דירה נדלן בנייה
צילום: שלומי יוסף
מדריך

איך לקחת משכנתא - על הריביות, המסלולים וההצעות של הבנקים; וטיפים לחיסכון בהחזר החודשי

ריבית קבועה או משתנה, צמודה למדד או שקלית; איך לפזר בין המסלולים, והאם צריך או לא צריך יועץ משכנתא? וגם - למה חשוב לעקוב אחרי המשכנתא 
איציק יצחקי | (22)

החלטתם לקנות דירה. אולי התמזל מזלכם וזכיתם בדירה בהגרלת "דירה בהנחה" של המדינה ואולי רכשתם במחיר מלא מלא. אולי הייתם צריכים לחכות - המחירים במגמת ירידה, אבל המבצעים של הקבלנים הופכים להיראות לחלק מהציבור באמת מפתים, חוץ מזה - אף אחד לא יודע אם המגמה של הירידה במחירים תימשך ואיפה היא תיעצר. ואתם - חייבים בית. 

אז הקבלן נתן עוד כמה מתנות - קבלו קומה גבוהה יותר ומזגן משופר, הורדת הצמדה של מדד תשומות הבנייה והנחה נוספת של 2%, החלטתם שאתם בעניין, עכשיו אתם עומדים לחתום על החוזה וכבר בדרך לבנק.

שתי אפשרויות אחרי שישבתם אצל פקיד המשכנתאות: תפסתם את הראש והלכתם לשבת עם אבא ואמא כדי לבקש עזרה, או - האפשרות הריאלית יותר: אתם לא מבינים כלום בריביות ומשכנתא ואז אתם צריכים להתחיל ללמוד את העניין. האמת לא מורכב וחשוב לדעת, אבל חלק גדול מכם יעדיף ללכת על יעוץ חיצוני - יועץ משכנתא. חתמתם עם יועץ משכנתא על הסכם, ושוב תפסתם את הראש. זה לא זול.  אבל אתם רוצים דירה. נו, מילא.

כל שיחה אצל פקיד משכנתאות היא מלחיצה. הוא מתחיל להסביר לכם על המסלולים השונים, אבל גם אם אתם מכירים קצת את עולם הריביות, לא בטוח שהבנתם הכל. ננסה לעשות לכם סדר בנתונים. לא נסביר לכם את כל התהליך של לקיחת משכנתא, זאת יריעה מאוד רחבה , אבל נתמקד בעניין הכי חשוב - במסלולים ובריביות. חשוב שתדעו מהן האפשרויות,  מה הריביות בשוק, כמה אתם יכולים לנסות ו"לסחוט" מהבנק ואיך תבדקו את יכולת ההחזר שלכם והאם אתם בכלל יכולים ללכת על עסקה.

הדבר הראשון שתשמעו מכל פקיד בבנק הוא - מה ההון העצמי שלכם? אחרי בירור קצר ודירוג האשראי שלכם, ייתכן שתקבלו אור ירוק ואז אפשר להתקדם. השאלה הבאה תהיה על המסלולים השונים. כיום, יש חובה ששליש מהמשכנתא שלכם תהיה בריבית קבועה. זה אומר - צמוד מדד או לא צמוד מדד, אבל בריבית קבועה, להבדיל מריבית שמשתנה על פני התקופה (כתלות בריבית הקיימת). 

לכאורה, המדד עולה ובטח תשאלו את עצמכם למה צריך להצמיד. אז זהו, שאם לא תצמידו, הבנק ייקח לכם כזאת פרמיה במסלול הלא צמוד (מסלול של ריבית שקלית), עד כדי כך שתחשבו פעמיים. חוץ מזה, אנחנו לא יודעים מה יהיה בהמשך, אבל לפחות בהינתן מה שהיה ומה שאומרים לנו , אלו שנקראים מומחים, זה שהאינפלציה תרד בהמשך. משכנתא לוקחים ל-20-30 שנה, אז שנה-שנתיים של אינפלציה גבוהה לא משנים את קבלת ההחלטות לגבי המסלולים.   

