חייבת ניצולת שואה זכתה להפחתת ריביות מ-758 שקל ל-122 אלף שקל
לאחרונה, הורה כב' רשם חדלות הפרעון בלשכת ההוצאה לפועל בלשכת תל אביב, יניב דיין, על הפחתת ריביות בתיק האיחוד נגד חייבת ניצולת שואה מסך 758,053 שקל ל-122 אלף שקל, וכן הורה על סגירת שני תיקים מתוך שבעת התיקים שהתנהלו נגדה ועל המשך תשלום 500 שקל בהתאם לצו התשלומים לכיסוי החוב שנותר.
כאמור בהחלטה, המדובר בחייבת ילידת 1940, בת 83, ניצולת שואה, גרושה, המתקיימת מתגמול שנתי לניצולי שואה ממשרד האוצר ומקצבת המוסד לביטוח לאומי. לחייבת תיק איחוד שהוקם בשנת 2013 והיא הוכרזה כ"חייבת מוגבלת באמצעים" והוטלו עליה הגבלות חמורות שתקפות עד עתה: הגבלת יציאה מהארץ, הגבלת שימוש בכרטיס חיוב. קרי, שלמעשה חירותה של החייבת צומצמה מאוד במהלך 20 השנים האחרונות. בתיק האיחוד כלולים 7 תיקים, לטובת 5 זוכים. סך החובות בתיק האיחוד עומד על 758,053 שקל. סך החובות בפתיחה (כולל שכ"ט א' ואגרה), עומד על 171,692 שקל, וסך החובות בעילה עומד על 148,874 שקל. עד כה החייבת שילמה סך של כ-135,150 שקל. מרבית התיקים נגד החייבת נפתחו בשנים 2004-2001, ותיק נוסף נפתח בשנת 2008. התשלום שנקבע לחייבת במסגרת צו התשלומים, שהושת עליה כחלק מהליך האיחוד, הוא על סך 500 שקל מדי חודש.
כב' הרשם יניב דיין קבע, כי לאחר שעיין בנתוני התיק, בנסיבותיה של החייבת וכן לאור השינוי במגמה בסוגיית ריבית הפיגורים, הוא סבור שהצטברות הטעמים השונים בתיק זה עולה לכדי טעמים מיוחדים שבגינם יש להפחית את הריביות שנצברו בתיק. בין הטעמים המיוחדים, שפירט הרשם בהחלטתו, החייבת שילמה כ-91% מחוב העילה. "גובה חובות העילה של החייבת עומד על סך של 148,874 שקל, גובה החובות בפתיחה עומד על סך של 171,692 שקל. עד כה, החייבת שילמה סך של 135,150 שקל, המהווה כ-91% מחובות העילה. ביחס לגובה חובותיה בפתיחה (כולל אגרה ושכ"ט א'), שילמה החייבת כ- "79%. כמו כן, מדובר בחובות ישנים שמרביתם שולמו באופן משמעותי. כל תיקי החייבת הם תיקים ישנים. התיקים נפתחו ביו השנים 2001-2004, למעט תיק אחד שנפתח בשנת 2008.
טעם נוסף הוא נסיבותיה האישיות של החייבת: ילידת 1.1.1940, ניצולת שואה, גרושה משנת 1985 ומתקיימת מקצבת אזרח ותיק ומתגמולי ניצולי שואה. "חובותיה של החייבת נוצרו עקב חתימתה על ערבות לעסק של חתנה ובשל שימוש של החתן שלה (לשעבר) בשיקים חתומים על ידי החייבת. על כן, לא סביר לומר שהחייבת יצרה את חובותיה בחוסר תום לב, וניכר שאלה נוצרו בשל תמימותה. עוד עולה שתיקי החייבת נפתחו נגדה בעשור השביעי לחייה, כך שגם בעת פתיחת התיקים גילה היה מתקדם".
- הופחתו ריביות ונסגרו תיקים ב-1.45 מיליון ש' לחייב
- חייב יישאר בביתו עד מותו, והנכס ימומש לאחר מכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרשם הבהיר בהחלטתו, כי אין בידיו לקבל את ההתנגדות להפחתת הריביות מטעם שניים מהזוכים, הואיל ו"חזקה על הזוכים שידעו, ולמצער היו צריכים לדעת, שהחייבת העבירה את הדירה ללא תמורה, לכל הפחות מחודש ספטמבר 2018. מאז ועד לקיום דיון בעניין החייבת שנערך ביוזמתי ביום 18.07.2022, לא נטען דבר בעניין".
כמו כן, הודגש שהזוכים לא ביקשו להטיל עיקול ולא נעשה כל ניסיון מצדם לברר את זהות הבעלים בדירת מגורי החייבת, עוד לפני חודש ספטמבר 2018.
הרשם הבהיר, כי הפחתת ריביות אינה שקולה להפטר לאלתר וביטול החוב מיסודו כטענת הזוכים. בפסיקה נקבע, שלרשם ההוצאה לפועל סמכות רחבה להפחתת ריביות. כמו כן, נפסק שיכול שהפחתת ריביות תעלה לכדי סגירת תיק חוב העומד לחייב, אשר שולם בו שיעור העולה על גובה החוב בפתיחה.
לאור כל האמור, הורה הרשם על סגירת שני התיקים שבהם שולם מלוא החוב בפתיחה שעה שיתרת החוב היא ריבית בלבד. בנוסף, הורה על הפחתת מלוא הריביות ביתר תיקי החייבת, וכן ש"החייבת תמשיך לעמוד בצו התשלומים הקבוע בסך של 500 שקל עד לכיסוי הסכום לאחר ההפחתה, לסכום זה לא תתווסף ריבית. לאחר שהחייבת תשלמו, יסגרו כל התיקים ותבוטל ההכרזה על החייבת כחייבת מוגבלת באמצעים וההגבלות שהוטלו מכוחה".
- 1.Hio 21/02/2023 13:56הגב לתגובה זומדינת עולב שאין תקרת שכר במגזר הציבורי ואז רואים לאן הכסף לא הולך
- מיה 22/02/2023 07:15הגב לתגובה זוהחתן הוא השודד במקרה השני
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
