משרד הבריאות מקדם הקמה של 9 בתי חולים חדשים - הנה המקומות, אבל למה צריך כל כך הרבה - לא עדיף לחזק את הקיימים?
בהתאם לגידול באוכלוסייה, מדינת ישראל צפויה לגדול ל-15 מיליון תושבים בשנת 2050, בשנת ה-102 למדינה, וכעת היא רוצה לקדם תוכנית רב שנתית להקמה של עוד תשעה בתי חולים חדשים בישראל. על פי התוכנית שמקדמים משרד הבריאות ומנהל התכנון יוקמו בתי חולים בכרמיאל, קריית גת, הוד השרון, קריית אתא, בית שמש, נתניה, מודיעין, באר שבע (פרס) וחריש, לצד הרחבה של בית החולים איכילוב כך החליטה המועצה הארצית לתכנון ובנייה.
עוד בתוכנית - 20 מוסדות לאשפוז גריאטרי בירושלים, עכו, מגדל העמק ונתיבות, 5 בתי חולים שיקומיים שיוקמו בכרמיאל, באר שבע ומקומות נוספים, וכן 11 מוקדי חירום רפואי בקצרין, קריית שמונה, מצפה רמון ועוד.
"חלקו של הגיל השלישי והרביעי עתיד לגדול משמעותית" בשנת 2050 מציינים במשרד הבריאות ומנהל התכנון ולדבריהם "התוכנית, מציגה את הפריסה המרחבית ומסמנת את השטחים הנדרשים לפיתוח מערך האשפוז במדינה, מתוך מטרה לענות על צרכיה של האוכלוסייה החזויה, לרבות שירותי אשפוז גריאטרי, פסיכיאטרי ושיקומי".
בתוכנית מדברים על צמצום אי השווין בין פריפריה ומרכז אבל השאלה הגדולה היא - מדוע צריך כל כך הרבה בתי חולים חדשים, במקום לחזק את אלה הקיימים, לתקצב אותם טוב יותר ולאפשר בהם שיפור משמעותי. בכלכלה זה נקרא 'יתרון לגודל' - ריכוז הרופאים הטובים למקום אחד, שיפור השירות ועוד. חברות אוהבות מיזוגים ורכישות בדיוק בגלל התועלות האלה, זה מאפשר ירידה בהוצאות, ביטול כפילויות ותקנים מיותרים ועוד.
- נותר נכה עקב ניתוח גב רשלני - וזה הפיצוי שיקבל
- תרומה היסטורית של 180 מיליון דולר תקים את "מגדל התקווה" בבית החולים בילינסון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל מקרה, יוזמי התוכנית גם רוצים להעביר נתח משמעותי של שירותים מבתי החולים לקהילה (לקופות חולים ואשפוז ביתי). בראש הצוות עמדו אורי גולדשטיין, סמנכ"ל בכיר וראש המנהל תכנון ובינוי מוסדות בריאות במשרד הבריאות, ורפי אלמליח, מנכ"ל מינהל התכנון של משרד הפנים. יחד עימם ישב צוות ועדת ההיגוי בראשות האדריכלית עדנה לרמן ופרופ' נדב דוידוביץ', יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור. התוכנית נערכה על ידי צוות התכנון לרמן אדריכלים ומתכנני ערים, קבוצת גיאוקרטוגרפיה, ובית ספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון.
לדברי המדינה, תוכנית המתאר מייעדת שטחים להרחבה, התחדשות ותוספת בינוי ב-40 מוסדות בריאות קיימים בהם מוסדות לאשפוז כללי, גריאטרי, פסיכיאטרי ושיקומי וכן שומרת שטחים עבור מוסדות בריאות חדשים. בנוסף לאתרים חדשים למוסדות בריאות שאותרו במסגרת העבודה על התוכנית, היא גם מטמיעה תוכניות שהוכנו בשנים האחרונות על ידי משרד הבריאות ורמ"י לבתי חולים חדשים בין היתר במודיעין ובבית שמש, וכן להרחבה של בתי חולים קיימים כגון בית חולים לגליל נהריה והלל יפה בחדרה.
המועצה הארצית גם המליצה לממשלה לאשר את מדריך הקצאת השטחים לשירותי בריאות בקהילה, אשר קודם כמסמך משלים לתמ"א לאור המעבר החזוי של שירותי בריאות רבים לאחריות קופות החולים, ומתייחס לשטחי בניה אותם יש להקצות לטובת שירותי בריאות בתכניות לשכונות חדשות.
- רשות המסים חוקרת: קיזוז והפצת חשבוניות פיקטיביות בהיקף של מעל 150 מיליון שקל
- "נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...
מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב: "אנו פועלים לתת למערכת הבריאות את שינוי הכיוון שהיא צריכה, שינוי תשתית המערכת מקצה לקצה - ממערכת שמתנהלת מהיד לפה ללא תכנון ארוך טווח למערכת שיכולה לתכנן קדימה. זוהי הפעם הראשונה שמדינת ישראל מתכננת קדימה, בראייה ארוכת טווח, את מערך בתי החולים באופן שיוכל לתת מענה שלם וכולל. התוכנית מאפשרת להגדיל ולחזק את ביה״ח הקיימים ולהקים ביה״ח חדשים במקומות אסטרטגיים, ותיתן מענה להתפתחות האוכלוסייה ותקטין את הפערים בין המרכז לפריפריה".
יו"ר המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, נתן אלנתן: "התוכנית היא רפורמה של ממש בנושא התכנון של מערכת הבריאות לקראת 2050 ואני שמח ומברך על קידומה. התוכנית תכלול תשתית תכנונית להקמתם של 9 בתי חולים חדשים ברחבי הארץ, בתי חולים גריאטריים, שיקומיים ופסיכיאטריים והקמת 11 מוקדי חירום רפואי מרמת הגולן בצפון ועד מצפה רמון בדרום ותיתן מענה ראשוני מציל חיים במקומות אלה".
- 4.משקיע 01/03/2023 15:02הגב לתגובה זומדובר בסוגי מוסדות שלא מתאים להכניס אותם למסגרת הגדולות וכן נדרש גם פיזור גיאוגרפי על מנת לענות על צרכי האוכלוסייה ולא רק במוקדים מרכזיים
- 3.במשך שנים משרד האוצר העמיד פנים שהאוכלוסיה במדינה לא גדלה אבל לקחת כסף מהציבור הוא יודע! (ל"ת)אמנון 28/02/2023 23:30הגב לתגובה זו
- 2.אשדודי 28/02/2023 20:45הגב לתגובה זומחסור ב 500 מיטות אשפוז!
- 1.אורי 28/02/2023 17:46הגב לתגובה זותשובה כי אדם גר במצפה רמון ויש לו התקף לב הסיכוי שיגיע בזמן לסורוקה קטן מאוד. ולכן אם ישנו מרכז לרפואת חירום במצפה רמון הסיכוי שלו לשרוד גדול לעין שעור
- ברוב בתי החולים הגדולים המיון הוא רק חלק קטן ביותר ולעיתים אינו עןמד בעומס ולכן צריך יותר בתי חולים אבל גם מרכזים קטנים לרפואת חירום! (ל"ת)אמנון 28/02/2023 23:24הגב לתגובה זו
- אמנון 28/02/2023 23:22הגב לתגובה זולא בהכרח יותר יעיל.וצריך גם מרכזי רפואה קטנים.
- עומר כהן 28/02/2023 17:59הגב לתגובה זוהגיוני שיהיו מרכזי חירום קדמיים. אבל אין סיבה במדינה כל כך קטנה כמו ישראל שיהיו המון בתי חולים

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
