מוצרי חלב גבינות
צילום: תמר מצפי

נציגי המחלבות והרפתנים: מחירי מוצרי החלב שבפיקוח יעלו במאי ב-15%-16%

יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת, ח"כ דוד ביטן, התייחס לדברים שנאמרו בישיבה שיזם בניסיון להוריד את מחירי מוצרי החלב ואמר: "רצינו להוריד וגילינו שצריך קודם לעצור את העלייה; האוצר: מודעים לעלייה המספרים לא מדויקים – נעשו ויעשו צעדים לטיפול בענף"

דור עצמון | (3)

ועדת הכלכלה של הכנסת קיימה דיון הכל הקשור לעיסוק במשק החלב. היו"ר, ח"כ דוד ביטן, פתח ואמר כי הוועדה תמשיך ללמוד את הנושאים השונים המשפיעים על יוקר המחיה, כדי לפתור את הבעיות. הוא הוסיף כי מדד מחירי החלב, הגבינה והביצים מעלה שישראל יקרה יותר ב-78% ממדינות ה-OECD. במהלך הדיון טענו נציגי המחלבות הגדולות כי במאי צפויה עלייה של 15%-16% במחירי מוצרי החלב המפוקחים, ובתגובה לכך אמר היו"ר ביטן כי כינס את הישיבה כדי להביא להפחתת מחירים ועכשיו צריך למצוא דרכים לעצור את ההתייקרות.

סמנכ"ל משרד החקלאות, אסף לוי, אמר כי הרכיב הגדול שבו אנחנו שונים מהעולם הוא בעלויות המזון, ולא נכון להשוות את ישראל לאירופה. לדבריו, "בכל הרכיבים של ייצור חלב אנו שווים לארה"ב ויותר זולים מאירופה, הדבר היחיד שאנו שונים בו הוא מחיר המטרה שהמחלבות מחויבות לשלם לרפתנים". לוי הזכיר כי מדובר ברפתות שנמצאות במושבים ובקיבוצים בפריפריה.

מנכ"ל מועצת החלב, איציק שניידר, אמר כי ענף החלב מעסיק 15 אלף עובדים ב-100 מחלבות ו-771 רפתות שפזורות בכל רחבי הארץ. הוא הוסיף כי מאז 2013 המחיר לא השתנה ומוצרים מסוימים אף הוזלו. הוא התייחס למחיר החמאה ואמר, כי ברגע שפתחו לייבוא חופשי חשבו שהמחיר יוזל, אך בפועל הציבור משלם 40% יותר עבור החמאה והמהלך פגע בצרכן.

יו"ר ועדת מכסות הייבוא במשרד הכלכלה, דני טל, התייחס לביטול המכס על החמאה ואמר כי הנתונים עם חד משמעיים – הייצור המקומי פחת מ-4,800 טון ל-3,500 טון אבל הכמות שנמכרה עלתה כתוצאה מהייבוא. "המחיר הממוצע אמנם עלה, בגלל שהייצור המקומי פחת", אמר. הוא הוסיף כי ב-2020 מחיר החמאה ירד אך ב-2022 עלה כמו בכל העולם. ח"כ ביטון שאל האם אסטרטגית הפחתת המכסים לא הוזילה מחירים ואל השיב כי התחרות גדלה.

ח"כ מיכאל ביטון אמר כי החקלאות בישראל היא יעד לאומי וצריך לחזק אותה. "מי שחושב שפתרונות הענף בייבוא הורג את הענף הזה. אם נוזיל מע"מ מ17% ל12%, כפי שמתכונן, כל ההוזלה תגיע ישירות לצרכן. צריך להבין שהרפתנים הם חקלאים בני 60-70 ולא טייקונים, צריך להבין איפה הכשלים ולמה האזרח שילם יותר על החמאה בשנה האחרונה".

היו"ר ביטן ביקש לדעת למה לא נקבע מחיר מקסימום. נציגת משרד החקלאות החברה בוועדת הפיקוח על המחירים, סיון ינקוביץ, השיבה כי הייתה הבחנה בין חמאה פרימיום לחמאה רגילה, והחמאה שהביאו היבואנים מחירה היה גבוה מהחמאה במחיר המפוקח, ובנובמבר 2021 הוסר הפיקוח.

