דור עצמון
צילום: משה בנימין

אגרות החוב בירידה - מה אפשר ללמוד מזה והאם זה ישפיע על נתניהו?

הפרמטר שמעיד יותר מכל על החשש מהרפורמה המשפטית וההשלכות האפשריות על הדירוג של ישראל הוא העלייה בתשואות האג"ח השקלי. נתניהו רגיש לשוק ההון ויותר מכל דבר אחר, שוק ההון ישפיע על ריכוך הרפורמה
דור עצמון | (32)

אגרות החוב הממשלתיות השיקליות בריבית קבועה הן הדופק הפנימי של השוק. לפיהן ניתן לדעת אם כסף יוצא, כסף נכנס לישראל. הם הפרמטר העיקרי של הסיכון של ישראל בעיני המשקיעים - המקומיים והזרים.

כשמדברים על סכנה לדירוג של ישראל בגלל רפורמה משפטית רואים את זה בתשואה של אגרות החוב הממשלתיות. שם - בשערי האג"ח מגולם הסיכון. כשהאג"ח בירידה, השוק חושב שהסיכון של המדינה גדל.

אגרות החוב השקליות ירדו בשבוע שעבר ובמקביל עלתה התשואה. זה קרה בלי קשר לדירוג המקומי, הדירוג עדיין חזק ואיתן. זה קרה בגלל החששות שהדירוג בסכנה. "אם הדירוג בסכנה", אומרים משקיעים וגופים מוסדיים, "בואו נמכור כבר מעכשיו. למה לחכות לבלגן".

הדעה הזו במקרים רבים מתחברת גם לאג'נדה האישית. מנהל השקעות הוא בסופו של דבר בן אדם, עם דעות פוליטיות, משפטיות וזה מתבטא בשקלול הערכותיו על השוק.

היום ממשיכות אגרות החוב לרדת, אם כי מדובר בירידה נסבלת. זו לא קטסטרופה. גם בשבוע שעבר כאמור הן ירדו בכ-2% באגרות החוב ל-12 שנה וירידות צנועות יותר לטווחים קצרים. זה לא קצת, אבל זו גם לא קטסטרופה. הנה רשימת אגרות החוב והירידה בהן לצד התשואה האפקטיבית - ברוטו ונטו:

הירידות האלו הן נבואה שמגשימה את עצמה. ההתנגדות העזה לרפורמה המשפטית, האיומים על משיכת כספים, הכלכלנים, מאות הכלכלנים שניצבים נגד הרפורמה, ניבאו שזה מה שיקרה, וגם אם אין לזה בהכרח הצדקה כלכלית (יש מדינות פחות דמוקרטיות מישראל, הרפורמה כנראה תשאיר אותנו בקבוצה מכובדת של מדינות דמוקרטיות), זו נבואה שמגשימה את עצמה. זה יכול להיות כדור שלג, וזה יכול להיות גם הפוך - בנימין נתניהו, ראש הממשלה, רגיש למגזר העסקי ולבכיריו, רגיש במיוחד לשוק ההון. הבורסה מצביעה ברגליים.

לצד הירידות באגרות החוב גם המניות יורדות (לסקירת בורסה) וכך גם השקל. הדולר התחזק ביומיים האחרונים ב-2% - מה זה אומר והאם הנפילות בשקל יימשך?

