פסיקת בית משפט גזר דין פטיש שופט פרקליטות
צילום: Istock

עקץ את המדינה ב-750 אלף שקל וירצה רק שנת מאסר אחת; מה אמרה השופטת?

בית המשפט גזר שנת מאסר בפועל על תושב קלנסווה שקיבל לכיסו, שלא כדין, 735 אלף שקל לאחר שפיזר מעל אלף חשבוניות פיקטיביות. הנאשם לא החזיר את הכסף שקיבל במרמה והחל בהליכי חדלות פירעון
נחמן שפירא | (6)

בית משפט השלום בנתניה גזר על זמירו צאלח, תושב קלנסווה מנהלה של חברת זמירו צאלח, שנת מאסר בפועל וכן מאסר על תנאי וקנס כספי. צאלח הורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירות של ניכוי חשבוניות פיקטיביות, שמטרתן קבלת החזרי מס והתחמקות מתשלום מע"מ.

 

הנאשם והחברה בניהולו, שעסקה בתחום ההובלות ומסחר בחומרי בניין, הואשמו ב-25 עבירות מס שבוצעו בין השנים 2015-2012. צאלח והחברה שלו קיבלו לידיהם מעל ל-1,250 חשבוניות מס פיקטיביות בגין רכישת סולר, וזאת מבלי שבוצעו שירותים אמיתיים עבור חשבוניות אלו. סך החשבוניות הפיקטיביות עמד על כ-2 מיליון שקל, כאשר סכום המע"מ המגולם בהן היה כ-300 אלף שקל.

בגין אותן חשבוניות פיקטיביות, הנאשם דרש הישב בלו בסכום של כ-435 אלף שקל. הסכום המצטבר שהנאשם גרע מקופת הציבור ולקח לכיסו עומד על סך 735 אלף שקל.

בהתאם להודאה, בית המשפט הרשיע את הנאשם ואת החברה שניהל  ב-21 עבירות של ניכוי מס תשומות מבלי שיש להם לגביו מסמך, במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס, וב-4 עבירות של מסירה למנהל או למי שהוסמך על ידיו או לפקיד הבלו ידיעה או הצהרה בלתי נכונה או הטעה אותם בפרט מסיים העלול לפגוע במילוי תפקידם.

במהלך השנים 2012-2015 קנו וקיבלו הנאשמים 1,250 מסמכים הנחזים להיות חשבוניות מס בגין רכישת סולר על שם חב' ספרינט מוטורס, מבלי שעשו או התחייבו לעשות את העסקאות שלגביהן הוצאו המסמכים. הנאשמים רשמו את החשבוניות הפיקטיביות בספרי הנהלת החשבונות שניהלו וניכו שלא כדין את סכומי המס המגולמים בה בדיווחיהם התקופתיים למנהל מס ערך מוסף.

במסגרת ההסכמות בין הצדדים בהסכם הטיעון, הצדדים הסכימו כי המאשימה תגביל את עצמה בטיעוניה לעונש הנאשם ל-13 חודשי מאסר, וההגנה תטען באופן חופשי לעניין רכיב זה. כמו כן, הצדדים יטענו חופשי לעניין רכיבי המאסר המותנה והקנס. הנאשם נעדר עבירות קודמות.

 

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

בשלב הטיעונים לעונש ביקשה המדינה כי הנאשם ירצה עונש מאסר, בהתחשב בהיקף המחדל, מניין העבירות, השיטתיות, התמדה בביצוען תוך ידיעתו שמדובר במעשה פסול. בנוסף, הנאשם לא הסדיר חובותיו ולא השיב את הכספים לקופת המדינה חרף חלוף הזמן.

