פסיקת בית משפט גזר דין פטיש שופט פרקליטות
צילום: Istock

עקץ את המדינה ב-750 אלף שקל וירצה רק שנת מאסר אחת; מה אמרה השופטת?

בית המשפט גזר שנת מאסר בפועל על תושב קלנסווה שקיבל לכיסו, שלא כדין, 735 אלף שקל לאחר שפיזר מעל אלף חשבוניות פיקטיביות. הנאשם לא החזיר את הכסף שקיבל במרמה והחל בהליכי חדלות פירעון
נחמן שפירא | (6)

בית משפט השלום בנתניה גזר על זמירו צאלח, תושב קלנסווה מנהלה של חברת זמירו צאלח, שנת מאסר בפועל וכן מאסר על תנאי וקנס כספי. צאלח הורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירות של ניכוי חשבוניות פיקטיביות, שמטרתן קבלת החזרי מס והתחמקות מתשלום מע"מ.

 

הנאשם והחברה בניהולו, שעסקה בתחום ההובלות ומסחר בחומרי בניין, הואשמו ב-25 עבירות מס שבוצעו בין השנים 2015-2012. צאלח והחברה שלו קיבלו לידיהם מעל ל-1,250 חשבוניות מס פיקטיביות בגין רכישת סולר, וזאת מבלי שבוצעו שירותים אמיתיים עבור חשבוניות אלו. סך החשבוניות הפיקטיביות עמד על כ-2 מיליון שקל, כאשר סכום המע"מ המגולם בהן היה כ-300 אלף שקל.

בגין אותן חשבוניות פיקטיביות, הנאשם דרש הישב בלו בסכום של כ-435 אלף שקל. הסכום המצטבר שהנאשם גרע מקופת הציבור ולקח לכיסו עומד על סך 735 אלף שקל.

בהתאם להודאה, בית המשפט הרשיע את הנאשם ואת החברה שניהל  ב-21 עבירות של ניכוי מס תשומות מבלי שיש להם לגביו מסמך, במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס, וב-4 עבירות של מסירה למנהל או למי שהוסמך על ידיו או לפקיד הבלו ידיעה או הצהרה בלתי נכונה או הטעה אותם בפרט מסיים העלול לפגוע במילוי תפקידם.

במהלך השנים 2012-2015 קנו וקיבלו הנאשמים 1,250 מסמכים הנחזים להיות חשבוניות מס בגין רכישת סולר על שם חב' ספרינט מוטורס, מבלי שעשו או התחייבו לעשות את העסקאות שלגביהן הוצאו המסמכים. הנאשמים רשמו את החשבוניות הפיקטיביות בספרי הנהלת החשבונות שניהלו וניכו שלא כדין את סכומי המס המגולמים בה בדיווחיהם התקופתיים למנהל מס ערך מוסף.

במסגרת ההסכמות בין הצדדים בהסכם הטיעון, הצדדים הסכימו כי המאשימה תגביל את עצמה בטיעוניה לעונש הנאשם ל-13 חודשי מאסר, וההגנה תטען באופן חופשי לעניין רכיב זה. כמו כן, הצדדים יטענו חופשי לעניין רכיבי המאסר המותנה והקנס. הנאשם נעדר עבירות קודמות.

 

בשלב הטיעונים לעונש ביקשה המדינה כי הנאשם ירצה עונש מאסר, בהתחשב בהיקף המחדל, מניין העבירות, השיטתיות, התמדה בביצוען תוך ידיעתו שמדובר במעשה פסול. בנוסף, הנאשם לא הסדיר חובותיו ולא השיב את הכספים לקופת המדינה חרף חלוף הזמן.

