כיתה
צילום: ללא

ישראל הוציאה 132 מיליארד שקל על חינוך - כמה מזה הגיע לישיבות?

מנתוני הלמ"ס עולה כי המגזר הממשלתי מימן 83% מכלל ההוצאה, והמגזר הפרטי מימן כ-17% מסך כל ההוצאה הלאומית, כש-18% הגיע מתרומות ומענקים. הממשלה מימנה גם 88% מההוצאות של האוניברסיטאות. ב-2021 - 2.3% הגיע לישיבות ובתי ספר תורניים
איציק יצחקי | (9)

מדינת ישראל הוציא 132 מיליארד שקל על חינוך - מה שמהווה כ-7.5% מההוצאה הלאומית, כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפרסמה את נתוני ההוצאה הלאומית לחינוך בשנים 2022-2021. 

ההוצאה הלאומית לחינוך כוללת את ההוצאה השוטפת בכל מוסדות החינוך הציבוריים והפרטיים בכל הדרגים, מחינוך קדם-יסודי (גילי 6-0) עד להשכלה גבוהה, את הוצאות משקי בית לשיעורים פרטיים, לספרי לימוד וכד', וכן את הוצאות לבניית מוסדות חינוך חדשים ולרכישת ציוד (השקעות בנכסים קבועים).

בשנת 2022 ההוצאה הלאומית לחינוך הסתכמה ב-132 מיליארד שקל במחירים שוטפים שהם 7.5% מהתוצר המקומי הגולמי. ההוצאה הלאומית לחינוך עלתה ב-3.7%, במחירים קבועים, בהמשך לעלייה של 6.3% בשנת 2021.

הנתונים המרכזיים: ההוצאה הלאומית לחינוך לנפש עלתה ב-1.7% (במחירים קבועים), בהמשך לעלייה של 4.6% בשנת 2021. 18.2% מההוצאה הלאומית לחינוך, מומנה על ידי משקי הבית, מלכ"רים המשרתים את משקי הבית, תרומות ומענקים. המגזר הממשלתי (הממשלה, הרשויות המקומיות ומוסדות ממשלתיים ללא כוונת רווח) מימן 81.8% מכלל ההוצאה הלאומית לחינוך, ירידה לעומת 83.2% בשנת 2021.

למ

 

ההוצאה הלאומית לחינוך במחירים קבועים עלתה בשנת 2022 ב-3.7%, בהמשך לעלייה של 6.3% ב-2021 ולעומת ירידה של 5.2% בשנת 2020. ההוצאה הלאומית השוטפת לחינוך (סך כל ההוצאה למעט ההשקעה בנכסים קבועים) במחירים קבועים, עלתה בשנת 2022, ב-4.0% בהמשך לעלייה של 6.7% בשנת 2021.

ההשקעות בנכסים קבועים (במחירים קבועים) ירדו ב-0.1% בשנת 2022 לעומת עלייה של 1.7% בשנת 2021 (לוח 4). ההוצאה הלאומית לחינוך לנפש עלתה ב-1.7%, בהמשך לעלייה של 4.6% בשנת 2021. ההוצאה השוטפת לחינוך לנפש עלתה ב-2.0%.

קיראו עוד ב"בארץ"

למ

ומה עם ההוצאה הלאומית לחינוך לפי מגזר בשנת 2022? רוב שירותי החינוך (82%) סופקו לאוכלוסייה במוסדות חינוך של הממשלה, של הרשויות המקומיות ושל מוסדות חינוך ללא כוונת רווח שרוב מימונם מהממשלה (לדוגמה האוניברסיטאות, רשת אורט, רשת עמל וכו'). ערך השירותים שניתנו על ידי מוסדות חינוך ללא כוונת רווח המשרתים את משקי הבית בשנת 2022 היה 8% מההוצאה הלאומית לחינוך. חלקם של שירותי החינוך שסופקו על בסיס עסקי, כגון שירותים בגני ילדים, שיעורים פרטיים (כולל שיעורי השלמה לתלמידי בתי ספר), קורסים למבוגרים, ספרי לימוד וכו', הסתכם ב-10%.

 

ההוצאה השוטפת של הממשלה, הרשויות המקומיות ומוסדות ללא כוונת רווח לפי סוג ההוצאה (תרשים 2) בשנת 2022, כ-76% מההוצאה השוטפת של הממשלה, הרשויות המקומיות והמלכ"רים על שירותי החינוך היו עלות עבודה, כ-20% – הוצאות על קניית סחורות ושירותים ו-4% היו הוצאות תחשיביות על בלאי.

