משרד הבריאות מקדם הקמה של 9 בתי חולים חדשים - הנה המקומות, אבל למה צריך כל כך הרבה - לא עדיף לחזק את הקיימים?
בהתאם לגידול באוכלוסייה, מדינת ישראל צפויה לגדול ל-15 מיליון תושבים בשנת 2050, בשנת ה-102 למדינה, וכעת היא רוצה לקדם תוכנית רב שנתית להקמה של עוד תשעה בתי חולים חדשים בישראל. על פי התוכנית שמקדמים משרד הבריאות ומנהל התכנון יוקמו בתי חולים בכרמיאל, קריית גת, הוד השרון, קריית אתא, בית שמש, נתניה, מודיעין, באר שבע (פרס) וחריש, לצד הרחבה של בית החולים איכילוב כך החליטה המועצה הארצית לתכנון ובנייה.
עוד בתוכנית - 20 מוסדות לאשפוז גריאטרי בירושלים, עכו, מגדל העמק ונתיבות, 5 בתי חולים שיקומיים שיוקמו בכרמיאל, באר שבע ומקומות נוספים, וכן 11 מוקדי חירום רפואי בקצרין, קריית שמונה, מצפה רמון ועוד.
"חלקו של הגיל השלישי והרביעי עתיד לגדול משמעותית" בשנת 2050 מציינים במשרד הבריאות ומנהל התכנון ולדבריהם "התוכנית, מציגה את הפריסה המרחבית ומסמנת את השטחים הנדרשים לפיתוח מערך האשפוז במדינה, מתוך מטרה לענות על צרכיה של האוכלוסייה החזויה, לרבות שירותי אשפוז גריאטרי, פסיכיאטרי ושיקומי".
בתוכנית מדברים על צמצום אי השווין בין פריפריה ומרכז אבל השאלה הגדולה היא - מדוע צריך כל כך הרבה בתי חולים חדשים, במקום לחזק את אלה הקיימים, לתקצב אותם טוב יותר ולאפשר בהם שיפור משמעותי. בכלכלה זה נקרא 'יתרון לגודל' - ריכוז הרופאים הטובים למקום אחד, שיפור השירות ועוד. חברות אוהבות מיזוגים ורכישות בדיוק בגלל התועלות האלה, זה מאפשר ירידה בהוצאות, ביטול כפילויות ותקנים מיותרים ועוד.
- תרומה היסטורית של 180 מיליון דולר תקים את "מגדל התקווה" בבית החולים בילינסון
- בית חולים ציבורי חדש יוקם בבית שמש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל מקרה, יוזמי התוכנית גם רוצים להעביר נתח משמעותי של שירותים מבתי החולים לקהילה (לקופות חולים ואשפוז ביתי). בראש הצוות עמדו אורי גולדשטיין, סמנכ"ל בכיר וראש המנהל תכנון ובינוי מוסדות בריאות במשרד הבריאות, ורפי אלמליח, מנכ"ל מינהל התכנון של משרד הפנים. יחד עימם ישב צוות ועדת ההיגוי בראשות האדריכלית עדנה לרמן ופרופ' נדב דוידוביץ', יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור. התוכנית נערכה על ידי צוות התכנון לרמן אדריכלים ומתכנני ערים, קבוצת גיאוקרטוגרפיה, ובית ספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון.
לדברי המדינה, תוכנית המתאר מייעדת שטחים להרחבה, התחדשות ותוספת בינוי ב-40 מוסדות בריאות קיימים בהם מוסדות לאשפוז כללי, גריאטרי, פסיכיאטרי ושיקומי וכן שומרת שטחים עבור מוסדות בריאות חדשים. בנוסף לאתרים חדשים למוסדות בריאות שאותרו במסגרת העבודה על התוכנית, היא גם מטמיעה תוכניות שהוכנו בשנים האחרונות על ידי משרד הבריאות ורמ"י לבתי חולים חדשים בין היתר במודיעין ובבית שמש, וכן להרחבה של בתי חולים קיימים כגון בית חולים לגליל נהריה והלל יפה בחדרה.
