זאפ מייצרת הפסדים חשבונאיים לפורמולה; ההכנסות ירדו ל-50 מיליון דולר
בתוך התוצאות השנתיות של חברת פורמולה מערכות פורמולה מערכות 3.11% מסתתרות התוצאות של קבוצת אתרי הצרכנות זאפ. פורמולה רכשה את זאפ ב-2021 מקרן איפקס של זהבית כהן תמורת 75 מיליון דולר (בפועל 65 מיליון, בגלל המזומן). על פי המספרים, נמכרים דרך האתרים של קבוצת זאפ מוצרים בשווי של 2 מיליארד שקל בשנה שהם כ-14% מכלל הרכישות באינטרנט בישראל (לא כולל מזון ומשקאות), יש לה יותר מ-17 מיליון ביקורים באתר בחודש (120 מיליון בשנה), יש 400 אלף עסקים רשומים ב-20 אתרי התוכן שלה, ויש לה 16 אלף לקוחות משלמים. על פי החברה, יש באתרים שלה יותר מ-1.2 מיליון מוצרים.
בזאפ Rest, אתר המסעדות שלה, רשומים יותר מ-17 אלף מסעדות, כאשר 2,500 מתוכם הם לקוחות משלמים. מדובר על אתר שהוא רבע מכל הפעילות של זאפ, כאשר מבקרים שם 30 מיליון איש בשנה, ומבוצעים דרכה 2 מיליון משלוחים. במהלך שנת 2021 זאפ השיקה אתר השוואת מחירים למוכרי וקוני כלי רכב, כדי להתחרות באתרים כמו יד 2.
התוצאות בשנה האחרונה היו חלשות יותר מאשר בשנה שעברה. זאפ הכניסה 49.9 מיליון דולר (ירידה של 3.3% לעומת 51.6 מיליון דולר בשנת 2021) ורשמה הפסד תפעולי של 1 מיליון דולר (לעומת רווח תפעולי של 6 מיליון דולר בשנה שלפניה). עם זאת, התוצאות האלו נובעות בין היתר, מהפחתת נכסים לא מוחשיים בדוחות של פורמולה בגין זאפ. זאפ עצמה מרוויחה תפעולית כ-2.7 מיליון דולר אך עם הפחתת הנכסים הלא מוחשיים היא מייצרת הפסד. בכל מקרה, גם השורה התפעולית בזאפ נחלשה בשנת 2022 ואולי זו הסיבה שהחברה עוברת לצמיחה דרך רכישות.
החברה ייצרה במהלך שנת 2022 תזרים מזומנים מפעילות שוטפת בהיקף של 8.5 מיליון דולר, לעומת 6.9 מיליון בשנת 2021. החברה העסיקה בשנה האחרונה 311 עובדים, תוספת של 10 עובדים בשנת 2022.
- מיכפל נכנסת לבורסה לפי שווי של 770 מיליון שקל; האם היא מעניינת?
- אחרי האקזיט בסאפיינס, פורמולה רושמת דוח חיובי ומתכננת את הנפקת החברה הבאה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פורמולה מערכות של גיא גרנשטיין מחזיקה ב-48.2% ממניות מטריקס, 44.1% ממניות סאפיינס ו-46.3% ממניות מג'יק. בזאפ היא מחזיקה ב-100%. הנה השוואת תוצאות החברות בהן היא מחזיקה. אבל אם בשנת 2021 התוצאות של זאפ היו באופן יחסי טובות יותר (מבחינת רווחיות) מאשר של חברות כמו מטריקס 2.44% ו סאפיינס 0.07% - אז בשנה האחרונה זה לא כך.
תוצאות שנת 2022:
תוצאות שנת 2021:
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- פימי מימשה מניות בית שמש ב-500 מיליון שקל
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
זאפ נמצאת כעת בשלבים סופיים לפני השקת פלטפורמת Market Place שלדברי פורמולה "תאפשר לעסקים קטנים ובינוניים בישראל למכור את מוצריהם באמצעות מרכז קניות וירטואלי הפועל באמצעות האינטרנט או באמצעות אפליקציה המשלבת השוואת מחירים אובייקטיבית בין מוכרים ביחד עם חווית קנייה מקוונת אמינה ונוחה."
זאפ שוכרת כיום משרדים בשטח של 11 אלף מ"ר, בעיקר בפתח תקווה, שם יושב מטה החברה. עלות השכירות הכוללת שלה היא 1.1 מיליון דולר בשנה ויש לה חובות לטווח קצר של 1.9 מיליון דולר והתחייבות לטווח ארוך של 6.7 מיליון דולר.
בשנה האחרונה רכשה זאפ 51% בשתי חברות תמורת 3.5 מיליון דולר (2.8 מיליון בניכוי המזומנים) - ספרא שיווק דיגיטלי ומרקומית (Marcomit). ספרא היא חברה שפועלת בשירותי מדיה חברתית (פייסבוק, אינסטגרם וטיק טוק), ומרקומית היא חברה למיתוג ארגונים בדיגיטל. זאפ מחזיקה באופציות לרכישת יתרת המניות. זאפ גם רכשה את יתרת 49% הנוספים בספקית הפרסום הדיגיטלי Winhelp Ofran, שבה כבר שולטת זאפ, תמורת 3.5 מיליון דולר.
זאפ ניסתה לפני כ-5 שנים להנפיק בבורסה בת"א. קרן אייפקס שרכשה את זאפ בתמורה ל-150 מיליון שקל ב-2015, כיוונה לשווי של 650-700 מיליון שקל ונסוגה אחרי שהשוק סבר שהשווי מופרז. אז זאפ אומנם היתה גדולה יותר בהכנסות וברווחים - 250 מיליון שקל וכ-30 מיליון שקל בהתאמה, אבל השוק לא היה מוכן לקבלה במחיר זה, גם בשל ההבנה שהרווח אינו בהכרח מייצג וההנפקה בוטלה. אחרי כישלון ההנפקה, זאפ עברה רה ארגון מחדש במסגרתו צומצמו פעילויות רבות ובהתאמה הפעילות התכווצה. כעת זאפ רזה ויעילה יותר.
פורמולה מערכות היא חברה דואלית. בת"א היא נסחרת במחיר של 257 שקל למניה ולפי שווי של 3.94 מיליארד שקל. במהלך 12 החודשים האחרונים המניה ירדה ב-14%.
- 4.ליאת 01/06/2023 14:55הגב לתגובה זוכל מי שהבין בתחום ברח משם. מקסימום עובדים שם ג'וניורים או כאלו שלא הצליחו במקומות אחרים. מנהלים כושלים מחברות אחרות באים לסיבוב של שנתיים, מכניסים עוד שורה לקורות חיים והולכים להרוס בחברות אחרות.
- 3.אחד שיודע 31/05/2023 14:27הגב לתגובה זוכדאי מאוד שההנהלה בזאפ תבדוק מה יחסי עובד מעביד בקומה 5 דש לדוברת
- 2.זאפ זה דינוזאור שעובר כל פעם החייאה (ל"ת)נטסקייפ 28/05/2023 19:33הגב לתגובה זו
- 1.חיימקה 28/05/2023 17:12הגב לתגובה זוGoogle shopping ו google map עושים עבודה הרבה יותר טובה בהשוואת מחירים ובדירוג מסעדות. לא יצא לי לקנות דרך zap כמעט אף פעם בכמה שנים האחרונות. תמיד גוגל מוצא מחיר יותר זול.

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?