הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ
אביחי שניר
צילום: אביחי שניר
מאקרו כלכלה

עליית הריבית פוגעת במשק. אבל אי עליית הריבית, תפגע בכם אפילו יותר

התעשיינים, משקי הבית והפוליטיקאים מתלוננים על העלאת הריבית. כואב להם, ובצדק. מדוע בנק ישראל מעלה את הריבית, למרות הכאב של האנשים? או במילים אחרות: מה כל כך מסוכן באינפלציה?
דר' אביחי שניר | (10)
נושאים בכתבה אינפלציה אמיר ירון בנמין נתניהו בנק ישראל החלטת ריבית הכלכלן הראשי יוקר המחיה ממשלת ישראל משרד האוצר ריבית בנק ישראל

כל פעם שבנק ישראל מעלה ריבית, מיד מתחילים לשמוע תגובות משלושה כיוונים עיקריים: התעשיינים, שמתלוננים שהעלאת הריבית תפגע בעסקים שלהם, משקי בית, שמתלוננים בעיקר על העלייה בגובה המשכנתה, ופוליטיקאים שמתלוננים שעליית הריבית מקטינה את הסיכוי שלהם להיבחר שוב. כולם צודקים, ובכל זאת, במצב הנוכחי לבנק ישראל אין ברירה, וזה בהחלט אפשרי שריבית בנק ישראל תמשיך לעלות גם מעבר ל- 4.75%.

 

לבנקים מרכזיים יש תפקיד מרכזי אחד: לשמור על יציבות של המטבע. לבנק המרכזי יש את השליטה על כמות הכסף, ולכן הבנק המרכזי אחראי גם על כך שלכסף יהיה ערך. בנקים מרכזיים מכירים גם בהשפעה שיש לכמות הכסף (והריבית שנגזרת ממנה) על הכלכלה הריאלית, ולכן המטרה המשנית שלהם היא לסייע בהשגת תעסוקה מקסימלית.

 

אבל גם כשהם מנסים לסייע בהשגת תעסוקה מקסימלית, הבנק המרכזי מחויב לזכור שפגיעה בערך הכסף פוגע גם הוא בכלכלה. לכן, לאורך זמן, שמירה על אינפלציה גבוהה יחסית היא כמעט אף פעם לא אסטרטגיה טובה. היו כמה מדינות שניסו את זה, והן כמעט תמיד התחרטו על הניסיון.

 

הנה הסכנה הגדולה באינפלציה

נסביר את הסכנה הגדולה של האינפלציה: בשלב הראשון, החברות מרוצות, כי כשיש אינפלציה, הן מוכרות במחירים גבוהים, אבל העובדים שלהם מקבלים שכר נמוך יותר. בשלב השני, רמת החיים של העובדים מתחילה לרדת, ואז הם דורשים עליות שכר. בדרך כלל מה שקורה במצב הזה, זה שנוצרים מנגנונים להתמודדות עם האינפלציה. בישראל, למשל, נוצרו בזמן האינפלציה הגבוהה של שנות ה-1980 מנגנונים של הצמדת שכר וריבית לאינפלציה. אבל גם מנגנונים כאלה לא יכולים להגן על העובדים באופן מלא, ולכן העובדים כל הזמן חיים בתחושה של ריצה אחרי הערך של הכסף. ככל שהאינפלציה נמשכת, אנשים עושים השקעות מסוכנות יותר רק בשביל להרגיש שהערך של הכסף שלהם לא נשחק. בסופו של דבר, ההשקעות האלה נופלות, ואנשים מגלים שלא רק שהמחירים יותר גבוהים, הם גם נשארו עם פחות חסכונות.

 

למה עכשיו זה כן נכון להעלות את הריבית?