המועצה הארצית גם המליצה לממשלה לאשר את מדריך הקצאת השטחים לשירותי בריאות בקהילה, אשר קודם כמסמך משלים לתמ"א לאור המעבר החזוי של שירותי בריאות רבים לאחריות קופות החולים, ומתייחס לשטחי בניה אותם יש להקצות לטובת שירותי בריאות בתכניות לשכונות חדשות.
- 21 חשודים נעצרו בחשד לזיוף תקנים בהיקף של 15 מיליון שקל
- ישראל חושפת את "אור איתן": מערכת יירוט לייזר מבצעית ראשונה בעולם
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה...
מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב: "אנו פועלים לתת למערכת הבריאות את שינוי הכיוון שהיא צריכה, שינוי תשתית המערכת מקצה לקצה - ממערכת שמתנהלת מהיד לפה ללא תכנון ארוך טווח למערכת שיכולה לתכנן קדימה. זוהי הפעם הראשונה שמדינת ישראל מתכננת קדימה, בראייה ארוכת טווח, את מערך בתי החולים באופן שיוכל לתת מענה שלם וכולל. התוכנית מאפשרת להגדיל ולחזק את ביה״ח הקיימים ולהקים ביה״ח חדשים במקומות אסטרטגיים, ותיתן מענה להתפתחות האוכלוסייה ותקטין את הפערים בין המרכז לפריפריה".
יו"ר המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, נתן אלנתן: "התוכנית היא רפורמה של ממש בנושא התכנון של מערכת הבריאות לקראת 2050 ואני שמח ומברך על קידומה. התוכנית תכלול תשתית תכנונית להקמתם של 9 בתי חולים חדשים ברחבי הארץ, בתי חולים גריאטריים, שיקומיים ופסיכיאטריים והקמת 11 מוקדי חירום רפואי מרמת הגולן בצפון ועד מצפה רמון בדרום ותיתן מענה ראשוני מציל חיים במקומות אלה".
- 4.משקיע 01/03/2023 15:02הגב לתגובה זומדובר בסוגי מוסדות שלא מתאים להכניס אותם למסגרת הגדולות וכן נדרש גם פיזור גיאוגרפי על מנת לענות על צרכי האוכלוסייה ולא רק במוקדים מרכזיים
- 3.במשך שנים משרד האוצר העמיד פנים שהאוכלוסיה במדינה לא גדלה אבל לקחת כסף מהציבור הוא יודע! (ל"ת)אמנון 28/02/2023 23:30הגב לתגובה זו
- 2.אשדודי 28/02/2023 20:45הגב לתגובה זומחסור ב 500 מיטות אשפוז!
- 1.אורי 28/02/2023 17:46הגב לתגובה זותשובה כי אדם גר במצפה רמון ויש לו התקף לב הסיכוי שיגיע בזמן לסורוקה קטן מאוד. ולכן אם ישנו מרכז לרפואת חירום במצפה רמון הסיכוי שלו לשרוד גדול לעין שעור
- ברוב בתי החולים הגדולים המיון הוא רק חלק קטן ביותר ולעיתים אינו עןמד בעומס ולכן צריך יותר בתי חולים אבל גם מרכזים קטנים לרפואת חירום! (ל"ת)אמנון 28/02/2023 23:24הגב לתגובה זו
- אמנון 28/02/2023 23:22הגב לתגובה זולא בהכרח יותר יעיל.וצריך גם מרכזי רפואה קטנים.
- עומר כהן 28/02/2023 17:59הגב לתגובה זוהגיוני שיהיו מרכזי חירום קדמיים. אבל אין סיבה במדינה כל כך קטנה כמו ישראל שיהיו המון בתי חולים

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה
כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים
רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.
מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות.
בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.
רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.
