נסעתי עם עוד שלושה חברים לסוף שבוע רגוע בצפון. מצאנו בית מהמם ומתוק באייר בי אנד בי במחיר סביר בבית הלל ותכננו להביא כמה נתחים טובים, קצת קמפרי, תפוזים ורמקול. יצאנו בחמישי בבוקר, עצרנו באיטליז שתמיד אני קונה ממנו והחלטנו שאת שאר הקניות נעשה כמה שיותר קרוב לצפון; מבחינתם בגלל שזה זול יותר וקרוב יותר לדירה ככה ששום דבר לא יתקלקל או משהו ומבחינתי בגלל שרציתי כמה שיותר מקום לרגליים בדרך הארוכה.

אחרי שעתיים וקצת הגענו לקרית שמונה ועצרנו ברמי לוי. מילאנו את העגלה בירקות ופירות ותבלינים ושמן זית וחלב וכמה חטיפים ומים וארגז זירו וכשהגענו לקופה ורצינו לשלם הם התלהבו ממש מכמה שזה זול ואני לא כל כך הבנתי עד כמה זה באמת זול יותר ממה שאנחנו מכירים. אז כן, היו הרבה דברים שהם כאילו חלק מהמותג שלו ואז הרגשתי שאני לא יכול לעשות את ההשוואה כי אני לא יודע מה איכות המוצר, אבל לקחתי את הקבלה וחיפשתי דברים שהם זהים לחלוטין כדי שאוכל להשוות.

למשל ארגז זירו. ברמי לוי עולה 43 שקלים, ואני בטיב טעם משלם 46. אוקי. לא סוף העולם. נגיד יוגורט חלבון. ברמי לוי ארבע שבעים ובטיב טעם שש שלושים. גם, לא סוף העולם. לא סוף העולם אבל כן משגע. קלאסיקה של הציבור מטומטם אז הציבור משלם. ואני הציבור. ואני המטומטם.

באופן כללי אני בקושי עושה קניות הביתה. כאילו, מעבר לביצים, טונה, טחינה וכמה נקניקיות במקפיא שתמיד שם, אני עושה קניות על פי יום. כלומר, בגלל שאני גר לבד וזה לא שאני מבשל לעצמי כל ערב, ואני לא רוצה שדברים סתם ירקבו ויתקלקלו וישבו במקרר, בעיקר כי אני מעדיף שהכסף יהיה בחשבון הבנק ולא על המדף במקרר, אני קונה על פי ארוחה. באופן תאורטי אין עם זה בעיה, כאילו, זה לא שאם אני קונה קילו מלפפונים או שמונה קילו מלפפונים זה משנה את המחיר, אבל יש פה שתי בעיות.

• טיב טעם בדוחות טובים: הרווח התפעולי זינק ב-36%
• טיב טעם: הכנסות הרבעון עלו ב-15.7%, הרווח הנקי ל-15.6 מיליון שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הראשונה היא שתמיד כשאני הולך לסופר ויודע שאני הולך לבשל לעצמי הערב ארוחה אני אוטומטית מתפזר קצת. אני מרגיש שמגיע לי פרס על זה שלא הזמנתי בוולט סלט בשמונים שקל, ואז אין בעיה פתאום להוסיף לסל איזה סלמון מעושן למנה ראשונה או להתפנק על גבינה טובה מהוויטרינה וכבר זה עולה לי יותר מהסלט בשמונים שקל בוולט; והבעיה השנייה היא שבגלל שזה כל כך אקראי, אני פשוט הולך לטיב טעם שנמצא דקה מהבית שלי.

אני הרי לא אסע עכשיו עד רמי לוי בשביל שלושה מלפפונים ובצל. וגם אין לי אוטו, אז גם אם הייתי מחליט שאני עכשיו הופך להיות הבן אדם האחראי והשקול בהיסטוריה והולך לעשות קניות ברמי לוי, אין לי איך לסחוב יותר משתיים שלוש שקיות הביתה. וגם, עוד איזה נתון שיכול להשפיע על ההחלטה שלי, זה שאין רמי לוי בתל אביב. מהסיבה הפשוטה שזה לא קהל היעד שלו. אין באזור שלי משפחות גדולות שעושות קניות גדולות, אין מכוניות שיסחבו את כל השקיות כי אין חניה בעיר הזאת ובעיקר, אין לאף אחד כוח להילחם את המלחמות האלה.

כי אני לא היחיד שלא אסע ואתאמץ בשביל לעשות קניות הביתה בקצת זול יותר. ואני לא היחיד שהמקרר שלו נראה ככה. ואני לא היחיד שלא מבשל לעצמו כל היום אוכל ואני לא היחיד שמזמין בוולט. זה לא סתם שאנחנו מוקפים באמ:פמ וטיב טעם ושופרסל שלי, הם יודעים איפה להיות. הם יודעים את כל הדברים האלה. אז מה אני מופתע שאותו מוצר בדיוק מתומחר שונה? ממה אני כל כך משתגע שאותו הזירו בדיוק עולה אחרת? מסתבר שמבחינתם זה לא משנה על מה אתה משלם, זה משנה מי משלם.

• הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
• ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...

ואני לא יודע אם אני יותר שונא אותם על זה או את עצמי על זה שאני נכנס להם בקטגוריה הזאת. ולא, זה לא עניין של אחריות אישית. זה עניין של אחריות חברתית. זה עניין של לא לנצל אחד את השני. זה עניין של לא להיות צינים אחד לשני. סליחה על הרוח המחאתית, אבל הזירו הזה התסיס אותי.