האוצר תומך באפשרות שבנק דיסקונט ימכור את כאל לחברת ביטוח
הצוות לבחינת החזקת גופים מוסדיים בחברות כרטיסי אשראי הגיש לשר האוצר את המלצותיו בעניין רכישת כאל. השורה התחתונה לפי ההמלצות שהוגשו הבוקר - אין מניעה לאפשר לגוף מוסדי לרכוש חברת כרטיסי אשראי, כלומר: לאפשר לבנק דיסקונט למכור את כאל לחברת ביטוח. כזכור, מקס כבר עברה לחברת הביטוח כלל כלל עסקי ביטוח 0.1% כלל עסקי ביטוח 0.1% לפי שווי של 2.47 מיליארד שקל וחברת ישראכרט הולכת לעבור לשליטה של חברת הביטוח הראל הראל השקעות 2.4% אחרי שזו רוכשת אותה לפי שווי של 3.3 מיליארד שקל.
צוות הבחינה הוקם בחודש ינואר בהמשך להחלטתו של שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', להפריד את חברת כרטיסי האשראי "כאל" מבנק דיסקונט, בדומה לשתי חברות כרטיסי האשראי שהופרדו מהבנקים בעקבות חקיקת החוק להגברת תחרות בשוק הבנקאות בשנת 2017. כחלק מאותו החוק, נקבע כי גופים מוסדיים לא יוכלו לרכוש את חברות כרטיסי האשראי מידי הבנקים, אך לא נאסר עליהם לרכוש אותן בעתיד. בכך, נוצר מצב ייחודי בו כאל, בניגוד לשתי המתחרות שלה שכבר אינן בבעלות בנק, אינה יכולה להימכר כיום לגוף מוסדי.
"הצוות לא מצא מקום להבחין בין רכישה ראשונה של חברת כרטיסי אשראי שהופרדה מבנק ישירות מהבנק, לבין רכישה שניה. בהתאם הצוות ממליץ לקדם תיקון חקיקה שיבטל את האיסור המונע כיום מגוף מוסדי לרכוש את חברת כרטיסי האשראי "כאל", שהופרדה לאחרונה מבנק דיסקונט, מידי הבנק", נכתב.
בצוות שבחן את הנושא נכללו הממונה על התקציבים יוגב גרדוס, מ"מ הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון עמית גל והיועץ המשפטי של משרד האוצר עו"ד אסי מסינג. הוא מצא כי הצעד עשוי להגביר את התחרות בשוק האשראי ולחזק את חברות כרטיסי האשראי כמתחרות לבנקים. לצד זאת הצוות שקל את ההשפעות השליליות הפוטנציאליות.
- הראל תשקיע כ-200 מיליון שקל בקרן לוגיסטיקה אירופית
- הראל ומנורה קיבלו את מניות דמרי בהנחה - והספיקו לרשום רווח דו-ספרתי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אף שהצוות סבר כי הסיכון שיתממשו נמוך, הצוות ממליץ על מספר צעדים נלווים שימתנו את הסיכונים האפשריים ויקדמו את התחרות בשווקים הפיננסים והריאליים: ראשית, מומלץ לקדם הוראות שיבטיחו הפרדה מבנית מובהקת בין חברת כרטיסי אשראי לגוף המוסדי המחזיק בה וכן להסדיר את ממשקי הפעולה בין אותו גוף מוסדי למערכת הבנקאית. בנוסף, מומלץ להקים צוות מעקב בהשתתפות משרד האוצר ורשות שוק ההון, לבחינת ההשפעות בפועל של שליטת גוף מוסדי בחברת כרטיסי אשראי על התחרות בשוק האשראי ובשוק הביטוח והחיסכון.
לצד המלצות אלה, ובהמשך לטענות שעלו מצד גורמים שונים במסגרת דיוני הצוות, הממונה על התקציבים והיועץ המשפטי במשרד האוצר סברו כי יש מקום לבצע עבודת המשך בעניין ריכוזיות הגופים המוסדיים והשפעותיה המשקיות, והמליצו להקים בהקדם ועדה לבחינת נושא זה. מ"מ הממונה על שוק ההון לא הצטרף להמלצה, וגרס כי הקמת הוועדה אינה נדרשת בעת הזו ומוטב שתתקיים בעתיד, תוך הסתכלות על כלל המערכת הפיננסית.

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
