הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון
גיילס גייד קרוס ריבר בנק
צילום: יחצ
ראיון

"לא בטוח שמשבר הבנקאות מאחורינו; בישראל יש אוליגופול בבנקאות ובנק ישראל שומר על הבנקים"

ג'יל גייד, מנכ"ל Cross River Bank, מהבנקים הדיגיטליים הגדולים בארה"ב על התחרות בשוק המקומי, על העמלות הגבוהות ועל החדשנות - "הבנקים  בישראל צריכים להבין שפתיחת התחרות יכולה דווקא לשפר את הביצועים שלהם"
מתן קובי | (4)
נושאים בכתבה SVB בנק ישראל בנקים פינטק רגולטורים

בעוד משקי בית רבים מתקשים לסגור את החודש לאור העלאות הריבית, הבנקים בארץ ממשיכים להרוויח מהפער בין הריבית שהלקוחות מקבלים בפיקדונות שלהם לאלה שהם משלמים על ההלוואות (בעיקר משכנתאות). הרווחים של הבנקים לא נובעים רק מכך שהעלאות הריבית לא מגולגלות אל הצרכנים, חלק משמעותי מהרווחים בכלל מגיע מעמלות שוטפות. נוסיף לכל אלו את העובדה שקשה להתעלם מחוסר הנוחות שבעבודה עם הבנקים - שעות הפעילות הן בשעות העבודה של הלקוחות, צריך לקבוע מועד להגעה לסניף, השירות במקרים רבים מתחת לכל ביקורת, לפעמים צריך לחכות ימים להעברת כסף, לקבל שירותים שונים. ועל השירות או על חוסר השירות הזה אנחנו משלמים עמלות גבוהות.

וכל זה בשעה שהעולם הופך לדיגיטלי, נגיש, ידידותי ונוח למשתמש. ראינו כבר כמה פתרונות עם ביט ופייבוקס, ובחו"ל - כל המעמסות האלו על הלקוחות הן לרוב שייכות לעבר. לאור משבר הבנקים בארה"ב אפשר אמנם לטעון כי מצד אחד אותה הריכוזיות שפוגעת בצרכנים היא גם זו שמגנה עליהם מפגיעה משמעותית שיכולה להגיע מחופש פעילות גדול מדי לבנקים, אך יכול להיות שיש גם נקודת אמצע.

Cross River Bank הוא אחד מבנקי הפינטק הגדולים בארה"ב והוא מספק תשתית טכנולוגית ופתרונות פיננסים לחברות מהגדולות בעולם, ביניהן Affirm, Best Egg, Coinbase, Pay.com, Rocket Loans, Revolut, Stripe Trustly, Upgrade ונוספות. הבנק לא פועל בישראל, אך הוא מפעיל בה חטיבת פיתוח גדולה בהיקף של 170 מפתחים ומהנדסים. מנכ"ל, נשיא ומייסד הבנק, ג'יל גייד, התראיין לביזפורטל לספר מה דעתו על המצב הנוכחי בענף הבנקאות בארץ ובארה"ב, ההבדלים בין שתי המדינות ומדוע הבנקים צריכים דווקא לחבק את האפשרות להגדלת התחרות. 

כעת, לאחר הקריסה של FRC נראה כי הבהלה בארה"ב נרגעה, אתה חושב שאנחנו כבר מאחורי משבר הבנקים או שנראה עוד קריסה בקרוב?

גייד: "קשה מאוד לצפות מה יקרה. יש לדעתי כמה בנקים שבמזל לא הושפעו והצליחו לצאת מהמשבר הזה ללא נזק רב. מבחינת משבר הנזילות, אני עדיין לא בטוח שהוא מאחורינו, אנשים עדיין מפחדים מאוד וישנה תפיסה של אנשים שהבנקים האזוריים כעת שהם מאוד שבריריים. הלקוחות צריכים להבין שלוקח זמן עד שהמצב ישתפר ושלא צריך להיות בפאניקה"

מה ההבדל בין ישראל לארה"ב? כפי שאתה יודע ענף הבנקאות בישראל הוא מאוד מרוכז - האם זה דווקא דבר טוב?

