ראש הרשות להלבנת הון לשעבר תמונה לסמנכ"לית רגולציה בראפיד
חברת הפינטק הישראלית ראפיד (Rapyd), הודיעה על מינויה של ד"ר שלומית ווגמן-רטנר, שכיהנה כראש הרשות הישראלית לאיסור הלבנת הון ומימון טרור (IMPA), לתפקיד סמנכ״לית הרגולציה והציות הגלובלית שלה.
במהלך כהונתה של ד"ר ווגמן ברשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור (2019–2022), היא הובילה מספר רפורמות לרבות החלת משטר איסור הלבנת הון על נכסים וירטואליים (קריפטו), הסדרת תחום האשראי החוץ בנקאי ועוד. בנוסף, ווגמן הובילה את המהלך הלאומי להצטרפות מדינת ישראל לארגון ה-FATA, כח משימה בין-מדינתי לקביעת הסטנדרט הבינלאומי המחייב את כל מדינות העולם. לאחר קבלת ישראל ל-FATF, כיהנה ד״ר ווגמן כיו״ר קבוצת העבודה האופרטיבית ובוועדת ההיגוי של הארגון, התפקיד הבכיר ביותר שמילא ישראלי בזירה הגלובלית בתחום.
ד"ר ווגמן-רטנר הינה בעלת תואר ראשון במשפטים ובמנהל עסקים מהאוניברסיטה העברית, ובעלת תואר שני ודוקטורט מאוניברסיטת ייל שבארה"ב. היא עו״ד בארה״ב ובישראל והתמחתה אצל נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק. מאז פרישתה מהממשלה היא מכהנת כעמיתה באוניברסיטת הרווארד בתחומי הפינטק ועתיד הכלכלה הגלובלית.
לדברי החברה, במסגרת תפקידה החדש ב-Rapyd, תביא לידי ביטוי ד"ר ווגמן את הידע המעמיק שלה בנושאי פשיעה כלכלית והרגולציה הפיננסית הגלובלית המורכבת, לשם קידום פעילותה של Rapyd באקו-סיסטם הפינטק העולמי. מנהיגותה המקצועית תסייע לראפיד להמשיך בהרחבת פעילותה ברחבי העולם, תוך שמירה על רמת היושרה הגבוהה ביותר, עמידה בדרישות הרגולטוריות במדינות פעילותה, לצד איתור ומניעת פשיעה כלכלית.
- מיכל עבאדי בויאנג'ו שבה לתפקיד החשבת הכללית באוצר
- יו״ר מכון היצוא הישראלי מסיימת את כהונתה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אריק שטילמן, מייסד שותף ומנכ"ל Rapyd: "הצטרפותה של ד"ר ווגמן מדגישה את המחויבות של Rapyd לשמירה על הסטנדרט הגבוה ביותר של יושרה ומחוייבותה לעמידה קפדנית בכללי הרגולציה הנדרשת בזירה הפינננסית הגלובלית. ד"ר ווגמן מביאה עמה מומחיות וניסיון חסרי תקדים אשר יסייעו לנו להמשיך לעמוד באתגרים הרגולטוריים המורכבים בפעילותה של ראפיד ברחבי העולם ובהמשך צמיחתה, לרבות ליציאה עתידית להנפקה. בנוסף, בימים אלו מתכוונת ראפיד להתחיל לפעול גם בשוק הישראלי, וזאת לאחר ההחלטה על רפורמה בשוק שירותי התשלום ופתיחתה לשחקנים גלובליים. אני משוכנע כי נסיונה הרב של ווגמן יתרום גם במהלך זה."
- 1.המגיב 20/07/2023 12:55הגב לתגובה זואת הרגולציה לפי צרכי החברה (במקום להיפך)
יואב שפרינגר וגלעד עזרא, מייסדים Apptor.ai צילום פרטיאין לנו מתחרים- הדרך להתחרות זה אם הלקוחות יתחילו לפתח את המוצר בעצמם
שיחה עם יואב שפרינגר- המנכ"ל ושותף מייסד של Apptor.ai
ספר בקצרה על עצמך:
אני במקור מבית חנן בצפון. בצבא שירתי ב-8200, שם גם פגשתי את השותף שלי, גלעד עזרא, ובזמן השירות, עבדנו על פיתוח מודלים של פרדיקציה לצבא כדי לזהות התנהגויות, אבל הרעיון זה להתעסק ב-predictable AI. אחרי הצבא הייתי בפלייטיקה בעולמות ה-AI retention. את הסטארטאפ הקמנו במהלך המלחמה, והתחלנו לרוץ איתו ממש תוך כדי המילואים.
ספר על החברה ומניין בא הרעיון?