במסגרת טיעוניה לעונש עמדה המדינה על ערך המוגן שנפגע ועל החומרה הרבה שיש לייחס לעבירות כלכליות ולעבירות המס בפרט, "לאור הפגיעה הקשה בחיי הכלכלה התקינים, בקופה הציבורית ובעקרון השוויון המתבטא בתשלום מס". בטיעונים לעונש  הדגישו נציגי הפרקליטות כי "בתי המשפט עמדו לא אחת על חומרתן של העבירות כלכליות תוך שהבהירו כי הענישה בגין עבירות המס אמורה להביע את הפסול שבמעשה ואת הצורך להעביר מסר מרתיע הן כלפי מבצע העבירה והן כלפי הזולת. המדובר במדיניות ענישה הנמנעת מלאפשר ריצוי עונש מאסר בעבודות שירות כאשר מדובר בעבירות פיסקליות, קל וחומר כאשר המחדל כלל לא הוסר".

קיראו עוד ב"משפט"

התייחס לנסיבות ביצוע העבירות צוין בטיעונים לעונש היקף המחדל העומד על סכום של

מאות אלפי שקלים, ואת העובדה כי המחדל כלל לא הוסר, וכי הנאשם פתח בהליכי חדלות פירעון.

הסדר טיעון

בסופו של דבר עתרו נציגי המדינה לגזור על הנאשם עונש מאסר לתקופה של 13 חודשים, בהתאם להסדר הטיעון.  אילולא ההסדר, העונש היה אמור לעמוד לפי נציגי המדינה על בין 6 חודשי מאסר עד 18 חודשים לעבירות המע"מ, ובעבירות לפי חוק הבלו בין 4 חודשי מאסר ל-12 חודשים.

נציגי המדינה הדגישו כי הגבילו את  העונש ל-13 חודשי מאסר נוכח היקף המחדל, מניין העבירות, השיטתיות, ההתמדה בביצוען ואיסוף החשבוניות. זאת, שעה שהרכישה בוצעה במודע כדבר פסול, והנאשם אף המשיך בביצועה על אף שיכול היה לחדול. לצד עונש המאסר עתרה המאשימה לגזור על הנאשם עונש מאסר על תנאי הנע בין 12 חודשים בגין עבירות פשע, ומאסר מותנה בגין עבירת עוון בין 2 חודשים ל-8 חודשים, כן עתרו נציגי המדינה לקנס שינוע בין 36 אלף שקל ל-73 אלף שקל כאשר מתחם הקנס נגזר מתוך המחדל: בין 5% ל-10% כך שיהיה מותאם לנסיבות העבירה ויהלום את חומרתה וחומרת הפגיעה בחברה.

ההגנה מנגד הדגישה את נסיבות ביצוע העבירה וציינה כי הנאשם קיבל חשבוניות בסכומים גבוהים יותר מהמחיר בו תדלק, ומצב זה שונה ממצב בו לא תדלק כלל. מכל מקום, כאשר העניין התגלה הנאשם קרס וחובותיו העמיקו. הסנגור הוסיף ועמד על מצבו הרפואי של הנאשם הלקוי, מחלת הסכרת בה הוא חולה, הטיפולים בזריקות ובכדורים הפוגעים בו וכאבי גב מהם סובל והמגבילים ניידותו.

בנוסף  ציין הסנגור, כי הנאשם נקלע לחדלות פירעון אין באפשרותו להסיר את המחדל

מאחר והשליטה על נכסיו, אינה עוד בידיו. לשיטת הנאשם העלמת המס הייתה לאורך 3 שנים  בסכומים קטנים, ואין מדובר בהיקף מחדל גבוה. 

 

שנת מאסר וקנס של 50 אלף שקל בלבד

השופטת טל אוסטפלד נאוי גזרה על הנאשם עונש של שנת מאסר בפועל ואחד עשר חודשי מאסר על תנאי, בהתייחסותה לחומרת עבירות המס, אשר גורעות מס באופן אקטיבי מקופת המדינה. ציינה השופטת בגזר הדין "במעשיו פגע הנאשם בהכנסות המדינה ממסים, ובערך השוויון שבין משלמי המסים. העבירות שביצע הנאשם בוצעו תוך תכנון מוקדם ותחכום, כאשר הנאשם אחראי למלוא הנזק. להימנעות מתשלום מס השפעה על נזקים גדולים שנגרמים לכלכלת המדינה וליכולתה לספק את השירותים להם זכאי כל אזרח".