במסגרת טיעוניה לעונש עמדה המדינה על ערך המוגן שנפגע ועל החומרה הרבה שיש לייחס לעבירות כלכליות ולעבירות המס בפרט, "לאור הפגיעה הקשה בחיי הכלכלה התקינים, בקופה הציבורית ובעקרון השוויון המתבטא בתשלום מס". בטיעונים לעונש  הדגישו נציגי הפרקליטות כי "בתי המשפט עמדו לא אחת על חומרתן של העבירות כלכליות תוך שהבהירו כי הענישה בגין עבירות המס אמורה להביע את הפסול שבמעשה ואת הצורך להעביר מסר מרתיע הן כלפי מבצע העבירה והן כלפי הזולת. המדובר במדיניות ענישה הנמנעת מלאפשר ריצוי עונש מאסר בעבודות שירות כאשר מדובר בעבירות פיסקליות, קל וחומר כאשר המחדל כלל לא הוסר".

קיראו עוד ב"משפט"

התייחס לנסיבות ביצוע העבירות צוין בטיעונים לעונש היקף המחדל העומד על סכום של

מאות אלפי שקלים, ואת העובדה כי המחדל כלל לא הוסר, וכי הנאשם פתח בהליכי חדלות פירעון.

הסדר טיעון

בסופו של דבר עתרו נציגי המדינה לגזור על הנאשם עונש מאסר לתקופה של 13 חודשים, בהתאם להסדר הטיעון.  אילולא ההסדר, העונש היה אמור לעמוד לפי נציגי המדינה על בין 6 חודשי מאסר עד 18 חודשים לעבירות המע"מ, ובעבירות לפי חוק הבלו בין 4 חודשי מאסר ל-12 חודשים.

נציגי המדינה הדגישו כי הגבילו את  העונש ל-13 חודשי מאסר נוכח היקף המחדל, מניין העבירות, השיטתיות, ההתמדה בביצוען ואיסוף החשבוניות. זאת, שעה שהרכישה בוצעה במודע כדבר פסול, והנאשם אף המשיך בביצועה על אף שיכול היה לחדול. לצד עונש המאסר עתרה המאשימה לגזור על הנאשם עונש מאסר על תנאי הנע בין 12 חודשים בגין עבירות פשע, ומאסר מותנה בגין עבירת עוון בין 2 חודשים ל-8 חודשים, כן עתרו נציגי המדינה לקנס שינוע בין 36 אלף שקל ל-73 אלף שקל כאשר מתחם הקנס נגזר מתוך המחדל: בין 5% ל-10% כך שיהיה מותאם לנסיבות העבירה ויהלום את חומרתה וחומרת הפגיעה בחברה.

ההגנה מנגד הדגישה את נסיבות ביצוע העבירה וציינה כי הנאשם קיבל חשבוניות בסכומים גבוהים יותר מהמחיר בו תדלק, ומצב זה שונה ממצב בו לא תדלק כלל. מכל מקום, כאשר העניין התגלה הנאשם קרס וחובותיו העמיקו. הסנגור הוסיף ועמד על מצבו הרפואי של הנאשם הלקוי, מחלת הסכרת בה הוא חולה, הטיפולים בזריקות ובכדורים הפוגעים בו וכאבי גב מהם סובל והמגבילים ניידותו.

בנוסף  ציין הסנגור, כי הנאשם נקלע לחדלות פירעון אין באפשרותו להסיר את המחדל

מאחר והשליטה על נכסיו, אינה עוד בידיו. לשיטת הנאשם העלמת המס הייתה לאורך 3 שנים  בסכומים קטנים, ואין מדובר בהיקף מחדל גבוה. 

 

שנת מאסר וקנס של 50 אלף שקל בלבד

השופטת טל אוסטפלד נאוי גזרה על הנאשם עונש של שנת מאסר בפועל ואחד עשר חודשי מאסר על תנאי, בהתייחסותה לחומרת עבירות המס, אשר גורעות מס באופן אקטיבי מקופת המדינה. ציינה השופטת בגזר הדין "במעשיו פגע הנאשם בהכנסות המדינה ממסים, ובערך השוויון שבין משלמי המסים. העבירות שביצע הנאשם בוצעו תוך תכנון מוקדם ותחכום, כאשר הנאשם אחראי למלוא הנזק. להימנעות מתשלום מס השפעה על נזקים גדולים שנגרמים לכלכלת המדינה וליכולתה לספק את השירותים להם זכאי כל אזרח".