אלו דברים דומים שעשינו בצבא. חיפשנו איפה אפשר למקסם את מה שעשינו בצבא ולהשליך על שוק, שהוא ממש בלו אושן עבורנו ואין חברה שעושה משהו דומה. תעשיית ה- direct sales, שהיא מאוד אמריקאית ואנחנו בנינו כמה מודלים של פרדיקציה שעוזרים לחברות direct sales לייצר תקשורת טובה יותר עם הלקוחות שלהן. המודלים מזהים טוב יותר מה הלקוח רוצה לקנות, מה המוצר שכדאי להציע לו ומתי יספיק לקנות, כאשר המטרה היא לטרגט בצורה טובה יותר את הלקוחות דרך המודלים שאנחנו מריצים. זה דומה לאי קומרס אבל יש הבדלים כי דרך המכירה בחברות direct sales היא שונה מעט, ואותן חברות רואות את עצמן כתעשייה נפרדת. למשל הרבהלייף היא לקוחה שלנו, ואם ספורה מבחינים שאני עובד איתם, הם יחשבו "מעולה, חברה דומה לנו." לעומת זאת, אם הרבהלייף היו רואים שאני עובד עם ספורה הם היו חושבים שזה אי קומרס. בשנה אחת הגענו ללקוחות וחברות כמו הרבהלייף, שופ דוט קום, It works! Global ו-Immunotec.
אופן המכירה ב-direct sales זה דרך מפיצים שהם המשווקים את המוצרים של החברה. עד שאנחנו הופענו, כל החברות הללו היו בונות על המפיצים לעשות את עבודת השיווק והמכירות והכל היה קורה דרכם בלי ערוצים נוספים. המפיצים מביאים לקוחות והם מדברים עם לקוחות וכדומה. מה שקורה בפועל זה שמאחר וכיום יש עוד הרבה אלטרנטיבות לעשות הכנסה מ-gig economy ובגלל התחרות הרבה בשוק, אז המודל לפיו הם בונים רק על המפיצים כבר לא עובד. מה שאנחנו מביאים לשולחן זה שאנחנו מייצרים מודלים של פרדיקציה שעושים את הכל באופן אוטומטי, את ה-retention, ההמלצות על מוצרים כאשר אנחנו יודעים לזהות מה כל לקוח יקנה ומתי והחברות כבר לא צריכות לבנות על המפיצים אלא אנחנו עושים את זה בשבילם, הכל כבר הופך לאוטומטי.
מתי הוקמה וכמה עובדים?
קמנו ביולי 2024, אנחנו 10 עובדים, הרוב בישראל ואחת ביוטה.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מי המשקיעים?
זוהר גילון, יובל בר-גיל, ניר גרינברג, רן שריג, אפי כהן ועוד
הונאה ברשת (AI)המלחמה בהונאות: TrueScontrol סטארט-אפ ישראלי יקבע אם האתר אמין; למה זה חשוב?
על רקע ההונאות והאכזבה משירותים ומוצרים שמקבלים ברשת האינטרנט, פותח מנגנון שיספק קוד אימון לאתרים ולאנשי מקצוע; המטרה: לצמצם את ההונאות בתחום הזה ולייצר לעסקים אמינים גושפנקא אובייקטיבית שתוכר על ידי הציבור
הונאה בעשור האחרון הכלכלה הדיגיטלית צמחה בקצב מואץ, אך במקביל צמחה גם תופעה שפוגעת ישירות בשורה התחתונה של עסקים שמשתמשים בדיגיטל: הונאות שגורמות לשחיקת האמון ברשת.
צרכנים נחשפים לאינספור אתרים, בעלי מקצוע ושירותים מקוונים אך מתקשים לדעת מי מהם אמין, מוסמך ובעל זהות ברורה. התוצאה היא לרוב היסוס, נטישת עסקאות ופגיעה בהכנסות של העסקים האלו. על הרקע הזה הוקם הסטארט־אפ הישראלי TrueScontrol שמבקש להתמודד עם הבעיה דרך מתן ביטחון לגולשים.
מנהלי החברה, גל חזיזה ושחר ישראל בוטבול מסבירים כי התופעה של בריחת לקוחות מעסקים בגל חוסר אמון הובילה אותם להבין שהציבור רוצה קוד אימון ולא להסתמך על הבטחות וה"יהיה בסדר" המוכר. הם רוצים לדעת שהעורך דין, יועץ מס, מכונאי, טכנאי מחשבים הוא אמין ואת זה הם מתכוונים לספק להם דרך TrueScontrol.
הם יצרו שכבה אוטומטית עם תוספת של אימות אנושי מול בעלי האתר ונותני השירותים וכך הם מעבדים והופכים את המידע שהתגבש אצלם למדד אמון.
- יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס- יצא ל"שרת" בעזה מהבית
- רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אובדן אמון = אובדן הכנסות
מחקרים רבים מצביעים על קשר ישיר בין רמת אמון לבין החלטות רכישה. אתרים שאינם נתפסים כאמינים סובלים משיעורי נטישה גבוהים, יחס המרה נמוך ופגיעה במוניטין לטווח ארוך. זה נכון לכל סוגי האתרים, גם אתרי תוכן וגם אתרים של אנשי מקצוע. בעולמות שבהם השירות ניתן מרחוק כמו: מסחר מקוון, ייעוץ, רפואה, משפטים והנדסה, חוסר הוודאות הופך לחסם כלכלי של ממש. עסקים לגיטימיים נאלצים כיום "להוכיח את עצמם" שוב ושוב רק משום שהצרכן אינו יודע להבדיל בינם לבין גורמים מתחזים וכאן הפתרון של TrueScontrol יכול לספק להם מענה טוב.
