קרנות ההשתלמות: תשואה חזקה מתחילת השנה. אנליסט, ילין ומור ראשונות בחודש אפריל
השליש הראשון של שנת 2023 היה חיובי בקרנות ההשתלמות. למעט חודש פברואר, הקרנות רשמו תשואות חיוביות מתחילת השנה ובינתיים מתחילת השנה התשואה הממוצעת במסלול הכללי היא פלוס 2.6%. במסלול המנייתי יותר מ-4.5%. התחלת השנה החיובית מגיעה אחרי השנה הקודמת שהייתה רעה בשווקים וגררה גם הפסדים בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות.
אבל אם הייתם שואלים בדצמבר-ינואר האחרון האם עכשיו להיכנס לשווקים, רוב האנליסטים היו אומרים לכם שלא. כלומר, אנשי המקצוע שבסוף שנת 2021 נשארו עם 'מלוא הקיטור' במניות - אל תוך הירידות החדות של 2022 - לא ידעו לתזמן נכון את השוק ולהגיד לכם מתי לחזור. הציבור המשיך להוציא את הכסף שלו מהשווקים גם בחודש אפריל. כלומר, דווקא כשהשוק עולה הציבור עדיין חושש מהירידות ולא נהנה מהעליות.
זה כואב, כי אנשים רבים מנסים שוב ושוב לתזמן את השוק, לקנות מתי שזה נראה להם נכון ומתאים ולמכור כשנראה להם מתאים. הבעיה היא שבדרך כלל - הציבור הרחב קונה אחרי עליות חדות ומוכר אחרי ירידות חדות, ואז הוא מפסיד פעמיים: גם סופג את הירידות וגם לא נהנה מהעליות. בנפילה של השנה שעברה - מי שיצא כנראה יצא אחרי ששמע על כך בחדשות ולכן הוא ספג את הירידות. אבל האם הוא נכנס לפני תחילת השנה כדי ליהנות מהעליות שהיו? הסיכוי קטן מאוד.
השורה התחתונה היא שאף אחד לא יודע לתזמן את השווקים. ואם אתם משקיעים לטווח ארוך, אז בשביל מה לנסות לעשות את זה? רוב הסיכויים שתפסידו. אם המנהלים המוצלחים ואנשי המקצוע לא יודעים לתזמן ונכשלים בזה שוב ושוב, אז מה הסיכוי של אדם פרטי לתזמן טוב את השווקים?
- מיטב מזנקת: רווח נקי של 107 מיליון שקל ברבעון, עלייה של 70%, המניה כבר עלתה ב-250% בשנה
- הכי צמוד שיש: מה הסוד של שני בתי ההשקעות שמובילים בתשואות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתחילת השנה השווקים בעולם בעליות חדות ומי שבעצם 'לא עשה כלום' אמנם הפסיד בשנה שעברה אבל לפחות גם מקבל את התשואה השנה. האם זה אומר משהו על ההמשך? ממש לא. בהחלט ייתכן שהייתה עכשיו עלייה זמנית בשווקים ולאחר מכן שוב תגיע ירידה. אנחנו לא יודעים, ממש כמו כל אחד אחר. אבל מה שאנחנו מנסים לומר זה שבמקום להפסיד שוב ושוב ב"משחק שקל להפסיד בו", של תזמון השוק, עדיף כנראה לרוב המשקיעים לשכוח מהכסף להרבה שנים - וכך להגדיל את הסיכוי ששוק ההון עולה לאורך השנים, ובהנחה שזה יקרה גם בהמשך כנראה גם ליהנות מכך. זו לא הבטחה, אנחנו לא ממליצים כי גם לנו אין נבואה או יכולת לדעת מה יהיה בעתיד, אבל זו סטטיסטיקה. צריך להבין מה היא יודעת לתת ומה לא, ולהבין את כוחה של הריבית דריבית.
בכל מקרה, בחודש אפריל אנליסט ילין לפידות ומור מובילות את הטבלה. מתחילת השנה ילין לפידות היא הראשונה, אחרי אנליסט ומיטב. אלטשולר כבר בחלק העליון מתחילת השנה. במהלך 12 החודשים האחרונים מור הפסידה הכי פחות, אלטשולר עדיין אחרון אבל הוא כבר ממש לא רחוק מלסגור את הפער מול אנליסט וכלל.