 

השופטת ציטטה את פסיקת העליון  "בית משפט זה חזר ועמד על חומרתה של עבריינות המס, אשר נובעת מפגיעתה הקשה במשק, בכלכלה ובמגוון היבטים חברתיים הנוגעים לנטל תשלום המיסים, כמו גם מהקושי הרב שבחשיפתה. נפסק לא אחת, כי יש ליתן לחומרה זו ביטוי ממשי במסגרת גזירת עונשו של מי שהורשע בעבירות אלה, תוך מתן עדיפות לשיקולי הרתעה ולאינטרס הציבורי שבהחמרת הענישה על פני נסיבותיו האישיות של הנאשם, וכאשר נקודת המוצא היא כי העונש ההולם בעבירות אלה הוא מאסר בפועל".

השופטת ציינה כי "העבירות שביצע הנאשם בוצעו תוך תכנון מוקדם ותחכום, כאשר הנאשם אחראי למלוא הנזק. מספר החשבונית הרב, העומד על 1,250 חשבוניות פיקטיביות, איננו מאפשר להקל ראש בחומרת המעשים. הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר מדובר בעבירות הכוללות שימוש בחשבוניות פיקטיביות, שכן גריעת המס מקופת המדינה חמורה בהרבה מקום בו בחרו הנאשמים במודע ובכוונת תחילה להונות את רשויות המס. זאת לעומת המקרים בהם נובעת העבריינות מהימנעות פסיבית של תשלום מס לקופת המדינה והשתמטות".

בנוסף קבעה השופטת נאוי כי "חומרת העבירות עומדת על הרף הגבוה. המחדל לא הוסר כך שהנזק שנגרם למדינה ולציבור לא תוקן. טענת הנאשם לפיה הוא מנוע להסיר את המחדל נוכח הליכי חדלות פירעון אינה יכולה להתקבל משלא ניתן לראות בהעדר היכולת לגבות מהעבריין את חוב המס, במישור האזרחי, משום הסרת המחדל על ידו או שיקול להקלה בעונשו. קבלת עמדתו של בא כוח המבקש, לפיה יש לראות בנסיבות האמורות כשיקול לקולא, עשויה לעודד נישומים אחרים לבצע עבירות מס, ולשמוט את הקרקע מתחת לעקרון ההרתעה, העומד בבסיס הגדרתן כעבירות פליליות".

השופטת ציינה כי אין בקשייו הכלכליים של הנאשם וניסיונותיו להציל עסקיו מקריסה כלכלית כדי להצדיק ביצוען של עבירות המס. "במרבית המקרים, עברייני המס הינם אנשים נורמטיביים, נעדרי עבר פלילי, אשר התדרדרו לביצוע העבירות בעטיו של מצב כלכלי קשה. אין די בנסיבה זו כדי להצדיק הקלה בעונשם".

לאחר מכן קבעה השופטת כאמור כי מתחם העונש ההולם נע בין 12 חודשי מאסר לבין 18 חודשים, לצד ענישה נלווית.

השופטת ציינה כי בשיקולים לענישה שקלה לזכות הנאשם את הודאתו במיוחס לו, את החיסכון בזמנם של העדים, ואת העובדה כי אין לחובתו עבר בפלילים. בנוסף ציינה השופטת כי התחשבה במצבו הרפואי של הנאשם, אשר מצבו אינו שפיר והוא לוקה בסכרת ומחלתו אינה מאוזנת. השופטת הבהירה כי "מצבו הרפואי אמנם אין בו כדי לאיין את עונש המאסר לחלוטין אך יש בו כדי לבסס התחשבות מסוימת בעונש שיוטל".

