הפסד מפסיד ירידות
צילום: yanalya@freepik
פרשת השבוע

אחרי מות קדושים: על מגיפת הקורסים למסחר יומי והבטחות לעושר מהיר

בפרשה העוסקת בדרך "להיות קדושים" מצוות רבות הנוגעות לתחום הכלכלי, החל מצדק חברתי, עזרה לחלש, דרך מערכת משפט ישרה ללא משוא פנים ואכיפה בררנית, ועד מסחר הוגן; בין כל המצוות האלו ישנה מצווה נוספת עם דרישות מוסריות גבוהות 
גיא טל | (4)

בקנדה רשאי כל אזרח לפתוח חשבון TSFA בו ניתן להפקיד עד 6500 דולר קנדי בשנה, וכל הרווחים מההשקעה פטורים ממס רווחי הון. בימים אלו נידון בבית המשפט מקרהו של פאריד אחמד, יועץ השקעות מוואנקובר, שפתח חשבון כזה בשנת 2009 והפקיד בו 5000 דולר (התקרה באותו זמן) מדי שנה במשך שלוש שנים. 15 אלף הדולר האלו הפכו עד סוף שנת 2011 ל-617 אלף דולר. איך קרה הנס? כישורי המסחר יומי הבאמת פנומנליים של אחמד.

>>> לכל פרשות השבוע

מדובר בתשואה מדהימה של מאות ואלפי אחוזים בשנה. לטענת התובע החשבון לא נועד להיות עסק, ומסחר יומי הוא עסק. אחמד כמובן טוען ש"אלו חוקי הפורמט", ועל רווחי השקעות בחשבנות TSFA לא משלמים מס. השופט פסק שעליו לשלם. אבל מה שחשוב להדגיש בסיפור הזה הוא עד כמה הסיפור של אחמד הוא יוצא דופן. מעט מאד אנשים מרוויחים כאלה סכומים ממסחר יומי. למעשה, מעט מאד אנשים מרוויחים ממסחר יומי. 

השאלה שנידונה בבית משפט היא האם מסחר יומי הוא עסק, אבל גם אם נאמר שהוא אכן עסק, לרוב מדובר בעסק מפסיד, בניגוד למקרה של אחמד המוכשר עד מאד. לפי הערכות שונות מעל 90% מסוחרי היום מפסידים. גם אלו שמרוויחים על פי רוב ירוויחו סכומים נמוכים יחסית. אלו שבאמת מרוויחים יפה, בדרך כלל סוחרים מקצועיים או מומחים למתמטיקה ורובוטי מסחר, מייצגים בדרך כלל שברי אחוזים בודדים מתוך סוחרי היום.

למרות זאת, הרשת מלאה באין סוף קורסים, הדרכות, עצות, גורואים ושאר מרעין בישין שלמרות שלדבריהם מרוויחים מיליונים בכל זאת טורחים לחלוק את סודותיהם, כמובן תמורת תשלום. השאלה המובנת מאליה היא אם אתה מרוויח כל כך הרבה כסף ממסחר מדוע אתה זקוק לבזבז זמן יקר שבו יכולת לייצר מזומנים ממסחר, בבניית קורסים, צילום סרטוני וידאו מושקעים, ניהול ושרות לקוחות. אחת הדרכים המנוסות והבדוקות להיות עשיר הוא למכור ספר או קורס על איך להיות עשיר. 

 

מדובר במגיפה של ממש. הבטחות כלכליות חסרות בסיס שגובלות בהטעיה ממש של אנשים תמימים שמשלמים ממיטב כספם. דוגמאות שליקטתי מרחבי הרשתות החברתיות בכמה דקות: "היום אחרי למעלה מ-5 שנים שאני משקיע 10 שעות בשבוע ומכפיל את ההון שלי בכל שנה... הגיע הזמן להרחיב את מעגל האנשים שנהנים מהידע שצברתי" כתב אחד מאותם משקיעים. מרצה אחר, בן 26, מוכר קורס הכולל 2 מפגשי זום ועוד קורס סווינג להשקעות במחיר "מבצע" של 4500 שקל (במקום 7500!). גם חיפוש פשוט בגוגל יוביל לאינסוף "מכללות" וקורסים מן הסוג הזה שגובים הרבה מאד כסף כדי להפוך אתכם לעשירים דרך מסחר יומי בקורס של כמה שבועות. יחד עם זאת, המכללות האלו לא מכריחות אף אחד לפנות אליהן. אנשים בוחרים מרצונם החופשי לנסות ללמוד את הדרך שתביא אותם, לפי דעתם, לרווחה כלכלית. מפעילי הקורסים, שיעורים, ספרים ועצות בסך הכל פועלים לפרנסתם, האם יש רע בכך?

