פרוטקשן לאור יום בחיפה; לאחר שהטילו אימה הוגש כתב אישום כנגד ארבעה חשודים
פרקליטות מחוז חיפה (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בעיר כתב אישום נגד מהראן בני רביעה (27), ג'ואד בני רביעה (20) מחמוד בני רביעה (53) ונור מחאמיד (21) תושבי חיפה בגין סחיטה באיומים ובכוח, היזק לרכוש התפרצות ועוד. הנאשמים גבו דמי חסות מהנהלת וועד בנייני משרדים בחיפה.
בכתב האישום מתוארת השתלשלות גביית החסות של הארבעה שהטילו אימה על בנייני משרדים בחיפה. הארבעה תקפו איימו ושברו ציוד רב עד שוועד הבניינים החל לשלם להם חסות של 3,000 שקל בחודש, לאחר שסירבו להעלאת הסכום ל-5,000 שקלים לחודש, העבריינים איימו שיקנסו אותם ב-50 אלף שקל. לאחר שפרצו והשחיתו את הבניינים מספר פעמים המשטרה עצרה אותם והם הובאו למעצר.
לפי כתב האישום שהגיש עו"ד יניב זוהר, חלק מהנאשמים החליטו לפעול בצוותא על מנת לאיים על אנשי חברת הניהול והבעלים של בית טל על מנת להניעם לשלם להם כספים, שאינם אלא דמי חסות, עבור שירותי "שמירה" שכאמור לא התכוונו לספק. הנאשמים או מי מטעמם הגיעו לבניין טל שברו את דלת הכניסה, השליכו מסך טלוויזיה לרצפה וגרמו לנזקים למבנה בעשרות אלפי שקלים. כתוצאה מהאיומים הועברו סכומי כסף שונים, בהזדמנויות רבות לחלק מהנאשמים על שירות שמירה שלא סופק.
בחודש דצמבר 2022, גמלה בליבם של הנאשמים מחמוד ומהראן (אב ובנו) לפעול בצוותא על מנת לאיים גם על חברה המנהלת ומתחזקת את בניין אמיר בחיפה. הנאשמים שאינם בעלי חברת שמירה, אינם עוסקים במתן שירותי "שמירה" דרשו שישולם להם דמי חסות עבור שירותי שמירה.
- הבטיחו להם תשואה של 8.7% בלי סיכון והכסף נעלם
- "הלך הכסף": המשקיעים בקבוצת הנדל"ן פרסונל בצרות, מה יקבע ביה"מ?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת האיומים הגיעו הנאשמים לבית אמיר, והשניים פנו לשומר שהועסק אותה עת במקום מטעם חברת הניהול והורו לו שלא להגיע יותר לעבודתו כשומר בבית אמיר. בהמשך, הגיעו הנאשמים לבית אמיר וניפצו את חלונות דלת הכניסה לבניין. על מנת להימנע מנזקים נוספים בבניין, החלה הנהלת בתי אמיר לשלם דמי חסות לנאשמים בגובה של 3,000 שקל לחודש.
בחודש יוני 2023 חברת הניהול בבית אמיר חתמה על ניהול בית טל. לאחר שנודע הדבר לנאשם מחמוד, התקשר להנהלה ודרש שלא לקחת את ניהול בית טל, בהמשך הנאשם מהראן דרש העלאה בדמי החסות מבית אמיר מ-3,000 שקל ל 5,000 שקל, אחרת הוא יטיל על וועד הבניין בבית אמיר קנס בגובה 50,000 שקל.
- 4.YL 28/07/2023 19:20הגב לתגובה זוהעברה ל מאסר ב ארצות הברית שם ***הטיפול*** בחלאות רציני ולכן עדיף הסכם מאסר לעבריינים ב ארצות הברית מאשר טיפול ב ויזה
- 3.בני 27/07/2023 17:20הגב לתגובה זוהמילארדים שהמשטרה עולה, הם לא עושים את עבודתם.