תגובות לכתבה(32):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 26.
    יריב 31/01/2023 12:02
    הגב לתגובה זו
    כל עוד הוא ראש ממשלה הוא יכול לפגוע במערכת המשפטית כדי לא להיכנס לכלא. כל השאר כולל הריבית, הגרעין האיראני והפלסתינים לא מעניינים אותו. גם ביזפורטל שכל כך מתאמץ למצוא חן בעיני נתניהו לא מעניין אותו.
  • 25.
    רגע זאז העליות הן הבעת אמון (ל"ת)
    שגיא 30/01/2023 17:08
    הגב לתגובה זו
  • 24.
    מריה 30/01/2023 16:01
    הגב לתגובה זו
    לגרור אותם מהישיבות ולהכריח אותם לצאת לעבוד די לחיות כטפילים על חשבוננו.
  • 23.
    לרון 30/01/2023 13:19
    הגב לתגובה זו
    אך היום כדי לקרוא הוא חיב אותיות קידוש לבנה תחת משקפיים,וזו בעיה
  • 22.
    לרון 30/01/2023 13:15
    הגב לתגובה זו
    רק אם המשפט יתמוסס,ובכלל אנחנו המדינה היחידה בעולם שמוציאה לנאשמים את המיץ לפני כל עונש
  • 21.
    המשקיעים הזרים מוכרים את מניות הבנקים החביבות עליה 29/01/2023 19:22
    הגב לתגובה זו
    המשקיעים הזרים מוכרים את מניות הבנקים החביבות עליהם ולכן הבנקים קרסו ב10% ב3 ימי מסחר. האגחים נופליםכבר ב1.6% בממוצע ..הציבור מבין שהרפורמה תגמור את ההשקעות וההייטק ויצטרפו למכירות בימים הקרובים. המצב נורא. מקווה שביבי יתעשת. שיבין שמשקיעים זרים לא מתעניינים בימין או שמאל. עבורם במדינה שאין חוקה ואין בגץ עצמאי אסור להם להשקיע. לכן הכל קורס
  • 20.
    חלאס עם הדמגוגיה - אין השפעה (ל"ת)
    כלכלן 29/01/2023 17:45
    הגב לתגובה זו
  • לרון 30/01/2023 13:17
    הגב לתגובה זו
    רד מהרחפן הכלכלי לארץ
  • 19.
    בת אל 29/01/2023 16:48
    הגב לתגובה זו
    הצילו
  • 18.
    מורדי 29/01/2023 16:31
    הגב לתגובה זו
    קשה להפוך את הציבור הנצלני והבזוי הזה לפרודוקטיבי ותורם למדינה
  • 17.
    לבן נתאי יש כבר חול 29/01/2023 16:25
    הגב לתגובה זו
    החציל ילך עד הסוף ומצדו שתישרף המדינה. בקרוב מאות אלפי ביבסטים יצטרפו למצביעי ש״ס בתור לתלושים לאוכל
  • 16.
    אנונימי 29/01/2023 16:17
    הגב לתגובה זו
    ביבי מלא אגו עדיין מאמין שהוא מר כלכלה. ירידות בישראל בשעה שהבורסות בעולם עולות בשיעור חד בחודש ינואר זה סימן אזהרה גדול. ביבי ילמד בדרך הקשה בטוח שתיק המניות שלו חוטף…
  • 15.
    הפריבלגים מפידים 29/01/2023 16:06
    הגב לתגובה זו
    שהוא ערבים ישראלים ויש גייס שישי שהם השמאלנים שאיבדו השלטון ומאבדים שליטה .כי לוקחים להם את המגן מערכת המשפט .
  • 14.
    יותם 29/01/2023 15:58
    הגב לתגובה זו
    רק זה יעצור הירידות
  • 13.
    קשקש 29/01/2023 14:20
    הגב לתגובה זו
    ככל שהמיתון יעמיק הדרישה לכסף תעלה והריבית לחוסכים יכולה לעלות ל-6% ולחייבים ל-11% זה לא יהיה חלום זה אפילו הגיוני לאחר 12 שנים שהכסף בחיסכון לא קיבל דבר
  • העובדות 29/01/2023 16:15
    הגב לתגובה זו
    מיתון גורם להפחתה בלקיחת הלוואות ומשכנתאות.
  • 12.
    כלכלן ומהנדס בהייטק 29/01/2023 14:13
    הגב לתגובה זו
    הציבור הנעשק, הבנקים שולטים על התקשורת ויוצרים ספין מכוון. זה עוד פייק משבר ומי שלא רואה את זה כנראה לא העיפרון הכי מחודד בקלמר... הבנקים תמיד המרוויחים הגדולים מכל משבר, כולל ובעיקר הקורונה. חבל רק שביבי משתף איתם שוב פעולה וישלם על כך שוב בבחירות הבאות בדיוק כמו שהפסיד בבחירות שאחרי הקורונה.
  • 11.
    קנו עכשיו אגח מדינה שקלי ותראו כמה תרוויחו אמר משה ראשל (ל"ת)
    משה ראשל"צ 29/01/2023 14:07
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    ברור שנתניהו יאושש את הכלכלה אחרי שוך התעמולה השמאלנית (ל"ת)
    משה ראשל"צ 29/01/2023 14:04
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    ישראל 29/01/2023 13:59
    הגב לתגובה זו
    מי שמכר צוללות גרעיניות למצריים - לא עניין אותו הורדת דירוג האשראי של ישראל גם לרמת אג"ח זבל
  • למי שפסיכי, לא משנה המציאות, עדיין יצטרך טיפול פסיכאטרי (ל"ת)
    נתן 29/01/2023 14:39
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    תוצאות בחירות דרך אג"ח - פתטי (ל"ת)
    האליטות מנסות לשנות 29/01/2023 13:37
    הגב לתגובה זו
  • ניק 29/01/2023 16:00
    הגב לתגובה זו
    וגם היא פסיכית, אתה חושב שהיא יכולה לטפל בשנשיהם או שיש ניגוד עניינים?
  • 7.
    נתניהו לא כשיר והורס את המדינה. עליו לצאת לנבצרות! (ל"ת)
    מושחתים נמאסתם 29/01/2023 13:31
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אנונימי 29/01/2023 13:15
    הגב לתגובה זו
    ככל שהאיום האיראני יתגבר, ככה הסיכון להישרדותה של ישראל יגדל ודירוג האשראי ירד, בלי קשר לשום חוק ושום שינוי משפטי
  • 5.
    אפתאיסט 29/01/2023 13:09
    הגב לתגובה זו
    המשך לקנות כתב ביביסט חמוד. עוד תגעגע למחירים של היום.
  • 4.
    מוכנה להפסיד קצת על 29/01/2023 13:05
    הגב לתגובה זו
    המדינה.
  • 3.
    לדעתי 29/01/2023 13:00
    הגב לתגובה זו
    הקואליציה.רואה מי המתנגדים לרפורמה.וזה מחזק את רצונה .
  • 2.
    תמימי 29/01/2023 12:56
    הגב לתגובה זו
    נראה לך ששינוי "קטנטן" בתשואות האג"ח ישפיע על דרעי, גולדקנופף, בן גביר וסמוטריץ ויגרום לכך שהם ישפיעו על נתניהו לשנות משהו ב"רפורמת לוין " ???? ימים יגידו.......
  • 1.
    אזרח 29/01/2023 12:48
    הגב לתגובה זו
    כל סטודנט שנה א' במימון יסביר לכתב מהנדס התודעה כי העלאת הריבית משפיעה על תשואות אגרות החוב
  • ביבסטים חסרי מח 29/01/2023 16:27
    הגב לתגובה זו
    סטודנט ביבסט שהתקבל בפרוטקציה לא רואה שהתשואות האגח בעולם יורדות ובישראל עולות זה התוצאה של בורות וחוסר לימודי ליבה .
  • גם בשווקים אחרים התשואות עולות (ל"ת)
    כן תוכיח 31/01/2023 00:53
אגח
צילום: ביזפורטל
קרנות נאמנות

