כאל כרטיס אשראי
צילום: צילום מסך אתר החברה

האוצר תומך באפשרות שבנק דיסקונט ימכור את כאל לחברת ביטוח

אחרי שמקס כבר נרכשה ע"י חברת הביטוח כלל וחברת ישראכרט צפויה להירכש על ידי הראל, הצוות לבחינת החזקת גופים מוסדיים קבע: אין מניעה לאפשר לגוף מוסדי לרכוש חברת כרטיסי אשראי. ועל כך נאמר: תודה שנזכרתם
איציק יצחקי |

הצוות לבחינת החזקת גופים מוסדיים בחברות כרטיסי אשראי הגיש לשר האוצר את המלצותיו בעניין רכישת כאל. השורה התחתונה לפי ההמלצות שהוגשו הבוקר - אין מניעה לאפשר לגוף מוסדי לרכוש חברת כרטיסי אשראי, כלומר: לאפשר לבנק דיסקונט למכור את כאל לחברת ביטוח. כזכור, מקס כבר עברה לחברת הביטוח כלל  כלל עסקי ביטוח -6.05% כלל עסקי ביטוח -6.05%  לפי שווי של 2.47 מיליארד שקל וחברת ישראכרט הולכת לעבור לשליטה של חברת הביטוח הראל הראל השקעות -7.59%  אחרי שזו רוכשת אותה לפי שווי של 3.3 מיליארד שקל.

צוות הבחינה הוקם בחודש ינואר בהמשך להחלטתו של שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', להפריד את חברת כרטיסי האשראי "כאל" מבנק דיסקונט, בדומה לשתי חברות כרטיסי האשראי שהופרדו מהבנקים בעקבות חקיקת החוק להגברת תחרות בשוק הבנקאות בשנת 2017. כחלק מאותו החוק, נקבע כי גופים מוסדיים לא יוכלו לרכוש את חברות כרטיסי האשראי מידי הבנקים, אך לא נאסר עליהם לרכוש אותן בעתיד. בכך, נוצר מצב ייחודי בו כאל, בניגוד לשתי המתחרות שלה שכבר אינן בבעלות בנק, אינה יכולה להימכר כיום לגוף מוסדי.

"הצוות לא מצא מקום להבחין בין רכישה ראשונה של חברת כרטיסי אשראי שהופרדה מבנק ישירות מהבנק, לבין רכישה שניה. בהתאם הצוות ממליץ לקדם תיקון חקיקה שיבטל את האיסור המונע כיום מגוף מוסדי לרכוש את חברת כרטיסי האשראי "כאל", שהופרדה לאחרונה מבנק דיסקונט, מידי הבנק", נכתב.

בצוות שבחן את הנושא נכללו הממונה על התקציבים יוגב גרדוס, מ"מ הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון עמית גל והיועץ המשפטי של משרד האוצר עו"ד אסי מסינג. הוא מצא כי הצעד עשוי להגביר את התחרות בשוק האשראי ולחזק את חברות כרטיסי האשראי כמתחרות לבנקים. לצד זאת הצוות שקל את ההשפעות השליליות הפוטנציאליות.

אף שהצוות סבר כי הסיכון שיתממשו נמוך, הצוות ממליץ על מספר צעדים נלווים שימתנו את הסיכונים האפשריים ויקדמו את התחרות בשווקים הפיננסים והריאליים: ראשית, מומלץ לקדם הוראות שיבטיחו הפרדה מבנית מובהקת בין חברת כרטיסי אשראי לגוף המוסדי המחזיק בה וכן להסדיר את ממשקי הפעולה בין אותו גוף מוסדי למערכת הבנקאית. בנוסף, מומלץ להקים צוות מעקב בהשתתפות משרד האוצר ורשות שוק ההון, לבחינת ההשפעות בפועל של שליטת גוף מוסדי בחברת כרטיסי אשראי על התחרות בשוק האשראי ובשוק הביטוח והחיסכון.

לצד המלצות אלה, ובהמשך לטענות שעלו מצד גורמים שונים במסגרת דיוני הצוות, הממונה על התקציבים והיועץ המשפטי במשרד האוצר סברו כי יש מקום לבצע עבודת המשך בעניין ריכוזיות הגופים המוסדיים והשפעותיה המשקיות, והמליצו להקים בהקדם ועדה לבחינת נושא זה. מ"מ הממונה על שוק ההון לא הצטרף להמלצה, וגרס כי הקמת הוועדה אינה נדרשת בעת הזו ומוטב שתתקיים בעתיד, תוך הסתכלות על כלל המערכת הפיננסית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

קרנות פרייבט אקוויטי, לוגואיםקרנות פרייבט אקוויטי, לוגואים

שנת הקציר של קרנות הפרייבט אקוויטי: מי הציפו ערך ומי עדיין מחכים?

מהאקזיט ביד2, דרך המימושים של פימי בעשות אשקלון ובאורביט ועד ההנפקה של סוגת  קרנות הפרייבט אקוויטי סגרו שנה של אקזיטים והנפקות, אבל לא כל הקרנות נהנו מהגאות
רונן קרסו |

הגאות ההיסטורית בשווקים לא פסחה גם על עולם הפרייבט אקוויטי. אחרי תקופה של ריבית גבוהה, אי-ודאות ובלימת עסקאות, חלק מקרנות ההשקעה הפרטיות מצאו את עצמן שוב בסביבה נוחה יותר למימושים ולהנפקות.

לצד הזינוקים במדדים, והפתיחה המחודשת של שוק ההנפקות, חלק מקרנות ההשקעה הפרטיות נהנו גם הן משנה חריגה במיוחד. 4 קרנות פרייבט אקוויטי רשמו תשואות דו-ספרתיות, ובמקרים מסוימים גם הצליחו לתרגם את העליות למימושים בפועל, דרך אקזיטים והנפקות ברווחים נאים.


קרנות ההשקעה הפרטיות לא מדווחות על הרווחים שלהן, אבל אם נסתכל בתוצאות המצוינות של הבנקים - פועלים אקוויטי, לאומי פרטנרס ודיסקונט קפיטל, שעוסקות באותם תחומים - נבין שהייתה זו בהחלט שנה מדהימה. במקביל, קרנות ההשקעה המשיכו בהשקעות חדשות בחברות מקומיות בתחומים שונים כשהן נערכות גם להמשך הדרך.



פימי

קרן פימי, שנוסדה בשנת 1996 על ידי ישי דוידי, היא הגדולה והמובילה בישראל. הקרן מנהלת נכסים בשווי כולל של כ-8 מיליארד דולר.

לפני חודש הודיעה פימי על תחילת הגיוס של קרן פימי 8, לגיוס של 1.5 מיליארד דולר, ארבע שנים לאחר סיום הגיוס של קרן פימי 7, שבה גייסה 1.25 מיליארד דולר.

עד כה רכשה הקרן שליטה ב-108 חברות ומימשה 76 מהן, בהיקף עסקאות של למעלה מ-9 מיליארד דולר.