מכה כואבת לחברות הביטוח: ההחלטה שעושה סוף לביטוחי המנהלים
ועדת הכספים של הכנסת אישרה תקנות מגבילות להפקדה לביטוחי המנהלים ומעכשיו הם ייחשבו כמוצר משלים בלבד לקרן הפנסיה. אחת המגבלות: רק מי שמשכרותו עומדת על יותר מפעמיים השכר הממוצע במשק, כלומר 24 אלף שקל, יוכל להפקיד לביטוח מנהלים
אחרי מספר ניסיונות להביא לסיום דרכם של ביטוחי המנהלים, ועדת הכספים אישרה היום מגבלה משמעותית בדרך לצמצומם: היא אישרה את התקנות לפיהן רק מי שמשכרותו עומדת על יותר מפעמיים השכר הממוצע במשק, כלומר 24 אלף שקל, יוכל להפקיד לביטוח מנהלים. בנוסף, זה יקרה רק אחרי שהפריש כספים לפנסיה בגובה פעמיים השכר הממוצע. השינוי יכנס לתוקף ב-1 בספטמבר.
לאחרונה פרסמנו כאן כי חברות הביטוח יקבלו מכה כואבת בעקבות ההשפעה של הרפורמה בביטוחי המנהלים. משרד האוצר החליט לקצץ לחברות הביטוח בכנפיים: הוא הטיל מגבלות על מכירת ביטוח מנהלים.
במשרד האוצר הציגו במהלך הדיונים כי ביטוחי המנהלים מסבים נזק לציבור החוסכים במסגרתם, וכי בעבר היו לביטוח המנהלים יתרונות מסוימים, דוגמת מקדם מובטח, לקביעת הקצבה החודשית, במקרה של עלייה בתוחלת החיים, וכן תשואה מובטחת, וכי אלה כבר אינם בתוקף.
במסגרת הדיונים הציגו באוצר סימולציה לפיה חיסכון במסגרת קרן פנסיה חדשה יצבור סכום הגדול ב-58% מחסכון במסגרת ביטוח מנהלים, וכי במסגרת ביטוח מנהלים מקדם המרה גבוה יותר, דמי ניהול גבוהים יותר, ועלות גבוהה משמעות לכיסויים ביטוחים.
- לידיעת החוסכים - הקצבה בפנסיה תהיה נמוכה ממה שחשבתם; הנה הסיבה
- ניוד החיסכון הפנסיוני שווה לכם הון עתק - אז מתי כדאי לנייד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנגד טענו נציגי הקרנות והחברות המוכרות ביטוחי מנהלים כי הסימולציה אינה נכונה או אינה מייצגת את המוצר הנמכר כיום, וכי במקרים רבים יהיו לקוחות ביטוח מנהלים שישלמו דמי ניהול המקבילים לדמי ניהול בקופות ברירת מחדל, כאשר נעשה שינוי משמעותי בתעריפים אלה.
עוד טענו נציגי הגופים כי אמנם קרן פנסיה מתאימה יותר למרבית הציבור, ולכן הם מפנים 90% מהציבור לאפיקים אלה, אך בביטוח המנהלים יתרונות רבים שיכולים להוות מענה לחלק מהאוכלוסייה והשלמה לקופות הפנסיה, וכי הדגש בהם הינו התאמה של המסלול למצבו האישי של החוסך, במיוחד לגבי מקרים של תביעות נכות או שיירים. כן טענו כי החוסך זכאי לביטוח בריאות שלם יותר, במקרים של אובדן כושר עבודה הוא אינו זקוק לתקופת הכשרה של 5 שנים, וכי במידה וחוסך ירצה להוריש את כל כספו במקרה של מוות, לדוגמא במקרה של נישואים שניים, ושהכסף ילך לילדיו, הדבר אפשרי.
עוד נטען מצד הקרנות, כי דווקא התקנות יגרמו לאזרח לשלם יותר, כאשר במידה וירכוש את מלוא הפוליסה מביטוח המנהלים הוא יזכה לדמי ניהול נמוכים משמעותית, וכי במצב המוצע הוא ישלם גם תעריף גבוה על החלק הנוסף בגין ביטוח המנהלים וגם את החלק לקרן ברירת המחדל. לצד כך ציינו חלק מהקרנות כי התקנות צפויות לחסל את ביטוח המנהלים. כך טענו כי יש להותיר לאזרחים את זכות הבחירה.
- הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
- ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
ברשות שוק ההון דחו את טענות החברות, וציינו כי במהלך השנים פעלו לשפר את מוצר ביטוח המנהלים דרך פעילות להורדת דמי הניהול, אך ציינו כי עיקר הפער בחסכון נובע מכיסויים ביטוחים גבוהים מאוד וממקדם המרה גבוה יותר. כן ציינו ברשות כי אם היום תהייה התארכות בתוחלת החיים, גם מקדם ביטוחי החיים ישתנה בדומה למקדם קרנות הפנסיה, וכי יתרונות של הבטחת מקדם והבטחת תשואה היו נכונים עד שנים מסוימות, ולכן התיקון גם לא מוחל לאחור, שעה שיש לקוחות ותיקים עם תנאים מיטביים שאינם מוצעים עוד. כך קראו ברשות לאשר את החקיקה כלשונה.
במהלך הדיונים עלתה הצעת פשרה כי השינוי יעמוד על הגבלת ההפקדה לחלק השכר שמעל פעם וחצי השכר הממוצע במשק. עוד עלתה הצעה לקבוע כי ההגבלה תהייה על פעמיים השכר במשק, אך במקרה כזה יחול המוצר על ההפקדה מהשקל הראשון. אלה לא התקבלו לבסוף.
במהלך הדיונים תהו יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני ומספר מחבריה, מדוע במשרד האוצר לא מחליטים על ביטול ביטוח המנהלים אם מדובר במוצר כה נחות.
- 2.אזרח 02/07/2023 09:19הגב לתגובה זואת גיל 60. לא יתכן שחוסך בגיל 60 ישקיע כנו אחד בגיל 20
- 1.היי טק 26/06/2023 13:38הגב לתגובה זוביטוחי המנהלים בשנות ה 90 היו משתלמים עבור החוסך. מקדם קצבה מובטח של 166 ומבנה הגיוני של תשלום דמי ניהול 0.6% מצבירה ו 15% מהתשואה. הוכנסו מלא תקנות שהפכו את ביטוח המנהלים למוצר נחות ועכשיו מאשימים את חברות הביטוח. מזל שהפוליסה שלי מ 97 עדיין פעילה.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