בנוסף ציינה השופטת כי התחשבה "לקולה בפרק הזמן הניכר שחלף, העומד על כשש שנים, מאז ביצוע העבירות בשנת 2015 ועד להגשת כתב האישום בשנת 2021. לצד זאת, יש לזכור כי הנאשם לא ניצל פרק זמן זה להסדיר את תשלום החוב לרשויות המס ולהסרת המחדל. לעניין הליכי חדלות הפירעון בהם פוסע הנאשם אציין כי אלה החלו רק בשנת 2022 כאשר הנאשם יכול היה לנסות להתחיל בהסרת המחדל עוד קודם לכן".

השופטת קבעה כי "לא ניתן לומר שהנאשם נוטל על עצמו את האחריות במלואה, נוכח אי הסרת המחדל, שכן, הסרת המחדל מבטאת הבעת חרטה וקבלת האחריות".

לבסוף השופטת פסקה כי "יש לגזור את עונשו של הנאשם ברף הנמוך של מתחם העונש ההולם כאשר הנני בכל זאת מתחשבת בחלוף הזמן, ההודאה בעובדות האישום והעובדה כי הנאשם נעדר עבירות קודמות בפלילים".

כאמור, על הנאשם נגזר מאסר לתקופה של 12 חודשים וכן מאסר על תנאי של 11 חודשים ל-3 שנים. בנוסף נגזר עליו קנס של 50,000 שקל או 70 ימי מאסר תמורתו. כאשר הקנס ישולם ב-25 תשלומים.

רשות המסים יוצגה בתיק ע"י עו"ד מרב יולי, כתב האישום הוגש ע"י עו"ד הדר דן, שתיהן מהיחידה המשפטית במחוז מרכז, בתיק שנבדק על ידי מחלקת הביקורת במע"מ נתניה.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    שופטת מעולה,חייבים לקדם אותה לעליון. (ל"ת)
    סער 02/08/2023 15:18
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    גנב כספים שהיו הולכים לאברכים ממילא (ל"ת)
    לא נורא 02/08/2023 14:50
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    למה לא כותבים עם הנאשם הערבי ? (ל"ת)
    שלמה 02/08/2023 13:45
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    בארהב היה נכנס ל 10 שנים לפחות !!!!!!!!!!!! (ל"ת)
    הפשע בארץ משתלם 02/08/2023 13:35
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    בקיצור - הפשע משתלם (ל"ת)
    המגיב 02/08/2023 13:30
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    השופטת החמירה עם הנאשם שחולה בסוכר,30 יום מאסר זה מספיק (ל"ת)
    לא הזויה בכלל 02/08/2023 13:03
    הגב לתגובה זו
בית משפט (גרוק)בית משפט (גרוק)

המתנה של ארבע שעות הובילה לפיצוי של מיליונים

בית משפט השלום בתל אביב אישר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית נגד רשפים דלתות: הלקוחות שהמתינו לביקורי התקנה ותיקון של טכנאי החברה יקבלו הארכת אחריות בשווי מצטבר של כ-3 מיליון שקל, לאחר שנקבע כי תיאום חלונות זמן ארוכים פגע בזכויות הצרכנים ובזמנם

עוזי גרסטמן |

הדלת כבר היתה מותקנת, הבית סגור, סדר היום השתנה, וההמתנה הלכה והתארכה. עבור לקוחות רבים של רשפים דלתות, זה היה תסריט מוכר: ביקור של מתקין או טכנאי שתואם לטווח של ארבע שעות, שבמהלכן נדרש הלקוח להישאר בבית, להמתין, לדחות פגישות ולעתים גם להפסיד יום עבודה. מה שנתפש במשך שנים כגזירת גורל צרכנית, נהפך לבסיס של תובענה ייצוגית, שהסתיימה כעת בפסק דין מפורט ובאישור הסדר פשרה רחב היקף, שבמרכזו פיצוי לציבור הלקוחות והתחייבות לשינוי התנהלות עתידי.

