שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הציג את תקציב המדינה ואמר "אני חושב שהצלחנו לעמוד בצורה טובה ביעדים ולא לפרוץ את המסגרות. יש כאן שורה של רפורמות מבניות במשק, אף שר לא קיבל את מלוא תאוותו בידו. האתגרים הם שיש הסכמי שכר, קצב אוכלוסיה גדול מאוד, הכי גבוה בעולם המערבי, וההסכמים הקואליציוניים שהוערכו בעשרות מיליארדי שקלים, אבל היה ברור שהם צריכים להתכנס לתוך מסגרות התקציב. לא ההיה קל לעמוד בזה אבל עמדנו בזה עם הסכמים קואלציוניים של 6 מיליארד שקל, שזה סדר גודל של מה שהיה גם בממשלות הקודמות. מעבר לכך - חלק מזה נמצא בבריאות ובתוספת של אלפי שוטרים ועוד למשטרה לחיזוק הביטחון האישי. אז זה לא באמת כספים קואליציוניים בעיניי". בקשר לאינפלציה במשק הוסיף סמוטריץ' כי מדובר ב"תקציב אחראי" שלוקח בחשבון שולי ביטחון מאוד משמעותיים של 1% גירעון, ואמר שהדבר ש"השירות הגדול ביותר לאזרח שהממשלה יכולה לעשות זה לשמור על הכסף של האזרחים - להילחם באינפלציה ולהוריד אותה לתוך טווח היעד ואולי אפילו טוב מזה".

סמוטריץ' תקף את התנהלות השלטון המקומי, שהשבית לדבריו את המשק ללא סיבה, כשגם בשלטון המקומי ידעו באותו זמן שהכל כבר נמצא בדיונים ובדרך להסכמות ומציאת תקורות תקציביים. לדברי סמוטריץ': "השביתה בשלטון המקומי הייתה מיותרת מזיקה, היא הגיעה בהפתיעה". השלטון המקומי "פגע באזרחי ישראל לחלוטין לחינם, בפופוליזם זול. נושא הסייעות על השולחן וזה ייפתר, אנחנו יודעים שצריך לבנות כיתות ועוד ועוד. מוצאים מקורות מימון נוספים. מדובר בשבירת כלים מקודמת ומיותרת".

שר האוצר הוסיף ששבוע שבועיים לפני השביתה "הייתה לי ישיבה מצוינת עם יו"ר השלטון המקומי חיים ביבס. היו לנו אחר כך כמה שעורי בית, היו להם שיעורי בית. שום דבר לא היה נראה כמו משבר. חיים (ביבס) אמר שהוא לא אוהב את קרן הארנונה (שתסייע לרשויות מקומיות חלשות) אבל הוא לא הציג את זה בשום שלב כקו אדום. אני קיבלתי את ההודעה על השביתה מהתקשורת ורק אחרי כמה שעות קיבלנו מהם בכלל את הדרישות. ואתם יודעים שיש לי מספר טלפון שבו אני עונה למאות הודעות של אזרחים ביום. אמרתי לו - יש לך את המספר שלי. אתה יכול להתקשר ואם אני לא עונה יש מנכ"ל".

הוא המשיך ותקף את השלטון המקומי ואמר "זו התנהלות שלא אמורה להיות בין שלטון מקומי לממשלה, בטח לא מול שר אוצר. העברנו את התקציב בממשלה ועכשיו זה יעבור לכנסת ויש כמה חודשים להצבעות" (הבאה לכנסת ב-23 במרץ, קריאה ראשונה ב-27 במרץ ואחר כך קריאה שניה ושלישית כנראה בחודש מאי, אחרי חג שבועות. נ.א)

• בהשקעה של 100 מיליון שקלים תכנית IsraLab יוצאת לדרך
• הכפלת הפטור ממס על יבוא אישי - שאלות ותשובות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ביחס להסכם השכר עם הסתדרות המורים אמר שר האוצר "ירשנו הסכם שכר של 4.5 מיליארד שקל בבסיס התקציב. זה גידול משמעותי וזו שגיאה מאוד קשה בהיבטי תדלוק האינפלציה. אבל אתם יודעים - זו הייתה תקופת בחירות והממשלה הקודמת לא רצתה שביתה, אז זה הגיוני וקיבלנו את זה ואנחנו צריכים להתמודד עם זה".