איך להשקיע בקרנות אג"ח, למה לשים לב וממה להיזהר

משקיע צריך לבחור בין עשרות מסלולי אג"ח; הבחירה חשובה - מדד תל-גוב שקלי 5+ המייצג את האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים של 5 שנים ויותר ירד בכ-4.5% מתחילת השנה ומנגד תל-גוב שקלי 0-2 עלה בכ-0.8%
קובי ישעיהו |

תהליך עליית הריבית המהירה שהחל בארה"ב וגם בישראל במהלך 2022 על רקע העלייה החדה בקצב האינפלציה הביא לירידות חדות בשוק האג"ח ולתשואות שליליות גם בקרנות הנאמנות וקרנות הסל העוקבות אחרי מדדי האג"ח השונים. בשנה שעברה התמונה השתנתה בשוק האג"ח המקומי כשמדד All Bond כללי עלה ב-3.76%, הצמוד ב-3.91% והשקלי ב-3.42%. בהתאם היו גם לא מעט קרנות נאמנות שסיפקו תשואות סבירות למשקיעים. והשנה, אגרות החוב הממשלתיות, בארה"ב ובעולם, היו אמורות לרשום תשואות עוד יותר יפות. עם רוח גבית מהורדות ריבית על ידי הפד ובנקים מרכזיים אחרים, הן היו צפויות לעלות ב-10% ויותר. אבל, זה לא מה שקרה. בחודשים האחרונים נרשמו ירידות חדות למדי בשוקי האג"ח הממשלתיים בישראל ובארה"ב, בעיקר בסדרות הארוכות. ובהתאם - התשואות עלו. הסיבה העיקרית לעליית התשואות - נתוני אינפלציה גבוהים מהצפוי בארה"ב שלא מאפשרים בינתיים לפד להתחיל להוריד את שיעור הריבית. לקריאה נוספת: לאחר הירידות בחודשים האחרונים? האם האג"ח מעניינות להשקעה. רבעון ראשון אג"ח: הורדת הדירוג משקפת את ביצועי החסר של האג"ח הממשלתי. העלייה בארה"ב התרחשה כאמור בעיקר על רקע פרסום נתוני מאקרו חזקים (בעיקר אינפלציה ושוק העבודה) שהביאו לדחייה וצמצום בהערכות השוק לגבי תחילת תהליך הורדת הריבית שם. בארץ, כמובן, יש גורמים נוספים, בעיקר כאלה הקשורים למלחמה ולנגזרותיה. על רקע הטלטלות בשוקי האג"ח נרשמה שונות גבוהה מאוד בין מדדי האג"ח השונים בתל אביב מתחילת השנה. מדד All Bond כללי עלה בכ-0.1%, מדד האג"ח הצמודות הכללי עלה בכ-0.7% אבל מדד התל-גוב צמודות (הממשלתיות הצמודות למדד) רשם ירידה של 1.4%. התל-גוב השקלי ירד בכ-2% ואילו התל-בונד 40 (המייצג 40 סדרות אג"ח של חברות בעלות דירוגים גבוהים) ב-1.6%.  בסך הכל יש בבורסה עשרות מדדי אג"ח שונים ובהתאם השוק היום מאוד משוכלל ומשקיע צריך בראש ובראשונה להחליט כמובן מה רמת הסיכון שהוא רוצה לפעול בסביבתה ולפי זה לחלק את תיק ההשקעות למניות, אג"ח והשקעות אחרות (סחורות, מט"ח, אלטרנטיבי.). בתוך החלק האג"חי אפשר להשקיע בקרנות סל פסיביות (בדומה למניות הן פשוט משקיעות פחות או יותר לפי מדדי האג"ח השונים), ממשלתיות או קונצרניות, או בקרנות נאמנות אקטיביות, ששם דמי הניהול גבוהים יותר. אז איך בוחרים קרן נאמנות המתמחה בהשקעה באגרות חוב? כאמור, למשקיע הסולידי יש היום המון אפשרויות בחירה והן כוללות בין השאר קרנות המתמחות באג"ח ממשלתיות שקליות (כאלה שלא צמודות למדד), קרנות המשקיעות באג"ח ממשלתיות צמודות למדד, ויש גם קרנות המשקיעות באג"ח חברות (קונצרניות) שקליות, דולריות או צמודות למדד. יש גם קרנות המשקיעות באג"ח בחו"ל. 

