בצלאל מכליס מנכל אלביט מערכות
צילום: אסף שילה. ישראל סאן

למה בצלאל מכליס מרוויח רבע מהשכר של ברק עילם?

לא צריך כמובן לרחם על מכליס מנכ"ל אלביט מערכות עם שכר של 16 מיליון שקל, אבל ברק עילם מרוויח 65 מיליון בשנה - מה הסיבה, מי קובע את השכר ומה זה שלטון מנהלים?
אדיר בן עמי | (16)

מי קובע את השכר של מנהלים? למה מנכ"ל נייס, ברק עילם מרוויח 65 מיליון ובצלאל מכליס מנכ"ל אלביט מערכות 16 מיליון ומנכ"ל ממוצע של חברה בורסאית בתל אביב מרוויח 3 מיליון שקל בשנה? האם זה לפי גודל החברה?  האם זה לפי ביצועים? גם וגם. אבל, במקרים רבים התשובה פשוטה יותר - כי אפשר. 

נייס ואלביט מערכות הן חברות גדולות, מורכבות, אומנם בתחומים שונים, אומנם נייס גדולה יותר בשווי, אבל כלל לא בטוח שאלביט לא יותר מורכבת, יותר גדולה בפעילות השוטפת. ובכל זאת - בצלאל מכליס מנכ"ל אלביט מערכות מרוויח רבע מברק עילם, מנכ"ל נייס. לא צריך לרחם עליו - הוא מרוויח 16 מיליון שקל, ונמצא בטבלת המשתכרים המובילים מבין מנהלי החברות הציבוריות, אבל זה מעיד על אקראיות שכר הבכירים. למעשה מה שקובע אותו הוא טוב ליבם של הגופים המחזיקים במניות החברה. ככל שהחברה יותר נשלטת על ידי מנהליה ונייס היא חברה כזו (בלי גרעין שליטה) כך השכר של המנכ"ל יהיה גבוה יותר. אז המנהלים קובעם את שכרם. זה עובד כך - פונים לדירקטוריון, הדירקטוריון מביא הערכה של איש מקצוע שמשווה לפי פרמטרים שונים לרבות שכר בחברות דומות, גודל חברה, ביצועים, מעבירים לוועדות תגמול ואחר כך לאסיפת בעלי מניות. כאשר באסיפת בעלי מניות יש מוסדיים, הם רוצים את הקשר הטוב עם ההנהלה, כדי להתעדכן במצב החברה, כדי לדבר עם ההנהלה באופן שוטף. לא אכפת להם מעוד כמה עשרות מיליוני שקלים בשנה של הוצאות, לחברה שנסחרת במיליארדי דולרים, זה נבלע בתוך התוצאות.

גם אם זה לא מקובל עליהם, הם לרוב ידלגו הלאה. המצב הזה גורם לשלטון המנהלים. בחברות שאין בהם גרעין שליטה ונייס היא כזו, המנהלים הם השולטים.   

באלביט מערכות יש בעל בית - משפחת פדרמן. היא מחזיקה 44% ממניות החברה, זה לא מוסדיים חלשים שלא יכולים לעמוד מול מנכ"ל שרוצה כסף גדול מאוד. יש בעל בית שכל שקל שהולך למנכ"ל פוגע בכיס שלו ובהתאם השכר של המנכ"ל נמוך יותר. 

תגמול המנהלים באלביט מערכות

אלביט פרסמה שלשום את הדוחות המלאים ל-2022 בהם מפורט שכר הבכירים. במהלך שנת 2022, מנכ"ל ונשיא אלביט, בצלאל מכליס, זכה לשכר של 1.3 מיליון דולר, בנוסף לבונוס של 1.7 מיליון דולר ו-1.6 מיליון דולר באופציות - 4.6 מיליון דולר, כ-16 מיליון שקל. לצדו, מנהלים בכירים נוספים והם הרוויחו כך: יוסף גספר מנהל כספים, קיבל שכר בסך 1.4 מיליון דולר, בונוס של 693 אלף דולר ו-447 אלף דולר באופציות - 2.5 מיליון דולר, כ-8.8 מיליון שקל.

- יורם שמואלי מנכ"ל תעופה וחלל הרוויח שכר של 830 אלף דולר, כולל בונוס של 265 אלף דולר ו-672 אלף דולר באופציות - סה"כ כ-1.8 מיליון דולר, 6.3 מיליון שקל. 

- אורן סבג מנכ"ל ISTAR ו-EW, זכה לשכר של 767 אלף דולר, עם בונוס של 102 אלף דולר ו-299 אלף דולר מתוך אופציות-= 1.2 מיליון דולר, כ-4.2 מיליון שקל.