חשוב להבין - האפשרויות בגדול מתחלקות לארבע תחת שני פקטורים - הראשון הוא ההצמדה למדד או לא (ואז זו ריבית שקלית לא צמודה) והשני הוא ריבית קבועה או משתנה. אתם יכולים לקבע את הריבית   לכל תקופת המשכנתא ואתם יכולים ללכת על ריבית משתנה כשתלות של הריבית במשק. יכול מאוד להיות שתגידו לעצמכם שהריבית המשתנה עדיפה כי היא צפויה לרדת - אחרי הכל, הריבית במשק גבוהה אחרי תקופה ארוכה של ריבית נמוכה, אבל "המומחים" מסבירים שזה יירד בהמשך. אלא שהכל גלום - הבנק לוקח מכם ריביות גבוהות במסלול משתנה. סוג של פרמיה. ואז אתם שואלים את עצמכם שאלה מאוד חשובה - אז מה זה משנה, כל המסלולים הם בעצם מבוססים על הערכות לגבי ההמשך של המדד ושל הריבית במשק והם ניתנים כך שתחת ההערכה הסבירה-הקיימת לגבי המדד והריבית בהמשך הן יהיו בריבית די דומה. 

קיראו עוד ב"נדל"ן"

אם הגעתם עד לכאן, יכול להיות שאתם מבינים שלא בטוח שאתם צריכים יועץ משכנתא. אתם צריכים לפזר נכון בין המסלולים השונים כי הפיזור מספק לכם הפחתת סיכון באם התרחישים הסבירים לא יקרו. נניח שהמדד לא יירד כמו שחושבים - לא נורא יש לכם גם מסלולים (מתוך כל המסלולים) שאינם צמודי מדד. נניח שהריבית לא תרד כמו שחושבים - גם לא נורא - יש לכם מסלולים קבועים שאינם תלויים בירידת הריבית. השאלה החשובה, אם כך - היא תמהיל הפיזור ועד כמה אתם יכולים ללחוץ-להוריד את ריביות המשכנתא.

פנינו ליועצי משכנתאות וביקשו לקבל מהם את הריביות הממוצעות בעסקאות האחרונות שהם עשו עבור הלקוחות שלהם. המשכנתאות שעבורן ביקשנו את החישוב הן הפופולריות - ל-25-30 שנה. במסלול קצר תקבלו עוד "הנחה" בשל הקטנת הסיכון - אך זה תלוי כמובן גם בגובה המשכנתא מתוך סך העסקה.

מסלולי משכנתא נפוצים

נניח שבחרתם במסלול הראשון שבו שליש ממשכנתא הוא קבוע. כעת תצטרכו לבחור - צמוד או לא צמוד. כשהמשכנתא לא צמודה, הריבית תהיה מעל 5%. כשהיא צמודה, היא תהיה סביב 3.5%-3%, תלוי ביכולת ההחזר שלכם.

מצאנו שמסלול פופולארי מאוד היום הוא ריבית קבועה לא צמודה (קל"צ) וגם מל"צ - משתנה לא צמודה, אליה נגיע בהמשך. בשני המקרים, מדובר בריבית של מעל 5%. מה שצריך לדעת שזה תלוי באיזה תמהיל לקחתם את המשכנתא. אבל זה גם אומר משהו אחר ודי ברור האמת - הבנקים חושבים שהריבית תרד.

אז המסלול הנוסף, כפי שכבר הבנתם, הוא משתנה לא צמודה. אתם יכולים לקחת הלוואה שמשתנה כל שנתיים, חמש שנים ואפילו עשר שנים. הריבית לא תשתנה בתוך התקופה. אם בחרתם במשתנה צמודה, אז הבסיס לא ישתנה, אבל המדד כן ולכן היא תשתנה בכל תקופה אבל הבסיס יישמר לכם לשנים הקרובות (שבתוך פרק הזמן עד לשינוי - למשל אם זו משכנתא בריבית משתנה ל-5 שנים, הריבית לא תשתנה בטווח של 5 שנים, המדד כמובן משתנה). 