- 2.(ל"ת)27/07/2023 14:31הגב לתגובה זו
- 1.אנונימי 27/07/2023 14:31הגב לתגובה זומכת הפרוטקשן.אבל השופטים הם שמאל ובסוף לא יהיה רפורמה והכל ישאר אותו דבר תוך חודש הם בבית ויעשו את אותו הדבר כאילו כלום
עו"ד חלה לאחר ששמע על פיטוריו - ודרש הכרה מביטוח לאומי
הבחור שעבד בחברת נדל"ן, בדיוק כשלקח משכנתה והקים בית עם אשתו וילדיו, הבין משיחה עם היועץ המשפטי כי הוא בדרך החוצה. כשבוע לאחר שנמסר לו מכתב הפיטורים הוא החל לחוש כאבים, ואובחן כחולה בסוכרת נעורים. בית הדין האזורי לעבודה קבע כי התקיימה שיחה ששימשה "אירוע
מיוחד" לפי ההגדרה בחוק, וכי יש למנות מומחה רפואי כדי שזה יבחן אם קיים קשר סיבתי בין הלחץ שחווה לבין פרוץ המחלה
בתחילת דרכו המקצועית, חש עורך דין צעיר, נשוי ואב לילדים, שהקרקע נשמטת תחת רגליו. הוא זה עתה התחיל לשלם משכנתה על בית חדש, כשבמקביל הבוס שלו החל לשדר לו מסרים מטרידים על עתידו המקצועי. שורת אירועים שהחלה בשיחות בעבודה והסתיימה בפיטורים הביאה אותו לתחושות קשות וללחץ עצום. כשבוע בלבד לאחר שקיבל את מכתב הפיטורים הוא החל לחוש כאבים, ובבדיקות רפואיות אובחן כחולה בסוכרת נעורים. מכאן הדרך לבית הדין לעבודה היתה קצרה - שם הוא ביקש כי המחלה תוכר כפגיעה בעבודה. בפסק דין ארוך ומפורט שניתן באחרונה, קבעה השופטת מירב קליימן כי התובע עמד בנטל להוכיח קיומו של "אירוע מיוחד" בעבודתו, המצדיק מינוי מומחה רפואי שיבחן את הקשר בין אותו אירוע לפרוץ המחלה.
על פי פסק הדין, התובע, עורך דין יליד 1987, החל לעבוד באוגוסט 2021 במחלקה המשפטית של חברת נדל"ן העוסקת בהתחדשות עירונית. עד פברואר 2022, היחסים עם ממוניו היו טובים וחבריים, אבל באותו חודש חל שינוי ביחס הממונה הישיר כלפיו. התובע יצא לחופשה שאושרה מראש, אך הובהר לו על ידי מנהלו כי אחד מבעלי החברה לא ראה בעין יפה את יציאתו. במקביל, הצטרפה עובדת חדשה שקיבלה משימות רבות, בעוד שהתובע כמעט שלא קיבל עבודה.
האירוע המרכזי התרחש ב-27 או 28 במרץ 2022, כשהתובע נכח במשרד יחד עם היועץ המשפטי של החברה, עו"ד רפאל גלילוב. בשיחה ביניהם, סיפר גלילוב על כוונה לפטר את אחד מעובדי המחלקה, וציין כי עורכי דין צעירים יוכלו למצוא עבודה בקלות. התובע העיד כי באותו רגע הבין כי גם הוא הבא בתור וכי עתידו בחברה מוטל בספק. לדבריו, "נפל לי האסימון... התחברו לי כל חלקי הפאזל - ההתרחקות של הממונה, אי קבלת משימות, הגעת עובדת חדשה - וחשתי דחק עצום". לאחר השיחה, סיפר התובע, הוא נכנס ללחץ כבד. הוא חשש שלא ימצא עבודה חדשה, ראה בכך כישלון אישי, ושיתף את אשתו והוריו במצבו. התמונה הקשה קיבלה משנה תוקף כשהוזמן לשימוע ב-1 במאי 2022, וב-3 במאי קיבל את מכתב הפיטורים.
הבטוח הלאומי טען שאין פה אירוע תאונתי לפי החוק
כעבור ימים ספורים מהפיטורים, ב-12 במאי 2022, החל התובע לחוש כאבים חריפים בעת מתן שתן. בבדיקות שנערכו התברר כי רמת הסוכר בדמו גבוהה במיוחד, והוא נשלח למיון, שם אובחן כחולה בסוכרת נעורים. מכאן הדרך להגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי היתה קצרה: התובע ביקש להכיר במחלתו כפגיעה בעבודה. ואולם הביטוח הלאומי דחה את התביעה, בנימוק שמתח מתמשך אינו נחשב "אירוע תאונתי" לפי החוק.
- כבאי שנפגע ממפגע בתחנה יפוצה בסכום אסטרונומי
- חקירת המשטרה נגד עו"ד תיחשב "אירוע מיוחד בעבודה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפני בית הדין טען התובע כי רצף האירועים, ובעיקר השיחה הדרמטית שהתרחשה במרץ, גרמו לו לדחק נפשי חריג שהוביל להתפרצות המחלה. הנתבע, המוסד לביטוח לאומי, טען מנגד כי מדובר לכל היותר במתח מתמשך שאינו מוכר כפגיעה בעבודה, וכי השיחה עם היועץ המשפטי לא עסקה בפיטורי התובע אלא בפיטורי עובד אחר. עוד טען המוסד כי התובע עצמו דיווח לרופא כי הוא מתמודד עם מתח מזה זמן, ואף נמנע מלזמן לעדות את ממוניו, שהיו יכולים לשפוך אור על השתלשלות האירועים.