כדי להימנע מהמצבים הללו הבנק המרכזי מחויב למנוע תהליך מתמשך של אינפלציה. לכן, הסוגייה היחידה הרלוונטית עבור בנק המרכזי כשהוא בא להחליט האם להעלות ריבית, היא האם שינויים בריבית אכן יביאו לשינוי בקצב שינוי המחירים. לעתים, כאשר יש עליות מחירים שנובעות משינויים כלל עולמיים, או משינויים בתנאי השוק, אין טעם שהבנק המרכזי ינסה לפעול בכל כדי למנוע את עליות המחירים. בארה"ב, לדוגמה, האינפלציה החלה לעלות בתחילת 2021, אבל הבנק המרכזי המתין עם העלאות ריבית עד מרץ 2022. הסיבה לכך שהבנק המרכזי האמריקאי המתין כל-כך הרבה זמן הייתה שהוא סבר שעליות המחירים מיובאות מחו"ל, ונובעות מעליות במחירי האנרגיה, ומעלייה במחירים של מוצרים ששרשראות האספקה שלהם נפגעו בקורונה.

 

באותה מידה, אין גם טעם להעלות ריבית אם עליות המחירים נובעות משינוי במדיניות הממשלה. אם הממשלה תחליט להעלות את המע"מ, למשל, אין טעם שבנק ישראל יילחם בעליות המחירים בעזרת עלייה בריבית.

 

אבל בנתונים הנוכחיים, עליות המחירים הן לא מיובאות. ב-12 החודשים האחרונים מדד המחירים לצרכן הכללי עלה ב-5%. אם היינו מוציאים מהחישוב סעיפים שמושפעים במידה רבה מעונתיות, כמו אנרגיה ומזון, המדד היה עולה ב-5.1%. כלומר, הסעיפים התנודתיים, אלו שמושפעים במידה רבה משינויים בשווקים העולמיים, דווקא מושכים את המחירים קצת כלפי מטה.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

כך שהאינפלציה לא נובעת מסיבות זמניות, או מגורמים טכניים כמו פגיעה בשרשראות האספקה. האינפלציה היא כאן בגלל שהיצרנים והספקים המקומיים התרגלו לכך שיש אינפלציה, ולכן הם יכולים להעלות מחירים. כל עוד המצב הזה נמשך, האינפלציה לא תפסק.

מי יכול לעשות משהו כדי לעצור את האינפלציה? 

יש שני גורמים שיכולים לעשות משהו לגבי זה. הממשלה ובנק ישראל. הממשלה יכולה לעשות שני סוגים של פעולות. הסוג הראשון, זה לשנות את התנאים בשוק. כלומר, הממשלה יכלה לבטל חסמים על ייבוא ולהילחם על הגדלת התחרות. הסוג השני זה לצמצם הוצאות. הממשלה אומנם התכוונה לבצע משהו מהסוג הזה – התקציב שלה ל-2023 ו-2024 אמור היה להיות תקציב עם גירעון קטן, שיכול היה לסייע בצמצום האינפלציה. אבל בינתיים, הכלכלנית הראשית באוצר, שהיא האחראית לחזות את הגירעון הממשלתי, הקטינה משמעותית את תחזיות הצמיחה שלה ביחס לתחזיות שעל פיהן נקבע התקציב שעומד לעבור השבוע בכנסת. כך שהממשלה הולכת להעביר תקציב שהוא לא רלוונטי עוד לפני שהוא עבר. זה אומר שהממשלה תיאלץ בשבועות הקרובים להחליט אם היא רוצה לקצץ בהוצאות או להגדיל את המיסים. אבל כל זמן שהיא לא עושה אף אחת משתי הפעולות האלה, הלחץ לעליות מחירים יימשך.