- הרפורמה שתספק יתרון לקרנות נאמנות; ואיזה מכשיר עדיף - גמל להשקעה, פוליסת חיסכון או קרן נאמנות?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הרפורמה שתספק יתרון לקרנות נאמנות; ואיזה מכשיר עדיף - גמל...
תחזית תשואות קרנות ההשתלמות בחודש אפריל 2023. מדובר בנתונים ראשוניים. הנתונים המלאים יתפרסמו ב-15 בחודש.
מה עשו השווקים בחודש אפריל?
השווקים בארה"ב רשמו עליות שערים יפות בהובלת מדד הדאו עם עלייה של 2.5%, ה-S&P עלה ב-1.5% ודווקא הנאסד"ק נותר ללא שינוי. גם באירופה נרשמה מגמה חיובית כאשר מדד הדאקס הגרמני עלה ב-2.6%, הקאק הצרפתי עלה ב-2.3% ויורוסטוקס 50 עלה ב-1%. מדד הניקיי ביפן עלה ב-3.9%.ובארץ:
גם בשוק המניות בארץ נרשמה מגמה חיובית: מדד ת"א 35 ומדד ת"א 125 עלו ב-1.6% כל אחד, מדד ת"א 90 עלה ב-1.7%, ומדד יתר 60 עלה ב-2.3%. באג"ח הקונצרני המקומי נרשמה מגמה חיובית. מדד התל בונד 20, מדד התל בונד 40 ומדד התל בונד 60 עלו ב-0.6%, 0.9% ו-0.8% בהתאמה. איגרות החוב הלא מדורגות עלו בשיעור של 1.1%. מדד אג"ח קונצרני כללי עלה ב-0.7%. מנגד - מדד איגרות החוב הממשלתיות ירד ב-0.7%, כאשר איגרות החוב הצמודות למדד ירדו ב-1.1% ואיגרות החוב השקליות ירדו ב-0.5%.
השווקים בעולם מתחילת השנה - עליות חדות בארה"ב, באירופה וביפן. ירידות בישראל
מתחילת השנה הנאסד"ק משלים זינוק של 16.8%, ה-S&P500 עלה ב-8.6% והדאו ב-2.9%. באירופה הדאקס הגרמני עלה ב-13.2%, הקאק הצרפתי ב-15.7% ויורוסטוקס50 ב-14.9%. הניקיי היפני עלה ב-10.6%.
ואילו בארץ - ת"א 35 ירד ב-1.7%, ת"א 125 ירד ב-3.3%, ת"א 90 ירד ב-7.5% ומדד יתר 60 ירד ב-9.4%. באיגרות החוב הקונצרניות נרשמה עליית שערים: מדד אג"ח קונצרני עלה ב-0.8%. מדד איגרות החוב הממשלתיות, לעומת זאת, ירד ב-0.6%.
- 5.ליאור 09/05/2023 16:35הגב לתגובה זולא דיברתם עם שרונה אנליסטית מספר 1
- 4.תמים 08/05/2023 19:52הגב לתגובה זומישהו יכול להסביר למה שוק המניות בירידה , וגם שוק אגרות החוב למיניהן בירידה. מה הסיבה. אין מיתון בארץ.
- 3.למה אתם לא מעלים גם את טבלת התשואות במסלול מניות?? (ל"ת)יוני 07/05/2023 15:20הגב לתגובה זו
- מנייתי עשה 3% החודש (לפי אנליסט) (ל"ת)רוני רון 10/05/2023 13:51הגב לתגובה זו
- מנייתי תמיד מתפרסם סביב ב-15 לחודש (ל"ת)אמסלם 10/05/2023 13:39הגב לתגובה זו
- 2.איזה סלט מה כמה איך , ממרום גילך רק דבר אחד היבנתי 07/05/2023 14:56הגב לתגובה זואיזה סלט מה כמה איך , ממרום גילך רק דבר אחד היבנתי , כלוםםםםםם
- 1.מנואל 07/05/2023 11:46הגב לתגובה זוממרום גילי אני יכול לומר שיש אירועים שדי ברור שהם חד פעמיים אבל מהותיים. כך היה עם נפילת חומת ברלין (קניתי דירה גדולה ליד שער ברנדנבורג ב 32000 יורו) וכך היה גם עם המהפכה המשפטית שתהיה בכיה לדורות. מי שמכר ניע ישראליים וקנה sp500 אחרי מסיבת העיתונאים בה הוכרזה עשה 20 אחוז על השוק הישראלי.
