לקראת ההנפקה - התוצאות של איל מקיאג' נחשפות; על הצמיחה ועל הסיכון הגדול של חברת הביוטי הישראלית
חברת אודיטי שמחזיקה באיל מקיאג' פרסמה תשקיף לקראת הנפקה, בהמשך לדיווח על כוונתה להנפיק בוול סטריט. מהתשקיף עולה כי החתמים בהנפקה יהיו גולדמן זאקס ומורגן סטנלי וכן נחשפים המספרים של החברה.
אודיטי מחזיקה למעשה בשני המותגים הצומחים ביותר בדיגיטל בתחום הביוטי בארה"ב - איל מקיאג' שמהווה את עיקר ההכנסות ו-Spoiled Child מותג חדש יחסית שהושק לפני יותר משנה.
הצמיחה של הפעילות מרשימה - ב-2020 ההכנסות הסתכמו ב-110 מיליון דולר וקפצו ל-222 מיליון ב-2021 ומשם ל-324 מיליון דולר ב-2022. זה הרבה יותר מרשים כשחוזרים אחורה.
איל מקיאג' - מ-11 מיליון שקל ל-2 מיליארד דולר
אורן הולצמן ואחותו שירן הולצמן אראל רכשו את הפעילות של איל מקיאג' בארץ מכינוס נכסים ב-11 מיליון שקל והשביחו אותה. הקפיצה הגדולה היתה עם החיבור לקרן ההשקעות של לואי ויטון ובהמשך החדירה לשוק האמריקאי. החברה סיפקה בשורה - התאמה של האיפור בעזרת מספר שאלות ואלגוריתם של בינה מלאכותית שמנתח על בסיס מאות מיליוני תצפיות קודמות את הטיפוח הייעודי. זה עובד.- נבאן רוצה לגייס לפי 6.5 מיליארד - מתחת לשווי בגיוס פרטי לפני שלוש שנים
- דרכים להרוויח מעיוותים בשוק המניות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקפיצה בשווי התעצמה בשנים האחרונות במקביל לכניסה לשוק האמריקאי ולצד הרחבת שירותים ופתרונות אונליין. הולצמן שמנהל את החברה הבת איל מקיאג' מכר לפני מספר חודשים יחד עם זרוע ההשקעות של לואי ויטון, 7% ממניות איל מקיאג' בתמורה ל-100 מיליון דולר, משמע לפי שווי של כ-1.4 מיליארד דולר. הרוכשות הן קרן ההשקעות של מייקל דל וקרנות נוספות. הקרנות האלו לא יסתפקו בהנפקה לפי שווי העסקה, כך שנראה שהנפקה תהיה בשווי של לפחות 1.7-1.8 מיליארד דולר, וכנראה באזור ה-2 מיליארד דולר.
בעל המניות העיקרי בחברה הוא עדיין הולצמן שמחזיק ב-51% מהחברה, לואי ויטון מחזיקה כ-30%, קרן ההשקעות של פרנקלין טמפלטון, והקרנות החדשות שנכנסו מחזיקים ביתר המניות.
רווחי שיא ברבעון הראשון
מהתשקיף עולה כי התוצאות ברבעון הראשון ממשיכות לצמוח - 165.7 מיליון דולר לעומת 90.4 מיליון דולר ברבעון הקודם. מדובר בתוספת של המותג החדש שהקפיצה את המכירות לצד הגידול הנמשך בפעילות איל מקיאג'.
הרווח בשורה התחתונה הסתכם ב-19.6 מיליון דולר כשבכל שנת 2022 הסתכם הרווח ב-21.7 מיליון דולר וברבעון מקביל ב-3 מיליון דולר. הזינוק בפעילות הרבעון הראשון אומנם מרשימה, אבל צריך לזכור שמדובר ברבעון עונתית חזק (לצד הרבעון השני). המחצית השנייה של השנה חלשה עונתית.
