אילון מאסק טסלה
צילום: צ'ארלי דיטס, unsplash, יוטיוב

שני אנשי עסקים בחנו את הנהיגה האוטונומית של טסלה - וגרמו לסערה

אחד מהם חשב ש'הכל בסדר' אבל השני הציג פספוסים לא קטנים בתכונת הנהיגה FSD של טסלה. האם מינהל התנועה הלאומי בארה"ב צריך לחשוב שוב על האישור למערכת האוטונומית?
נחמן שפירא | (1)
האם תוכנת הנהיגה האוטונומית של יצרנית כלי הרכב החשמליים טסלה TESLA INC   בטוחה? תלוי את מי שואלים כמובן, טסלה מוכרת את הגרסה המתקדמת ביותר של תוכנת הסיוע לנהג שלה FSD, שהם ראשי תיבות של Full Self Driving, תמורת 15,000 דולר או תמורת תשלום דמי מנוי חודשי. FSD היא מערכת נהיגה אוטונומית ברמה 2, כלומר - הנהגים צריכים להישאר מרוכזים בכביש 100% מהזמן. תוכנות ברמה 3-4 אמורות לאפשר לנהגים להפסיק לשים לב ולהסתמך לחלוטין על המכונית במצבים מסוימים.   שני משקיעי טסלה, שור ודב, יצאו לדרך - מה הייתה התוצאה? זו נשמעת כמו התחלה של בדיחה על תכונת הנהיגה האוטונומית של טסלה, אבל זה קרה במציאות. שני אנשי עסקים בארה"ב, אחד בעד טסלה והשני נגד, החליטו לנסוע יחד במכונית ולבדוק מקרוב את התוכנה. אבל התוצאות כמובן - נשארו חלוקות.  רוס גרבר (Ross Gerber), שמחזיק בעצמו במניות של טסלה ומנכ"ל חברת ניהול נכסים שקרויה על שמו ומנגד - דן או'דווד (Dan O’Dowd), מייסד של חברת תוכנה ומי שלא מאמין בטסלה, יצאו לנסיעה המשותפת. השניים נסעו בסנטה מוניקה, קליפורניה, בדגם S שקנה גרבר ובו יש את תוכנת הנהיגה העצמית המלאה (FSD). גרבר רצה להראות  ש-FSD משתפר ומסוגל לנהל כמות משמעותית של נהיגה עירונית ללא התערבות. א'ודווד מבקר את תוכנת ה-FSD ורוצה שהיא תיאסר לשימוש בידי השלטונות.   את התוצאה אתם יכולים לנחש לבד - גרבר יצא מהנסיעה תחת הרושם שהכל הלך מצוין, במהלך נסיעה של יותר משעה, שדרשה 'רק כמה התערבויות', בעוד או'דווד הרגיש אחרת. הוא פרסם בטוויטר סרטונים וציוצים של המכונית של טסלה מתקרבת לתמרור עצור, בהם נראה שגרבר נאלץ להתערב כשהטסלה שלו התקרבה לצומת מהר מדי, כשבמקביל רכב אחר פנה שמאלה בחדות מדי.   או'דווד טען ש-FSD ניסה "להרוג מישהו". אבל התוצאה לא איחרה לבוא בטוויטר - הרשת סערה. אנשים העלו סרטונים כשבהם הם מנתחים את הצילומים, אנשים הציגו מפות של הצומת שמראות שהקו לעצירה בפועל של הטסלה היה כמעט 10 מטרים אחרי תמרור העצירה - כלומר לא עמדה במשימה הבסיסית.  "התוצאות של הנסיעה הנינוחה שלנו מחזקות ממצאים קודמים, לפיהם התוכנה לנהיגה עצמית מלאה של טסלה לפעמים מפספסת תמרורים קריטיים לבטיחות", אמר או'דאוד "אלמלא הבלימה של גרבר, ה-FSD היה מכניס אותנו לבית החולים, והופך את הנסיעה הרגועה של שעה אחת שלנו לטרגדיה". הוא כמובן קובע ש"אסור למכור לצרכנים מוצר שמנסה להרוג מישהו בכל שעה, שלא לדבר על להכניס אותו לכבישים הציבוריים שלנו". גרבר מנגד, הרגיש אחרת: "דן ואני נסענו על FSD בכל רחבי סנטה ברברה בנסיעה מושלמת", אמר. "כשלקחתי אותו הביתה קרה הדבר המגניב הזה של תמרור עצור, שבו ניתקתי את המכונית כשצפיתי שהמכונית הלבנה תפנה אליי ביציאה שמאלה. זה לא נחשב אירוע, זה נפוץ מאוד בעת שימוש ב-FSD".   