גייד: "אכן, ישראל היא אוליגופול מבחינת הבנקים. בסופו של דבר זה הרבה יותר מגן על הצרכנים, מבחינת הפיקדונות, ומצד שני מגן על הבנקים. אני חושב שהרגולטור עשה עבודה טובה במניעה של כשל באחד הבנקים ובשמירה על הבנקים. בישראל יש הרבה יותר שליטה, לעומת ארה"ב בה יש ממש תחרות של הרגולטורים - ה-FDIC ה-OCC, הבנק המרכזי ועוד. בישראל יש רק את בנק ישראל שמכתיב את החוקים בצורה ברורה ואחידה. אמנם בנק ישראל יותר מחמיר עם הבנקים בארץ אבל יותר קל לתקשר איתו ואתה יודע מה הכיוון פעולה שלו, בעיניי זה הבדל משמעותי מאוד בין שתי המדינות".

יש לדעתך מקום לשחקנים חדשים שיצטרפו אל הבנקים?

גייד: "לחלוטין. אני חושב שאנשים רואים תחרות בשתי דרכים - או שהמתחרים שלי רוצים לקחת את החלק שלי, אז אם יש משתתף חדש זה יפגע בי, או שדווקא כניסה של מתחרים נוספים 'תגדיל את העוגה' וכולנו נרוויח. הבנקים צריכים להבין שפתיחת התחרות יכולה דווקא לשפר את הביצועים שלהם. אני חושב שהבנקים מנסים לחדש את אופן עשיית הבנקאות ולתת מענה יותר טוב לצרכנים, האם הם מצליחים? אני חושב שלא, בגלל שאין מספיק לחץ מבחוץ. 

"אם הבנקים בישראל רוצים לצאת במהלך חדש הם צריכים לשכור יועצים, להעסיק עובדים שיתעסקו רק במהלך הזה, זאת במקום שחברה כזו או אחרת, אשר מתמחה בדיוק בעניין זה, תראה להם מה הדרך הנכונה להתקדם. זה מה שקרה בארה"ב - חברות הפינטק לימדו את מערכת הבנקאות דרכים חדשים חדשות לנהל עסקים עם צרכנים ועסקים קטנים וזה מה שצריך בישראל. צריך יותר מתח כדי שהבנקים הגדולים ילמדו איך צריך לתת שירות טוב יותר ללקוחות שלהם. אם זה יקרה, אני מבטיח לך שהם יצליחו הרבה יותר כי זה ייצור יעילות".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הבעיה היא עם הבנקים או עם הרגולטור?

"זו שאלה טובה, אני חשוב שזה שניהם. אם הבנקים היו מפעילים לחץ על הרגולטור לשנות את הסביבה, המצב היה יכול להשתנות. הענף הזה מתנהל באותה צורה כבר עשורים וזה מה שמונע את החדשנות בישראל. הבנקים צריכים להשתנות כדי שהרגולטור יהיה בנקודה יותר נוחה לאפשר את הכניסה של שחקנים חדשים ולשנות את הסטטוס קוו. בארה"ב אנחנו קוראים תיגר על הסטטוס קוו כל יום. אנחנו מאתגרים את הרגולטורים ומנסים להביא לשינוי".

הבנקים בסופו של דבר מרוויחים הרבה כסף, כשיש הרבה טענות על כך שהרווחים שלהם גבוהים מדי, היית מסכים עם טענות אלו?

"לבנקים יש בעלי מניות אותם הם צריכים לשרת. כל לקוח של הבנק יכול לקנות מניות של הבנק. אין מניעה לקנות את המניות האלו, בין אם אתה עשיר, במעמד הביניים או עני. בעלי המניות של הבנקים מחפשים תשואה והדרך היחידה שזה יקרה היא על ידי כך שהבנק יעשה כסף וזה בדיוק מה שהבנק צריך לעשות - לעמוד בחוקים ובתקנות של הרגולטור, ולהשיא תשואה לבעלי המניות. הבעיה היא שבגלל חוסר בהתקדמות טכנולוגית הרבה מהתשואה הזו מגיעה מעמלות אסטרונומיות. בארה"ב יש בנקים או חברות ללא עמלות כשבישראל לא ייתכן דבר כזה.

