דידי פז שיכון ובינוי אנרגיה
צילום: רמי זרנגר
ראיון

"החלום: לומר לקיבוצים 'תתנתקו מחברת החשמל, נקים אצלכם תחנת כוח' - ההסכם עם מליסרון ממש לא יהיה האחרון"

כך אומר דידי פז, מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה, בראיון לביזפורטל. כמה העסקה משמעותית? "זה חיסכון שגרם לה לעשות עסקה עם שני גופים במקביל". העתיד בישראל? "נייצר חשמל לבתי חולים, לאוניברסיטה ולקניונים, ונספק חשמל למכוניות ואוטובוסים. את העודפים נמכור לחברת החשמל"
איציק יצחקי | (2)

140 מיליון קוט"ש תספק שיכון ובינוי אנרגיה שוב אנרגיה 0.32% לחברת מליסרון מליסרון 0.59% תמורת 50 מיליון שקל בשנה (להרחבה על ההסכם). זו נשמעת כמו עוד עסקה רגילה של כסף בין שתי חברות, אבל האמת, שיש מאחוריה עניין חשוב הרבה יותר: חברות האנרגיה רוצות להדיח את חברת החשמל מהבעלות-מונופול על השוק. בחשמל יש שני חלקים: ייצור והולכה. הולכת החשמל היא 'מונופול טבעי' - אין סיבה שכל חברה תקים רשת של קווי מתח גבוה בכל רחבי הארץ. אבל ייצור החשמל לא חייב להתבצע על ידי יצרן אחד, וסביר להניח שהיצרנים הפרטיים שיתחרו ביניהם יעשו את העבודה טוב יותר מאשר חברת החשמל הממשלתית, שמפסידה עשרות מיליוני שקלים בשנה.

בחברות האנרגיה מעריכים-מקווים לנגוס משמעותית בנתח השוק של חברת החשמל כך שזו תישאר עם 40% בלבד מכוחה בעוד מספר שנים. למשל? גם סלקום (כן כן, ההיא מהסלולר) היא מתחרה. אם יש לכם מונה חשמל חכם בבית - וחברת החשמל חייבת לספק לכם כזה על פי חוק - תוכלו להתחבר לחברה מתחרה ולחסוך בערך 10% בחשבון החשמל שלכם. בצורה פשוטה, על אותו מונה.

חשוב להדגיש: שיכון ובינוי תספק למליסרון חשמל ירוק ולא ירוק. כלומר, בחשבון הזה יש מרכיבים שהולכים לחברת חשמל. מתוך 140 מיליון קוט"ש, רק 50 מיליון מגלמים חיסכון, שעל פי הערכה מגיע לכמה עשרות מיליוני שקלים בשנה.

"שיכון ובינוי להבדיל מאחרים - היא גם יצרן, קודם כל חברה שעושה פיתוח, של מתקנים", מסביר דידי פז, מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה, בראיון לביזפורטל. "מה קרה במסגרת הרפורמה? מישהו קיבל שכל ואמר: בוא נראה מה קורה באירופה ובארה"ב ונפתח את השוק לתחרות. כל יצרן חשמל יוכל להתחבר עם לקוח. עד היום זה היה אפשרי למתי מעט, כמו תחנות פרטיות. אז היו כמה שהתחילו לספק לפני עשור. אבל לאחרונה בא הרגולטור ואמר: גם מתקני הייצור באנרגיה מתחדשת, יוכל למכור ישירות ללקוח הספציפי. וכאן אנחנו נכנסים לתמונה".

אנשים לא יודעים, אבל יש היום עוד שחקניות.

"כולם מתלהבים ממה שקורה בשוק. סלקום ואפילו סופרגז מוכרות. ההבדל: הן לוקחות מאחד ומוכרות לשני. מתווכות. אין להן מפעל. לנו יש מפעל, אנחנו קודם כל יצרן חשמל. ואנחנו גם החברה הפרטית הכי גדולה לייצור חשמל אחרי חברת החשמל. אצלנו לא הכל ירוק, גם מגז טבעי, ליתר דיוק: 40% גז טבעי ו-60% ירוק".

כמה כסף חסכתם להם?

"נתחיל עם הסבר. בעקבות ההפרטה של ייצור החשמל היום אתה יכול לשלם לשיכון ובינוי, במקום לחברת החשמל. מחר אתה יכול להתקשר לחברה שמספקת חשמל, לבקש לקנות חשמל. מה היא עושה? היא מרימה טלפון לחברת החשמל שמחויבת להחליף את המונה לחכם, ואז תוך 3 חודשים או חודשיים, מחליפים את המונה. מה קורה אז? חסכת 6%-5%".

ומתי אתם תדפקו על הדלתות ותמכרו לנו חשמל? וכמה אתם חוסכים למליסרון?