ח"כ אלון שוסטר אמר כי החקלאות נמצאת במתווה מתמשך של התייעלות וציין כי אי אפשר לייבא חלב ניגר, מפני שחיי המדף שלו קצרים. לדבריו, צריך לתכנן את משק החלב גם בגלל חיי המדף וגם מבחינת עלויות התשתית. לדבריו, אם לא יהיה תכנון המחלבות והיצרנים יתאגדו. ח"כ עופר כסיף אמר כי היה ברור שביטול הפיקוח על מחיר החמאה יוביל לעליית מחיר. מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אבשלום וילן, הוסיף כי בכל העולם החלב הוא מוצר מתוכנן ו-95% מהתוצרת נמכרת במדינה בה היא מיוצרת. לטענתו, לרשתות הגדולות יש עוצמה שאין להן בשום מדינה בעולם והן מחליטות על המחיר ומכתיבות אותו לחקלאי.

קיראו עוד ב"בארץ"

מנכ"ל טרה, טל וזנה, אמר כי מעולם לא הייתה עלייה כל כך דרמטית במחיר החלב הגולמי כפי שהייתה לאחרונה, בעוד שמחירי מוצרי החלב שבפיקוח לא עלו והדבר גורם לטרה, במוצרים המפוקחים, להפסיד כסף. מנכ"ל מחלבות שטראוס, רענן קובלסקי, אמר כי צריך לטפל בכל השרשרת, במחירי האנרגיה וההובלה, המזון ועוד ורק אם הכל יטופל אפשר יהיה לוודא מקצה לקצה שהמחיר לצרכן ירד. מנכ"ל גד, עמיר אהרון, אמר כי הבעיה היא סבוכה וצריך לתת מענה לכל הגורמים ולתמוך ברפתנים.

מנכ"לית חטיבת החלב של תנובה, ענת גרוס שון, טענה כי פערי המחירים בין ישראל לעולם מוסברים בעזרת 3 גורמים: נושא המע"מ, בישראל כ-17% ביחס למדינות העולם שבהן עומד המע"מ על כ-9%. נושא הכשרות, שמהווה בין 10%-15% מהפער. והנושא השלישי, לטענתה, ההזנה המבוססת על ייבוא גרעינים ותערובות שלא מיוצרות בישראל. עוד הוסיפה גרוס שון, כי רפתנים בעולם מקבלים תמיכה ממשלתית מה שלא קורה בארץ. בתגובה לשאלת היו"ר ביטן על האפשרות להוריד את מחירי מוצרי החלב המפוקחים, העריכה גרוס שון כי הפחתת 10% מהמחיר תעלה למדינה 360 מיליון שקל.

במהלך הדיון טענו נציגי הרפתנים והמחלבות הגדולות כי לאחר שבתחילת השנה עלה מחיר החלב הגולמי, בקרוב צפויה עלייה של 15-16 אחוז במחירי מוצרי החלב שבפיקוח. היו"ר ביטן התייחס לכך ואמר כי כינס את הדיון כדי למצוא דרך להוריד מחיר, ועכשיו הוא רואה שצריך קודם לעצור את העלייה. הוא ביקש התייחסות מנציג האוצר, גלעד קצב, שהשיב: "אנחנו מודעים לעלייה הצפויה במאי, המספרים לא מדויקים. עשינו צעדים כמו ביטול מכס על מוצרלה וחלומי ויעשו צעדים נוספים".

סמנכ"ל משרד החקלאות לוי הוסיף כי הרפתנים הסכימו להוריד 2.25 אגורות ממחיר המטרה למשך שנה, והדבר יובא בקרוב לאישור הוועדה. עוד אמר לוי כי הפתרון לעלייה הקרובה יכול להיות הלוואה מתקציב המדינה עד שירדו מחירי התשומות, שעלו בעקבות המלחמה באוקראינה. נציג משרד הכלכלה טל הוסיף: "נעשה צעדים שיאפשרו גם ליבואנים הקטנים להשתתף בתחרות".

היו"ר ביטן סיכם את הדיון ואמר כי צריך להגן על החקלאות המקומית ולראות איך מסייעים לצרכן. הוא ביקש מכל נציגי הממשלה לפעול לכך שלא תהייה עליית מחירים במאי, או לסבסד אותה לצרכן עד שעלות התשומות תאפשר הורדת מחיר החלב הגולמי. בנוסף אמר כי הוא לא רואה הפחתת מחיר ללא תמיכה ישירה בחקלאים, וקרא שלא להוציא את מחירי מוצרי החלב מפיקוח מחשש שהדבר יעלה עוד את המחירים.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    מחיר המטרה? 31/01/2023 14:41
    הגב לתגובה זו
    הלוביסטים החקלאיים צריכים להתאבד
  • 2.
    אני כבר לא שותה חלב (ל"ת)
    זה רעל 31/01/2023 09:27
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    לילי 31/01/2023 07:18
    הגב לתגובה זו
    שיטת המיכסות מעשירה מעטים , לא מנצלת את יכולות הייצור . ומעשירה יבואנים שמקבלים פטור ממכס יבוא . יש לבטל את המכסות על יבוא ועל יצור מקומי . להטיל מכס עד 25% על היבוא ובכספי המכס לסבסד את הייצור המקומי. כל הרפורמה חייבת להיות בתיזמון אחד .
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