הסדרות הקצרות פחות מסוכנות

יש מספר כללי אצבע חשובים - אג"ח ממשלתיות פחות מסוכנות מקונצרניות וככל שזמן הפידיון של האג"ח יותר קצר (מח"מ - משך חיים ממוצע) הסדרה פחות מסוכנת (מק"מ, האג"ח הממשלתי השקלי לתקופה של עד שנה, הוא הכי פחות מסוכן ומנגד האג"ח הארוכות לתקופות של 10-30 שנה הן הכי מסוכנות). בתוך האג"ח הקונצרניות יש את הדירוגים  - הסדרות הכי פחות מסוכנות הן אלה בעלות הדירוגים הגבוהים (סדרות המדורגות AAA או AA ) והכי מסוכנות הן אלה ללא דירוג כלל (המכונות גם אג"ח זבל).  כך למשל מדד תל-גוב שקלי 5+ המייצג את האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים של 5 שנים ויותר צנח בכ-4.5% מתחילת השנה ומנגד תל-גוב שקלי 0-2 עלה בכ-0.8%. אז מי שהימר על ירידת ריבית ובהתאם השקיע בסדרות הארוכות "חטף" ומי שנשאר בסדרו הקצרות יותר רשם רווח קטן עם סיכון נמוך. אי אפשר לברוח מזה - אם רוצים לנסות להרוויח יותר אז צריכים להעלות את רמת הסיכון - ובהתאם אפשר גם לספוג הפסדים כבדים יחסית במידה והנחות הבסיס לא מתממשות. גם דמי הניהול חשובים - בקרנות הסל הם הרבה יותר נמוכים בדרך כלל (סביב 0.2%-0.3% לשנה) ואילו בקרנות האקטיביות 0.3%-1.5% כשהרוב הגדול נע בין 0.5% ל-1%. כמעט כל מחקר שנעשה בעשרות השנים האחרונות מצביע על כך שהרוב המוחלט של מנהלי הקרנות האקטיביים, גם במניות וגם באג"ח, לא מצליח לספק תשואה עודפת על מדדי השוק (באותה רמת סיכון) כך שעדיף ככל הנראה למשקיע הממוצע להתמקד בקרנות הסל הפאסיביות. ואכן, בשנה שעברה הקרנות הפסיביות עקפו לראשונה את הקרנות האקטיביות המסורתיות בהיקף הנכסים המנוהל. המשקיעים פדו במהלך 2023 כ-14.5 מיליארד שקל מקרנות נאמנות אקטיביות המנוהלות תחת הקטגוריה "אג"ח כללי", אחרי שגם בשנת 2022 הייתה הקטגוריה הפודה ביותר עם פדיון של כ-16.3 מיליארד שקל. קטגוריית קרנות אג"ח מדינה רשמה אף היא יציאת כספים מאסיבית בסכום של כ-6 מיליארד שקל אשתקד, לאחר שבשנת 2022 פדתה כ- 4.9 מיליארד שקל. מנגד, המשקיעים הזרימו כ-900 מיליון שקל לקרנות סל המתמחות באג"ח בחו"ל, וגם כ-630 מיליון שקל לאג"ח חברות והמרה. נקודה חשובה נוספת - להרבה משקיעים יש נטייה לבדוק את התשואות של קרן כזו או אחרת בשנה האחרונה או ב-3 השנים האחרונות ולהשקיע בה. בדרך כלל זו טעות מכיוון שתשואות העבר לא מלמדות כמובן על הביצועים בעתיד ולא מעט פעמים הקרנות שהיו בתחתית טבלת התשואות בשנה האחרונה או אפילו במשך מספר שנים קפצו לצמרת בשנה שלאחריה. זה נכון גם לקרנות המנייתיות, גם לגמישות וגם כמובן לקרנות האג"ח השונות.  בנוסף, בתי ההשקעות הגדולים נוהגים להבליט בפרסומים את "הקרנות המנצחות" שלהם בכל קטגוריה במטרה למשוך כספים חדשים ולהסתיר את הקרנות שלא הצליחו. אז אם בית השקעות מסוים מנהל עשרות קרנות מספיק שעד 10% מהון יצליחו בכדי לקנות שטחי פרסום בכדי לבשר למשקיעים הפוטנציאליים על "ההצלחה הגדולה" של קרן כזו או אחרת שהיכתה את מדדי הייחוס.