- יהודה ורד מנכ"ל Land, קיבל שכר בסך 721 אלף דולר, בונוס של 222 אלף דולר ו-682 אלף דולר באופציות, כ-1.7 מיליון דולר - כ-6 מיליון שקל.

בסה"כ חמשת הבכירים הרוויחו 40 מיליון שקל. המתוגמל הנמוך ביותר מבין הבכירים האלו מרוויח 4.2 מיליון שקל - יותר משכר של מנכ"ל בנק שמוגבל על פי חוק לסדר גודל של 3.5 מיליון שקל. למה דווקא בנקים מוגבלים וחברות ציבוריות אחרות לא? 

הטענה שהבנקים חייבים את כוחם-יציבותם לציבור שזה סוג של שירות לציבור. גם אם זה נכון, זו איפה ואיפה, אם מגבילים אז את השכר של כולם ולא מהסיבה שנשמעת שכך לא יגיע חומר איכותי לבנקים. זה לא נכון, שכר של 3.5 מיליון שקל הוא בהחלט הולם, שכר גבוה יותר הוא מדי הולם. שכר של 65 מיליון שקל לברק עילם מוכשר ככל שיהיה הוא שכר מנותק - מול השכר במשק, מול השכר של מנהלי חברות בארץ, מול השכר של עובדי נייס שבעוד שהמנכ"ל שלהם הוא בראש טבלאות השכר כבר שנים, הם דווקא מרוויחים פחות מהממוצע בהייטק.

תגובות לכתבה(16):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    מס הוא הפתרון (ל"ת)
    מבין2 17/08/2023 01:19
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    עובד אלביט 05/05/2023 06:56
    הגב לתגובה זו
    עובד באלביט 17 שנה מרוויח 10,800 לחודש
  • 7.
    עלי לא כותבים 03/05/2023 19:32
    הגב לתגובה זו
    אין אופציות , אין בונוסים . אבל יש רכב בכיף. וואלה מרוצה.
  • ניב 03/05/2023 23:12
    הגב לתגובה זו
    מורידים לך מהשכר 4K, ואתה משלם שווי מס 4K.
  • 6.
    אילו שתי חברות מאוד שונות למעט העובדה לשתיהן פעילות גלובלית, ועם זאת נשכר של ברק עילם ממש מוגזם!!! (ל"ת)
    אמנון 03/05/2023 10:30
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    שמעון 03/05/2023 10:10
    הגב לתגובה זו
    ברק עילם הצליח לפתח את נייס ולהצעידה לטופ בניהול מבריק. מיכליס מנהל שמרן ולא פנה לזירות פעולה ויצור חדשות. אלביט חברה טובה בתחום ציוד צבאי שנהנית מתקציבים צבאיים גדולים לאור המתיחות בעולם.
  • 4.
    ל 03/05/2023 09:28
    הגב לתגובה זו
    עם כ"כ הרבה שחיתות והפקרות,מראש הממשלה דרומה,נורא!לכו לדנמרק מדינה בסדר גודלנו ולימדו
  • סופה של הכת היהודית 03/05/2023 19:36
    הגב לתגובה זו
    אלמוג, תפרוץ לשידור שלי, ועוד קבוצה של משתמטים ולא עובדים שדורדים כספים מהמדינה. איך כנסת ישראל הפכה להיות לבדיחה ? אין מה לעשות זאת האבולוציה, אתה במזרח התיכון, אתה הופך להיות ערבי . ויש כאלו שנולדו כך
  • ג'וש 03/05/2023 11:49
    הגב לתגובה זו
    אל תשלח אחרים
  • 3.
    איתן 03/05/2023 09:17
    הגב לתגובה זו
    בסד במיוחד שאין התקדמות משמעותית בחברה - מבחינת מחיר המניה, ואף טכנולוגית לא משהו דרמטי. השכר של ברק צריך להיות יותר מבוסס ביצועים ובהתאם כנראה ייחתך בחצי ויהיה במרחק פחות גדול מהמנכלים המשתכרים ביותר
  • 2.
    רוני 03/05/2023 08:50
    הגב לתגובה זו
    אלביט היא חברה שיש לה צבא, הכל שם זה בלוף- הם לא באמת צריכים להתאמץ להביא עבודה, הם מחכים בבקו"ם לפנסיונרים של הצבא עם חוזה מוכן.לעומת זאת ברק עילם נלחם בשוק תחרותי באמת , גלובאלי באמת. לא מצדיק שכר מטורלל כזה אבל אלביט לא באמת חברה קשה לניהול.
  • קשוקוש 07/05/2023 17:48
    הגב לתגובה זו
    עם השקעה גדולה מאוד במחקר ופיתוח. בכל המחלקה שלי אין יותר צבא אחד.
  • דוד 03/05/2023 10:12
    הגב לתגובה זו
    לא ממציאה יש מאין כמו נייס אבל טובה.
  • מי אמר? דואגים רק למקורבים בשיכבה העליונה (ל"ת)
    כחמד 03/05/2023 18:18
  • שטויות במיץ של מי שאינו מכיר את החברה (ל"ת)
    אלי ברדה 03/05/2023 10:08
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    העולם שכר מותנה ביצועים- בישראל מותנה קשרים (ל"ת)
    לילי 03/05/2023 08:47
    הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