בשנת 2022, המגזר הממשלתי (הממשלה, הרשויות מקומיות ומוסדות ממשלתיים ללא כוונת רווח) מימן 81.8% מכלל ההוצאה הלאומית לחינוך. יתרת ההוצאה מומנה ישירות על ידי משקי הבית ומלכ"רים המשרתים את משקי הבית באמצעות קניית שירותי חינוך, תשלום שכר לימוד, קניית ספרי לימוד, קניית צורכי כתיבה וכד', וכן מתרומות וממענקים למוסדות חינוך שנתקבלו מהארץ ומחו"ל (18.2%).

למ

המגזר הממשלתי מימן 83.2% מכלל ההוצאה, והמגזר הפרטי מימן 16.8% מסך כל ההוצאה הלאומית לחינוך. הנתונים על מימון ההוצאה לפי דרג חינוך לשנת 2021, מראים כי המגזר הממשלתי מימן 81% מההוצאה השוטפת על מוסדות חינוך קדם-יסודי. החל משנת 2013 נכלל בחינוך הקדם-יסודי גם החינוך לגילי 3-0, והוא מעלה את אחוז ההשתתפות בהוצאות של משקי הבית. המגזר הממשלתי מימן גם 95% מההוצאה השוטפת לשירותי החינוך היסודי, ו-89% מההוצאה השוטפת על מוסדות חינוך על-יסודי.

עוד מימן המגזר הממשלתי 88% מהוצאות השוטפות של האוניברסיטאות (ללא מחקרים המתוקצבים בנפרד), 37% מההוצאה השוטפת של מכללות (אקדמיות ולא אקדמיות) ו-9% מההוצאה השוטפת של מוסדות אחרים. בשנת 2013, הוחלט להפריד את המכללות (אקדמיות ולא אקדמיות) מהמוסדות האחרים הכוללים לימודי עברית, קורסים למבוגרים ושירותי חינוך אחרים. על כן, לא ניתן להשוות את גובה המימון בדרג זה לשנים קודמות.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    מושיק 03/08/2023 09:02
    הגב לתגובה זו
    אני לא מבין את הכתב שמכין את הכתבה. כאילו שכל קורא מתעמק ונכנס לפרטים ולמספרים ,שאני משוכנע שגם הכותב בקושי מבין. תתמצת,תתמצת ותתמצת.
  • 5.
    אבי 02/08/2023 21:44
    הגב לתגובה זו
    הבעיה בישיבות זה לא העלות הישירה אלא העלות העקיפה שלהן. שהן באות במקום ללמוד מקצוע. בגלל זה אין בוגרי ישיבות מהנדסים או רופאים. ואז ללא הכשרה מתאימה הבוגרים שלהם מהווים נטל על החברה. למרות שמדובר על אנשים חכמים ובעלי פוטנציאל גבוה.
  • אזרח שאיכפת לו 06/08/2023 08:12
    הגב לתגובה זו
    מפלגות הרשע החרדיות מאיימות בפרוק הממשלה אם לא יעבירו את חוק הגיוס.הלואי וכך יהיה והממשלה הפושעת תיפול
  • עלות עקיפה 03/08/2023 08:57
    הגב לתגובה זו
    אתה יכול להסתכל על מדעי הרוח ולהגיד שיש עלות עקיפה.
  • עלות ישירה 03/08/2023 10:51
    מי שלמד מדעי הרוח הולך אח״כ ועובד. באיזושהי עבודה. מי שלמד בישיבה ממשיך לשבת על התחת, אשתו מנקה בתים באיזה מקום או עובדת כמורה בחינוך תורני והמשפחה שלהם היא סה״כ שלילית בהכנסה שלה, כלומר נתמכת ע״י משלמי מס חילוניים.
  • 4.
    בנימין 02/08/2023 15:17
    הגב לתגובה זו
    מילארדים,יחד עם זה כל שנה יש ירידה במבחנים בתוצאות התלמידים.הגיע הזמן לבדק בית של המורים של יו"ר המורים ושר החינוך.
  • 3.
    ליאור 02/08/2023 14:31
    הגב לתגובה זו
    שמבינים מתוך תוכן הכתבה כמה ערוצי התקשורת מוטים ומסלפים בצורה נוראית את הנתונים כפי שהם רוצים. הם גרמו לי לכעוס כל כך על החרדים שלוקחים לנו את כל הכסף ומתברר שהם כמעט לא לוקחים כלום. אני משוכנע שהכתבה הזו אובייקטיבית כי הנתונים הם נתונים ממשלתיים ואין כל כך אפשרות לסלף נתוני מאקרו כל כך גדולים.
  • 2.
    מי שצופה בהסתה של ערוץ 12 חושב שזה 90% לישיבות, לא 2.3% (ל"ת)
    מבין2 02/08/2023 14:18
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    דניאל 02/08/2023 13:57
    הגב לתגובה זו
    אז על מה כל המהומה והביזוי נגדם?
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי