מה הקשר של טבע למודל העסקי של ענקיות התרופות האמריקאיות?
זו הייתה צפויה להיות השנה שבה התרופה "Humira", שוברת הקופות של AbbVie ABBVIE בטיפול בדלקת מפרקים בסך 90,000 דולר בשנה והביו-פרמצבטיקה הנמכרת ביותר בהיסטוריה, מאבדת את שליטתה במערכת הבריאות.
לאחר יותר מ-20 שנה, הפטנטים המגינים על פרת המזומנים של AbbVie פגו בתחילת 2023. זה פתח את הדלת לשורה של מתחרים המכונים "ביוסימילרים", תרופות שמתפקדות כמקבילה גנרית לטיפולים מורכבים כמו Humira. הראשון, Amjevita של Amgen AMGEN INC הושק בינואר, וישנם עד שבעה נוספים יכולים להגיע מאוחר יותר השנה.
הקונגרס הכין את הבמה לרגע הזה לפני עשור, כשהעביר חקיקה שיצרה נתיב לאישור ביוסימילרים. הרעיון היה ליצור מנוף לשלוט במחיר של תרופות ביולוגיות, סוג יקר של תרופות שגדלו מתאי חיים. התרופות הביולוגיות מהוות כעת 46% מסך הוצאות הרפואה בארה"ב, למרות העובדה שהן היוו רק 2% מכלל המרשמים נכון ל-2017, השנה האחרונה שעבורה יש סטטיסטיקה זמינה. אבל לשמחתם של בעלי המניות של AbbVie, נראה שהתיאוריה שתחרות ביולוגית תסיים את הדומיננטיות של Humira ותחתוך את מחירה -מתפוררת.
התחזיות האחרונות של AbbVie מצביעות על כך שהמו"מ הפרטי שלה עם המתווכים שחותכים עסקאות מטעם המבטחים, הידועים כמנהלי הטבות בבתי מרקחת, הולך טוב מאוד עבור AbbVie, ובאופן משמעותי פחות טוב עבור הביוסימילרים. בתחילת פברואר, החברה אמרה שהיא צופה כעת שמכירות Humira בארה"ב ירדו ב-37% ב-2023, ויפחיתו את המכירות העולמיות ל-13.7 מיליארד דולר מ-21.2 מיליארד דולר ב-2022. זזוהי ההערכה היותר טובה של AbbVie שאמרה בעבר שהמכירות בארה"ב יכולות לרדת עד 55%.
- אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע
- האם טבע היא הזדמנות? סמנכ"ל הכספים של טבע: “הוכחנו שהאסטרטגיה שלנו עובדת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האנליסט של פייפר סנדלר, כריסטופר ריימונד, כינה את התחזית "אופטימית בערך כפי שיכולנו לקוות". אלה חדשות טובות עבור AbbVie, בהחלט. אבל יש לזה גם השלכות רחבות על שוק התרופות הגדול יותר ועל שירותי הבריאות בכללותו. Humira היא רק הראשונה מתוך גל של תרופות ביולוגיות מוצלחות במחירים גבוהים שצפויות להתמודד עם תחרות הביוסימילרים בשנים הקרובות, וגורלה נתפס כמבלבל.
אחרי Humira, התרופה הביולוגית המשמעותית ביותר שעומדת להיבדק היא הטיפול Keytruda בסרטן של Merck MERCK & COMPANY , שהכניס מכירות של 20.9 מיליארד דולר בשנה שעברה; האתגרים הביוסימילרים הראשונים שלו צפויים ב-2028. Stelara של ג'ונסון אנד ג'ונסון JOHNSON & JOHNSON , שמתייחסת לחלק מאותם תנאים כמו Humira ורשמה הכנסות של 9.7 מיליארד דולר ב-2022, מצפה לתחרות בהמשך השנה. תרופת העיניים Eylea של Regeneron Pharmaceuticals REGENERON PHARMACEUTICALS , עם הכנסות של 6.3 מיליארד דולר בשנה שעברה, עשויה להתמודד עם ביוסימילרים ב-2024.
אם הביוסימילרים לא מצליחים לתפוס אחיזה, קיים סיכון שחברות הפארמה עלולות להפסיק להשקיע בכאלה חדשים. זה יאפשר ליצרני התרופות הביולוגיות המקוריות להרחיב את המונופולים שלהם - ולהמשיך לזלול כמעט מחצית מהוצאות הרפואה בארה"ב. Humira אולי הגדולה ביותר, אבל היא לא הביולוגית הראשונה שמתמודדת עם תחרות. בארה"ב, יש כבר 12 טיפולים אחרים המתמודדים עם ביוסימילר אחד לפחות. ובניגוד לתרופות גנריות מסורתיות - שיכולות להוזיל מחירים ביותר מ-95% כאשר כמה נכנסים לשוק בו-זמנית, על פי מחקר של ה-FDA - כוח התמחור של הביוסימילרים משתנה. עד כה, העלויות הכוללות ליחידה עבור הביוסימילרים הקיימים והתרופות הביולוגיות ירדו ב-18% עד 50% מאז השקת הביוסימילרים.
