יד ימינו של פרופ' שעשוע - כל הדרך מ-20 אלף שקל בחודש לשכר של 11 מיליון דולר בשנה
פרופ' שי שלו שוורץ (47), הוא מנהל הטכנולוגיות הראשי (CTO) של חברת מובילאיי מובילאיי, אבל הוא בכלל לא תכנן לעסוק בתחום מדעי המחשב ולא חלם להגיע לתחום כלי הרכב האוטונומיים. הוא רצה להיות רופא, אלא שבמהלך לימודי הרפואה הוא שינה כיוון. סביר להניח שכשהוא רצה להיות רופא הוא גם לא הבין כמה פוטנציאל יש בתוכו.
לפני שהגיע למובילאיי הוא היה עוזר מחקר במכון הטכנולוגי של טויוטה בשיקגו והספיק גם לעבוד במחקר בגוגל וב-IBM. כשהוא הצטרף לחברת מובילאיי, אי שם בחודש אוגוסט שנת 2010, הוא הוגדר כ"יועץ" למנכ"ל החברה פרופ' אמנון שעשוע והסתפק בשכר חודשי של 21.5 אלף שקל (18.9 אלף שקל שכר בסיס ועוד תוספת הייטק של 1900 שקל ו-500 שקל החזר הוצאות נסיעה). בשנת 2022 הוא כבר קיבל תגמול שנתי של 10.7 מיליון דולר, הרוב ב-RSU של מניות מובילאיי אבל גם שכר בסיסי של 700 אלף דולר בשנה. בשנת 2021, הוא תגמול שנתי של 3.86 מיליון דולר (מתוכו 760 אלף שכר בסיסי והשאר 66,724 אופציות RSU למניות אינטל).
השכר שלו כמובן גבוה ומכובד, אבל השכר של פרופ' אמנון שעשוע כמובן גבוה הרבה יותר. שעשוע נהנה בשנה האחרונה מתגמול כולל של 45 מיליון דולר, 44 מיליון מהם במניות.
- מובילאיי בדוחות טובים, מעלה את תחזית הרווח וההכנסות לשנה
- אקזיט ישראלי: DigitalOwl נמכרת לפי שווי של כ-200 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שכר הבכירים במובילאיי, פרופ' אמנון שעשוע ופרופ' שי שלו שוורץ
שלו-שוורץ מכהן בתפקידו מאז 2018, שנה אחרי רכישת החברה בידי אינטל ב-15.3 מיליארד דולר. מאז המכירה לאינטל הוא גם משמש כ"עמית בכיר באינטל". במקביל, הוא פרופ' בפקולטה להנדסה ומדעי המחשב באוניברסיטה העברית וגם זכה בשנת 2016 בתואר אחד מ-100 החוקרים המשפיעים בעולם, של דירוג AMiner. הוא כתב היה שותף בכתיבת שני ספרים, אחד מהם משמש את האוניברסיטאות הגדולות על למידת מכונה תיאורטית: "הבנת למידת מכונה מתאוריה לאלגוריתמים". הוא כתב יותר מ-100 מאמרים על בלמידת מכונה, חיזוי מקוון, טכניקות אופטימיזציה ואלגוריתמים מעשיים ובשנת 2020 הוענק לו פרס מייקל ברונו על מחקרו ותרומתו למדעי המחשב ולהנדסה.
את הדוקטורט שלו הוא עשה באוניברסיטה העברית בירושלים, אחותו היא דר' תהילה שוורץ אלטשולר, דמות מוכרת בעולם המשפט וחברה במכון הישראלי לדמוקרטיה.
אפשר בהחלט גם להסתכל על שלו-שוורץ כמודל: אדם שגדל ביישוב אלון שבות בגוש עציון. אמנם שמנה וסולתה של הציונות הדתית ועדיין לא צפון תל אביב או הרצליה. ההצלחה היא שלו בלבד ומן הסתם בזכות הרבה עבודה קשה. הוא לא קיבל פרוטקציות. שלו שוורץ הוא אחד מהצעירים שמרוויחים טוב ומקטינים את הפער החברתי-כלכלי בזכות העובדה הפשוטה - הם הלכו להייטק. הייטק מצמצם פערים. בהייטק להבדיל ממקומות אחרים, מי שטוב מצליח. תנו חינוך טוב, ידע טכנולוגי והצעירים בכל מקום בארץ יתקדמו ויצמצמו פערים - במקום להפוך אותם לשק החבטות של משרד האוצר.