אז יש בעיות במערכת, ובכל זאת, מינהל הבטיחות הלאומי בארצות הברית מאפשר את הנסיעה האוטונומית של טסלה. למה? יש כמה סיבות - מערכות סיוע לנהג משפרות את הבטיחות, מכונות מסוכנות פחות מבני אדם, רוב התאונות מתרחשות בגלל 'הגורם האנושי' - עייפות, נגיעה בטלפון סלולרי, וכמובן נהיגה תחת השפעת אלכוהול. אז למרות שהמערכת של טסלה רחוקה מלהיות מושלמת - היא כנראה טובה יותר מנהג אנושי, וזה רק יילך וישתפר ככל שהטכנולוגיה תשתפר. מעבר לכך, בכל מערכת יש סיכון - כמו נהגים שלא ישימו לב. אבל מינהל הבטיחות יודע את זה, וזו הסיבה לדרישה מיצרניות הרכב לדווח על כל תקרית הכרוכה בשימוש בתוכנות הללו.   האמת היא שטסלה מדווחת על הכי הרבה אירועים של יצרנית רכב כלשהי - כ-800 מאז יולי 2021. הסיבה לכך היא שלחברה יש את הצי הגדול ביותר של כלי רכב על הכביש שמחוברים למערכת האוטונומית ומספרים לטסלה באופן אוטומטי מה קרה. יצרניות רכב אחרות נאלצות להסתמך על דוחות מפה לאוזן והמשטרה. מיותר לציין שהמינהל הלאומי לבטיחות בדרכים בארה"ב לא מסתמך על טוויטר כדי למצוא את האירועים והתקלות. המינהל לוקח תלונות, חוקר אותן ודורש 'ריקול' (החזרה של הרכב לתיקון) אם הוא מזהה בעיית בטיחות. בנוסף, במינהל חוקרים את טכנולוגיית הסיוע לנהג של טסלה, מחייבת את החברה לבצע שינויים ותיקונים שונים.   וזהו כמובן יחס הסיכוי סיכון בטסלה: אם העולם באמת ייאמץ במהירות את התכונות האוטונומיות אפשר לדמיין את הרווחים של טסלה מזנקים. מי שחושב כך היא כידוע קת'י ווד, המשקיעה הספקולנטית במניות הטכנולוגיה, ואילון מאסק מנכ"ל טסלה, שמאמינים שהחברה צריכה להיות מתומחרת פי 4-5 ואולי אפילו יותר. מבחינתם, טסלה היא הרבה יותר אפילו מאפל. האם זה יקרה? נשאיר לעתיד לקבוע.   אז הפוטנציאל גבוה. הסיכון הוא ש-FSD לא הופך לנהיגה עצמית באמת ושמערכות אחרות יהיו טובות ממנו. זה הופך לבעיית נתח שוק עבור טסלה. קיים גם סיכון שמנהל הבטיחות יעשה משהו דרמטי וידרוש ביטול של FSD. זה משהו שמשקיעים צריכים לקחת בחשבון, אבל נראה שהסיכון לכך קטן. מניית טסלה לא הושפעה יחסית מהאירוע. המניות ירדו ב-9% בחמשת הימים האחרונים, אך הצניחות הזו הגיעה לאחר שהן עלו ביותר מ-50% בארבעת השבועות הקודמים. מניית טסלה עלתה בכ-103% עד כה השנה. מניית טסלה נסחרת כעת במחיר של כ-257 דולר למניה והיא נסחרת לפי שווי שוק של 813 מיליארד דולר.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    לרון 29/06/2023 04:29
    הגב לתגובה זו
    בני האדם לא נועדו לעוף כציפורים לצלול כדגים לטוס למאדים או להפעיל מכוניות אוטונומיות או מעופפות
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.