תנודתיות, מסחר, בורסה, עליות, ירידות, שוק ההון, וול סטריט
צילום: Istock

המשקיעים בוול-סטריט נערכים לתקופה תנודתית במיוחד

לאחר עלייה חדה במדד התנודתיות וירידות במדדים, המשקיעים מתמודדים עם שוק רגיש במיוחד. שילוב של דוחות, מדיניות ממשלתית לא צפויה וחשש מהאטה מעמיק את חוסר הוודאות

אדיר בן עמי |

מדד S&P 500 סיים שבוע של ירידות לאחר שלושה שבועות של עליות רצופות, ומדד התנודתיות VIX עלה מעל 20 נקודות לפני שירד ל-19, רמות שמסמנות פחד בשוק. המשקיעים מתמודדים עם סביבה שבה תנועות המחירים נעשות פחות צפויות וחדות יותר. אחת התופעות הבולטות בתקופה האחרונה היא העלייה במספר ימי ה"עלייה הכפולה" - ימים שבהם גם ה-S&P 500 וגם מדד התנודתיות עולים יחד. מצב כזה מנוגד לדפוס הרגיל שבו שני המדדים נעים בכיוונים הפוכים, והוא מצביע על שינוי בהתנהגות המשקיעים ובדפוסי המסחר.


כמה גורמים עומדים מאחורי העלייה בתנודתיות

מניות בודדות מגיבות בתנודות חדות במיוחד לאחר פרסום דוחות כספיים, מה שמראה עד כמה השוק רגיש לכל מידע חדש. במקביל, הפסקת פרסום חלק מהנתונים הכלכליים על ידי הממשל האמריקני מקשה על אנליסטים להבין מה באמת קורה בכלכלה. לכך מתווספת גם אי־הוודאות סביב המדיניות הכלכלית של הממשל החדש, שמגבירה את תחושת חוסר היציבות בשווקים.


מקסוול גרינקוף, ראש מחקר נגזרים על מניות ב־UBS, הסביר כי המשקיעים מודעים היטב לשבריריות השוק. לדבריו, תנועה קטנה יחסית יכולה להביא לירידה של שלושה אחוזים במדד או לעלייה של חמש נקודות ב־VIX - כפי שנצפה ב־16 בחודש.


התנהגות מעניינת נרשמה במדד הפחד כאשר הוא מתקשה לרדת מתחת לרמות של 16–17 נקודות, גם כשה־S&P 500 נמצא בשיאים היסטוריים. בקיץ נרשמו רמות נמוכות בהרבה, והעובדה שהמדד שומר כעת על "רצפה" גבוהה יותר מעוררת שאלות על הגורמים לכך. לדברי גרינקוף, הסיבה נעוצה באסטרטגיה הדו־כיוונית של המשקיעים - הם רודפים אחרי הראלי אך במקביל מגדרים את עצמם מפני ירידות. המשקיעים ממשיכים לרכוש אופציות קול במקביל לרכישת ביטוחים מפני הפסדים, מה שיוצר ביקוש מעורב בשוק האופציות.


בבנק אוף אמריקה מזהירים

אסטרטגים בבנק אוף אמריקה הזהירו כי עלייה בתנודתיות לצד עלייה במחירי נכסים עשויה להעיד על היווצרות בועה. כשהשווקים נעים על בסיס מומנטום ולא על נתונים כלכליים ממשיים, נוצר ניתוק מהיסודות - תופעה המזכירה את בועת ההייטק של תחילת שנות ה־2000. התנודות הגדולות במניות בודדות השפיעו על שוק האופציות, במיוחד בחברות טכנולוגיה. ההשוואות לבועת הטכנולוגיה גורמות למשקיעים לקנות אופציות שירוויחו מזינוקים פתאומיים של מניות כלפי מעלה. המומחים לנגזרים קוראים לתופעה הזו "up-crash".