- זיו 07/05/2023 13:20הגב לתגובה זורוצים להיות בני חורין בארצינו ולא שפוטים של כמה שופטים מטורללים שאףאחד לא בחר ושהמליכו את עצמם על כולנו ואם תחשבו על זה, גם באירן יש בחירות ופרלמנט ודמוקרטיה, אבל האייתולות מחליטות הכל מי יכול להבחר ואילו חוקים מתקיימים. שלטון השופטים אצלינו - אם לא יעצר - יגיע להיות בדיוק כמו באירן. שם דת השיעה שולטת ואצלינו דת הפרוגרסיבים המטורללים תשלוט וזה יהיה גרוע יותר מאירן
- חמורבי 07/05/2023 23:33שאתה מתכוון למה שקורה עכשיו בממשלה. ואז אפילו תהייה צודק
- רועי 07/05/2023 18:19אין תקדים בעולם לכך ששופטים ביצעו מהפיכה והשתלטו על המדינה. המקרים שזה קורה הם כשפוליטיקאים לוקחים על עצמם את כל מערכות השלטון או שהצבא משתלט בכוח על השלטון, אין מקרה אחד ששופטים לקחו על עצמם את השלטון. יש שתי מחנות, או שאתה דמוקרט או שאתה נגד דמוקרטיה, ורק מי שנגד דמוקרטיה ממציא שטויות כאילו שהשופטים תפסו לעצמם את השלטון, ואת זה אומרים רק אלו שרוצים שהממשלה הנוכחית תמשול ללא ביקורת ובלמים כמו בדמוקרטיה אמיתית.

הרפורמה שתספק יתרון לקרנות נאמנות; ואיזה מכשיר עדיף - גמל להשקעה, פוליסת חיסכון או קרן נאמנות?
הרפורמה החדשה צפויה לאחד את קופות הגמל להשקעה, פוליסות החיסכון וקרנות הנאמנות תחת חשבון השקעות אחד, שבו מעבר בין המכשירים לא ייחשב אירוע מס. כך יושוו תנאי המיסוי בין המוצרים, וקרנות הנאמנות יקבלו יתרון חדש אחרי שנים של נחיתות מס מול אפיקי החיסכון האחרים
רפורמה חדשה עומדת להיכנס לתוקף והיא משמעותית - רפורמה במכשירים הפיננסים. מדובר על אפשרות לארגן את המכשירים הפיננסים תחת חשבון אחד כשרק יציאת כסף מהחשבון תוביל לרווח ובהתאמה מס. כיום יש יתרון גדול בחיסכון דרך קופת גמל להשקעה, קרן השתלמות ופוליסות חיסכון על פני קרנות נאמנות. אפשר לעבור בין המסלולים השונים ולא לשלם מס (תחת תנאים שמפורטים בהמשך על כל מוצר).
למעשה, קרנות הנאמנות היו נחותות מהבחינה הזו ועכשיו הנחיתות הזו נעלמת. במבחנים אחרים קרנות הנאמנות עדיפות - בדמי ניהול, בנזילות וגם בשקיפות. אך היתרון של קרנות ההשתלמות הוא במיסוי אפס על פני כל הדרך ויתרון של קופת גמל להשקעה הוא גם במיסוי (בעת משיכה כקצבה בגיל 60). בגמל להשקעה יש הגבלה של 81.7 אלף שקל על ההפקדה השנתית. בפוליסות חיסכון יש דמי ניהול יקרים יותר, ומנגד יש אפשרות להשקיע יותר (אין הגבלה על סכום ההשקעה).
בינתיים, קרנות ההשתלמות לא במשחק, אבל במשחק החדש אם אתם מממשים קרן נאמנות והיא בינתיים בפיקדון שהוא חלק מהחשבון, אז אין מס. רק משיכה של כספים מהחשבון היא מכירה מחויבת במס. הרפורמה הזו מתקדמת מאוד, והיא מעניקה יתרון לקרנות הנאמנות, כשלמעשה החיסרון הגדול שלהם לעומת המכשירים האחרים נעלם. בקרנות נאמנות אתם יכולים לייצר תיק השקעות בדמי ניהול נמוכים ובאלוקציה שאתם בוחרים בין מניות לאג"ח במסלולים פאסיבים, כשכמובן אפשר גם להשקיע בקרנות מנוהלות. המבחר גדול.