התורה מחולקת ל-54 פרשות, בשנה יש רק 52 שבתות, חלקן נופלות בחגים. זו הסיבה שמדי פעם קוראים שתי פרשות בשבת אחת, כמו לדוגמה השבת, בה נקרא את פרשיות אחרי מות וקדושים. אנחנו כבר אחרי אמצע ספר ויקרא, ובעצם בערך באמצע התורה כולה. ספר ויקרא, הנקרא גם "תורת כהנים" עוסק הרבה בהלכות הקשורות לקודש, כלומר הפעולות השונות הנעשות בבית המקדש על ידי הכהנים. אולם בליבו נמצאת פרשת קדושים הקוראת לקדושה של כלל הציבור ולא רק של הכהנים:

 

"וידבר ה' אל משה לאמר: דבר על כל עדת בני ישראל ואמרת אלהם, קדושים תהיו כי קדוש אני ה' אלוקיכם".

כלומר הצווי להיות "קדושים" מתייחס לכל עדת בני ישראל, ולא רק לכהנים או לאנשי הדת. ואיך ניתן להיות "קדושים"? הפרשה מלאה בסדרה ארוכה של מצוות. ספר החינוך, שנכתב בספרד במאה ה-13 על ידי מחבר לא ידוע (מקובל לייחסו לרבי אהרון הלוי מברצלונה) מונה בפרשה לא פחות מ-51 מצוות שונות, ואלו עוסקות בנושאים מגוונים מאד: כיבוד הורים, איסור עבודה זרה, החובה לאהוב איש את רעהו ולא לשנוא אחד את השני, ועוד ועוד. כלומר הקדושה והדרך להיות קדושים אינם קשורים רק להתנהגות הדתית, למקום המקדש או באופן כללי לקשר בין אדם לבורא, אלא היא נוגעת גם לתחומים שבין אדם לחברו ונובעת מהתנהגות מוסרית וערכית בכל תחומי החיים. 

קיראו עוד ב"בארץ"

 

גם התחום הכלכלי לא נפקד מהפרשה ומהשאיפה להיות קדושים. רשימת המצוות הנוגעות לתחום הכלכלי מתחילה מעזרה לעניים בשורה של "מתנות עניים", כלומר חיובים שונים להפריש חלק מהתבואה למען העניים - 

ובקוצרכם את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך לקצור... לעני ולגר תעזב אותם".

 

היא כוללת גם דרישה למערכת משפט נקיה וישרה, ללא אכיפה בררנית, לא לטובת החלשים ולא לטובת החזקים: 

"לא תעשה עוול במשפט, לא תשא פני דל ולא תהדר פני גדול, בצדק תשפוט עמיתך". 

מסביר רש"י: "לא תשא פני דל - שלא תאמר עני הוא זה, והעשיר חייב לפרנסו, אזכנו בדין...". ולא תהדר פני גדול - "שלא תאמר עשיר הוא זה, בן גדולים הוא זה, היאך אבישנו ואראה בבשתו?... לכך נאמר לא תהדר פני גדול. בבית המשפט חייבים להיות סטנדרטים אחידים לכל הפנים ללא הבדל בשיוך החברתי, הכלכלי או המעמדי. 

 

בין המצוות ה"כלכליות" חלק גדול לבעיות הונאה במסחר וביחסים הכלכליים בין אנשים. בין השאר: "לא תעשוק את רעך ולא תגזול. לא תלין פעלת שכיר איתך עד בוקר" (איסור הלנת שכר). ובהמשך: "לא תעשו עול במשפט, במידה במשקל ובמשורה. מאזני צדק, אבני צדק איפת צדק והין צדק יהיה לכם" - בעבר כשהיו מוכרים על פי משקל היו שכיחות ההונאות באבני המשקל, וכנגד הונאה זו מגיעה האזהרה הזו. 

כלומר, הקדושה עוברת דרך יחסי עבודה תקינים, מסחר שנעשה ביושר, מערכת משפט ששופטת על פי דין במקרים של מחלוקות כספיות ושומרת על זכות הקניין, וגם צדקה וחסד שנועדו לתמוך בחלשים בחברה.