"תראה, מליסרון זו עסקה פשוטה. אם אני רוצה למכור לפרטיים אני צריך להתאים מוקד שירות לקוחות, פרסום, אנשי מכירות שידפקו בדלתות וכו'. המסקנה שלי היא שאת זה אני לא יודע לעשות לבד, אז אנחנו יכולים לחבור לחברה שיודעת לעשות את זה: מגיעה לבית ומחברת אנשים. שאלת כמה אני חוסך להם. אז העסקה עם מליסרון היא מהפכנית, בזכות יכולת האגירה, ואנחנו נקים מתקנים בנגב ונדע להוזיל את חשבון החשמל. מה האגירה עושה? משטחת את העקומה. במקום לשלם חשמל יקר, אוגרים חשמל זול ומשחררים אותו כשיש עודפי ביקוש. כך מוזילים למליסרון. כמה כסף? זה חיסכון שגרם לה לעשות עסקה עם שני גופים במקביל, אז תבין לבד".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מה הלאה?

"אנחנו לא עוצרים שם. אנשים עומדים אצלנו בתור כדי לקנות חשמל. אני עסוק בלומר 'לא'. הלוואי ויכולתי למכור בלי הגבלה. אבל הכי חכם זה למכור חשמל שאתה מייצר, כי מי שלא יהיה לו חשמל לא יחזיק מעמד. זה לא שוק של מתווכים. בארה"ב אנחנו מוכרים חשמל לגוגל, מטא (פייסבוק) ואמזון".

מה החלום?

"ללכת לבית חולים, לאוניברסיטה, לבסיס צה"ל, לגינדי TLV, אבל בעיקר לקיבוצים ולומר להם: תנו לי רגע לראות איך אתם חוסכים חשמל, אני עושה לכם רנטגן. בא אחרי שבועיים ואומר: תתנתקו מחברת החשמל. נקים אצלכם בחצר תחנת כוח, נשים פה מתקן, סוללה, גנרטור שעובד על גז טבעי, יש לכם בקיבוץ 30 רכבים חשמליים? אני אספק אותם ואיתם תעבדו. הכל, כולל מלגזות, אוטובוסים להסיע ילדים בבית הספר. כל החשמל שהקיבוץ צורך מייצרים בקיבוץ, אם נשאר עודפים מוכרים לחברת החשמל".

תהיו שם?

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אנונימי 26/02/2023 13:22
    הגב לתגובה זו
    גם הם עושים שימוש בגז טבעי 40%.זה רק אומר כמה מניות לוויתן באמת שוות .חכו שהמקדח של שברון יבוא למטרת נפט העולם יקבל סטירה אחרי הקידוח הזה
  • 1.
    מנכל מנותק ונפוח מאגו. מתכון לכשלון (ל"ת)
    יוסי 26/02/2023 13:18
    הגב לתגובה זו
מניות בולטות בבורסת תל אביב, נוצר באמצעות AIמניות בולטות בבורסת תל אביב, נוצר באמצעות AI

העולות - היורדות - הסחירות; המניות הבולטות בת"א

רבל התעשייתית הכבדה - מצליחה להתרומם; סי-לאב מנסה להימחק ללא-הצלחה; ג'י סיטי נלחצת מרכישת מניות המיעוט - ומה קורה בחברות החלום?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בורסת ת"א

אנחנו פותחים את השבוע הראשון של המסחר, כשהיום נרשמת מגמה חיובית מתונה עד יציבה במדדי הדגל של הבורסה  לסקירת בורסת תל אביב. מחזורי המסחר ברמות נמוכות יחסית לשעות הצהריים, מחזור הרצף נע סביב 800 מיליון שקל, די אופייני לימי ראשון, ואם כבר הזכרנו את ראשון אז כדאי לציין שנותרו עוד 9 ימי מסחר בלבד עד למועד שבו תעבור הבורסה למתכונת החדשה - ימי מסחר שני עד שישי (14:00) ללא מסחר בראשון בדומה לסדר בשאר בורסות העולם.

למרות "השקט" היחסי, יש מניות שמושכות את תשומת הלב וזזות בחדות. בהמשך נסקור את המניות שבולטות היום וגם מה הסיבות שמאחורי התנועות.

העולות

נתחיל בטבלת העולות. לפני שקופצים למסקנות מזינוקים "דו ספרתיים" צריך לזכור שהרבה מהמניות שמככבות בטבלה הזאת עולות על בסיס מחזורי מסחר נמוכים במיוחד מאות עד עשרות אלפי שקלים בודדים. במצבים כאלה, גם עסקה בודדת שנעשית על ה-BID, היא קנייה במחיר שמנותק ממחיר השוק, והיא מייצרת תנועת פייק. ולכן אין לזה משמעות ממשית, והעלייה הזאת יכולה להתהפך באותה מהירות שבה היא נוצרה. באמירת אגב זה גם, בעצם, אחת הרעות החולות של הבורסה המקומית - הסחירות הנמוכה. יש לא מעט מניות שבמהלך יום שלם לא עובר בהן כמעט שקל, מה שמקשה על תמחור אמיתי של שווי החברות ומייצר תנודתיות מלאכותית.