 

השופטת ציטטה את פסיקת העליון  "בית משפט זה חזר ועמד על חומרתה של עבריינות המס, אשר נובעת מפגיעתה הקשה במשק, בכלכלה ובמגוון היבטים חברתיים הנוגעים לנטל תשלום המיסים, כמו גם מהקושי הרב שבחשיפתה. נפסק לא אחת, כי יש ליתן לחומרה זו ביטוי ממשי במסגרת גזירת עונשו של מי שהורשע בעבירות אלה, תוך מתן עדיפות לשיקולי הרתעה ולאינטרס הציבורי שבהחמרת הענישה על פני נסיבותיו האישיות של הנאשם, וכאשר נקודת המוצא היא כי העונש ההולם בעבירות אלה הוא מאסר בפועל".

השופטת ציינה כי "העבירות שביצע הנאשם בוצעו תוך תכנון מוקדם ותחכום, כאשר הנאשם אחראי למלוא הנזק. מספר החשבונית הרב, העומד על 1,250 חשבוניות פיקטיביות, איננו מאפשר להקל ראש בחומרת המעשים. הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר מדובר בעבירות הכוללות שימוש בחשבוניות פיקטיביות, שכן גריעת המס מקופת המדינה חמורה בהרבה מקום בו בחרו הנאשמים במודע ובכוונת תחילה להונות את רשויות המס. זאת לעומת המקרים בהם נובעת העבריינות מהימנעות פסיבית של תשלום מס לקופת המדינה והשתמטות".

בנוסף קבעה השופטת נאוי כי "חומרת העבירות עומדת על הרף הגבוה. המחדל לא הוסר כך שהנזק שנגרם למדינה ולציבור לא תוקן. טענת הנאשם לפיה הוא מנוע להסיר את המחדל נוכח הליכי חדלות פירעון אינה יכולה להתקבל משלא ניתן לראות בהעדר היכולת לגבות מהעבריין את חוב המס, במישור האזרחי, משום הסרת המחדל על ידו או שיקול להקלה בעונשו. קבלת עמדתו של בא כוח המבקש, לפיה יש לראות בנסיבות האמורות כשיקול לקולא, עשויה לעודד נישומים אחרים לבצע עבירות מס, ולשמוט את הקרקע מתחת לעקרון ההרתעה, העומד בבסיס הגדרתן כעבירות פליליות".

השופטת ציינה כי אין בקשייו הכלכליים של הנאשם וניסיונותיו להציל עסקיו מקריסה כלכלית כדי להצדיק ביצוען של עבירות המס. "במרבית המקרים, עברייני המס הינם אנשים נורמטיביים, נעדרי עבר פלילי, אשר התדרדרו לביצוע העבירות בעטיו של מצב כלכלי קשה. אין די בנסיבה זו כדי להצדיק הקלה בעונשם".

לאחר מכן קבעה השופטת כאמור כי מתחם העונש ההולם נע בין 12 חודשי מאסר לבין 18 חודשים, לצד ענישה נלווית.

השופטת ציינה כי בשיקולים לענישה שקלה לזכות הנאשם את הודאתו במיוחס לו, את החיסכון בזמנם של העדים, ואת העובדה כי אין לחובתו עבר בפלילים. בנוסף ציינה השופטת כי התחשבה במצבו הרפואי של הנאשם, אשר מצבו אינו שפיר והוא לוקה בסכרת ומחלתו אינה מאוזנת. השופטת הבהירה כי "מצבו הרפואי אמנם אין בו כדי לאיין את עונש המאסר לחלוטין אך יש בו כדי לבסס התחשבות מסוימת בעונש שיוטל".