משתנות צמודות מדד (שמשתולל השנה בינתיים) הן בריביות נמוכות - משהו כמו 3.5% אליו תוסיפו את המדד. השנה זה מגיע ליותר מ-8% - מסלול שפעם הייתם לוקחים מהבנק כהלוואה לכל מטרה. אבל, בהינתן שחוזים שהמדד יירד זה בהחלט מסלול שקיים ונדרש בין מסלולי המשכנתאות.

לגבי המסלולים של משתנות לא צמודות - הם מתחלקים לשניים:

ריבית פריים - כל חודש משתנה, הריבית עולה ויורדת. כנראה שלא לחינם קוראים לה "פריים" (מובחר באיטלקית, היא בעצם ריבית בנק ישראל+1.5%) - היא ההלוואה הכי טובה וההערכה של יועצי המשכנתאות היא שהיא תרד בסוף 2023, כך שנראה הזרמת ביקושים בתחילת 2024.

ריבית הפריים היום עומדת היום על 6.00% (ריבית בנק ישראל - 4.5%) - אבל כשהיא תרד יחול שינוי משמעותי במשכנתא. אתם בעצם עושים מה שכולם עושים - לוקחים מסלול עם ריבית שמשתנה בכל חודש, אבל כשהיא נמוכה, וזה מה שקרה בשנים האחרונות - עלויות המימון שלכם כמעט לא מורגשות. הבנקים בעבר נתנו ריבית פריים מינוס 0.25%, 0.5% ובעבר הרחוק אפילו פריים מינוס 0.9%. 

עד לא מזמן הבנק נתן הלוואה בריבית פריים מינוס חצי (במקרה הזה 5.5%). היום זה אפשרי חלקית, כתלות במסלולים השונים כשהנפוץ ביותר הוא לקבל מסלול פריים או פריים מינוס 0.2%.  

בעבר היה אפשר לקחת שליש הלוואה בפריים, היום מותר שני שליש בריביות משתנות. אם תבחרו במסלול הזה, ונניח שמחצית מהמשכנתא שלכם תהיה בריבית הזאת, הבנק יציע לכם פריים, או פריים מינוס 0.2%.

מה קובע איזו ריבית תקבלו? סוג הלקוח איכות הלקוח ואחוז המימון והתמהיל של המסלולים. אם לוקחים משכנתא שהיא 20% מערך הנכס (אחוזי מימון של 20%), זה הרבה יותר בטוח לבנק מאשר משכנתא בשיעור מימון של 705 מערך הנכס. הביטחון הזה מתבטא בריבית נמוכה יותר. חשוב לבדוק את זה, כי יש למשל הבדלים בין לקחת בשיעור מימון של 49% ל-51%, יש מדרגות שלא כדאי לעקוף אותן. אם לדוגמה אתם ב-51%, אז קחו מימון ביניים-אחר רק כדי לרדת מה-50%. זאת ר דוגמה, תבדקו את המדרגות האלו ועד כמה אתם קרובים לשם, זה יכול לחסוך כסף גדול. 

אם אתם מתעקשים על פריים מינוס חצי אחוז, לא בטוח שהרווחתם - הבנק עשוי להציע לכם-להסכים, אבל יגרום לכם "לשלם מחיר" בריביות של המסלולים האחרים. אז אל תחשבו שניצחתם את הבנק. ניצחתם בקרב, אבל לא במלחמה. הבנק יספק לכם מסלולים נוספים מעט פחות אטרקטיביים. קיצצתם לו את המרווח כאן, הוא יעלה במסלולים האחרים. אנחנו מדגישים זאת כי הרבה לוקחי משכנתאות מתעכבים מאוד על מסלול הפריים וחושבים שלחץ שם הוא נכון, הם אפילו מגיעים שם לריבית הנמוכה, ובזה הם חושבים שהם הצליחו, אבל בשאר המסלולים הם מקבלים תנאים פחות טובים ושם הם כבר מותשים-עייפים מכדי לבדוק-להשוות. הם סבורים שהם כבר הצליחו.