סי-לאב - סי-לאב 0%   תופסת את העין עם עלייה של כ-10%. זו חברת מערכות מחשוב שהצטרפה לבורסה בפברואר 2021, בעיצומה של עונת ההנפקות, אז נכנסה לבורסה לפי שווי של כ-180 מיליון שקל ומחיר מניה של כ-18 שקל. כיום היא מבקשת להימחק מהמסחר לפי מחיר של 9 שקלים למניה סביב ה-78 מיליון שקל בשווי. אבל היום המניה מזנקת מעל לרמת מחיר הרכישה המוצעת, מה שמרמז שהמשקיעים מבקשים שהמחיקה תתבצע בפרמיה גבוהה יותר. סי-לאב עוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק של מערכות מחשב מתקדמות, הן במתכונת של מחשבים "ארוזים" במארזים תעשייתיים והן ככרטיסים אלקטרוניים ייעודיים שמוטמעים במערכות אחרות. החברה פועלת מול לקוחות מוסדיים ותעשייתיים בארץ ובעולם, ונחשבת לשחקנית נישתית בתחום המחשוב המותאם לצרכים ביטחוניים וייעודיים.


ג'ין טכנולוגיות - ג'ין טכנולוגיות 1.93%  מזנקת היום סביב ה-7% למרות שאין הודעה שיכולה להסביר את התנועה. GEEN AI “רוכבת” על גל ההתעניינות הגובר סביב תחום ה-AI, והיא לוקחת את זה ליישומים ארגוניים. ג׳ין, נולדה מתוך חטיבת הדאטה של וואן טכנולוגיות והונפקה במאי האחרון, מפתחת פתרונות בינה מלאכותית לארגונים גדולים, בהם חברת החשמל, מכבי שירותי בריאות וגם התעשייה האווירית. לאחרונה הודיעה החברה על הרחבת הפעילות הבינלאומית, עם הקמת שני מרכזי הפצה בסינגפור - שיתפקד כמרכז הפעילות לאזור אסיה-פסיפיק, ובסן פרנסיסקו לשוק האמריקאי. ג'ין רחוקה מרווחיות, ברבעון השני היא שרפה 20 מיליון שקל, קפיצה משמעותית מהפסדים רבעוניים שנעים סביב ה-5 מיליון בחודש כשבקופה שלה יש רק 17 מיליון שקל, כך שסביר להניח שהיא תיאלץ לגייס הון בקרוב אם ע"י דילול או בדרכים אחרות. 


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

טאואר מזנקת 3.9%, נקסט ויז'ן ב-2.2% - המדדים עולים עד 1%

העליות החזקות מעבר לים מרימות את המדדים; עונת הדוחות ממשיכה עם טאואר, ניו-מד ונקסט ויז'ן ובהמשך יצטרפו חברות נוספות כמו גם קמטק
מערכת ביזפורטל |

מגמה חיובית בת"א ברקע העליות בחוזים העתידיים (להרחבה - השוורים חוזרים: אסיה והחוזים בוול סטריט בעליות) מדד ת"א 35 עולה 0.4% ומדד ת"א 90 מוסיף 0.8%. 

במבט על הסקטורים, מדד הבנקים יורד 0.3%, מדד הביטוח עולה 0.6%, מדד הנדל"ן עולה 0.8% ומדד הנפט והגז יורד 0.3%.  


החשב הכללי במשרד האוצר פרסם כי הגירעון התקציבי המשיך לעלות גם באוקטובר, והגיע ל-4.9% מהתוצר כ-102.5 מיליארד שקל ב-12 החודשים האחרונים, לעומת 4.7% בספטמבר. מתחילת השנה נרשם גירעון של 71.5 מיליארד שקל, כאשר הכנסות המדינה עמדו על כ-457.5 מיליארד שקל עלייה של כ-14.8% לעומת התקופה המקבילה אשתקד בעוד שההוצאות הסתכמו בכ-529 מיליארד שקל, עלייה של 5.1%. באוצר מזכירים כי יעד הגירעון לשנת 2025 עודכן כבר 3 פעמים, וכעת הממשלה צפויה להגדילו ל-5.2% בעקבות עלויות הביטחון והסיוע למפונים.

אבל מעבר לכותרות, נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה - הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי


המשקיעים מצפים להורדת ריבית, כאשר מה שצפוי לסגור סופית את הנושא יהיה מדד המחירים שיתפרסם ביום שישי. הציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%. אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע


ג’י סיטי ג'י סיטי 1.93%  ממשיכה לרכז עניין, לאחר ההודעה בשבוע שעבר על רכישת מניות נוספות בחברת הבת הפינית סיטיקון והתחייבותה להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט. מאז ההודעה של מעלות ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות, מניית החברה איבדה גובה והאג"ח של החברה רשמו ירידות,  סימן לכך שהמשקיעים מתחילים להפנים את ההשלכות האפשריות על המינוף והנזילות. למרות שהחברה הצהירה כי ההשפעה על רמת המינוף תהיה “זניחה”, חברת הדירוג הזהירה כי במקרה של היענות רחבה להצעת הרכש, יחס החוב להון העצמי עלול לטפס לטווח של 70%-75%, ובתרחישים שונים אף לעבור את רף ה־80%. זה אומר שיש עלייה ניכרת בסיכון הפיננסי של החברה, בדיוק בזמן שבו היא מנסה ליישם תוכנית ארוכת טווח לצמצום חוב ומינוף עד 2028. ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%