פסק הדין ניתן בבית משפט השלום בתל אביב על ידי השופט ליאור גלברד, במסגרת תובענה ייצוגית שהגישה זוהר יעקבסון נגד רשפים דלתות. ההליך עסק בפרקטיקה של תיאום ביקורי הובלה, התקנה ותיקון של דלתות ומוצרי החברה, בטווחי זמן של ארבע שעות, שלטענת המבקשת חרגו מהוראות חוק הגנת הצרכן ופגעו בזכויות הלקוחות. על פי המתואר בפסק הדין, המקרה הפרטי שממנו צמחה התובענה אינו חריג. יעקבסון רכשה דלת כניסה מתוצרת רשפים, ולאחר שהתגלתה תקלה ביקשה לתאם ביקור טכנאי. הביקור נקבע ליום מסוים, בטווח שבין 10:00 ל-14:00. ארבע שעות של המתנה, ללא אפשרות לדעת מתי בדיוק יגיע הנציג. לטענתה, לא מדובר במקרה נקודתי אלא במדיניות שיטתית, שננקטה כלפי לקוחות רבים. במסגרת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית צורפו גם ראיות נוספות, לרבות הליך משפטי אחר שבו הודתה החברה כי זהו חלון הזמן המקובל אצלה.

בבסיס התביעה עמדה פרשנות של סעיף 18א לחוק הגנת הצרכן, העוסק בזמני המתנה לביקור נותן שירות בבית הצרכן. הסעיף קובע כי כשנדרש ביקור של שליח, מתקין או מתקן, על העוסק לתאם מועד כך שזמן ההמתנה לא יעלה על שעתיים מעבר לשעה שנקבעה. לטענת המבקשת, תיקון לחוק שנכנס לתוקף ב-2018 הרחיב את תחולת ההסדר, כך שהוא חל על כלל נותני השירות ולא רק על טכנאים של מוצרי חשמל, כפי שהיה בעבר. תכלית התיקון, כך נטען, היא פשוטה וברורה: לכבד את זמנו של הצרכן ולמנוע פגיעה בשגרת יומו.

רשפים דלתות מצדה, דחתה את הטענות. בתשובתה לבקשה לאישור היא טענה כי החוק אינו חל עליה במלואו, וכי פרשנות המבקשת מרחיבה יתר על המידה את הוראות הדין. החברה הסתמכה בין היתר על חוות דעת של ארגון אמון הציבור, שלפיה החובה הנוגעת לזמני המתנה קשורה למוצרים מסוימים בלבד, ובראשם מוצרי חשמל, ואינה חלה בהכרח על דלתות. עוד נטען כי גם כשתואם חלון זמן של ארבע שעות, בפועל ברוב המקרים הגיעו נציגי החברה מוקדם יותר, כך שהלקוחות לא נדרשו להמתין את מלוא הזמן.

הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל

המבקשת לא קיבלה את הדברים. בתגובתה היא טענה כי עצם קביעת חלון זמן של ארבע שעות מהווה הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל. לדבריה, מדובר בפרקטיקה שמנצלת את העובדה שהחוק קובע פיצוי סטטוטורי רק לאחר חלוף פרק זמן מסוים, ומאפשרת לעוסקים להתיישר פורמלית עם הדין, אך לפגוע בפועל בצרכנים. עוד הודגש כי המונח "טובין" בחוק הגנת הצרכן אינו מוגבל למוצרי חשמל, אלא כולל כל נכס מוחשי שאינו מקרקעין, ובהגדרה זו נכללות גם דלתות.

אילת
צילום: Pixabay

חברת הארנק באילת: הערעור שהתקבל והזיכוי שנשלל

בית המשפט המחוזי בבאר שבע קבע כי רואה חשבון שפעל במסגרת שותפות אמיתית אינו חייב במס אישי לפי סעיף 62א לפקודה, אך דחה את טענתו שלפיה מרכז חייו נמצא באילת. פסק הדין המקיף משרטט את הגבולות הברורים בין תכנון מס פסול לשימוש לגיטימי בהתאגדות

