דר אדם רויטר
צילום: משה בנימין

הקשר בין פיצוץ סכר נובה קחובקה לפיצוץ צינורות הגז נורדסטרים

הרוסים הואשמו בחבלה בצינורות הגז נורדסטרים, אבל אז התברר כי האוקראינים אחראיים לכך. מי פוצץ את הסכר, מי נפגע מפיצוץ צינורות הגז ולמה האמריקאים שיחקו "משחק כפול"?
ד"ר אדם רויטר | (1)

אצבע מאשימה מכיוון מערב הופנתה מיידית אל הרוסים בעקבות החבלה בצינורות הגז נורדסטרים בספטמבר שעבר, זאת על אף חוסר הלוגיקה במהלך כזה מבחינתם - הם היו יכולים פשוט לסגור את המגופים.

לאחרונה התברר שהאוקראינים היו אלו שפוצצו ככל הנראה את הצינור, כדי ללחוץ על האירופאים עוד יותר. אותה אצבע מאשימה מופנית כעת שוב לרוסיה עם פיצוץ סכר נובה קחובקה. במקרה זה, אכן נראה שהרוסים הם האשמים, אך בעקבות הטעות הקודמת אחרי פיצוץ צינורות הגז, האצבע המאשימה יותר מהוססת.

פגיעה בתשתיות כגון כבישים וגשרים משבשת את קווי האספקה של האויב ואת ניסיונות ההתקדמות שלו. אלו נחשבים מטרות "לגיטימיות" בעת מלחמה. אך פגיעה בתשתיות החיוניות לתושבים בלתי מעורבים כגון תחנות כוח, סכרים ומאגרים, ודאי כאשר לפגיעה השלכות נרחבות על חייהם של התושבים לשנים רבות קדימה, היא שלב בלחימה בו הצדדים כבר ממש לא עושים חשבון בנוגע ליום שאחרי. במלחמת רוסיה - אוקראינה השלב הזה כבר נחצה מזמן ע"י הרוסים, אך הם הגיעו לשיא חדש עם פיצוץ סכר נובה קחובקה (במידה ופוצץ על ידם). 

הסכר, שמצוי במחוז חרסון בדרום אוקראינה, סכר את מימיו של נהר הדנייפר לשם הפקת חשמל על בסיס אנרגיה הידרואלקטרית והיה במשך עשרות שנים מקור המים, לשתייה ולהשקיה למאות אלפי בני אדם. פיצוצו גרם להרס בקנה מידה נדיר אפילו במונחי המלחמה הזו - הוצפו עשרות כפרים ועשרות אלפי בני אדם נאלצו לעזוב את בתיהם, בנוסף לנזק אקולוגי רב. רוסיה ואוקראינה החליפו מיידית האשמות ביניהן.

בשל קריסת הסכר שיוצר את מאגר קחובקה, הועלה אף חשש לאסון גרעיני במעלה הנהר, בתחנת הכוח של זפוריז'ה (הנשלטת בידי הרוסים), שהיא תחנת הכוח הגרעינית הגדולה באירופה, זאת עקב ירידה משמעותית במפלס המאגר, המשמש לקירור הכורים. מאגר קחובקה גם מספק מים כאמור לכל אזור דרום אוקראינה, ויש חשש ממחסור במים לשתייה וחקלאות באזורי חצי האי קרים, חרסון, זפוריז'יה ודנייפרו.

 

מי פוצץ את הסכר?

ההסבר המקובל הוא שבהצפת השטח הרוסים רוצים להקשות על מתקפה אוקראינית פוטנציאלית לכיוון חצי האי קרים. לחילופין, ברצונם להטביע את סדרת הביצורים הצבאיים שהאוקראינים בנו לאורך חלקו המערבי של הדנייפר. אך בפיצוץ כזה גם חסרונות מבחינתם: זהו מקור מים ראשון בחשיבותו לקרים, הנשלטת על ידם מאז 2014 והאזור כבר סובל מבצורת קשה. יתירה מזו, במידה והם שקלו לפתוח במתקפת נגד מכיוון קרים כדי להרחיב את החזית הפעילה מול האוקראינים, הצפת האזור תקשה עליהם. לכן גם פרשנות שמדובר באוקראינים מקובלת – אלו מבקשים לצמצם את קווי החזית הארוכים מאד גם כך ולמנוע מתקפת נגד רוסית. תשובה חד משמעית מי פוצץ את הסכר - עדיין אין.

 

מי פוצץ את צינורות הגז?