אילוסטרציה מעצר. קרדיט: AIאילוסטרציה מעצר. קרדיט: AI

21 חשודים נעצרו בחשד לזיוף תקנים בהיקף של 15 מיליון שקל

בתום חקירה סמויה, עוכבו 21 חשודים בחשד למעורבות בביצוע עבירות שחיתות ציבורית חמורות בהן, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שוחד, הלבנת הון, עבירות על חוק מע"מ ועל פקודת המכס ועבירות על פקודת היבוא והיצוא וחוק התקנים

רן קידר |
נושאים בכתבה הלבנת הון

במסגרת שיתוף פעולה בין היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ), להב 433, חקירות מכס מע"מ ת"א, בקרת יבוא במכס אשדוד ומשרד הכלכלה והתעשייה, עלה חשד כי אחת ממעבדות הבדיקה בתחום יבוא מוצרים לישראל, חברה לגורמים עבריינים ויחדיו קשרו לקשר שוחדי ומרמתי, במסגרתו שוחררו והופצו כמויות גדולות של מוצרים החייבים עמידה בדרישות תקנים רשמיים, מבלי שעברו את מלוא הבדיקות הנדרשות, ובנוסף לא הועבר הדיווח הנדרש לרשויות בהתאם. 

מרגע שנודעו החשדות האמורים, הוקפאה ההכרה של המעבדה לבדיקות יבוא. בנוסף, עלו חשדות על קשר בין החשוד המרכזי למעבדה במערכת שוחדית, כאשר הוא מפנה אליה יבואנים, תמורת תשלום עמלות ואילו המעבדה בתמורה, מאשרת את שחרור המוצרים. ללא ביצוע הבדיקות וללא דיווח לרגולטור, כנדרש. 

בדרך זו, עולה החשד, כי נכנסו לישראל כמויות גדולות של מוצרים החשודים כמסוכנים, ללא הבדיקות הנדרשות וללא הדיווח הנדרש לרשויות. בשלב זה, על פי החשדות, המוצרים או מרביתם הועברו לשטחים. החקירה מלווה על ידי היחידה המשפטית לתיקים מיוחדים ברשות המיסים ויחידת התביעה הפלילית במשרד הכלכלה. סך עבירות המס נכון ליום זה של החקירה הינן למעלה מ-15 מיליון שקל.

הליך היבוא התקני 

הליך יבוא תקני לישראל נבנה כך שיוודא שכל מוצר שנכנס לשוק המקומי עומד ברף בטיחות ואיכות בסיסי, כך שגם המדינה וגם הצרכן לא נפגעים. הכל מתחיל ברשימון היבוא שמוגש למכס, מסמך רשמי שבו היבואן מפרט את כל פרטי הסחורה, היכן יוצרה, מה ערכה הכספי ומה הייעוד שלה. לאחר מכן מגיע שלב קריטי של בדיקות מעבדה ותקינה: מוצרים מתחומים רגישים כמו חשמל, צעצועים לילדים, קוסמטיקה או ציוד רפואי חייבים לעמוד בתקנים ישראליים מחייבים. כאן נכנסות לפעולה המעבדות המורשות, שאמורות לבדוק אם המוצרים אכן תואמים את התקנות מבחינת בטיחות שימוש, חומרים מסוכנים או התאמה חשמלית. 

במקביל, היבואן מחויב לשלם את כלל המיסים הנדרשים, מכס, מע"מ ולעיתים מסי קנייה נוספים, לפני שהמוצרים יכולים להשתחרר מהנמל. רק כאשר כל התנאים הללו מתקיימים, מקבל היבואן אישור רשמי לשחרור הסחורה לשוק המקומי ולהפצתה לצרכנים. כאשר התהליך הזה נעקף באמצעות שוחד, זיוף אישורים או העלמות מס, נגרמת פגיעה משולשת: ראשית, הציבור חשוף למוצרים שעלולים להיות מסוכנים, החל במוצרי חשמל לא תקינים ועד צעצועים עם חומרים רעילים; שנית, נפגעת התחרות מול יבואנים שמקפידים על החוק ונדרשים להוצאות גבוהות יותר; ושלישית, נגרע כסף רב מקופת המדינה עקב אובדן מסים. 

וכך, הפרשה הנוכחית לא רק שגורעת כספים מהמדינה לטובת מוצרים שחלקם מועברים לשטחים, אלא גם חושפת את הציבור למוצרים שעלולים להוות סכנה.