בנוסף ציינה השופטת כי התחשבה "לקולה בפרק הזמן הניכר שחלף, העומד על כשש שנים, מאז ביצוע העבירות בשנת 2015 ועד להגשת כתב האישום בשנת 2021. לצד זאת, יש לזכור כי הנאשם לא ניצל פרק זמן זה להסדיר את תשלום החוב לרשויות המס ולהסרת המחדל. לעניין הליכי חדלות הפירעון בהם פוסע הנאשם אציין כי אלה החלו רק בשנת 2022 כאשר הנאשם יכול היה לנסות להתחיל בהסרת המחדל עוד קודם לכן".

השופטת קבעה כי "לא ניתן לומר שהנאשם נוטל על עצמו את האחריות במלואה, נוכח אי הסרת המחדל, שכן, הסרת המחדל מבטאת הבעת חרטה וקבלת האחריות".

לבסוף השופטת פסקה כי "יש לגזור את עונשו של הנאשם ברף הנמוך של מתחם העונש ההולם כאשר הנני בכל זאת מתחשבת בחלוף הזמן, ההודאה בעובדות האישום והעובדה כי הנאשם נעדר עבירות קודמות בפלילים".

כאמור, על הנאשם נגזר מאסר לתקופה של 12 חודשים וכן מאסר על תנאי של 11 חודשים ל-3 שנים. בנוסף נגזר עליו קנס של 50,000 שקל או 70 ימי מאסר תמורתו. כאשר הקנס ישולם ב-25 תשלומים.

רשות המסים יוצגה בתיק ע"י עו"ד מרב יולי, כתב האישום הוגש ע"י עו"ד הדר דן, שתיהן מהיחידה המשפטית במחוז מרכז, בתיק שנבדק על ידי מחלקת הביקורת במע"מ נתניה.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    שופטת מעולה,חייבים לקדם אותה לעליון. (ל"ת)
    סער 02/08/2023 15:18
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    גנב כספים שהיו הולכים לאברכים ממילא (ל"ת)
    לא נורא 02/08/2023 14:50
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    למה לא כותבים עם הנאשם הערבי ? (ל"ת)
    שלמה 02/08/2023 13:45
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    בארהב היה נכנס ל 10 שנים לפחות !!!!!!!!!!!! (ל"ת)
    הפשע בארץ משתלם 02/08/2023 13:35
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    בקיצור - הפשע משתלם (ל"ת)
    המגיב 02/08/2023 13:30
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    השופטת החמירה עם הנאשם שחולה בסוכר,30 יום מאסר זה מספיק (ל"ת)
    לא הזויה בכלל 02/08/2023 13:03
    הגב לתגובה זו
בנימין נתניהובנימין נתניהו

החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?

רן קידר |

עדות צחי חבקין, אחד החוקרים הבכירים בתיקי נתניהו גורמת להבין שהפרקליטות הגישה כתב אישום שלא תאם את מה שקרה בשטח. עוד לפני כן נסביר ונזכיר שתיק 4000 שמתייחס לסיקור אוהד שקיבל נתניהו מוואלה עבר שינויים שונים - מסיקור אוהד זה שונה ל"היענות חריגה", כשבפועל הפרקליטות מתקשה להצביע על סיקור אוהד ו"מפחיתה" את טענת האשמה ל"היענות חריגה". וכל זה קורה כאשר גם המתת, השוחד לבזק לא ברור. נתניהו קיבל לכאורה היענות חריגה בתמורה למתנות לבזק של משפחת אלוביץ'. לא ברור שיש היענות חריגה ובטח שלא סיקור אוהד, ולא בטוח שיש כאן מתנה לבזק. 