יגדיל את הצריכה הפרטית
הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

21 חשודים נעצרו בחשד לזיוף תקנים בהיקף של 15 מיליון שקל
בתום חקירה סמויה, עוכבו 21 חשודים בחשד למעורבות בביצוע עבירות שחיתות ציבורית חמורות בהן, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שוחד, הלבנת הון, עבירות על חוק מע"מ ועל פקודת המכס ועבירות על פקודת היבוא והיצוא וחוק התקנים
במסגרת שיתוף פעולה בין היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ), להב 433, חקירות מכס מע"מ ת"א, בקרת יבוא במכס אשדוד ומשרד הכלכלה והתעשייה, עלה חשד כי אחת ממעבדות הבדיקה בתחום יבוא מוצרים לישראל, חברה לגורמים עבריינים ויחדיו קשרו לקשר שוחדי ומרמתי, במסגרתו שוחררו והופצו כמויות גדולות של מוצרים החייבים עמידה בדרישות תקנים רשמיים, מבלי שעברו את מלוא הבדיקות הנדרשות, ובנוסף לא הועבר הדיווח הנדרש לרשויות בהתאם.
מרגע שנודעו החשדות האמורים, הוקפאה ההכרה של המעבדה לבדיקות יבוא. בנוסף, עלו חשדות על קשר בין החשוד המרכזי למעבדה במערכת שוחדית, כאשר הוא מפנה אליה יבואנים, תמורת תשלום עמלות ואילו המעבדה בתמורה, מאשרת את שחרור המוצרים. ללא ביצוע הבדיקות וללא דיווח לרגולטור, כנדרש.
בדרך זו, עולה החשד, כי נכנסו לישראל כמויות גדולות של מוצרים החשודים כמסוכנים,
ללא הבדיקות הנדרשות וללא הדיווח הנדרש לרשויות. בשלב זה, על פי החשדות, המוצרים או מרביתם הועברו לשטחים. החקירה מלווה על ידי היחידה המשפטית לתיקים מיוחדים ברשות המיסים ויחידת התביעה הפלילית במשרד הכלכלה. סך עבירות המס נכון ליום זה של החקירה הינן למעלה מ-15 מיליון
שקל.
הליך היבוא התקני
הליך יבוא תקני לישראל נבנה כך שיוודא שכל מוצר שנכנס לשוק המקומי עומד ברף בטיחות ואיכות בסיסי, כך שגם המדינה וגם הצרכן לא נפגעים. הכל מתחיל ברשימון היבוא שמוגש למכס, מסמך רשמי שבו היבואן מפרט את כל פרטי הסחורה, היכן יוצרה, מה ערכה הכספי ומה הייעוד שלה. לאחר מכן מגיע שלב קריטי של בדיקות מעבדה ותקינה: מוצרים מתחומים רגישים כמו חשמל, צעצועים לילדים, קוסמטיקה או ציוד רפואי חייבים לעמוד בתקנים ישראליים מחייבים. כאן נכנסות לפעולה המעבדות המורשות, שאמורות לבדוק אם המוצרים אכן תואמים את התקנות מבחינת בטיחות שימוש, חומרים מסוכנים או התאמה חשמלית.
- 5 בכירים באוטומקס נעצרו בחשד לעבירות רבות
- נחשפה תשתית להלבנת הון בקריפטו בהיקף עשרות מיליוני דולרים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, היבואן מחויב לשלם את כלל המיסים הנדרשים, מכס, מע"מ ולעיתים מסי קנייה נוספים, לפני שהמוצרים יכולים להשתחרר מהנמל. רק כאשר כל התנאים הללו מתקיימים, מקבל היבואן אישור רשמי לשחרור הסחורה לשוק המקומי ולהפצתה לצרכנים. כאשר התהליך הזה נעקף באמצעות שוחד, זיוף אישורים או העלמות מס, נגרמת פגיעה משולשת: ראשית, הציבור חשוף למוצרים שעלולים להיות מסוכנים, החל במוצרי חשמל לא תקינים ועד צעצועים עם חומרים רעילים; שנית, נפגעת התחרות מול יבואנים שמקפידים על החוק ונדרשים להוצאות גבוהות יותר; ושלישית, נגרע כסף רב מקופת המדינה עקב אובדן מסים.
וכך, הפרשה הנוכחית לא רק שגורעת כספים מהמדינה לטובת מוצרים שחלקם מועברים לשטחים, אלא גם חושפת את הציבור למוצרים שעלולים להוות סכנה.