עמלת פירעון - עדיין קיימת

לגבי המשתנות הלא צמודות, אפשר לקבל אותן ללא עמלת פירעון (אם תרצו לפדות מוקדם את המשכנתא) אבל החיסרון - הן עדיין מאוד גבוהות, סביב 5.3% או 5.4%.

אגב, יועצי המשכנתא מספרים לנו שהרבה פעמים הלקוחות שלהם נאלצים לקחת הלוואות צמודות מדד בגלל עליות הריבית. איך זה קשור? אנשים לא עומדים ביחס ההחזר (החזר המשכנתא ביחס להכנסה המשפחתית). הם רוצים הלוואה לא צמודה, אבל זה לא גורם לכך שההחזר עובר את היחס שהבנק מעמיד להם שכן ההחזר עם ריבית לא צמודה בשלב הראשון נראה גבוה יותר מהחזר עם הצמדה. במילים אחרות, כדי לעמוד ביחס ההחזר ולקבל משכנתא, אתם נאלצים לקחת מסלול שלא רציתם, אבל אתם מסכימים כי אתם משלמים החזרים פחות גבוהים בתחילת הדרך. אלא שבפועל, בהינתן המדד בשנה וחצי האחרונות, ההחזר במסלול שמכיל הלוואה צמודות מדד עולה בגלל עליית מדד, ואתם מקבלים החזרים גבוהים כבר בתחילת הדרך - זה מה שקרה לאנשים שלקחו משכנתא בזמן האחרון. 

עמלת הפרעון המוקדם חשובה ואנחנו שמים עליה דגש. למה? כי כשתרצו לפרוע את המשכנתא בעתיד, אם בשל קרן הְשתלמות שנפרעה, או כשתגיעו לגיל בו תקבלו פיצויים מוגדלים וחבילה לפנסיה, הבנק עשוי להגיד - הריבית שלקחתם היא גבוהה יחסית ולכן תשלם לנו את ההפרשים על ההפסדים שלנו בין הריבית כיום לריבית בזמן המשכנתא. מה הם עושים? מחשבים את הריבית שהם מפסידים מכך שאתם פורעים את ההלוואה מוקדם ואתם תשלמו אותה מראש. מה קורה את הריבית שלקחתם נמוכה? במקרה הזה, הבנק יאמר לכם: יש לכם עמלת פירעון, אבל אתם לא חייבים לי כלום. למה? כי היא נמוכה מהריבית של בנק ישראל. אתם מחזירים לי הלוואה שנתתי לכם בריבית 4% (למשל) ואני יכול למכור אותה למישהו אחר (ב-5% נניח).

ויש עוד מסלול שעליו לא דיברנו. צמוד דולר, היום הריבית במסלול הזה היא מעל 6% (כלומר, הבנק מניח שהדולר יירד או לא יעלה) ריבית היורו במשכנתאות היא באזור 4.5% (הבנק מניח שהיורו יעלה לעומת הדולר). זאת הלוואה מסוכנת יותר ונתונה לתנודות גבוהות. ההלוואת האלו פחות פופולרית כאן, אבל בימים שבהם הריבית השקלית בשמיים, היא בהחלט ריאלית עבור חלק קטן ממשקי הבית בישראל ובשיעור נמוך מהמשכנתא הכוללת.

לא משנה באיזה מסלול תבחרו, חשוב להדגיש - הבנק נותן לכם הצעות כמעט שווי ערך. אם הריבית באחד המסלולים נראית נמוכה מדי, דעו שיש משהו מאחוריה - ציפייה לגידול במדד למשל, או ירידה בשער הדולר. לא משנה איזה מסלול תיקחו בסוף, אתם תשלמו הרבה יותר עבור הדירה שלכם - הוצאות המימון מייקרות את הדירה על פני תקופת המשכנתא בממוצע ב-20%. 

