"לא בטוח שמשבר הבנקאות מאחורינו; בישראל יש אוליגופול בבנקאות ובנק ישראל שומר על הבנקים"
בעוד משקי בית רבים מתקשים לסגור את החודש לאור העלאות הריבית, הבנקים בארץ ממשיכים להרוויח מהפער בין הריבית שהלקוחות מקבלים בפיקדונות שלהם לאלה שהם משלמים על ההלוואות (בעיקר משכנתאות). הרווחים של הבנקים לא נובעים רק מכך שהעלאות הריבית לא מגולגלות אל הצרכנים, חלק משמעותי מהרווחים בכלל מגיע מעמלות שוטפות. נוסיף לכל אלו את העובדה שקשה להתעלם מחוסר הנוחות שבעבודה עם הבנקים - שעות הפעילות הן בשעות העבודה של הלקוחות, צריך לקבוע מועד להגעה לסניף, השירות במקרים רבים מתחת לכל ביקורת, לפעמים צריך לחכות ימים להעברת כסף, לקבל שירותים שונים. ועל השירות או על חוסר השירות הזה אנחנו משלמים עמלות גבוהות.
וכל זה בשעה שהעולם הופך לדיגיטלי, נגיש, ידידותי ונוח למשתמש. ראינו כבר כמה פתרונות עם ביט ופייבוקס, ובחו"ל - כל המעמסות האלו על הלקוחות הן לרוב שייכות לעבר. לאור משבר הבנקים בארה"ב אפשר אמנם לטעון כי מצד אחד אותה הריכוזיות שפוגעת בצרכנים היא גם זו שמגנה עליהם מפגיעה משמעותית שיכולה להגיע מחופש פעילות גדול מדי לבנקים, אך יכול להיות שיש גם נקודת אמצע.
Cross River Bank הוא אחד מבנקי הפינטק הגדולים בארה"ב והוא מספק תשתית טכנולוגית ופתרונות פיננסים לחברות מהגדולות בעולם, ביניהן Affirm, Best Egg, Coinbase, Pay.com, Rocket Loans, Revolut, Stripe Trustly, Upgrade ונוספות. הבנק לא פועל בישראל, אך הוא מפעיל בה חטיבת פיתוח גדולה בהיקף של 170 מפתחים ומהנדסים. מנכ"ל, נשיא ומייסד הבנק, ג'יל גייד, התראיין לביזפורטל לספר מה דעתו על המצב הנוכחי בענף הבנקאות בארץ ובארה"ב, ההבדלים בין שתי המדינות ומדוע הבנקים צריכים דווקא לחבק את האפשרות להגדלת התחרות.
כעת, לאחר הקריסה של FRC נראה כי הבהלה בארה"ב נרגעה, אתה חושב שאנחנו כבר מאחורי משבר הבנקים או שנראה עוד קריסה בקרוב?
גייד: "קשה מאוד לצפות מה יקרה. יש לדעתי כמה בנקים שבמזל לא הושפעו והצליחו לצאת מהמשבר הזה ללא נזק רב. מבחינת משבר הנזילות, אני עדיין לא בטוח שהוא מאחורינו, אנשים עדיין מפחדים מאוד וישנה תפיסה של אנשים שהבנקים האזוריים כעת שהם מאוד שבריריים. הלקוחות צריכים להבין שלוקח זמן עד שהמצב ישתפר ושלא צריך להיות בפאניקה"
- בנק ייעודי לסטארטאפים מגייס 225 מיליון דולר, ביניהם מפיטר ת'יל
- בנק SVB דורש מהרשויות בארה"ב לקבל בחזרה 1.9 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה ההבדל בין ישראל לארה"ב? כפי שאתה יודע ענף הבנקאות בישראל הוא מאוד מרוכז - האם זה דווקא דבר טוב?
גייד: "אכן, ישראל היא אוליגופול מבחינת הבנקים. בסופו של דבר זה הרבה יותר מגן על הצרכנים, מבחינת הפיקדונות, ומצד שני מגן על הבנקים. אני חושב שהרגולטור עשה עבודה טובה במניעה של כשל באחד הבנקים ובשמירה על הבנקים. בישראל יש הרבה יותר שליטה, לעומת ארה"ב בה יש ממש תחרות של הרגולטורים - ה-FDIC ה-OCC, הבנק המרכזי ועוד. בישראל יש רק את בנק ישראל שמכתיב את החוקים בצורה ברורה ואחידה. אמנם בנק ישראל יותר מחמיר עם הבנקים בארץ אבל יותר קל לתקשר איתו ואתה יודע מה הכיוון פעולה שלו, בעיניי זה הבדל משמעותי מאוד בין שתי המדינות".
יש לדעתך מקום לשחקנים חדשים שיצטרפו אל הבנקים?
גייד: "לחלוטין. אני חושב שאנשים רואים תחרות בשתי דרכים - או שהמתחרים שלי רוצים לקחת את החלק שלי, אז אם יש משתתף חדש זה יפגע בי, או שדווקא כניסה של מתחרים נוספים 'תגדיל את העוגה' וכולנו נרוויח. הבנקים צריכים להבין שפתיחת התחרות יכולה דווקא לשפר את הביצועים שלהם. אני חושב שהבנקים מנסים לחדש את אופן עשיית הבנקאות ולתת מענה יותר טוב לצרכנים, האם הם מצליחים? אני חושב שלא, בגלל שאין מספיק לחץ מבחוץ.