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
נתונים שנתיים - איל מקיאג'
נתונים רבעוניים - איל מקיאג'
הסיכון הגדול - מותגים עולים ומותגים נופלים
הסיכון הגדול בפעילות של איל מקיאג' הוא התחרות עם מותגים אחרים וההיסטוריה - מותגים מתחלפים במהירות יחסית. מול הסיכון הזה החברה האם - אודיטי מייצרת כאמור מותג חדש - Spoiled Child ומציגה בתשקיף נאמנות לקוחות - שיעור הרכישות של לקוחות ביחס להזמנה הראשונה הוא גבוה והוא עולה (אם כי לא כמו בתקופת רכישה ראשונה). המשמעות היא שבאופן יחסי לתחום בלי נאמנות לקוחות, יש כאן נאמנות סבירה-טובה. השאלה אם זה יימשך?
מול הסיכון החברה גם משתמשת ביתרון שלגישתה מבדל אותה מכל האחרות - מערכת AI מתקדמת עם דטה גדול. כן, גם חברות ביוטי משתמשות ב-AI בעסקים וכמובן שזה לא מזיק להנפקה בוול סטריט. כל מה שמריח AI זוכה לאהדת המשקיעים וזה מוסיף לתמחור.
החברה מגדירה את עצמה בראש וראשונה כחברה טכנולוגית. יותר מאשר היא טיפוח וביוטי היא חברת טכנולוגיה כש-40% מעובדיה הם אנשי טכנולוגיה. זה מסר שמיועד לוול סטריט, אבל זה גם מסר עסקי - כך היא סבורה שהיא תנצח את המתחרות בעולם הביוטי שלגישתה נמצאות מאחוריה מבחינה טכנולוגית.
הטכנולוגיה של איל מקיאג'
החברה מדגישה כאמור את היכולת שלה לספק ללקוחה את המוצרים שמתאימים לה, דרך שאלון. שירות נוסף שמספקת החברה הוא אלגוריתמים שמתאים לכל משתמשת את מוצרי המייקאפ שנכונים ומתאימים לה וזה בהתבסס על מידע שנאסף מכמות גדולה מאוד של משתמשות.
הפתרונות הטכנולוגיים של החברה התרחבו דרך רכישת חברות טכנולוגיה - ב-2019 איל מקיאג' רכשה את הסטארט-אפ NeoWize, מיזם דאטה ובינה מלאכותית שמשפר את חוויית הקנייה באונליין. בהמשך היא רכשה את הסטארט־אפ Voyage81 שפיתח מערכת ראייה ממוחשבת מבוססת בינה מלאכותית. במילים אחרות, החברה מספקת חוויה - הרוכשת יכולה להתאים את האיפור ומוצרי טיפוח נוספים הנדרשים לה, לראות בצורה נוחה באינטרנט עד כמה זה מתאים-נוח לה, ולקנות.
הטכנולוגיה לצד התחום - טיפוח וביוטי, מאפשרים לחברה ליהנות מרווחיות גולמית גבוהה מאוד של 70%-80%. אלא שהחברה מוציאה כסף גדול על שיווק, מכירות ופרסום (יותר מטכנולוגיה ויותר מעלות החומרים) כך שהרווח בשורה התחתונה היה 6% בשנה שעברה. ברבעון הראשון שכאמור לא מבטא את המשך השנה בשל עונתיות, הרווחיות גבוהה הרבה יותר - כ-13%.
סיכוי ההצלחה תלויים כמובן בשוק האמריקאי. השוק אומנם השתפר והנאסדק החזיר את רוב הירידות, אבל ההנפקות עדיין חזרו. יש טפטופים. לפני שבוע הונפקה CAVA, רשת מסעדות ים תיכוניות וזכתה להצלחה גדולה. יכול להיות שדווקא העיתוי של איל מקיאג' מושלם. עם השיפור בשווקים ותחילת חזרה לשוק של הנפקות ולצד האהדה של המשקיעים למניות ה-AI.
- 1.לרון 26/06/2023 10:10הגב לתגובה זוהייתי משקיע,לכן אני מעדיף ולא ממליץ ויושב ב ל'אוריאל ו E.L.F
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