"בנוסף, יש בעיית מלכוד של ההנהלה הבכירה. יש הגבלה על גודל השכר של המנהלים ומנכ"לים רואים את המשרה שלהם בתור הזדמנות לצאת לשוק הפרטי. מה שנוצר הוא מצב בו אין מנכ"ל שבאמת מוכן לעשות שינוי קיצוני בארגון שלו והדבר מוביל לחוסר חדשנות ויעילות. לכן כל כך חשוב לפתוח את השוק ולהכניס לחץ וחדשנות מבחוץ. יש לאפשר לחברות הפינטק להיכנס לזירה, ליצור רישיונות בנקאיים או לעשות רישיון מפוצל, בדומה למה שקרה עם חברות כרטיסי האשראי".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אשק 12/06/2023 10:02
    הגב לתגובה זו
    בנק ישראל צריך לתת אשראי לבנקים המסחריים לפי מדדים המקלים על הציבור, יותר לבנקים שנותנים ריבית על יתרת זכות, יותר לבנקים שנותנים משכנתא בריבית נמוכה יותר כלומר בנקים שמקלים על ציבור החוסכים יקבלו הקצבה גבוהה לעומת האחרים,
  • 2.
    דני 11/06/2023 19:15
    הגב לתגובה זו
    השאלה מי שומר עלינו? צריך ועדת בכר 2.
  • 1.
    איציק 11/06/2023 18:22
    הגב לתגובה זו
    יחסי ציבור של החברה להציע את שירותיה לבנקים בישראל... הוא אפילו לא מסתיר זאת
  • לחלוטין לא נכון! הנימה היא שחייבים תחרות רצינית לבנקים (ל"ת)
    יוני 12/06/2023 10:24
    הגב לתגובה זו
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות

ג'י סיטי רכשה 7.7% ממניות סיטיקון בפרמיה של 36% על המחיר בשוק ותפרסם הצעת רכש מלאה; המניה קפצה ביום ההודעה אך נפלה ב-11% לאחר שחברת הדירוג מעלות הכניסה את החברה למעקב עם השלכות שליליות בשל חשש לעלייה במינוף ולשחיקה בפרופיל הפיננסי

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה חיים כצמן ג'י סיטי

ביום שני הודיעה ג'י סיטי ג'י סיטי -11.1%  , שבשליטת חיים כצמן, על רכישת 7.7% ממניות הבת הפינית סיטיקון (Citycon), תמורת 56.75 מיליון אירו במחיר של 4 אירו למניה, פרמיה של כ-36% על המחיר בשוק ערב ההצעה (ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות). בעקבות העסקה עלתה אחזקתה ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל בעלי המניות במחיר שלא יפחת מהמחיר ששולם. היקף העסקה הפוטנציאלי, אם תתקבל ותושלם במלואה, נאמד בכ-312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל).

ג'י סיטי ציינה בדיווח כי הרכישה משקפת דיסקאונט של 44% על ההון העצמי של סיטיקון, וכי היא צפויה להביא לגידול של כ-171 מיליון שקל בהון העצמי שלה ולשיפור ב-FFO, עם "השפעה זניחה על שיעור המינוף" והמשקיעים הריעו. ביום ההודעה קפצה המניה בכ־7%, אך עד סוף השבוע חזרה לאחור, כאשר היא נופלת בכ-11% ביום המסחר האחרון אל מתחת למחיר שבו נסחרה לפני ההודעה. הירידות הגיעו זמן קצר לאחר שחברת הדירוג מעלות (S&P) הכניסה את דירוגי החברה לרשימת מעקב עם השלכות שליליות. אגרות החוב של החברה סיימו גם הן בירידות, ובלטה לשלילה סדרה יד' ג'י סיטי אגח יד -8.35%  שירדה ביותר מ-8%.



מתוך הדוח של מעלות

בין דיסקאונט להזדמנות ומה רואה השוק

מהלך הרכישה יצר ניגוד מעניין. מצד אחד, ג'י סיטי רכשה מניות מתחת לשווי בספרים, מהלך שמחזק את ההחזקה החשבונאית ויוצר "תחתית" (לפחות זמנית) למחיר המניה של סיטיקון, שעלתה בכ-35% ונסחרת קרוב למחיר ההצעה. מהצד השני, העסקה בוצעה בפרמיה של יותר מ-35% על מחיר השוק ערב העסקה, כלומר, החברה שילמה הרבה יותר ממה שהשוק חושב ששווה הנכס, בטענה שהיא מכירה את שווי הנדל"ן טוב ממנו.