בימים האחרונים מעיד צחי חבקין מהחוקרים הבכירים בתיק. העדות שלו מחזקת מאוד את טענת נתניהו שאין כלום. עו"ד עמית חדד, סנגור נתניהו שואל את חבקין במסגרת העדות - "היה סיכום שלך של 315 מקרים בתיק 4000, הם מהווים את המתת, להבנתי אתה לא סיכמת 315 מקרים כאלו? גם לא 100 מקרים.

חבקין: סדר גודל של 15-20, ככל שאני זוכר.

עו"ד חדד: לראש הממשלה לא הוצגו 315 ולא 15. ספרנו 10 מקרים. למה לא הצגתם לראש הממשלה 315 מקרים?

חבקין: כי לא הכרתי 315 מקרים בזמן אמת, לא הכרתי כאלה כמויות.


הפרקליטות הגישה בכתב האישום 315 מקרים, בפועל נחקרו ונבדקו 10-20 מקרים של "סיקור חיובי" שהפכו ל-"היענות חריגה". חדד ממשיך לשאול - מה שרציתם להוכיח שוואלה הוא אתר מוטה, שיש בו סיקור חיובי לראש הממשלה. זה המתת?

חבקין: נכון.

עו"ד חדד: לא חקרתם לעניין "היענות חריגה"?

חבקין: מה זו "היענות חריגה?"

חדד: האם חקרתם היענות חריגה לפי כתב האישום? אתם לא חקרתם אם ראש הממשלה קיבל היענות חריגה בוואלה?

חבקין: לא יודע מה זה אומר, תסביר לי. חקרנו סיקור אוהד, כתבות פרסומים לפי בקשה.


בהמשך חבקין מדגיש שוב כי חקר בקשות שהגיעו מראש הממשלה וסביבתו לפרסם או לשנות פרסום הוא מעיד שלא נבדקה נקודת השוואה לפוליטקאים אחרים שפנו למערכת וואלה. הסניגור עו"ד חדד מנסה להוכיח שלא היה סיקור מוטה ולא היתה היענות חריגה. חבקין סיפק לו את מה שהיה צריך. התיק מול וואלה הוא תיק מעניין במובן הרכילותי - הוא מספר על מאחורי הקלעים של מערכת עיתון. הוא חושף את הציבור למהלכים של פוליטיקאים, לוביסטים ועוד. זה בעיתונים רבים ואלו פוליטקאים ואנשים רבים שפונים לשנות סיקור או לפרסם אייטם. זאת בעצם עבודת יח"צ - יחסי ציבור. האם העבודה הזו פסולה, לא חוקית? יחצנים מנסים להשפיע על הסיקור, גם פוליטקאים, מנהלי חברות ועוד מנסים לשנות כתבות עליהם ולקבל סיקור חיובי - זה לא פסול כל עוד אין "תן וקח", אתם חושבים שאין "תן וקח" - מה אלו כל ההדלפות? זה חלק מהמשחק שהפרקליטות במשפט וואלה טוענת שהוא לא חוקי ואם כך - צריך לחקור עוד אלפים רבים של אנשים במדינה. 

גירושים פרידה מריבה הסכם ממון
צילום: Istock

אחרי 23 שנה: הוכרע קרב ירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה

איש עסקים עתיר נכסים שהעביר את מניותיו לילדיו מנישואיו הראשונים, המשיך לנהל את החברות גם לאחר שנישא בשנית. כשפרץ הסכסוך, תבעה אותו אשתו השנייה בדרישה למחצית מהפירות שנצברו במהלך נישואיהם, כולל רווחים ממגדל משרדים יוקרתי בהרצליה פיתוח. המאבק המשפטי לא הסתיים גם לאחר מותם של השניים, עד שבית המשפט המחוזי קבע: אף שהמניות הועברו לילדים - האשה זכאית למחציתן