אז אומנם זה לא היה קורס בלקיחת משכנתא, אבל המידע כאן חשוב כי ככה תוכלו לדעת אם הריביות שאתם מקבלים בהצעות של הבנקים למשכנתאות, הן הצעות הוגנות. אתם צריכים בכל מקרה לעשות סקר בין כמה בנקים, היום זה פשוט מבעבר, יש בנקים שאצלם כל התהליך כמעט הוא דיגיטלי.  אחרי הסקר, חייבים לנהל מו"מ, להציג את ההטבות שמספקים המתחרים, להבין את משמעות תמהיל המשכנתא שכאמור מבטא סוג של פיזור סיכונים, להתייחס לשיעורי המימון ולמשמעות שלהם על הריבית ולהבין את ההחזר שלכם - לא רק בתקופה הקרובה אלא בהמשך תחת הנחות מסוימות. אתם יכולים לבקש מהיועץ בבנק להציג לכם את החזרי המשכנתא תחת תרחישים מסוימים - מדד של 2%, מדד של 5%, ריבית של 3%, ריבית של 5%. ככה תדעו אם פיזרתם נכון ומה יקרה אם התרחישים הצפויים לא יתרחשו. 

ולסיום - תהיו גמישים וערניים. משכנתא זה לא זבנג וגמרנו. תעקבו אחרי הריביות והמדד (לא כל חודש, אבל כל תקופה) ותבדקו אם אתם יכולים לעשות מהלכים להפחתת ההחזרים. שינויים תוך כדי תנועה של מסלולי המשכנתא - מיחזור משכנתא, על פני אורך חיי המשכנתא, יכולים לחסוך  לכם הרבה כסף.

 

לא משנה באיזה מסלול תבחרו, תהיו בטוחים: הבנק לא מרמה אתכם בהקשר הזה, הוא נותן לכם מסלולים כמעט שווי ערך. אם הריבית באחד המסלולים נראית נמוכה מדי, דעו שיש משהו מאחוריה - ציפייה לגידול במדד למשל, או ירידה בשער הדולר. לא משנה איזה מסלול תיקחו בסוף, כנראה שתשלמו הרבה יותר עבור הדירה שלכם.