עוזי גרסטמן |

בשלהי העשור הקודם, כשאילת המשיכה להיאבק על מקומה הכלכלי והמקצועי הרחק ממרכז הארץ, מצא את עצמו רואה חשבון יליד העיר בלב מחלוקת מס מורכבת, כזו שנעה על קו התפר הדק שבין תכנון מס אסור לבין התנהלות עסקית לגיטימית. מצד אחד עמדה רשות המסים, שביקשה לראות בהכנסות שהופקו באמצעות חברה בשליטתו הכנסה אישית שחייבת במס שולי, ומצד שני עמד הנישום, שטען לשותפות עסקית אמיתית ולזיקה מתמשכת לעיר שבה נולד. פסק דינה של השופטת יעל ייטב מבית המשפט המחוזי בבאר שבע עושה סדר בשתי הסוגיות גם יחד, אך לא מעניק למערער ניצחון מלא.

הערעור נסב על שומות שהוציא פקיד שומה אילת לשנות המס 2017 ו-2018, לאחר שדחה את טענת המערער. בלב המחלוקת עמדו שתי שאלות נפרדות אך שלובות זו בזו: האחת, האם יש לחייב את המערער במס אישי מכוח סעיף 62א(א) לפקודת מס הכנסה, סעיף שנועד להתמודד עם תופעת חברות הארנק; והשנייה, האם המערער זכאי להטבת המס המוענקת לתושב אילת לפי חוק אזור סחר חופשי באילת. כבר בפתח פסק הדין מבהירה השופטת כי התשובה לשתי השאלות אינה אחידה. “מצאתי שיש לקבל את הערעור בחלקו, ככל שהוא נוגע לחבות המס על פי הוראות סעיף 62א בפקודת מס הכנסה. יחד עם זאת מצאתי שיש לדחות את הערעור לעניין הזכאות להטבת המס מכוח חוק אזור סחר חופשי באילת”, היא כתבה.

הרקע העובדתי אינו שנוי במחלוקת מהותית. המערער, רואה חשבון במקצועו, נולד וגדל באילת, הקים בה משרד עצמאי, ובהמשך העביר את פעילותו לחברה שבבעלותו - נוריאל יועצים. בשלב מסוים נוצר קשר עסקי בינו לבין משרד רואי החשבון ברנע, שפעל גם הוא בעיר, והפעילות בסניף אילת התהדקה והלכה. במקביל, ב-2009 עבר המערער עם משפחתו להתגורר בתל אביב, שם הוא עבד כשכיר בתפקידים בכירים, תוך שהוא ממשיך להגיע לאילת לצורכי פעילות מקצועית. לאחר פטירת מייסד משרד ברנע, העמיק הקשר בין הצדדים, והמערער חזר לפעילות מלאה בסניף אילת, תוך חלוקת רווחים שווה.

יותר מ-70% מהכנסות החברה נבעו מלקוח אחד

פקיד השומה ראה בתמונה הזו דוגמה קלאסית להפעלת סעיף 62א לפקודה. לטענתו, השירותים ניתנו בפועל על ידי המערער, היו מסוג הפעולות הנעשות על ידי עובד עבור מעסיקו, וב-2017 אף התקיימה הקביעה שלפיה יותר מ-70% מהכנסות החברה נבעו מלקוח אחד. מכאן הסיק פקיד השומה כי יש לייחס למערער את הכנסות החברה כהכנסת עבודה לפי סעיף 2(2) לפקודה, תוך התעלמות מהאישיות המשפטית הנפרדת של החברה.

אלא שבית המשפט לא קיבל את הגישה הזו. פסק הדין מקדיש עמודים רבים לניתוח התכלית החקיקתית של סעיף 62א, שנוסף לפקודה במסגרת תיקון 235, בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג. השופטת הזכירה בהכרעת הדין כי מדובר בחריג מצומצם למודל המיסוי הדו-שלבי, שנועד “להעמיד לרשות פקיד השומה כלי עזר לטיפול בתכנוני מס”, ולא לבטל את השימוש הלגיטימי בהתאגדות. “הפרשנות המתבקשת נוכח התכלית האמורה היא פרשנות דווקנית, המחילה את הוראות הסעיף על גדר המקרים הנדונים בו, בהתאם לתנאיו ומגבלותיו”, נקבע.