"נקדם נקודת זיכוי במס של 2,820 שקל בשנה לכל הורה לילדים בגילאי 13-18, בתקווה שכבר השנה"

כל נקודת זיכוי במס הכנסה שווה ל-2,820 שקלים בשנה וסמוטריץ' אמר שהוא מקווה לאשר את נקודות הזיכוי הנוספות במס להורים לגילאי 13-18 כבר בשנה הקרובה, וראש אגף התקציבים, יוגב גרדוס, הוסיף כי הם פועלים שזה יקרה כבר השנה ולא רק בשנה הבאה "אבל כדי שזה יקרה זה חייב לחול על כל השנה ולכן אנחנו עובדים איך אפשר יהיה לעשות את זה". בנוסף, בתקציב הוחלט להמשיך את נקודת הזיכוי להורים לגילאי 6-12.

סמוטריץ' עצמו גם אמר שהוא לא מסכים עם כל החלטה תקציבית שהתקבלה, כמו למשל רפורמת התחבורה הציבורית של מירי רגב, אבל אמר כי הוא מכבד את ההחלטה ובסוף צריך לתת לשרים את האפשרות לקדם את תפיסת העולם שלהם ולכן הוא "עומד מאחורי זה. אני פחות מאמין במימון התוכנית של התחבורה הציבורית. אפשר היה להסיט את התקציב למקומות יותר נכונים. אני תומך גדול של תחבורה ציבורית אבל כבר היום התחבורה הציבורית בישראל זולה מאוד ביחס לעולם, המחירים כאן נמוכים. אבל צריך לומר עוד משהו: כשתהיה תחבורה ציבורית אמינה, זמינה, בטוחה, שאפשר לבנות עליה אני מקווה שרוב אזרחי ישראל ייסעו בתחבורה הציבורית. זה נכון למשק, לכלכלה לגודש בכבישים, לזמן החופשי שלנו עם משפחה וחברים".

• הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
• ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...

וגרודוס הוסיף: "יכול להיות שמבחינה כלכלית אנחנו לא תומכים בחלק מהמהלכים, אבל לגיטימי שהממשלה תקדם מהלכים כאלה מבחינה ערכית. כך קרה גם בממשלות הקודמות".

הריכוזיות במשק ותחום החקלאות: "נלך בכל הכח על המאבק בריכוזיות והיבואנים הגדולים"

בתחום החקלאות שר האוצר "אני מאמין גדול בחקלאות. יש לזה הרבה סיבות חשובות כמו יישוב הארץ, שמירה על הגבולות, ביטחון תזונתי ועוד אבל החקלאות הישראלית צריכה לעבור שינוי מאוד משמעותי". הוא התייחס לנתונים לפיהם בעוד האוכלוסיה בישראל גדלה במהירות - התפוקות בחקלאות עומדות במקום כבר 20 שנה. "חייבים לטפל בזה כדי לענות על הגידול בישראל. חייבים לפשר את הפריון". 

בהקשר הזה הוא גם דיבר על הריכוזיות בשוק המזון ואמר: "אין לי חברים טייקונים או יבואנים, או אינטרסנטים אחרים, או לא יודע מה. אני מחויב רק לאזרחי ישראל. היה מהלך שקשור ליבוא שחזרנו בו ממנו כי הבנו שהוא עלול לפגוע דווקא ביצרנים הקטנים והוא לא מושלם עד הסוף. אבל בהקשר של היבואנים הגדולים הוא נכון. אנחנו מקימים צוות יישום ונלך על זה בכל הכח. נסדיר אחרת את המארג בין היבואנים, משווקים, רשתות ואחרים שצברו כח גדול מדי. התערבות במשק היא דבר שאנחנו לא רוצים לעשות אותו אבל כל המדינות יודעות שצריך לייצר את הסביבה התחרותית להתחרות על הצרכן ולהגדיל על ההיצע. נעשה את זה בשוק המזון, בשוק הרכב, בעוד שווקים מאוד ריכוזיים. בעניין הזה אני משוכנע שלא יהיה אף חבר כנסת, קואליציה ואופוזיציה, שייכנע לקבוצת אינטרסנטים ויעז להרים את ידו כנגד ההחלטות שלנו נגד הכיסים הגדולים והריכוזיים במשק - החלטות שיורידו את יוקר המחיה".

ומה באשר לשוק הדיור?