עוזי גרסטמן |

כמעט רבע מאה חלפה מאז נפתח התיק הזה, שמאחוריו עומדת דרמה משפחתית נדירה בעוצמתה. מדובר בסיפור על עושר עצום, נישואים שניים, הבטחות שנשכחו ומאבק משפטי ששרד את החיים עצמם. בסופה של הדרך, פסק דין תקדימי קובע שאשה שנישאה לאיש עסקים שהעביר את מניותיו לילדיו, אך המשיך לנהל את עסקיו, זכאית למחצית מהפירות שהניבו במהלך חייהם המשותפים. הפרשה נראית כמעט כמו עלילה מסדרת טלוויזיה על מאבקי ירושה, אך היא התרחשה במציאות, ובית המשפט המחוזי שם לה באחרונה סוף, או לפחות נקודה-פסיק, שכן הילדים מהנישואים הראשונים כבר פנו בבקשת רשות ערעור לעליון.

איש העסקים, אחד מבעלי ההון הבולטים בזמנו, החזיק בחברות קבלנות ובתעשיית מוצרי מלט, לצד נדל"ן יקר ערך, כולל מגרש בהרצליה פיתוח שעליו נבנה מאוחר יותר מגדל משרדים מרשים הפונה אל כביש החוף. בשלב מסוים, מתוך רצון להעביר את עושרו הלאה, העביר האיש את מניותיו לילדיו מנישואיו הראשונים. אלא שמה שנראה כהעברה טכנית בלבד, התברר בדיעבד כפעולה שהשאירה אצלו את השליטה בפועל.

אף שהמניות לא נותרו רשומות על שמו, הוא המשיך לנהל את החברות כרגיל: לקבל החלטות, להרוויח, ולמעשה להמשיך להחזיק בכוח הכלכלי. לאחר זמן קצר, הכיר איש העסקים את מי שתהיה אשתו השנייה, והשניים נישאו ב-1975. לשניהם היו ילדים מנישואים קודמים, אך לא נולדו להם ילדים משותפים. בית המשפט מתאר כיצד האשה נכנסה לנישואים "ללא כל רכוש", ואילו הבעל כבר היה "בעל הון, שליטה והשפעה כלכלית ניכרת". השניים חתמו על שני הסכמי ממון, אך אלה, ציין בית המשפט בהכרעתו, "לא קיבלו תוקף משפטי, ולפיכך אין להם נפקות מחייבת".

העברת המניות לילדים נעשתה למראית עין

שנים אחדות לאחר הנישואים, התגלעו בין בני הזוג מתחים שנהפכו למאבק משפטי מר. האשה, שראתה כיצד בעלה ממשיך לצבור רווחים ולהרחיב את עסקיו, טענה כי מגיעים לה חלק מהפירות שהניבו יחד במהלך חייהם המשותפים. לדבריה, עצם העובדה שהמניות הועברו לילדים לפני הנישואים אינה שוללת את זכותה, משום שהבעל המשיך לנהל את החברות ולקבל את הכספים לידיו. היא הגישה תביעה רכושית ובה ביקשה לקבוע כי העברת המניות לילדים נעשתה למראית עין בלבד. "הוא המשיך לנהל את כל עסקיו כבעבר, כאילו לא נעשתה כל העברה", טענה.

בית המשפט לענייני משפחה, בפסק הדין הראשון, דחה את תביעתה. נקבע אז כי לא ניתן לשלול את ההעברה שנעשתה עוד לפני נישואיהם, ולכן היא לא זכאית לחלק מהמניות שהועברו לילדים. ואולם האשה לא ויתרה. זמן קצר לאחר מכן, הגישה ערעור - הפעם בגישה מתונה יותר. היא ויתרה על הדרישה למחצית מהרכוש שהועבר לפני הנישואים, וביקשה להכיר בזכאותה רק "למה שהניבו יחד במהלך חייהם המשותפים" - כולל הרווחים ממגדל המשרדים היוקרתי שנבנה בהרצליה פיתוח בזמן נישואיהם.