נציגי המחלבות והרפתנים: מחירי מוצרי החלב שבפיקוח יעלו במאי ב-15%-16%
יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת, ח"כ דוד ביטן, התייחס לדברים שנאמרו בישיבה שיזם בניסיון להוריד את מחירי מוצרי החלב ואמר: "רצינו להוריד וגילינו שצריך קודם לעצור את העלייה; האוצר: מודעים לעלייה המספרים לא מדויקים – נעשו ויעשו צעדים לטיפול בענף"
ועדת הכלכלה של הכנסת קיימה דיון הכל הקשור לעיסוק במשק החלב. היו"ר, ח"כ דוד ביטן, פתח ואמר כי הוועדה תמשיך ללמוד את הנושאים השונים המשפיעים על יוקר המחיה, כדי לפתור את הבעיות. הוא הוסיף כי מדד מחירי החלב, הגבינה והביצים מעלה שישראל יקרה יותר ב-78% ממדינות ה-OECD. במהלך הדיון טענו נציגי המחלבות הגדולות כי במאי צפויה עלייה של 15%-16% במחירי מוצרי החלב המפוקחים, ובתגובה לכך אמר היו"ר ביטן כי כינס את הישיבה כדי להביא להפחתת מחירים ועכשיו צריך למצוא דרכים לעצור את ההתייקרות.
סמנכ"ל משרד החקלאות, אסף לוי, אמר כי הרכיב הגדול שבו אנחנו שונים מהעולם הוא בעלויות המזון, ולא נכון להשוות את ישראל לאירופה. לדבריו, "בכל הרכיבים של ייצור חלב אנו שווים לארה"ב ויותר זולים מאירופה, הדבר היחיד שאנו שונים בו הוא מחיר המטרה שהמחלבות מחויבות לשלם לרפתנים". לוי הזכיר כי מדובר ברפתות שנמצאות במושבים ובקיבוצים בפריפריה.
מנכ"ל מועצת החלב, איציק שניידר, אמר כי ענף החלב מעסיק 15 אלף עובדים ב-100 מחלבות ו-771 רפתות שפזורות בכל רחבי הארץ. הוא הוסיף כי מאז 2013 המחיר לא השתנה ומוצרים מסוימים אף הוזלו. הוא התייחס למחיר החמאה ואמר, כי ברגע שפתחו לייבוא חופשי חשבו שהמחיר יוזל, אך בפועל הציבור משלם 40% יותר עבור החמאה והמהלך פגע בצרכן.
יו"ר ועדת מכסות הייבוא במשרד הכלכלה, דני טל, התייחס לביטול המכס על החמאה ואמר כי הנתונים עם חד משמעיים – הייצור המקומי פחת מ-4,800 טון ל-3,500 טון אבל הכמות שנמכרה עלתה כתוצאה מהייבוא. "המחיר הממוצע אמנם עלה, בגלל שהייצור המקומי פחת", אמר. הוא הוסיף כי ב-2020 מחיר החמאה ירד אך ב-2022 עלה כמו בכל העולם. ח"כ ביטון שאל האם אסטרטגית הפחתת המכסים לא הוזילה מחירים ואל השיב כי התחרות גדלה.
- המהפכה בשיפוט עבירות תנועה תחכה עוד
- ח"כ רון כץ: “בעוד זמן לא רב נפתח את הדלת ל-7-8 בנקים חדשים”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ח"כ מיכאל ביטון אמר כי החקלאות בישראל היא יעד לאומי וצריך לחזק אותה. "מי שחושב שפתרונות הענף בייבוא הורג את הענף הזה. אם נוזיל מע"מ מ17% ל12%, כפי שמתכונן, כל ההוזלה תגיע ישירות לצרכן. צריך להבין שהרפתנים הם חקלאים בני 60-70 ולא טייקונים, צריך להבין איפה הכשלים ולמה האזרח שילם יותר על החמאה בשנה האחרונה".
היו"ר ביטן ביקש לדעת למה לא נקבע מחיר מקסימום. נציגת משרד החקלאות החברה בוועדת הפיקוח על המחירים, סיון ינקוביץ, השיבה כי הייתה הבחנה בין חמאה פרימיום לחמאה רגילה, והחמאה שהביאו היבואנים מחירה היה גבוה מהחמאה במחיר המפוקח, ובנובמבר 2021 הוסר הפיקוח.
ח"כ אלון שוסטר אמר כי החקלאות נמצאת במתווה מתמשך של התייעלות וציין כי אי אפשר לייבא חלב ניגר, מפני שחיי המדף שלו קצרים. לדבריו, צריך לתכנן את משק החלב גם בגלל חיי המדף וגם מבחינת עלויות התשתית. לדבריו, אם לא יהיה תכנון המחלבות והיצרנים יתאגדו. ח"כ עופר כסיף אמר כי היה ברור שביטול הפיקוח על מחיר החמאה יוביל לעליית מחיר. מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אבשלום וילן, הוסיף כי בכל העולם החלב הוא מוצר מתוכנן ו-95% מהתוצרת נמכרת במדינה בה היא מיוצרת. לטענתו, לרשתות הגדולות יש עוצמה שאין להן בשום מדינה בעולם והן מחליטות על המחיר ומכתיבות אותו לחקלאי.
- הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
- ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
מנכ"ל טרה, טל וזנה, אמר כי מעולם לא הייתה עלייה כל כך דרמטית במחיר החלב הגולמי כפי שהייתה לאחרונה, בעוד שמחירי מוצרי החלב שבפיקוח לא עלו והדבר גורם לטרה, במוצרים המפוקחים, להפסיד כסף. מנכ"ל מחלבות שטראוס, רענן קובלסקי, אמר כי צריך לטפל בכל השרשרת, במחירי האנרגיה וההובלה, המזון ועוד ורק אם הכל יטופל אפשר יהיה לוודא מקצה לקצה שהמחיר לצרכן ירד. מנכ"ל גד, עמיר אהרון, אמר כי הבעיה היא סבוכה וצריך לתת מענה לכל הגורמים ולתמוך ברפתנים.
מנכ"לית חטיבת החלב של תנובה, ענת גרוס שון, טענה כי פערי המחירים בין ישראל לעולם מוסברים בעזרת 3 גורמים: נושא המע"מ, בישראל כ-17% ביחס למדינות העולם שבהן עומד המע"מ על כ-9%. נושא הכשרות, שמהווה בין 10%-15% מהפער. והנושא השלישי, לטענתה, ההזנה המבוססת על ייבוא גרעינים ותערובות שלא מיוצרות בישראל. עוד הוסיפה גרוס שון, כי רפתנים בעולם מקבלים תמיכה ממשלתית מה שלא קורה בארץ. בתגובה לשאלת היו"ר ביטן על האפשרות להוריד את מחירי מוצרי החלב המפוקחים, העריכה גרוס שון כי הפחתת 10% מהמחיר תעלה למדינה 360 מיליון שקל.
במהלך הדיון טענו נציגי הרפתנים והמחלבות הגדולות כי לאחר שבתחילת השנה עלה מחיר החלב הגולמי, בקרוב צפויה עלייה של 15-16 אחוז במחירי מוצרי החלב שבפיקוח. היו"ר ביטן התייחס לכך ואמר כי כינס את הדיון כדי למצוא דרך להוריד מחיר, ועכשיו הוא רואה שצריך קודם לעצור את העלייה. הוא ביקש התייחסות מנציג האוצר, גלעד קצב, שהשיב: "אנחנו מודעים לעלייה הצפויה במאי, המספרים לא מדויקים. עשינו צעדים כמו ביטול מכס על מוצרלה וחלומי ויעשו צעדים נוספים".
סמנכ"ל משרד החקלאות לוי הוסיף כי הרפתנים הסכימו להוריד 2.25 אגורות ממחיר המטרה למשך שנה, והדבר יובא בקרוב לאישור הוועדה. עוד אמר לוי כי הפתרון לעלייה הקרובה יכול להיות הלוואה מתקציב המדינה עד שירדו מחירי התשומות, שעלו בעקבות המלחמה באוקראינה. נציג משרד הכלכלה טל הוסיף: "נעשה צעדים שיאפשרו גם ליבואנים הקטנים להשתתף בתחרות".
היו"ר ביטן סיכם את הדיון ואמר כי צריך להגן על החקלאות המקומית ולראות איך מסייעים לצרכן. הוא ביקש מכל נציגי הממשלה לפעול לכך שלא תהייה עליית מחירים במאי, או לסבסד אותה לצרכן עד שעלות התשומות תאפשר הורדת מחיר החלב הגולמי. בנוסף אמר כי הוא לא רואה הפחתת מחיר ללא תמיכה ישירה בחקלאים, וקרא שלא להוציא את מחירי מוצרי החלב מפיקוח מחשש שהדבר יעלה עוד את המחירים.
- 3.מחיר המטרה? 31/01/2023 14:41הגב לתגובה זוהלוביסטים החקלאיים צריכים להתאבד
- 2.אני כבר לא שותה חלב (ל"ת)זה רעל 31/01/2023 09:27הגב לתגובה זו
- 1.לילי 31/01/2023 07:18הגב לתגובה זושיטת המיכסות מעשירה מעטים , לא מנצלת את יכולות הייצור . ומעשירה יבואנים שמקבלים פטור ממכס יבוא . יש לבטל את המכסות על יבוא ועל יצור מקומי . להטיל מכס עד 25% על היבוא ובכספי המכס לסבסד את הייצור המקומי. כל הרפורמה חייבת להיות בתיזמון אחד .
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