בעניין הגדלת ההיצע, סמוטריץ' אומר שהאתגר של הממשלה יהיה להמשיך את קצב התחלות הבנייה של השנתיים האחרונות. היו 75 אלף התחלות בנייה בשנה וזה מצוין. יהיה עכשיו יותר מאתגר בגלל סביבת המאקרו של עליית הריבית אבל זה אתגר חשוב. כי כשיחזרו הביקושים לשוק אנחנו צריכים להיות עם הרבה היצע" 

בנוסף, סמוטריץ' נגע באחת הנקודות החשובות בנושא - התמריץ השלילי של ראשי ערים לבנייה: "הארנונה בישראל מוטת עסקים. ארנונה למגורים הפסדית וזה מייצר תמריץ שלילי לעיריות לבנות למגורים (העיריות מקבלות הרבה יותר כסף ממשרדים מאשר תושבים. נ"א). הקרן תיקח נתח מהארנונה עסקית ותעביר אותה לא אלינו לאוצר אלא לרשויות חלשות יותר. כך שכל דירה תקבל בפריפריה 2000 שקל. זה מתמרץ דיור, מחלק נכון יותר את ההכנסה בישראל, זה גם מצמצם פערים. באופן טבעי הרשויות החזקות פחות אוהבות את זה אבל יש לזה תמיכה אדירה בקרב ראשי הערים לא רק בפריפריה. זה תומך בכלל המאמצים שלנו בשוק הדיור ואני משוכנע שנצליח להעביר את זה בכנסת.

צפו בדברים המלאים:

כזכור, תקציב המדינה יעמוד על 484 מיליארד שקל בשנה הקרובה ו-514 מיליארד בשנה הבאה (להרחבה).

ומה באשר לרפורמה המשפטית?

"אני חושב שיש עולמות פוליטיים שלוקחים גם סיכונים, וזה בסדר. אין מהכפה משפטית. יש תיקון חשוב שאנחנו מובילים במערכת המשפט שתחזק את החירויות בישראל, תקצר את זמני אכיפת החוזים ותפחית דרמטית את המשפטזיציה.  המדינה מוציאה על זה המון כסף, לא סתם אנחנו אחת המדינות עם הכי הרבה עורכי דין פר נפש.

סמוטריץ' ביקר בעדינות את התקשורת שמייצגת מציאות שחורה בעיניו ואמר: "אני חושב שהאירוע בכלכלה עכשיו זה לא בגלל הרפורמה אלא בגלל איך שזה מצטייר, יש ויכוח ציבורי אבל הוא יוצא החוצה וממוסגר החוצה בצורה מסוימת. אבל בסוף גופי הדירוג בעולם מסתכלים על המדיניות שלנו, על התקציב האחראי, על קידום המדינה לשוק חופשי והורדת נטל המס. יש פה אירוע שהוא פוליטי. גם בעבר היו פה הפגנות יותר סוערות שנמשכו יותר זמן. אני לא אומר שאין אירוע. אנחנו מנהלים אותו באחריות, וגם משאירים שוליים רחבים (בגירעון. נ"א) לסיכונים גם בינלאומיים וגם אולי מקומיים, ולהערתי מדובר בסיכונים לתקופות זמן קצרות. 

"המשקיעים וסוכנויות הדירוג מבינים שיש כאן אירוע פוליטי. בסוף הם מסתכלים על התקציב - הורדת הרגולציה, הבירוקרטיה. כמה אנחנו משפרים, כמה נקדם שוק חופשי, הורדת נטל מסים ותשתיות, כמה אנחנו יודעים לזהות את החולשות של הכלכלה ישראלית ולטפל בהן - העלאת שיעור ההשתתפות של הקבוצות שפחות משתתפות. זו תעודת הביטוח של המשק הישראלי".

"צריך לחכות ולראות לאן זה יתפתח. אני מניח שתהיה הידברות בסופו של דבר. יאיר לפיד תוקע הכי הרבה את ההידברות הזו. לא צריך להגיע להסכמות על הכל אבל אני מניח שבסוף יהיה משהו שכולם יכולים לחיות איתו. אני משוכנע שהכלכלה הישראלית לא תיפגע אלא תצא מחוזקת. משברים מובילים לבנייה, כך היה בעבר וכך יהיה גם עם המשבר הזה".

בקשר לכלכלה "יש עכשיו סוג של טלטלה בציבוריות הישראלית. אני לא רואה קטסטרופה וכאוס, למרות שלצערי יש אנשים שרוצים להוביל אותנו לשם. אני נפגש עם עשרות בכירים בישראל בכל התחומים. המדיניות שלנו תייצר יציבות בתוך מים סוערים" הבטיח שר האוצר.