מניית מובילאיי הכפילה את שוויה מאז ההנפקה בשנה שעברה והיא נסחרת (לפני הירידה הצפויה היום בעקבות מכירת המניות של מובילאיי על ידי אינטל) במחיר של 42.4 דולר למניה ושווי שוק של 34 מיליארד דולר.
- "טראמפ הבטיח להגן עלינו מפני התקפות ספקולטיביות בשוק המט"ח"
- "פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
השווי של מובילאיי מהווה 27% מהשווי של אינטל הענקית שנסחרת לפי שווי שוק של 124.5 מיליארד דולר - מובילאיי הפכה להיות חלק משמעותי מאוד באינטל.
הדוחות האחרונים של מובילאיי היו חלשים והחברה אף התרסקה ב-16% אחרי שהורידה תחזית הכנסות לשנה כולה. ובכל זאת, מובילאיי היא אחת המובילות בתחומה - מדובר בצפי הכנסות של 2.09 מיליארד דולר, ירידה של 6.5% ומתחת צפי האנליסטים ל-2.25 מיליארד דולר. הסיבה: מבצעים והפחתת סובסידיות בסין.
אינטל רכשה את מובילאיי בשנת 2017 תמורת 15.3 מיליארד דולר, ולפני חצי שנה הנפיקה אותה בחזרה. אינטל רצתה לקבל שווי של 50 מיליארד דולר למובילאיי אבל נאלצה להסתפק ב-16 מיליארד. היא הנפיקה כ-6% ממניות החברה באותו זמן. מאז ההנפקה השווי של מובילאיי כאמור הוכפל.
- 3.יענקלה 06/06/2023 20:53הגב לתגובה זובדיחת המילניום עם כזה שכר ברור שאין פערים בכלל... מתפתח פה מעמד של אדונים שיכולים ועבדים שהם העכבר בגלגל
- כנראה שצריך גם שכל, בגינות לא עוזרת (ל"ת)רפי 10/06/2023 09:23הגב לתגובה זו
- שמעון לביא 06/06/2023 23:04הגב לתגובה זוביזפורטל צודקים. אל תהיה צר אופקים
- 2.דמיקולו פיזדמטה 06/06/2023 13:48הגב לתגובה זו"אפשר בהחלט גם להסתכל על שלו-שוורץ כמודל: אדם שגדל ביישוב אלון שבות בגוש עציון. אמנם שמנה וסלתה של הציונות הדתית ועדיין לא תל אביב או הרצליה." מזכיר לך שבתל אביב יש שכונת התקווה ושכונת הארגזים, ובהרצליה יש נווה עמל. לא יכול להיות שבאלון-שבות יש אנשים מקושרים? זה שהאיש הגיע מאלון-שבות אומר שלא היו לו הנחות או פרוטקציות? לא יודע, לא מכיר את האיש. אבל להחליט שהוא מודל רק על סמך מקום הולדתו זה חתיכת פאנץ' מרחיק לכת.
- אלעד 07/06/2023 11:05הגב לתגובה זוהוא אשכנזי פריווילג שגדל ביישוב מבוסס היטב ( גם אני, זו לא ביקורת על האדם)
- רמי 07/06/2023 16:53אנשי הציוניות הדתית משקיעים הרבה בחינוך ברמה גבוהה. הוא כנראה גאון במתמטיקה ומחשבים שהתקדם.
- 1.בן אדם מצוין, מגיע לו (ל"ת)דוד 06/06/2023 12:58הגב לתגובה זו
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקלא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם
דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה
הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.
1 # סינגפור
סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.

2 # לוקסמבורג
מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.
- עלייה של 3.7% בתמ"ג ברבעון הראשון
- סיכום 2024: צמיחה אטית והוצאות בטחוניות תופחות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3 # איחוד האמירויות הערביות
לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