תגובות לכתבה(22):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 16.
    יובל 07/05/2023 09:33
    הגב לתגובה זו
    "הלכנות ליועצי משכנתאות לשאול מה הריבית הממוצעת אצלם". גם יועץ שעושה עשר עסקאות בחודש, נניח 10 שבתוכן חלק בניה עצמית, חלק למשפחה מבוססת וחלק למשפחה פחות מבוססת יש לו מדגם שאינו מאפשר שום מידע ממנו אפשר להסיק מסקנה. מה שחובבני כאן הוא בכלל ההליכה ליועצי משכנתאות במקום לאתר בנק ישראל המפרסם את ממוצע כל המשכנתאות לפי חיתוכים שונים. הכתבה היא הקלאסיקה של איני יודע כלום על הנושא ולכן הוא נראה לי מאד פשוט. גם לי פיסיקת רוונטים נראית פשוטה. בסך הכל חתול שיכול להיות בשני מקומות בו זמנית. אבל זה רק בגלל שאיני יודע כלום על הנושא כמו הכותב לעניין משכנתאות. מה עניין אתר כלכלי בקבלת כתבה על משכנתאות מפרשן כדורגל?
  • 15.
    א 07/05/2023 08:40
    הגב לתגובה זו
    סוף סוף יש עסקאות מעניינות בחוץ ולא נחטפות תוך יומיים. הריבית עלתה קצת ואולי תעלה עוד קצת אבל בחשיבה ארוכת טווח זה לא משנה בכלל.
  • חחחח ניסיון נחמד יזם (ל"ת)
    בר 30/06/2023 19:18
    הגב לתגובה זו
  • 14.
    האזרח 07/05/2023 00:57
    הגב לתגובה זו
    סביר מאוד שרוכשים קודם יבדקו שהם רוכשים בלפחות 30% מתחת למחירי הבועה ( אפילו טרם בדיקת תנאי משכנתא עם הריביות הגבוהות ) אחרת הם עלולים להפסיד המון...
  • 13.
    יועד 06/05/2023 16:13
    הגב לתגובה זו
    עד לפני חצי שני כל ילד מחוצ׳קן שעשה קורס סידר משכנתא על סכומים של מאות אלפי שקלים רבים הלכו בעיניים עצומות אחרי ההמלצות שלהם איפה הם היום ואיפה לוקחי המשכנתאות הכל חובבני בארץ מלבד החובות
  • 12.
    שי.ע 06/05/2023 10:14
    הגב לתגובה זו
    המדד יעלה וככה גם ההחזרים והריביות
  • 11.
    רועי 05/05/2023 19:42
    הגב לתגובה זו
    הדירות בארץ צריכות לרדת 18-40 אחוז
  • 10.
    רונן 05/05/2023 14:35
    הגב לתגובה זו
    לא התיחסתם למצב של החזרת החלק במשכנתא בריבית קבועה לפני הזמן. למשל אחרי שנתיים. האם אפשר בלי עמלת פרעון מוקדם?
  • 9.
    משקיע שוקע 05/05/2023 14:09
    הגב לתגובה זו
    אין כדאיות ויש לי 3 משכנתאות פעילות
  • 8.
    מבין2 05/05/2023 13:42
    הגב לתגובה זו
    בלי תחרות מחו"ל תמשיכו להשתעבד לחזירים
  • 7.
    כדאי לקחת יועץ למשכנתאות (ל"ת)
    שי 05/05/2023 12:50
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    מדהים 05/05/2023 12:35
    הגב לתגובה זו
    והיום עם כל הפייק ניוז יש ויכוח כגם על מה שהיה הקיצר לקיחת משכנתא זה הימור כשמהמרים לא כדאי לשים את כל הבייצים בסל אחד
  • 5.
    8 05/05/2023 12:11
    הגב לתגובה זו
    באדיבות ביבי בגציהו.
  • 4.
    רק פרייארים 05/05/2023 11:59
    הגב לתגובה זו
    מי קונה דירה היום
  • 3.
    אפי 05/05/2023 11:33
    הגב לתגובה זו
    לא תהיה ברירה לבנקים אלא להפסיק את הקומבינה של הוספת 1.5 % על הפריים (צעד מונופוליסטי שכל הבנקי תיאמו) אחרת ההכנסות שלהם יפגעו משמעותית , נגמרה החגיגה וכשפרשות שחיתות על העלמות מס מרחפות מעל כמה מהבנקים הישראלים הגדולים הם יהיו חייבים להוריד ריביות
  • 2.
    רועי 05/05/2023 11:25
    הגב לתגובה זו
    הריבית עושה עבודה ניפלאה מחסור זאת הונאת העשור הנדלן בדרך לקריסת מערכות של 70 אחוז לפחות ימים ידברו
  • משה 05/05/2023 16:59
    הגב לתגובה זו
    תתכונן לעליות מאוד בקרוב אין ברירה
  • אנונימי 05/05/2023 13:18
    הגב לתגובה זו
    עוד שנה שנה וחצי המחירים יתפוצצו כלפי מעלה כי הקבלים לא בונים עם עלויות המימון של היום
  • ומי יקנה, מפוטרי הייטק (ל"ת)
    סמי 05/05/2023 16:33
  • 1.
    חחחחחחח 05/05/2023 11:24
    הגב לתגובה זו
    חחח באיזה עיתוי מגיעה הכתבה? נראה שבעוד כשבועיים הריבית עולה שוב? וגם.. העליה במחירי החלב (ועוד מוצרים כמדומני) לפני כמה ימים כנראה תשפיע על האינפלציה בהמשך, משמע כנראה תהיינה עוד העלאות ריבית בקרוב? מחירי הנדל"ן עומדים לצנוח לאחר שנים של ריבית 0? נראה שהגיעה הנקודה בה אנשים צריכים להגיד "די! די לממן את המתעשרים! די להשתעבד למתעשרים! די לנטפליקס! די לבג"ץ!" מקווה שכל בית בישראל ישכיל לעשות החלטות נבונות לטובה.
  • רק לחזור בתשובה (ל"ת)
    דניאל בוחניק 05/05/2023 12:16
    הגב לתגובה זו
  • לול 05/05/2023 16:45
    רק חמור כמוך
שכר דירה שחור
צילום: דאלי אי

באוצר מנסים - חובת דיווח למשכירי דירות; האם הפעם יצליחו?