בפועל, המהלך הקפיץ את השווי של אחזקת ג'י סיטי בסיטיקון באופן חשבונאי, אך זהו שיפור שמבוסס על השערוך הפנימי של המניה, לא על תזרים או מכירה בפועל. השוק, לעומת זאת, עדיין מעריך את הנכסים בזהירות רבה, כאשר מניית סיטיקון נסחרת קצת מתחת ל-4 אירו, כמעט אותו מחיר כמו הצעת הרכש, מה שמעיד על ספקנות בנוגע לשווי האמיתי של הנכסים.

הודעת הדירוג: מינוף גבוה ושחיקה בפרופיל הפיננסי

שלושה ימים לאחר ההודעה, מעלות עדכנה כי דירוג ג'י סיטי וסדרות האג"ח שלה הוכנסו למעקב (CreditWatch) עם השלכות שליליות, בשל חוסר ודאות סביב היקף ההיענות להצעת הרכש והשלכותיה על הנזילות ועל הסיכון הפיננסי. בדוח נכתב כי אם ההצעה תמומש במלואה, יחס המינוף (חוב להון עצמי מתואם) עלול לעלות לרמה של 70%-75%, בניגוד למהלכים שעשתה לאחרונה החברה כדי להוריד את המינוף, רמה שתשקף "שחיקה בפרופיל הפיננסי של החברה".

להמשך הכתבה לחץ כאן
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? על נייס וחברות השבבים

הדירוג של S&P, התיקון בוול סטריט ביום שישי, הבעיה הגדולה של חברות התוכנה ומה יקרה במניות הארביטראז'?

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה שער הדולר מדד הבנקים מדד ת"א 35

המניות הדואליות עם פער ארביטראז' שלילי של 0.4%. בשלב מסוים בשישי זה כבר היה במינוס 1%, אבל בשעות האחרונות של המסחר היה תיקון למעלה. מניית נייס -2.11%  צפויה לרדת בכ-3%, כשהחשש מה-AI רק הולך וגדל. נייס ירדה מתחילת השנה  ב-27% ואיבדה בחמש שנים - 50%. היא נסחרת על פי קונסנזוס האנליסטים במכפיל רווח של 10 לשנה הנוכחית ומכפיל רווח של 9 לשנה הבאה. אין הרבה חברות תוכנה צומחות שנסחרות במכפילי רווח כאלו, וגם לא היה בעבר. 

מצד אחד, יש שרואים בזה הזדמנות נהדרת. מצד שני, יש כאלו שזוכרים ש"מר שוק" יודע הכל. אולי הוא יודע שאזהרת רווח או הנמכת ציפיות בדרך. כלומר, מה שנראה הזדמנות יכול להיות המחיר האמיתי כי התחזית תרד. ולמה שהיא תרד? כי החברה נמצאת בשוק מאוד מאוים על ידי ה-AI. 

תחום התוכנה וחברות התוכנה סובלות מהכניסה של ה-AI. הן אומנם מתייעלות בזכותו ומוותרות על גיוסי ג'וניורים, אלא שהליבה שלהן בסכנה - הרעיון הטכנולוגי, פיתוח התוכנה שלהם נמצא בסכנה - מה שלקח פעם לפתח במשך שנים הפך לעניין של שבועות וחודשים בודדים. התחרות מתעצמת, הסכנה גוברת. החשש שיקומו סטארטאפים יעילים ומהירים ותוך חודשים יעמידו מוצר מתחרה. היתרון של הוותיקות הוא במערכת משומנת עם שיווק, תפעול, וקשרים. אבל בסוף למוצר יש משמעות גדולה. לקוחות לא ימהרו לעזוב, אבל זה יכול לבוא לידי ביטוי בתמחור נוח יותר. חברות התוכנה צריכות לחשב מסלול מחדש.


גם טבע 0.56%   צפויה לרדת ב -1.1%, טאואר 1.44%  ב-2.4% כשמנגד קמטק -1.51%  ו נובה -8.04%  צפויות עלות מעט. הנה טבלת הארביטראז' (הקליקו להיכנס לכל המניות): 




להמשך הכתבה לחץ כאן