משרד הבריאות מקדם הקמה של 9 בתי חולים חדשים - הנה המקומות, אבל למה צריך כל כך הרבה - לא עדיף לחזק את הקיימים?
בהתאם לגידול באוכלוסייה, מדינת ישראל צפויה לגדול ל-15 מיליון תושבים בשנת 2050, בשנת ה-102 למדינה, וכעת היא רוצה לקדם תוכנית רב שנתית להקמה של עוד תשעה בתי חולים חדשים בישראל. על פי התוכנית שמקדמים משרד הבריאות ומנהל התכנון יוקמו בתי חולים בכרמיאל, קריית גת, הוד השרון, קריית אתא, בית שמש, נתניה, מודיעין, באר שבע (פרס) וחריש, לצד הרחבה של בית החולים איכילוב כך החליטה המועצה הארצית לתכנון ובנייה.
עוד בתוכנית - 20 מוסדות לאשפוז גריאטרי בירושלים, עכו, מגדל העמק ונתיבות, 5 בתי חולים שיקומיים שיוקמו בכרמיאל, באר שבע ומקומות נוספים, וכן 11 מוקדי חירום רפואי בקצרין, קריית שמונה, מצפה רמון ועוד.
"חלקו של הגיל השלישי והרביעי עתיד לגדול משמעותית" בשנת 2050 מציינים במשרד הבריאות ומנהל התכנון ולדבריהם "התוכנית, מציגה את הפריסה המרחבית ומסמנת את השטחים הנדרשים לפיתוח מערך האשפוז במדינה, מתוך מטרה לענות על צרכיה של האוכלוסייה החזויה, לרבות שירותי אשפוז גריאטרי, פסיכיאטרי ושיקומי".
בתוכנית מדברים על צמצום אי השווין בין פריפריה ומרכז אבל השאלה הגדולה היא - מדוע צריך כל כך הרבה בתי חולים חדשים, במקום לחזק את אלה הקיימים, לתקצב אותם טוב יותר ולאפשר בהם שיפור משמעותי. בכלכלה זה נקרא 'יתרון לגודל' - ריכוז הרופאים הטובים למקום אחד, שיפור השירות ועוד. חברות אוהבות מיזוגים ורכישות בדיוק בגלל התועלות האלה, זה מאפשר ירידה בהוצאות, ביטול כפילויות ותקנים מיותרים ועוד.
- "ברגע שהרובוט יוכל לקפוץ בלילה ולצנתר במקומי אני הראשון להסכים"
- נותר נכה עקב ניתוח גב רשלני - וזה הפיצוי שיקבל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל מקרה, יוזמי התוכנית גם רוצים להעביר נתח משמעותי של שירותים מבתי החולים לקהילה (לקופות חולים ואשפוז ביתי). בראש הצוות עמדו אורי גולדשטיין, סמנכ"ל בכיר וראש המנהל תכנון ובינוי מוסדות בריאות במשרד הבריאות, ורפי אלמליח, מנכ"ל מינהל התכנון של משרד הפנים. יחד עימם ישב צוות ועדת ההיגוי בראשות האדריכלית עדנה לרמן ופרופ' נדב דוידוביץ', יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור. התוכנית נערכה על ידי צוות התכנון לרמן אדריכלים ומתכנני ערים, קבוצת גיאוקרטוגרפיה, ובית ספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון.
לדברי המדינה, תוכנית המתאר מייעדת שטחים להרחבה, התחדשות ותוספת בינוי ב-40 מוסדות בריאות קיימים בהם מוסדות לאשפוז כללי, גריאטרי, פסיכיאטרי ושיקומי וכן שומרת שטחים עבור מוסדות בריאות חדשים. בנוסף לאתרים חדשים למוסדות בריאות שאותרו במסגרת העבודה על התוכנית, היא גם מטמיעה תוכניות שהוכנו בשנים האחרונות על ידי משרד הבריאות ורמ"י לבתי חולים חדשים בין היתר במודיעין ובבית שמש, וכן להרחבה של בתי חולים קיימים כגון בית חולים לגליל נהריה והלל יפה בחדרה.
המועצה הארצית גם המליצה לממשלה לאשר את מדריך הקצאת השטחים לשירותי בריאות בקהילה, אשר קודם כמסמך משלים לתמ"א לאור המעבר החזוי של שירותי בריאות רבים לאחריות קופות החולים, ומתייחס לשטחי בניה אותם יש להקצות לטובת שירותי בריאות בתכניות לשכונות חדשות.
- הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
- ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב: "אנו פועלים לתת למערכת הבריאות את שינוי הכיוון שהיא צריכה, שינוי תשתית המערכת מקצה לקצה - ממערכת שמתנהלת מהיד לפה ללא תכנון ארוך טווח למערכת שיכולה לתכנן קדימה. זוהי הפעם הראשונה שמדינת ישראל מתכננת קדימה, בראייה ארוכת טווח, את מערך בתי החולים באופן שיוכל לתת מענה שלם וכולל. התוכנית מאפשרת להגדיל ולחזק את ביה״ח הקיימים ולהקים ביה״ח חדשים במקומות אסטרטגיים, ותיתן מענה להתפתחות האוכלוסייה ותקטין את הפערים בין המרכז לפריפריה".
יו"ר המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, נתן אלנתן: "התוכנית היא רפורמה של ממש בנושא התכנון של מערכת הבריאות לקראת 2050 ואני שמח ומברך על קידומה. התוכנית תכלול תשתית תכנונית להקמתם של 9 בתי חולים חדשים ברחבי הארץ, בתי חולים גריאטריים, שיקומיים ופסיכיאטריים והקמת 11 מוקדי חירום רפואי מרמת הגולן בצפון ועד מצפה רמון בדרום ותיתן מענה ראשוני מציל חיים במקומות אלה".
- 4.משקיע 01/03/2023 15:02הגב לתגובה זומדובר בסוגי מוסדות שלא מתאים להכניס אותם למסגרת הגדולות וכן נדרש גם פיזור גיאוגרפי על מנת לענות על צרכי האוכלוסייה ולא רק במוקדים מרכזיים
- 3.במשך שנים משרד האוצר העמיד פנים שהאוכלוסיה במדינה לא גדלה אבל לקחת כסף מהציבור הוא יודע! (ל"ת)אמנון 28/02/2023 23:30הגב לתגובה זו
- 2.אשדודי 28/02/2023 20:45הגב לתגובה זומחסור ב 500 מיטות אשפוז!
- 1.אורי 28/02/2023 17:46הגב לתגובה זותשובה כי אדם גר במצפה רמון ויש לו התקף לב הסיכוי שיגיע בזמן לסורוקה קטן מאוד. ולכן אם ישנו מרכז לרפואת חירום במצפה רמון הסיכוי שלו לשרוד גדול לעין שעור
- ברוב בתי החולים הגדולים המיון הוא רק חלק קטן ביותר ולעיתים אינו עןמד בעומס ולכן צריך יותר בתי חולים אבל גם מרכזים קטנים לרפואת חירום! (ל"ת)אמנון 28/02/2023 23:24הגב לתגובה זו
- אמנון 28/02/2023 23:22הגב לתגובה זולא בהכרח יותר יעיל.וצריך גם מרכזי רפואה קטנים.
- עומר כהן 28/02/2023 17:59הגב לתגובה זוהגיוני שיהיו מרכזי חירום קדמיים. אבל אין סיבה במדינה כל כך קטנה כמו ישראל שיהיו המון בתי חולים
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
