כל פעם שבנק ישראל מעלה ריבית, מיד מתחילים לשמוע תגובות משלושה כיוונים עיקריים: התעשיינים, שמתלוננים שהעלאת הריבית תפגע בעסקים שלהם, משקי בית, שמתלוננים בעיקר על העלייה בגובה המשכנתה, ופוליטיקאים שמתלוננים שעליית הריבית מקטינה את הסיכוי שלהם להיבחר שוב. כולם צודקים, ובכל זאת, במצב הנוכחי לבנק ישראל אין ברירה, וזה בהחלט אפשרי שריבית בנק ישראל תמשיך לעלות גם מעבר ל- 4.75%.

 

לבנקים מרכזיים יש תפקיד מרכזי אחד: לשמור על יציבות של המטבע. לבנק המרכזי יש את השליטה על כמות הכסף, ולכן הבנק המרכזי אחראי גם על כך שלכסף יהיה ערך. בנקים מרכזיים מכירים גם בהשפעה שיש לכמות הכסף (והריבית שנגזרת ממנה) על הכלכלה הריאלית, ולכן המטרה המשנית שלהם היא לסייע בהשגת תעסוקה מקסימלית.

 

אבל גם כשהם מנסים לסייע בהשגת תעסוקה מקסימלית, הבנק המרכזי מחויב לזכור שפגיעה בערך הכסף פוגע גם הוא בכלכלה. לכן, לאורך זמן, שמירה על אינפלציה גבוהה יחסית היא כמעט אף פעם לא אסטרטגיה טובה. היו כמה מדינות שניסו את זה, והן כמעט תמיד התחרטו על הניסיון.

 

הנה הסכנה הגדולה באינפלציה

נסביר את הסכנה הגדולה של האינפלציה: בשלב הראשון, החברות מרוצות, כי כשיש אינפלציה, הן מוכרות במחירים גבוהים, אבל העובדים שלהם מקבלים שכר נמוך יותר. בשלב השני, רמת החיים של העובדים מתחילה לרדת, ואז הם דורשים עליות שכר. בדרך כלל מה שקורה במצב הזה, זה שנוצרים מנגנונים להתמודדות עם האינפלציה. בישראל, למשל, נוצרו בזמן האינפלציה הגבוהה של שנות ה-1980 מנגנונים של הצמדת שכר וריבית לאינפלציה. אבל גם מנגנונים כאלה לא יכולים להגן על העובדים באופן מלא, ולכן העובדים כל הזמן חיים בתחושה של ריצה אחרי הערך של הכסף. ככל שהאינפלציה נמשכת, אנשים עושים השקעות מסוכנות יותר רק בשביל להרגיש שהערך של הכסף שלהם לא נשחק. בסופו של דבר, ההשקעות האלה נופלות, ואנשים מגלים שלא רק שהמחירים יותר גבוהים, הם גם נשארו עם פחות חסכונות.

• המדינה הראשונה שקובעת יעד אינפלציה רשמי ומה קרה היום לפני 24 שנה
• לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

 

למה עכשיו זה כן נכון להעלות את הריבית?

כדי להימנע מהמצבים הללו הבנק המרכזי מחויב למנוע תהליך מתמשך של אינפלציה. לכן, הסוגייה היחידה הרלוונטית עבור בנק המרכזי כשהוא בא להחליט האם להעלות ריבית, היא האם שינויים בריבית אכן יביאו לשינוי בקצב שינוי המחירים. לעתים, כאשר יש עליות מחירים שנובעות משינויים כלל עולמיים, או משינויים בתנאי השוק, אין טעם שהבנק המרכזי ינסה לפעול בכל כדי למנוע את עליות המחירים. בארה"ב, לדוגמה, האינפלציה החלה לעלות בתחילת 2021, אבל הבנק המרכזי המתין עם העלאות ריבית עד מרץ 2022. הסיבה לכך שהבנק המרכזי האמריקאי המתין כל-כך הרבה זמן הייתה שהוא סבר שעליות המחירים מיובאות מחו"ל, ונובעות מעליות במחירי האנרגיה, ומעלייה במחירים של מוצרים ששרשראות האספקה שלהם נפגעו בקורונה.

 

באותה מידה, אין גם טעם להעלות ריבית אם עליות המחירים נובעות משינוי במדיניות הממשלה. אם הממשלה תחליט להעלות את המע"מ, למשל, אין טעם שבנק ישראל יילחם בעליות המחירים בעזרת עלייה בריבית.

 

אבל בנתונים הנוכחיים, עליות המחירים הן לא מיובאות. ב-12 החודשים האחרונים מדד המחירים לצרכן הכללי עלה ב-5%. אם היינו מוציאים מהחישוב סעיפים שמושפעים במידה רבה מעונתיות, כמו אנרגיה ומזון, המדד היה עולה ב-5.1%. כלומר, הסעיפים התנודתיים, אלו שמושפעים במידה רבה משינויים בשווקים העולמיים, דווקא מושכים את המחירים קצת כלפי מטה.

• הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
• ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...

 

כך שהאינפלציה לא נובעת מסיבות זמניות, או מגורמים טכניים כמו פגיעה בשרשראות האספקה. האינפלציה היא כאן בגלל שהיצרנים והספקים המקומיים התרגלו לכך שיש אינפלציה, ולכן הם יכולים להעלות מחירים. כל עוד המצב הזה נמשך, האינפלציה לא תפסק.

מי יכול לעשות משהו כדי לעצור את האינפלציה? 

יש שני גורמים שיכולים לעשות משהו לגבי זה. הממשלה ובנק ישראל. הממשלה יכולה לעשות שני סוגים של פעולות. הסוג הראשון, זה לשנות את התנאים בשוק. כלומר, הממשלה יכלה לבטל חסמים על ייבוא ולהילחם על הגדלת התחרות. הסוג השני זה לצמצם הוצאות. הממשלה אומנם התכוונה לבצע משהו מהסוג הזה – התקציב שלה ל-2023 ו-2024 אמור היה להיות תקציב עם גירעון קטן, שיכול היה לסייע בצמצום האינפלציה. אבל בינתיים, הכלכלנית הראשית באוצר, שהיא האחראית לחזות את הגירעון הממשלתי, הקטינה משמעותית את תחזיות הצמיחה שלה ביחס לתחזיות שעל פיהן נקבע התקציב שעומד לעבור השבוע בכנסת. כך שהממשלה הולכת להעביר תקציב שהוא לא רלוונטי עוד לפני שהוא עבר. זה אומר שהממשלה תיאלץ בשבועות הקרובים להחליט אם היא רוצה לקצץ בהוצאות או להגדיל את המיסים. אבל כל זמן שהיא לא עושה אף אחת משתי הפעולות האלה, הלחץ לעליות מחירים יימשך.

 

אז כרגע נשאר רק בנק ישראל כגוף שיכול לעשות משהו לגבי האינפלציה, ולכן הוא יעשה את מה שהוא יכול, שזה להעלות את הריבית. אם הוא לא יעשה את זה, כולנו נפגע יותר, כולל אלו שמתלוננים הכי חזק, לוקחי המשכנתאות והתעשיינים. לוקחי המשכנתאות ייפגעו כי מרבית המשכנתאות מכילות גם מרכיב שצמוד לאינפלציה, והמרכיב הזה עולה כעת באופן מהיר יותר מעליית הריבית. התעשיינים ייפגעו כי ככל שהאינפלציה עולה, אנשים יכולים לקנות פחות. אז עליית הריבית פוגעת במשק. אבל אי עליית הריבית, תפגע בו אפילו יותר.

אביחי שניר,