 

אז כרגע נשאר רק בנק ישראל כגוף שיכול לעשות משהו לגבי האינפלציה, ולכן הוא יעשה את מה שהוא יכול, שזה להעלות את הריבית. אם הוא לא יעשה את זה, כולנו נפגע יותר, כולל אלו שמתלוננים הכי חזק, לוקחי המשכנתאות והתעשיינים. לוקחי המשכנתאות ייפגעו כי מרבית המשכנתאות מכילות גם מרכיב שצמוד לאינפלציה, והמרכיב הזה עולה כעת באופן מהיר יותר מעליית הריבית. התעשיינים ייפגעו כי ככל שהאינפלציה עולה, אנשים יכולים לקנות פחות. אז עליית הריבית פוגעת במשק. אבל אי עליית הריבית, תפגע בו אפילו יותר.

אביחי שניר,

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    נווה 27/05/2023 19:26
    הגב לתגובה זו
    החרדים בזזו את קופת המדינה
  • נורית 27/05/2023 23:36
    הגב לתגובה זו
    די לבזוז
  • 6.
    מגוס 23/05/2023 12:28
    הגב לתגובה זו
    בנתיים שום כלכלן אינו יודע לחזות מה יהיה בעוד חודשים, כל הכלכלה המודלים לא שווים כלום. בנק ישראל לא מסוגל להעריך מה יהיהוהכלי היחיד שיש בידו זו הורדה או העלאת הריבית.מי שנהנה מהעלאות הריביות זו הבנקים בעיקר
  • 5.
    צח 23/05/2023 10:22
    הגב לתגובה זו
    אחרת האפקטיביות של העלאת הריבית מתמתנת אם הדולר ממשיך לעלות ואפילו שנשאר במקום.
  • 4.
    קשקש 23/05/2023 09:29
    הגב לתגובה זו
    ראשית הריבית לא תעצור אולי בדרך היא תעשה פסק זמן של מספר חודשים אך הכיוון הוא לא פחות מ-6.5% ואם מחירי הנכסים לא ירדו הריבית תמשיך לעלות בעוצמה אפילו עד ל-11% ועוד דבר זה עולמי ולא מקומי על כן אין להאשים שום ממשלה ימין מרכז או שמאל אני מאמין שהרוכשים האחרונים יהיו הקורבנות כי הריבית הפיטורים והמיתון הם השילוב לירידת מחירי הנכסים.
  • צעיר 23/05/2023 22:43
    הגב לתגובה זו
    הציבור הצעיר קיבל מכה רצינית מהעלאות ריבית מעבר למחיר שהיה משלם לולא העלאת הריבית. מדובר על גידול של מעל 10 אחוזים בתשלום החודשים לאלו שקנו דירות במרכז עם תמהיל פריים
  • 3.
    ניכר 23/05/2023 09:13
    הגב לתגובה זו
    את משבר שנות ה 80 ,אז פרס ,פישר ושר האוצר יצרו הסכם בין ממשלה מעסיקים הסתדרות וקראו לה "עיסקת חבילה" והורידו אינפלציה דרקונית של 20% חודשי,אך למה תמיד לחכות לשלב האין ברירה?
  • 2.
    רעות 23/05/2023 08:48
    הגב לתגובה זו
    יש עוד דרך, להפחית את כמות כסף, שחצי מתקציב המדינה יהיה החזרת החובות שלה לבנק ישראל ובכך כמות הכסף תקטן האינפלציה תפחת והמיסים יפחתו כבר בשנה העוקבת. זה אומר שהמדינה לא תהיה אמא שלנו וכל אחד יצטרך להוציא בעצמו את ההוצאות שלו ולא לקבל חינמים ובזבוזים.
  • 1.
    ביביסט 23/05/2023 07:46
    הגב לתגובה זו
    אם יש בישראל 10-15 גופי ענק שמוכרים לציבור את כל המוצרים והמזון שיש במשק האם עליית הריבית תגרום להם לא להעלות מחירים? הבעיה בישראל שהדיפ סטייט שומר על אותו חברות ענק להמשיך לעשוק את הציבור. הדיפסטייט נהנה מפנסיות תקציביות ומשכורות עתק
  • רואים שאתה ביביסט. מי אתה מול כלכלן כמו ד"ר שניר? קשקשן (ל"ת)
    קשקשן 23/05/2023 09:57
    הגב לתגובה זו
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |
נושאים בכתבה רשות המסים מענק עבודה