סימן קריאה - הקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר

נסתכל על  5 תתי קטגוריה מרכזיים בקרנות האג"ח: אג"ח מדינה כללי ללא מניות, אג"ח כללי בארץ ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה, ואג"ח חברות והמרה ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה. מה משמעותו של סימן הקריאה? שהקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר. בכל אחת מהקטגוריות יש עשרות קרנות.  אג"ח מדינה כללי ללא מניות - מדובר בקטגוריה שאמורה להיות הסולידית ביותר. הקרנות בקטגוריה זו משקיעות בכל סוגי אג"ח המדינה – צמוד, שקלי וריבית משתנה, בכל טווחי הזמן לפי שיקול דעתו של מנהל הקרן. חלק מהקרנות מרחיבות את טווח ההשקעה גם לאג"ח חברות בדירוג גבוה מאד. זה נותן להם יתרון מסוים, שכן התשואות באג"ח זה מעט גבוהות יותר, וגם מעלה את הסיכון, אך עדיין מדובר בכלי שנחשב סולידי. נזכיר שוב שגם בכלי הסולידי הזה אגרות חוב ארוכות יכולות לגרום להפסדים כבדים. כמעט כל הקרנות בקטגוריה שייכות לבתי ההשקעות הגדולים, כשנראה שהקטנים לא מגלים בה עניין בגלל פוטנציאל הרווחים הנמוך יחסית.  מדד תל-גוב כללי רשם מתחילת השנה ירידה של 1.5% לאחר שב-2023 הוא רשם עלייה של כ-1%.  אג"ח כללי ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - בקטגוריה זו הקרנות משקיעות בכל סוגי האג"ח בארץ – בין ממשלתי ובין קונצרני, בין צמוד ובין שקלי או משתנה, ובכל טווחי הזמן. כלומר החופש גדול יותר, ונקודת ההשוואה היא מדדי ה-All Bond שכוללים את כל סוגי אגרות החוב. סימן הקריאה בשם הקרן מציין כאמור סיכון גבוה יותר, שאמור להניב תשואה טובה יותר. יש עשרות קרנות נאמנות בקטגוריה הזאת. אג"ח חברות ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - האג"ח הקונצרניות מסוכנות יותר מהאג"ח הממשלתיות ולפיכך בתקופות טובות בשוק הן אמורות גם לספק תשואות גבוהות יותר. תשואת מדד תל בונד מאגר לשנת 2023 היה 6.32% וכ-1.5% מתחילת השנה, תל בונד צמודות נתן 5.94% ו-1.8% מתחילת השנה ומדד תל בונד שקלי 5.34% אשתקד מתחילת השנה 0.4%.