 

בין כל המצוות הרבות והמגוונות בפרשה ישנו איסור מעניין שמקבל מספר משמעויות שונות ונראה לכאורה ככאילו הוא אינא קשור לתחום הכלכלי. בין איסור הלנת שכר לאיסור עשיית עוול במשפט, מוסיפה התורה שני איסורים נוספים:

 

"לא תקלל חרש, ולפני עוור לא תתן מכשול ויראת מאלוקיך אני ה'".

 

באופן פשוט מדובר בדרישה להתנהגות נאותה עם אנשים שלא שפר עליהם גורלם, ואנשים נוטים לנצל את חולשותיהם. החרש לא שומע כך שאפשר לקללו והעיוור לא רואה כך שניתן להכשילו. אך אם כן, מדוע הפסוק הזה נמצא בין שני עניינים "כספיים". זאת ועוד, מקרה שמישהו מניח מכשול לפני עיוור כדי שיפול בו כל כך שכיחה עד כדי כך שהתורה צריכה להקדיש לכך איסור מיוחד?

לכן, מובן שחכמים מפרשים את האיסור הזה באופן סימבולי - אסור להכשיל אנשים בדברים בהם הם נחשבים כעיוורים, כלומר שאינם מבינים בהם. כך מפרש רש"י: "לפני הסומא בדבר (כלומר, שאינו מבין בתחום הזה), לא תתן עצה שאינה הוגנת לו. אל תאמר מכר שדך וקח לך חמור, ואתה עוקף עליו ונוטלה הימנו". לגבי התוספת בסוף הפסוק - ויראת מאלוקיך - מוסיף רש"י שכיון שלנו איך דרך לדעת האם נותן העצה מתכוון לטובה או לרעה, מזהירה התורה שיש לירוא מאלוקים, שהוא יודע מה באמת בלבך, האם התכונת לטובה או לרעה - ויראת מאלוקיך.

הרצון להעשיר או לכל הפחות לחיות חיי רווחה חזק מאד אצל כל אדם, ובצדק. זהוי שאיפה אנושית טבעית ופשוטה לחיות חיי שלווה ובטחון כלכלי. הבעיה היא שרצון כל כך חזק יוצר חולשה, והחולשה הזו היא פרצה הקוראת לגנב, אליה נכנסים כל אותם מוכרי עושר וגורואי השקעות מעלי אקספרס ומנסים למכור את מרכולתם. הם עושים זאת על ידי מכירה של חלומות גדולים על התעשרות מהירה מפעילות קלה ונעימה מול מסך מחשב. ואנשים רבים, "סומים בדבר" מקבלים את עצותיהם בשקיקה, רק כדי להתאכזב ולאבד את כספם במסחר שהסיכוי לנצח בו קלוש עד לא קיים, בטח לכאלה שרק עברו קורס מקוון של חמישה מפגשים. 

מבלי להיכנס להגדרות ההלכתיות המדויקות של איסור "לפני עיוור", ומבלי להמעיט מהאחריות של אותם שמתפתים להפקיד את כספם על קרן הצבי עם קורסים מעין אלו, מכירת האשליות הזו היא מכשול גדול שיש מקום לפעול נגדו בצורה יותר תקיפה ממה שנוהגות הרשויות הנוגעות בדבר כעת. חברה שרוצה לחיות חיי קדושה, או לפחות חיי יושר והגינות, צריכה למנוע ניצול חולשות שכאלה.  

 לקריאה נוספת:

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    בן 28/04/2023 17:58
    הגב לתגובה זו
    הכי אהבתי את אלה שהגדילו לפרסם קורסי מסחר מתוך ציונות ואהבה לאנשים שיוכלו לעשות פרנסה נוספת במקביל. עצוב שכל אותם משווקים אלופים בשיווק. להזכיר לכולם שאותם משווקים גם נפלו לעוקץ אולי לא באשמתם אבל תלמידים הפסידו את כל כספם וזה חבל
  • 3.
    רן 28/04/2023 15:47
    הגב לתגובה זו
    זהו שוק של עושי שוק שמיצרים תנודות חזקות, באמצעות רובוטיהם, במהלך המסחר כדי לגרוף רווחים ע"ח לקוחות פרטיים.
  • 2.
    יהודי 28/04/2023 14:01
    הגב לתגובה זו
    אין דבר שלא רמוז בתורה.
  • 1.
    יוד 28/04/2023 11:59
    הגב לתגובה זו
    הכל על רגל אחת לא צריך רפורמה. לנהוג לפי זה והכל יבוא על מקומו בשלום
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.