוגרי ישיבות מהנדסים או רופאים. ואז ללא הכשרה מתאימה הבוגרים שלהם מהווים נטל על החברה. למרות שמדובר על אנשים חכמים ובעלי פוטנציאל גבוה.
  • אזרח שאיכפת לו 06/08/2023 08:12
    הגב לתגובה זו
    מפלגות הרשע החרדיות מאיימות בפרוק הממשלה אם לא יעבירו את חוק הגיוס.הלואי וכך יהיה והממשלה הפושעת תיפול
  • עלות עקיפה 03/08/2023 08:57
    הגב לתגובה זו
    אתה יכול להסתכל על מדעי הרוח ולהגיד שיש עלות עקיפה.
  • עלות ישירה 03/08/2023 10:51
    מי שלמד מדעי הרוח הולך אח״כ ועובד. באיזושהי עבודה. מי שלמד בישיבה ממשיך לשבת על התחת, אשתו מנקה בתים באיזה מקום או עובדת כמורה בחינוך תורני והמשפחה שלהם היא סה״כ שלילית בהכנסה שלה, כלומר נתמכת ע״י משלמי מס חילוניים.
  • 4.
    בנימין 02/08/2023 15:17
    הגב לתגובה זו
    מילארדים,יחד עם זה כל שנה יש ירידה במבחנים בתוצאות התלמידים.הגיע הזמן לבדק בית של המורים של יו"ר המורים ושר החינוך.
  • 3.
    ליאור 02/08/2023 14:31
    הגב לתגובה זו
    שמבינים מתוך תוכן הכתבה כמה ערוצי התקשורת מוטים ומסלפים בצורה נוראית את הנתונים כפי שהם רוצים. הם גרמו לי לכעוס כל כך על החרדים שלוקחים לנו את כל הכסף ומתברר שהם כמעט לא לוקחים כלום. אני משוכנע שהכתבה הזו אובייקטיבית כי הנתונים הם נתונים ממשלתיים ואין כל כך אפשרות לסלף נתוני מאקרו כל כך גדולים.
  • 2.
    מי שצופה בהסתה של ערוץ 12 חושב שזה 90% לישיבות, לא 2.3% (ל"ת)
    מבין2 02/08/2023 14:18
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    דניאל 02/08/2023 13:57
    הגב לתגובה זו
    אז על מה כל המהומה והביזוי נגדם?
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).