הנה שאלות ותשובות על הרפורמה ועל המכשירים הקיימים בשוק
מהם מכשירי ההשקעה המרכזיים כיום ומה ההבדלים ביניהם?
- בריחה מהקרנות הכספיות של הראל; מיטב מובילה בגיוסים
- רבעון שלישי מנייתיות וגמישות: מה קורה שהיקף הנכסים מזנק פי 10?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קופת גמל להשקעה - יתרונות: מאפשרת מעבר חופשי בין מסלולי השקעה ללא תשלום מס; משיכה בגיל 60 כקצבה פטורה ממס רווחי הון; שקופה ונוחה לניהול. חסרונות: מוגבלת לתקרת הפקדה שנתית של כ‑81.7 אלף שקל; מעבר בין גופים נחשב אירוע מס; אין ניכוי מס מהכנסה שוטפת.

הרפורמה שתספק יתרון לקרנות נאמנות; ואיזה מכשיר עדיף - גמל להשקעה, פוליסת חיסכון או קרן נאמנות?
הרפורמה החדשה צפויה לאחד את קופות הגמל להשקעה, פוליסות החיסכון וקרנות הנאמנות תחת חשבון השקעות אחד, שבו מעבר בין המכשירים לא ייחשב אירוע מס. כך יושוו תנאי המיסוי בין המוצרים, וקרנות הנאמנות יקבלו יתרון חדש אחרי שנים של נחיתות מס מול אפיקי החיסכון האחרים
רפורמה חדשה עומדת להיכנס לתוקף והיא משמעותית - רפורמה במכשירים הפיננסים. מדובר על אפשרות לארגן את המכשירים הפיננסים תחת חשבון אחד כשרק יציאת כסף מהחשבון תוביל לרווח ובהתאמה מס. כיום יש יתרון גדול בחיסכון דרך קופת גמל להשקעה, קרן השתלמות ופוליסות חיסכון על פני קרנות נאמנות. אפשר לעבור בין המסלולים השונים ולא לשלם מס (תחת תנאים שמפורטים בהמשך על כל מוצר).
למעשה, קרנות הנאמנות היו נחותות מהבחינה הזו ועכשיו הנחיתות הזו נעלמת. במבחנים אחרים קרנות הנאמנות עדיפות - בדמי ניהול, בנזילות וגם בשקיפות. אך היתרון של קרנות ההשתלמות הוא במיסוי אפס על פני כל הדרך ויתרון של קופת גמל להשקעה הוא גם במיסוי (בעת משיכה כקצבה בגיל 60). בגמל להשקעה יש הגבלה של 81.7 אלף שקל על ההפקדה השנתית. בפוליסות חיסכון יש דמי ניהול יקרים יותר, ומנגד יש אפשרות להשקיע יותר (אין הגבלה על סכום ההשקעה).
בינתיים, קרנות ההשתלמות לא במשחק, אבל במשחק החדש אם אתם מממשים קרן נאמנות והיא בינתיים בפיקדון שהוא חלק מהחשבון, אז אין מס. רק משיכה של כספים מהחשבון היא מכירה מחויבת במס. הרפורמה הזו מתקדמת מאוד, והיא מעניקה יתרון לקרנות הנאמנות, כשלמעשה החיסרון הגדול שלהם לעומת המכשירים האחרים נעלם. בקרנות נאמנות אתם יכולים לייצר תיק השקעות בדמי ניהול נמוכים ובאלוקציה שאתם בוחרים בין מניות לאג"ח במסלולים פאסיבים, כשכמובן אפשר גם להשקיע בקרנות מנוהלות. המבחר גדול.
הנה שאלות ותשובות על הרפורמה ועל המכשירים הקיימים בשוק
מהם מכשירי ההשקעה המרכזיים כיום ומה ההבדלים ביניהם?
- בריחה מהקרנות הכספיות של הראל; מיטב מובילה בגיוסים
- רבעון שלישי מנייתיות וגמישות: מה קורה שהיקף הנכסים מזנק פי 10?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קופת גמל להשקעה - יתרונות: מאפשרת מעבר חופשי בין מסלולי השקעה ללא תשלום מס; משיכה בגיל 60 כקצבה פטורה ממס רווחי הון; שקופה ונוחה לניהול. חסרונות: מוגבלת לתקרת הפקדה שנתית של כ‑81.7 אלף שקל; מעבר בין גופים נחשב אירוע מס; אין ניכוי מס מהכנסה שוטפת.