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

להמשך הכתבה לחץ כאן
אייל גפני; קרדיט: אוהד רומנואייל גפני; קרדיט: אוהד רומנו

וואן זירו נלחץ מבנק אש ומשיק מסלול חדש - הגדולים עדיין אדישים

הבנק הדיגיטלי וואן זירו מציע פטור מעמלות ושירותים ייעודיים לעצמאים, על רקע השקת הבנק החדש אש של ניר צוק - האם הבנקים הקטנים יאכלו אחד את השני כשהגדולים יחייכו מהצד?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וואן זירו ניר צוק

בנק ONE ZERO הכריז היום על השקת מסלול בנקאי חדש לעצמאים, שכולל שירותים ייעודיים כמו הפקת חשבוניות דיגיטליות, ניהול מע"מ, פטור מעמלות עו"ש ומט"ח, וממשק דיגיטלי לניהול פעילות עסקית וכל זה ללא עלות חודשית. לפי הבנק, מדובר בחבילת שירותים שעשויה לחסוך לעצמאי למעלה מ־3,000 שקל בשנה.

המסלול מבוסס על שיתוף פעולה עם חברת FINBOT, שמספקת את הפלטפורמה לניהול הפעילות העסקית דרך האפליקציה FINBOT SMART. כך לדוגמה, בכל תקבול שמתקבל לחשבון, המערכת תזהה אוטומטית את הצורך בתשלום מע"מ, תציע להפריש 18% מהסכום לפיקדון יומי ייעודי, ותאפשר גם לצבור ריבית על כספי המע"מ בנוסף להתראות שוטפות על המצב התזרימי של כל החשבונות במקום אחד.

קניבליזציה בין הבנקים הקטנים?

זה מגיע בעיתוי טעון במיוחד: ימים ספורים לאחר ההשקה הרשמית של בנק אש. המסלול החדש של וואן זירו הוא כנראה יותר אילוץ מיוזמה. וואן זירו, נאבק יותר משלוש שנים כדי לבסס את עצמו כבנק משמעותי מול הענקיים ואז מגיע בנק אש שאולי הוא עדיין לא איום אמיתי אבל הוא בהחלט מצליח לייצר רעש, ועושה זאת עם אג’נדה לוחמנית, ואפילו עקיצות ישירות מהיזם הראשי - בנק אש עומד להיכשל - הנה הסיבות.

במעמד השקת הבנק החדש, הביקורת הייתה ישירה וחסרת עכבות מצד אחד מהמייסדים, יזם ההייטק ניר צוק: "לא יודע למה מישהו חשב שזה יעבוד", הוא אמר כשהוא התייחס למודל המנוי החודשי של וואן זירו. לדבריו, “וואן זירו החליטו שהם כמו נטפליקס או חדר כושר. אנחנו בבנק אש באים עם מודל אחר לגמרי אנחנו מחלקים חצי מהרווחים עם הלקוחות. לא גובים עמלות עו"ש, לא דמי מנוי, וכל שקל שמופקד אצלנו הבנק מרוויח חצי ממנו והלקוח חצי. זה הוגן, וזה שקוף".

הוא לא סיים רק במודל העסקי ותקף גם את התשתית הטכנולוגית של וואן זירו: "הם בחרו במערכת ליבה הודית בת 40 שנה, יקרה ולא מותאמת. אצלנו המערכת נבנתה מקצה לקצה על ידי הייטק ישראלי, רזה וזול". בנוסף לזה צוק ציין שוואן זירו "שרף כבר כ־890 מיליון שקל מתוך המימון שגייס", בעוד שבבנק אש, לדבריו, "רוב הכסף עוד נמצא בקופה".

להמשך הכתבה לחץ כאן