הערפל סביב מי פוצץ את סכר קחובקה עדיין עומד והוא מזכיר את ההאשמות ההדדיות ואת הדיונים סביב השאלה מי פוצץ את צינורות נורדסטרים שהובילו גז דרך מעמקי הים הבלטי מרוסיה לגרמניה.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

רוסיה ומדינות אירופה כאחת נפגעו מפיצוץ הצינורות והנהנים היחידים ממה שקרה היו בעצם האוקראינים, כי זה סיים באחת את התלות הגרמנית בגז הרוסי וחיסל את מנוף הלחץ הרוסי עליה. על אף חוסר ההיגיון בהאשמת הרוסים בפיצוץ צינורות הגז שלהם עצמם, כאשר היו יכולים פשוט לסגור את המגופים, המערב בכללותו האשים את הרוסים. אך מתברר שלא הרבה זמן לאחר האירוע כמה ממשלות מערביות כנראה כבר ידעו מי היו האחראים לפיצוץ. והיו אלו אכן האוקראינים. בצעד נועז מבחינתם, שהיה עלול לסכסך אותם קשות עם הגרמנים.

מסתבר שארה"ב קיבלה מידע מודיעיני מבעל ברית אירופאי לפיו הצבא האוקראיני מתכנן לפגוע בצינורות הגז עוד שלושה חודשים לפני שנפגעו. כך אמרו שלושה גורמים אמריקאים שונים ל-CNN. לפי הוושינגטון פוסט, המודיעין האמריקאי גם ציטט מקור באוקראינה ש"היה בסיס לחשוד בקייב בחבלה". המודיעין הוסיף כי מי שאולי היו אחראים דיווחו ישירות למפקד העליון של אוקראינה, ולרי זלוז'ני, "שהופקד על הנושא על מנת שנשיא אוקראינה, זלנסקי, לא יידע על המבצע". הצינורות היו שנויים במחלוקת עוד לפני תחילת המלחמה באוקראינה, מכיוון שעוררו חששות לגבי תלות אירופית בגז רוסי, חשש שאכן התממש לבסוף. לפי הוושינגטון פוסט המודיעין שקיבלה ארה"ב מבעל ברית אירופאי בשנה שעברה אמר ש-6 אנשי שירות כוחות המבצעים המיוחדים האוקראיניים מתכוונים להשתמש בזהות מזויפת כדי לשכור סירה ולהרוס או לפגוע בצינורות הגז בקרקעית הים הבלטי באמצעות "רכב תת מימי".

המתקפה על הצינורות בספטמבר 2022 גונתה על ידי כל מדינות המערב תוך הפניית אצבע מאשימה כלפי הרוסים. כעת מתברר שהאמריקאים ככל הנראה ידעו ושיחקו "משחק כפול".

 

* ד"ר אדם רויטר הוא יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    הסיפור יותר מורכב 20/06/2023 11:26
    הגב לתגובה זו
    ארה"ב התנגדה לנורדסטורם2 כי חששה שגרמניה ואירופה תהיינה שבויות של רוסיה. רוסיה מצידה רצתה לנתק את הצינור, כדי שמחירי הגז באירופה יקפצו לשמיים כ"עונש" לנאט"ו. הרוסים רצו לפוצץ הצינור כדי שלא לשלם פיצויים על כך שהם לא מעבירים גז לפי החוזה
אנרג'יאן. קרדיט: אנרג'יאןאנרג'יאן. קרדיט: אנרג'יאן

אקסון מצטרפת לאנרגי'אן בקידוח ראשון לחיפוש גז ביוון מ-1981

ענקית האנרגיה האמריקאית מצטרפת לאנרג'יאן ול-HelleniQ Energy בזיכיון בלוק 2 שבצפון־מערב יוון; אנרג'יאן תחזיק ב-30% ותנהל את שלב החיפושים; הקידוח צפוי להתחיל בסוף 2026

רן קידר |

חברת אנרג'יאן אנרג'יאן -4.18%  , הנסחרת בבורסות לונדון ותל אביב, הודיעה על חתימת הסכם שותפות אסטרטגי בזיכיון בלוק 2 שבצפון-מערב הים היווני, עם ענקית האנרגיה האמריקאית אקסון מוביל Exxon Mobil Corp.  ועם HelleniQ Energy היוונית. ההסכם נחתם בטקס רשמי שנערך באתונה, במעמד ראש ממשלת יוון ובכירי החברות, והוא נחשב לאחת העסקאות הבולטות בתחום חיפושי הגז באזור הים התיכון בשנים האחרונות.

במסגרת ההסכם, אנרג’יאן תחזיק ב-30% מהזיכיון ותשמש כמפעילה בשלב החיפושים, שתכלול את תכנון וביצוע הקידוח הימי. אקסון מוביל תחזיק ב-60% מהזיכיון ותהיה שותפה פעילה כבר משלב ההיערכות הראשוני, ואילו HelleniQ Energy מקבוצת Hellenic Petroleum תחזיק ב-10% הנותרים.