הדיווח יאפשר לעלות על מתחמקים ומעלימים, אך ועדת הכספים מדי שנה בולמת את המהלך; במקיל רשות המסים מגיעה לדטה מאוד גדול דרך הצלבת נתונים ממקורות נוספים  

צלי אהרון |

הפוליטיקאים שלנו לא מעוניינים בחובת דיווח על משכירי הדירות. ההסבר הוא שהם לא רוצים עוד בירוקרטיה והכבדה על הציבור. אבל, אם לכאורה מדובר בחובת דיווח מאוד פשוטה, דוח של דקות בודדות של אחד יכול למלא , ואין כאן הכבדה גדולה על הציבור, אז מה הבעיה? לכאורה אין בעיה. לכאורה, אמורים להעביר את התקנה הזו בקלות. בפועל, זה יהיה קשה. הפוליטקאיים לא רוצים בחובת דיווח על משכירי דירות. 

יכול להיות שמשה גפני שהיה מהכוחות הגדולים נגד המס, קיבל הוראה מהבוסים שלו, יכול להיות שהסיבה היא פשוט שלרבים מהח"כים שלנו יש מספר דירות ואלי נוח להם להתחיל לדווח. הכל יכול להיות, אבל מה שבטוח שזה לא רק רצון להקל על הציבור.

יש מספר סוגים של העלמות מס. יש פשוט חוסר התייחסות מוחלט. אנשים שלא מדווחים למרות שצריך. נקודה. יש דיווח נמוך יותר מהמצב האמיתי כדי לא להגיע לרף. יש מספר סוגים של דיווחים לא אמיתיים - טריקים שמורידים את השכר מתחת לרף (כמו הורדה של סכום שהכירות מול תשלום חד פעמי על ריהוט וכו'), קניית דירות דרך הילדים ועוד. זו תופעה ענקית, רבבות משפחות מחזיקות דרך הילדים דירות נוספות. אם רשות המסים תיכנס לעובי הקורה, היא תמצא שלגבי המון דירות זאת לא באמת הדירה של הילדים, אלא זו דירה של ההורים וכאילו ניתנה לילדים. זו השיטה לחסוך במסים - במס רכישה ובמס על שכר דירה.

המדהים הוא שלמרות שמיסוי על שכר דירה הוא מאוד נמוך, אנשים בוחרים להתחמק ממנו. מדובר באפס מס עד 5,650 שקלים כשמעל הסכום זה יש אפשרות לשלם 10% בלבד, או מס על כפליים מהחריגה. בשביל 10% מס אתם בורחים? זה נמוך ממס על עבודה שמגיע ל-50% וזה נמוך מהמס על הבורסה בשיעור של 25%. לא הוגן. 


רשות המסים מנסה שוב להגיע למצב של דיווח חובה גם אם לא מגיעים לרף החבות במס. בדרך הזו היא תקבל מאגר מלא, ותדע אם המחירים הגיוניים, אם מספר הדירות לכל משפחה אמיתי. דמיינו שהיא תקבל על 3 דירות דומות במחירי שכירות שונים מאוד, היא מיד תדע שמשהו אל תקין. דמיינו שיצופו דירות של הסבתא שנפטרה מזמן ושהכר דירה מגיע לשני הילדים שיש להם עוד דירות להשכרה.  העלמות המס, הטריקים וה"גנבות" הקטנות לא ייעלמו מהרדאר. היא תהיה מרושתת על הכל. ברגע שתהיה חובת דיווח אקטיבית, אנשים לא יוכלו להגיד לא ידענו, לא הכרנו. רק ההנחייה הזו תגרום לכך שמעלימי מס במודע שתכננו ביום שבו יתפסו אותם להגיד לא ידענו, ידווחו וישלמו.