"אם הבנקים בישראל רוצים לצאת במהלך חדש הם צריכים לשכור יועצים, להעסיק עובדים שיתעסקו רק במהלך הזה, זאת במקום שחברה כזו או אחרת, אשר מתמחה בדיוק בעניין זה, תראה להם מה הדרך הנכונה להתקדם. זה מה שקרה בארה"ב - חברות הפינטק לימדו את מערכת הבנקאות דרכים חדשים חדשות לנהל עסקים עם צרכנים ועסקים קטנים וזה מה שצריך בישראל. צריך יותר מתח כדי שהבנקים הגדולים ילמדו איך צריך לתת שירות טוב יותר ללקוחות שלהם. אם זה יקרה, אני מבטיח לך שהם יצליחו הרבה יותר כי זה ייצור יעילות".
- אנרג'יקס נפלה אבל המוסדיים עשו רווח מהיר
- מנכ"ל אפקון: "EBITDA של 50 מיליון שקל לרבעון - רק מגרד את הפוטנציאל"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם...
הבעיה היא עם הבנקים או עם הרגולטור?
"זו שאלה טובה, אני חשוב שזה שניהם. אם הבנקים היו מפעילים לחץ על הרגולטור לשנות את הסביבה, המצב היה יכול להשתנות. הענף הזה מתנהל באותה צורה כבר עשורים וזה מה שמונע את החדשנות בישראל. הבנקים צריכים להשתנות כדי שהרגולטור יהיה בנקודה יותר נוחה לאפשר את הכניסה של שחקנים חדשים ולשנות את הסטטוס קוו. בארה"ב אנחנו קוראים תיגר על הסטטוס קוו כל יום. אנחנו מאתגרים את הרגולטורים ומנסים להביא לשינוי".
הבנקים בסופו של דבר מרוויחים הרבה כסף, כשיש הרבה טענות על כך שהרווחים שלהם גבוהים מדי, היית מסכים עם טענות אלו?
"לבנקים יש בעלי מניות אותם הם צריכים לשרת. כל לקוח של הבנק יכול לקנות מניות של הבנק. אין מניעה לקנות את המניות האלו, בין אם אתה עשיר, במעמד הביניים או עני. בעלי המניות של הבנקים מחפשים תשואה והדרך היחידה שזה יקרה היא על ידי כך שהבנק יעשה כסף וזה בדיוק מה שהבנק צריך לעשות - לעמוד בחוקים ובתקנות של הרגולטור, ולהשיא תשואה לבעלי המניות. הבעיה היא שבגלל חוסר בהתקדמות טכנולוגית הרבה מהתשואה הזו מגיעה מעמלות אסטרונומיות. בארה"ב יש בנקים או חברות ללא עמלות כשבישראל לא ייתכן דבר כזה.
"בנוסף, יש בעיית מלכוד של ההנהלה הבכירה. יש הגבלה על גודל השכר של המנהלים ומנכ"לים רואים את המשרה שלהם בתור הזדמנות לצאת לשוק הפרטי. מה שנוצר הוא מצב בו אין מנכ"ל שבאמת מוכן לעשות שינוי קיצוני בארגון שלו והדבר מוביל לחוסר חדשנות ויעילות. לכן כל כך חשוב לפתוח את השוק ולהכניס לחץ וחדשנות מבחוץ. יש לאפשר לחברות הפינטק להיכנס לזירה, ליצור רישיונות בנקאיים או לעשות רישיון מפוצל, בדומה למה שקרה עם חברות כרטיסי האשראי".
- 3.אשק 12/06/2023 10:02הגב לתגובה זובנק ישראל צריך לתת אשראי לבנקים המסחריים לפי מדדים המקלים על הציבור, יותר לבנקים שנותנים ריבית על יתרת זכות, יותר לבנקים שנותנים משכנתא בריבית נמוכה יותר כלומר בנקים שמקלים על ציבור החוסכים יקבלו הקצבה גבוהה לעומת האחרים,
- 2.דני 11/06/2023 19:15הגב לתגובה זוהשאלה מי שומר עלינו? צריך ועדת בכר 2.
- 1.איציק 11/06/2023 18:22הגב לתגובה זויחסי ציבור של החברה להציע את שירותיה לבנקים בישראל... הוא אפילו לא מסתיר זאת
- לחלוטין לא נכון! הנימה היא שחייבים תחרות רצינית לבנקים (ל"ת)יוני 12/06/2023 10:24הגב לתגובה זו
שווקים מסחר (AI)תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה
אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות.
אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב,
מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא
עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים
הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי
מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט, מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה.
ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר:
התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026
- פייזר מאותתת על קיפאון במכירות ב-2026 והמניה נחלשת
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגנעילה חיובית בבורסה: הבנקים ירדו 0.9% חברות הביטוח 1%; ת"א נפט וגז התחזק ב-1.9%
יום ראשון-אחרון של מסחר התסיים לו כשמדדי הדגל שנסחרו בתנודתיות הצליחו לנעול בטריטוריה חיובית עולים 0.4% בת"א 35 ו-1% בת"א 90; הביטוח שהספיק להתממש עד 2.4% התאושש ונעל בירידה של 1%; מחזור המסחר הסתכם ב-2.1 מיליארד שקל
עוד 4 ימים לסיום השנה וכבר אפשר לסכם שהייתה זו שנה היסטורית בשוק ההון. מדדי הדגל זינקו מעל 50% וכעת מתברר ש'אפקט העושר' רחב ביותר, כך לפי נתוני בנק ישראל המתפרסמים היום מהם עולה כי תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור המשיך להתרחב ברביע השלישי של 2025. יתרת התיק עלתה בכ-265.1 מיליארד שקל, עלייה של כ-4%, והגיעה לרמה של כ-6.9 טריליון שקל. העלייה נרשמת על רקע גידול רוחבי בכלל רכיבי התיק, ובעיקר במניות בארץ, באג"ח קונצרניות ובהשקעות בחו"ל. משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר עלה במהלך הרביע בכ-8.8 נקודות אחוז, והגיע בסוף התקופה לכ-332.7%. העלייה משקפת קצב גידול מהיר יותר של הנכסים הפיננסיים לעומת התוצר במשק - אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
סנטה קלאוס התעכב השנה ועדיין לא הגיע לוול סטריט, שסיימה את השבוע שטוחה. אבל אולי דווקא לתל אביב הוא נזכר להגיע, באיחור קל. אחרי הירידות החזקות של יום חמישי, היום השווקים נעלו בהתאוששות מסוימת. אם לזקוף את זה לסנטה או להתרגשות מהעובדה שזהו היום הראשון-האחרון שבו נערך מסחר השבוע, קשה לדעת, אבל נראה שהשחקנים רוצים שנישאר עם 'טעם טוב' מהיום הזה. מדדי הדגל טיפסו. ת"א 35 הוסיף 0.43%, ת"א 90 נעל בעליה של 1.06%. ועדיין, לא כולם היו שותפים למגמה החיובית. סקטור הביטוח המשיך במומנטום השלילי אמנם זו לא הצניחה של 6.8% שראינו בחמישי, אבל בשעות השיא הוא ראה ירידה של 2.4% אך לבסוף התאושש מעט ונעל בירידה של 1% למטה.
חלל
תקשורת חלל תקשורת -6.36% ירדה. החברה הודיעה על דחייה משמעותית בתשלום המקדמה (כ-1.6 מיליון דולר) מצד לקוח אסטרטגי בפרויקט ה-LEO (לוויינים נמוכי מסלול) של OneWeb. עבור חברה שנמצאת בשנים האחרונות במאבק הישרדותי ומתמודדת
עם הסדרי חוב מורכבים מול מחזיקי האג"ח, כל עיכוב בתזרים המזומנים ובמימוש מנועי צמיחה חדשים מתפרש בשוק כסיכון מהותי. המשקיעים, שקיוו כי הפעילות החדשה תסייע לחברה לייצר יציבות לאחר אובדן לוויינים בעבר ושחיקה בערך נכסיה, מגיבים בחשש לכך שהסכמים מהותיים נותרים
"על הנייר" בלבד, מה שמכביד עוד יותר על יכולת השירות של חובות העבר של החברה.
מניית אפקון החזקות 1.85% זינקה בלמעלה מ-90% השנה, ואחרי שזינקה גם בשנה שעברה בכ-85% בשנתיים האחרונות היא הניבה למשקיעים כמעט 240% והיא נסחרת בשווי שוק של 1.86 מיליארד שקל, מה שעומד מאחורי הזינוק הזה הוא הפקת לקחים, גמישות והרבה מאוד יצירתיות. במשך עשורים, אפקון הייתה מזוהה עם קבלנות תשתיות מסורתית. תחת המטריה של קבוצת שלמה (שמלצר), החברה פעלה במגוון רחב של תחומים, מחשמל ובקרה ועד לבנייה קבלנית מסיבית. אבל, המודל העסקי של שנות ה-2000, שהתבסס על צמיחה דרך פרויקטי "בטון ושלד" היה בעייתי. המרווחים בתחום צרים מאוד בין 2-4%. טעות בתכנון, עיכוב קטן בלוחות זמנים וכל עליה בתשומות היו הורסים את כל הערך הכלכלי של הפרויקט. שינויים כאלה גררו בפועל את הקבוצה להפסדים תפעוליים במגזר ההנדסה האזרחית, שקיזזו את הרווחים מפעילויות הליבה האחרות. דודי הראלי מנכ"ל הקבוצה מסביר בראיון מיוחד למה זו רק תחילת הדרך: "אנחנו בונים את הקפיצה הבאה"
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהם לא הכו את השוק. השוק היכה אותם. בעיה שלישית, קטנה יותר שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות. המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - אז מי באמת צודק ולמי אפשר להאמין (אם בכלל)? הנה התשובה: תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