- השוורים חוזרים: אסיה והחוזים בוול סטריט בעליות
- החוזים על וול סטריט עולים עד 1.2% - מתקרבים לסיום השביתה הגדולה במגזר הציבורי
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
באופן דומה, התרופות הביולוגיות הנוכחיות זכו להצלחה מעורבת במציאת שוק. רמיקייד, תרופה הניתנת על ידי רופא מג'ונסון אנד ג'ונסון המשמשת לטיפול במספר מצבים אוטואימוניים, מתמודדת עם שלוש תרופות ביולוגיות המחזיקות ביחד כ-44% מהשוק. דו"ח של Amgen אומר שהמחיר של רמיקייד ירד ב-57% מאז השקת הביוסימילר הראשון, וג'ונסון אנד ג'ונסון טוענים שמכירות רמיקייד ירדו ל-2.3 מיליארד דולר ב-2022 לעומת 7 מיליארד דולר ב-2016.
ענקית התרופות הישראלית טבע טבע (US) הבינה גם היא את המצב בשוק כך שהמודל העסקי שלה מבוסס ברובו על ייצור של תרופות ביולוגיות שהסיכוי שיקומו להן ביוסימילירים הוא נמוך עד כדי אפסי. טבע שולטת ביד רמה בעולם התרופות בארץ ויש לה גם דריסת רגל יפה בחו"ל.
החברה פרסמה לפני כשבועיים את דוחותיה הכספיים לרבעון הרביעי של 2022 בהם רשמה רווח מתואם של 71 סנט למניה על הכנסות של 3.9 מיליארד דולר. התחזית לשנה הבאה 15.1 מיליארד דולר, מתחת הצפי ל-15.2 מיליארד דולר.
גם בבנק אוף אמריקה ראו את הדוחות הללו, והם התרגשו פחות. מבחינתם - מדובר בהזדמנות קנייה למניה. לדברי האנליסטים: "הרבעון הרביעי של טבע היה מעורב עם הכנסות שעלו בקנה אחד עם הציפיות ופספוס של 9% ב-EBITDA לעומת הקונצנזוס, אבל התחזיות לשנת 2023 הן בערך בקנה אחד עם הציפיות" אומרים בבנק ומוסיפים כי "הבסיס הפיננסי של טבע נראה יציב עם אפסייד משמעותי הקשור לביוסימילאר". כאמור, ביוסימילאר הן תרופות שחברות מתחרות מייצרות אחרי שפג פטנט על תרופה מסוימת, שנמצאת בשימוש ומטרתן להיות דומות ככל האפשר לתרופה של החברה שייצרה את התרופה המקורית.
לטבע יש שני נשקים חשובים בארון - שתי תרופות חשובות בפיתוח בתחום התרופות הביולוגיות - אחת גרסת ביוסימילר בתהליכי אישור ב-FDA שמיועדת לטיפול בדלקת פרקים, קרוהן ופסוריאזיס. התרופה הזו פותחה בשיתוף עם חברת אלווטק האיסלנדית והיא פונה לשוק של 6 מיליארד דולר. התחרות צפויה להיות חלשה והתרופה עשויה להיות חלק ממנועי הצמיחה העתידיים של טבע לשנים הקרובות. במקביל ובמסגרת אותו שיתוף פעולה עם אלווטק, החברות צפויות לקבל באפריל את תשובת ה-FDA לגבי Humira לטיפול בדלקת פרקים שגרונית, דלקת פרקים בחולי פסוריאזיס וקרוהן. מכירות תרופת המקור מסתכמות בכ-5 מיליארד דולר. שתי התרופות האלו לצד תרופות נוספות בהסכם שיתוף הפעולה עם אלווטק, הן נקודת אור לגבי הצמיחה של טבע.
- 1.יונתן 21/02/2023 17:28הגב לתגובה זוטבע לא מתכוונת לפתח או לייצר תרופות ביוסימילאר בכלל אלא קיבלה אישור הפצה בלבד בארה"ב ובאירופה של יצרן אחד שממתין לאישור FDA לגרסא הגנרית של המוצר.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- הרשת החברתית, אחת מסמלי בועת הדוטקום, מגיעה לנאסד"ק ונוסקת ב-600% ביום
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר
ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99% , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.
הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.
נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ.
כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר
מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.
- שוק הקריפטו תחת לחץ: הביטקוין בדרך ל-100 אלף דולר
- הפרמיה נמחקה והמשקיעים הקטנים נשארו עם ההפסד - המקרה של זוז
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.