בנייה. קרדיט: Xבנייה. קרדיט: X

הקבלנים מוכרים קרקעות - לא דירות: הנתונים החדשים חושפים את המצוקה בענף

למרות הצניחה במכירת דירות חדשות, היקף מכירת הקרקעות בידי קבלנים נשאר גבוה - סימן ללחץ תזרימי ולניסיון לייצר מזומנים בתקופה בלתי נסבלת עבורם. ומה התוצאה? הגדולים קונים, הקטנים נאלצים למכור

צלי אהרון |

בזמן שמכירות הדירות החדשות צנחו לשפל של שנים, היקף מכירת הקרקעות בידי קבלנים דווקא נותר גבוה ויציב. מאחורי הנתון הזה מסתתר סיפור שמספר לא רק את השינוי בהתנהגות של היזמים והקבלנים, אלא גם על הלחצים הפיננסיים שנוצר עליהם בשוק הנוכחי - בעיקר על אלה שאין להם גב כלכלי, יכולת גיוס הון וחוב מהיר.

ניתוח שערכה סגנית הכלכלן הראשי באוצר, גלית בן נאים מצביע על כך שבשנת 2024 ובתחילת 2025 נשמר היקף גבוה של מכירות קרקע מצד קבלנים, ובחלק מהחודשים אפילו נרשמה עלייה לעומת התקופה המקבילה אשתקד. כל זאת, בזמן שמכירות הדירות החדשות בשוק החופשי נמצאות בירידה חדה שנמשכת כבר כמעט שלוש שנים. אמנם מתחילת 2025 אנחנו רואים את המגמה מתחזקת ומתרחשת באופן מובהק יותר אבל המגמה החלה כבר מסוף שנת 2022, לאחר רצף עליות הריבית שהחל במאי של אותה השנה. במילים אחרות: השוק קפוא, הקונים זהירים, והדירות לא נמכרות - אבל קרקעות דווקא כן.

לכאורה מדובר בפרדוקס. הרי אם המכירות חלשות, למה שקבלנים ימכרו קרקעות? התשובה, טמונה במילה אחת – תזרים. מי שהתרגל להסתמך על מכירות הדירות כדי להזרים כסף לקופה, מוצא את עצמו בתקופה האחרונה ללא מקורות. הריבית הגבוהה, עלויות הבנייה שגדלו, הקשחת התנאים מצד הבנקים והאטה בביקושים - כל אלה יוצרים לחץ תזרימי כבד. הפתרון הזמני: למכור קרקעות.

בחלק מהמקרים מדובר בקרקעות שנרכשו בשיא ההתלהבות של 2021 ו-2022, כאשר שוק הדיור רשם את אחת השנים החזקות בתולדותיו. אז, כשמכרו כמעט 38 אלף דירות חדשות בשוק החופשי, רבים מהיזמים האמינו שהגל רק מתחיל. הם רכשו קרקעות יקרות, לעיתים תוך מינוף גבוה, מתוך הנחה שהביקושים ימשיכו לעלות. אלא שמאז המציאות השתנתה: בנק ישראל העלה את הריבית לשיעורים שלא נראו מזה שני עשורים, שוק המשכנתאות התקרר, והציבור עצר קניות. דרך אגב- הקצב השנתי של המכירות של השנה הנוכחית עומד על כ-23 אלף (עפ״י נתוני האוצר).

דווקא בתקופה הזו, שבה הציפייה הייתה לראות ירידה גם במכירת הקרקעות, הנתונים מראים אחרת. באוצר מייחסים זאת בעיקר לקבוצת קבלנים ויזמים שנקלעו לקושי תזרימי, ונאלצים למכור נכסים כדי לשמור על פעילות שוטפת. חלקם מוכרים קרקעות שרכשו בשנים האחרונות, לעיתים עוד לפני תחילת תהליכי תכנון, וחלקם מעבירים אותן לקבלנים אחרים שמחזיקים ביכולת מימון גבוהה יותר. התוצאה היא גל עסקאות “יד שניה” של קרקעות בין יזמים, תופעה שכמעט ולא נראתה בעבר בהיקף כזה.