על פי ההבנות בין הצדדים, במידה ותתגלה תגלית גז משמעותית, תעבור ההובלה בשלב הפיתוח לידי אקסון מוביל, שתהיה אחראית על מימוש הפוטנציאל המסחרי של המאגר. השלמת העסקה כפופה עדיין לאישורים רגולטוריים ולתנאי סגירה מקובלים בשוק האנרגיה.

בלוק 2 ממוקם בסמוך לגבול הימי שבין יוון לאיטליה, ונחשב כיום לזיכיון המתקדם ביותר במדינה מבחינת מוכנות לקידוח. מדובר באזור בעל פוטנציאל גבוה לאיתור גז טבעי, אשר עשוי לשנות את מפת האנרגיה של יוון ואף של האזור כולו. הקידוח הראשון צפוי להתחיל בסוף 2026 או בתחילת 2027, לאחר קבלת כלל האישורים הנדרשים והארכת שלב החיפושים לצורך עמידה בלוחות הזמנים.


                        מפת האזור. קרדיט: אנרג'יאן 

מדובר למעשה בקידוח החיפושי הימי הראשון ביוון מאז שנת 1981, אז התגלה שדה קטאקולו שבמערב המדינה. מאז, בוצעו ביוון רק קידוחי הפקה, כולם על ידי אנרג’יאן בשדה פרינוס. בלוק 2 נחשב גם למבנה הימי הלא נחקר הגדול ביותר בים התיכון, והפוטנציאל שלו עשוי לחזק את ביטחון האנרגיה של יוון ושל אירופה כולה.

אנרג'יאן. קרדיט: אנרג'יאןאנרג'יאן. קרדיט: אנרג'יאן

אקסון מצטרפת לאנרגי'אן בקידוח ראשון לחיפוש גז ביוון מ-1981

ענקית האנרגיה האמריקאית מצטרפת לאנרג'יאן ול-HelleniQ Energy בזיכיון בלוק 2 שבצפון־מערב יוון; אנרג'יאן תחזיק ב-30% ותנהל את שלב החיפושים; הקידוח צפוי להתחיל בסוף 2026

רן קידר |

חברת אנרג'יאן אנרג'יאן -4.18%  , הנסחרת בבורסות לונדון ותל אביב, הודיעה על חתימת הסכם שותפות אסטרטגי בזיכיון בלוק 2 שבצפון-מערב הים היווני, עם ענקית האנרגיה האמריקאית אקסון מוביל Exxon Mobil Corp.  ועם HelleniQ Energy היוונית. ההסכם נחתם בטקס רשמי שנערך באתונה, במעמד ראש ממשלת יוון ובכירי החברות, והוא נחשב לאחת העסקאות הבולטות בתחום חיפושי הגז באזור הים התיכון בשנים האחרונות.

במסגרת ההסכם, אנרג’יאן תחזיק ב-30% מהזיכיון ותשמש כמפעילה בשלב החיפושים, שתכלול את תכנון וביצוע הקידוח הימי. אקסון מוביל תחזיק ב-60% מהזיכיון ותהיה שותפה פעילה כבר משלב ההיערכות הראשוני, ואילו HelleniQ Energy מקבוצת Hellenic Petroleum תחזיק ב-10% הנותרים.

על פי ההבנות בין הצדדים, במידה ותתגלה תגלית גז משמעותית, תעבור ההובלה בשלב הפיתוח לידי אקסון מוביל, שתהיה אחראית על מימוש הפוטנציאל המסחרי של המאגר. השלמת העסקה כפופה עדיין לאישורים רגולטוריים ולתנאי סגירה מקובלים בשוק האנרגיה.

בלוק 2 ממוקם בסמוך לגבול הימי שבין יוון לאיטליה, ונחשב כיום לזיכיון המתקדם ביותר במדינה מבחינת מוכנות לקידוח. מדובר באזור בעל פוטנציאל גבוה לאיתור גז טבעי, אשר עשוי לשנות את מפת האנרגיה של יוון ואף של האזור כולו. הקידוח הראשון צפוי להתחיל בסוף 2026 או בתחילת 2027, לאחר קבלת כלל האישורים הנדרשים והארכת שלב החיפושים לצורך עמידה בלוחות הזמנים.


                        מפת האזור. קרדיט: אנרג'יאן 

מדובר למעשה בקידוח החיפושי הימי הראשון ביוון מאז שנת 1981, אז התגלה שדה קטאקולו שבמערב המדינה. מאז, בוצעו ביוון רק קידוחי הפקה, כולם על ידי אנרג’יאן בשדה פרינוס. בלוק 2 נחשב גם למבנה הימי הלא נחקר הגדול ביותר בים התיכון, והפוטנציאל שלו עשוי לחזק את ביטחון האנרגיה של יוון ושל אירופה כולה.