שר האוצר הודיע שהוא מתכוון להטיל מס על רווחי היתר של הבנקים. בהנחה שהוא מתכוון להטיל את המס, השלב הראשון בדרך להטלת המס יהיה להחליט מהם רווחי יתר.

בתאוריה הכלכלית, רווחי יתר הם כל רווח שהוא מעל הרווח הנורמלי בתחרות משוכללת. בהנחה שהשוק נמצא בתחרות משוכללת שבה לאף יצרן ולאף צרכן אין מספיק כוח שוק בשביל לקבוע את המחירים, אז כל גורם ייצור מקבל את השכר הראוי שלו. העובדים מקבלים שכר לפי התפוקה השולית שלהם, ובעלי ההון מקבלים רנטות בהתאם לתמורה שהחברות מקבלות מההון. אחרי שכל אחד מגורמי הייצור מקבל בדיוק את השכר שמגיע לו, הרווחים שנשארים לפירמה הם אפס. כל מה שמעל לרווח אפס, הוא רווח עודף, ואם הוא קיים, המשמעות היא שהשוק אינו תחרותי.

אז בתיאוריה, קל למדוד רווחים עודפים – כל רווח שמעל אפס הוא רווח עודף. אבל, במציאות זה הרבה יותר קשה. ראשית, בגלל שאין שום דרך מעשית לבדוק את התפוקה השולית של העובדים או של ההון, כך שאין דרך אמיתית לדעת האם הם מקבלים את התמורה ההוגנת להשקעה שלהם. אפשר לחשוב שזה דבר שקל להתגבר עליו, בגלל שאם חברה מרוויחה רווחים מאוד גדולים אז ברור שיש לה רווחי יתר. אבל, במציאות, אם חברה מעוניינת להקטין רווחים, היא תמיד יכולה לעשות זאת. כל מה שהיא צריכה זה לחלק עוד שכר לעובדים או למנהלים. זה יקטין את שורת הרווח, אבל לא תהיה לזה שום השפעה על כוח השוק שלה, או על הצרכנים.

כך שאם שר האוצר ירצה לפגוע ברווחים של הבנקים באמצעות מס על רווחי יתר, כל מה שהבנקים צריכים לעשות כדי להתחמק זה להגדיל את השכר שהם משלמים לעובדים. לצורך העניין, להצמיד את שכר העובדים לרווחים. למהלך כזה יש שני יתרונות מבחינת הבנקים. ראשית, בגלל שבפעם הבאה ששר אוצר כלשהו ינסה לפגוע ברווחיות של הבנקים, מנהלי הבנקים יגידו לעובדים שהשר מנסה לפגוע בשכר שלהם, ושר האוצר יגלה הפגנה של וועדי עובדים מול המשרד שלו. שנית, בגלל שככל ששכר העובדים יעלה, יהיו יותר הזדמנויות לבני משפחה של בעלי המניות למצוא משרות מתגמלות במערכת הבנקאות.

שנית, קשה לא פחות למדוד מהו הרווח שבעלי הון צריכים לצפות לו. בהשוואה בינלאומית, הרווחיות של הבנקים הישראלים אינה גבוהה במיוחד. ב- 2017 למשל, התשואה להון על החזקת בנק בישראל הייתה הרבה מתחת לממוצע במדינות המפותחות. ייתכן שאחרי עליית הריבית, הרווחים של הבנקים בישראל השתפרו מעט בהשוואה לעולם, אבל הם עדיין לא הבנקים הכי רווחיים בעולם. כך שאם משרד האוצר יטיל מיסים על הרווחים של הבנקים, תוצאת לוואי תהיה שיהיה עוד פחות כדאי להחזיק בנקים בישראל בהשוואה לעולם. הסיכוי להגברת התחרות בשוק הבנקאות הישראלי יהפוך מכמעט לא קיים לממש לא קיים.

• למה כולם מרגישים שהכול מתייקר אבל נתוני האינפלציה מראים אחרת?
• למה ישראל לא מצטיינת בפריון עבודה ואיך זה ישפיע על רמת החיים כאן?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בנוסף, גם הטענה שהבנקים בישראל נהנים ממרווחי אשראי גדולים במיוחד רחוקה מלהיות מדויקת. תרשים 1 מראה את מרווח הפיננסי הממוצע (הפער בין הריבית על הלוואות לריבית על פיקדונות) במדינות האיחוד האירופאי וארה"ב ב- 2017. המרווח בישראל קרוב מאוד לממוצע – לא נמוך במיוחד, אבל גם לא גבוה במיוחד. כך שהבנקאים בישראל לא יותר "חזירים" מאשר בחלק גדול מהמדינות המפותחות.

תרשים 1: המרווח הפיננסי, ישראל ובנקים מובילים בארצות האיחוד האירופאי וארה"ב. מקור: בנק ישראל, מערכת הבנקאות בישראל, 2017

אז גביית מיסים על הרווח כנראה שלא תשנה את המדיניות של הבנקים. גם כיום, המרווח הפיננסי שלהם, והרווחים שלהם אינם גדולים במיוחד, כך שהטלת מס נוסף לא תגרום להם לצמצם את הרווחים עוד יותר. הדבר העיקרי שהטלת מס על הרווחים תעשה, זה תגרום להם להפסיק להתייעל, כי אין טעם בהתייעלות אם הרווחים הנוספים הולכים למדינה. סיכוי סביר שזה גם יגרום להם לנסות לפצות את עצמם על ידי הגדלת הרווחים במקומות אחרים – בין אם זה על ידי הגדלת מרווחי האשראי, על ידי המצאת עמלות חדשות, או רעיונות יצירתיים חדשים.