פוטין קיבל את ההחלטה המוטעית בחייו. החלטה גורלית ששינתה את ההיסטוריה האנושית והכניסה אותה למסלול אחר, שיוצאים ממנו נתיבים בלתי צפויים. ללא ספק הפתגם האלמותי "מלחמה - אתה יודע איך אתה נכנס אך אתה לא יודע איך אתה יוצא" מוכיח עצמו פעם אחר פעם. מהזווית שלנו -תעתועי ההיסטוריה פעלו הפעם במפתיע דווקא לטובת ישראל.

אותה החלטה אחת של פוטין, לתקוף את אוקראינה, הביאה לישראל תועלות אסטרטגיות וביטחוניות אדירות, שלא ניתן היה לצפות אותן מראש: הבנה בינלאומית לחשיבות הפיתוחים הצבאיים הייחודיים שישראל מומחית בהם - חימוש חכם, מל"טים תוקפים, מיגונים אקטיביים לכוחות משוריינים וכן טילים נגד טילים ונגד מל"טים, להשגת ניצחון בשדה הקרב המודרני. הבנה זו בונה ביקושים גבוהים מאד שכבר התחילו לזרום לתעשיות הביטחוניות הישראליות. גם הצורך הקריטי של אירופה בגז טבעי, גרמה לעליית חשיבות ישראל כספקית קרובה גיאוגרפית, כתוצאה ממאגרי הענק בשטחה. בנוסף, גל העלייה הגדול ששוטף אותנו, כשגלים אלו תמיד מביאים בחובם צמיחה כלכלית.

התפתחות בלתי צפויה נוספת הביאה לפגיעה קשה ביותר שאיראן פגעה בעצמה בעקבות החלטתה להצטרף ל"ציר הרשע" המספק נשק שתוקף את אוקראינה. ההשלכות מכך עליה הן כבדות משקל, החל מזניחת הרצון האירופאי והאמריקני לחידוש הסכם הגרעין, דרך חקירות אפקטיביות הרבה יותר שמטרתן למנוע זליגת טכנולוגיות מערביות קריטיות לתעשיית הנשק שלה ועד לחץ בינלאומי מחודש ורצון בהגברת הסנקציות הכלכליות עליה.

מחאת החיג'אב וקריסת הכלכלה האיראנית – הפעם אזעקת אמת

עוד לפני החלטתה זו, איראן התמודדה עם "מחאת החיג'אב". מחאות באיראן כבר היו בעבר, חלקן אלימות מאד, והמשטר נקט בכל פעם ביד ברזל. אך מחאת החיג'אב יותר קשה להשתלטות, כי היא מערבת נשים ונערות. הממשל האיראני נתן לה בהתחלה להתפתח, כי המחאה כוונה בעיקר נגד משטרת המוסר, זו שהוקמה ב-2005 במטרה לעצור את המפרים והמפרות את קוד הלבוש האסלאמי. אלא שהמחאה נהפכה עמוקה ורחבה ומכיוון שהנפגעות היו בעיקר נשים ונערות, העולם המערבי כבר לא יכול היה להבליג יותר. יש השואלים עצמם כעת אם המשטר האיראני לא רוכב בעצם על גבו של נמר. ימים יגידו.

• פגישה משולשת בטהרן: בכירים טורקיים וסעודיים בביקור רשמי באירן
• איך מנצחים את הכטב"מ האיראני - התוכנית של בריטניה ואוקראינה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

למעשה הקרקע באיראן בשלה אפילו להתגברות המחאות. הכלכלה האיראנית עומדת כבר שנים רבות על כרעי תרנגולת וחלקים נרחבים מהאוכלוסייה מצויים תחת חרפת רעב. אבטלת צעירים עומדת על כ-25%. עונה שלישית רצופה של בצורת מוסיפה דלק למדורה, כאשר מחסור חריף במים גורם לנטישת ישובים חקלאיים ברחבי הרפובליקה והפליטים מגיעים לערים הגדולות. בנוסף מתרחש סחרור אינפלציוני של יותר מ-50%, כתוצאה מעליית מחירי הסחורות ובאופן אירוני האיראנים יצואני הנפט, מעיקים על האוכלוסיה המקומית בהקפצת מחירי האנרגיה לתחבורה ולחשמל.

איראן מבוססת על יבוא מזון מחו"ל ויתרות המט"ח המדולדלות שלה מקשות עליה. המטבע פוחת ב-30% מאז ספטמבר, כאשר גם הממשלה וגם היבואנים הפרטיים עומדים בפני משבר פיננסי. יבוא מזון אמנם פטור מהסנקציות האמריקניות, אך השפעתן על המערכת הפיננסית של איראן יצרה הסדרי תשלום מורכבים עם חברות בינלאומיות. רויטרס דיווחה לאחרונה כי 40 ספינות סוחר עם דגנים וסוכר נתקעו מחוץ לנמלים האיראניים הגדולים בנדר עבאס ובנדר אימאם חומייני, זאת לאחר שבועות של עיכובים בתשלום. נראה כי בעיות התשלום שיבשו את זרימת הסחורות לאיראן. רוב הספינות הנושאות מזון, מזון לבעלי חיים וסחורות מקבלות תשלום מלא, ממש לפני שהן עוגנות כדי לפרוק את המטען שלהן. אם התשלום אינו מוסדר, הספינות ממתינות מול החוף ומעריכים כי המטענים שנתקעו שווים יותר ממיליארד דולר, כאשר משכירי המטענים עומדים בפני עלויות עיכוב וירידת רווח.

איראן עושה את הטעות האסטרטגית הגדולה ביותר שלה

כל זה לא מנע מאיראן, לפני מספר חודשים, לקבל החלטה אסטרטגית מוטעית מאד מבחינתה, בלשון המעטה. הם רצו לשים שוב אצבע בעינו של העולם המערבי ולהתריס שהם יכולים לעשות מה שהם רוצים. הפעם העולם המערבי לא קיבל את האצבע בעין בצורה אוהדת, ממש לא. לספק כלי תקיפה לפוטין ולרוסיה שמטרתם להשמיד מתקנים אסטרטגיים אזרחיים באוקראינה, שהפכה לבבת עינו של העולם המערבי, מתברר משום מה כרעיון ממש לא טוב.

• הפד נכנס ל-2026 מפולג: אינפלציה עקשנית, שוק עבודה מתקרר ויו"ר חדש באופק
• למרות ההבנות: סין ממשיכה להגביל חומרי גלם קריטיים לתעשייה האמריקאית
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• "הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54%...

איראן אמנם משיגה באופן זה מטבע זר, לו היא כה זקוקה, אם כי כנראה ומדובר ברובלים - לא בהכרח מטבע עובר לסוחר בימינו. אולי היא גם מקווה להשיג מודיעין ומידע שישפר את יכולות הרחפנים והמל"טים שלה בשדה הקרב. אך קריאות הייאוש של זלנסקי בעקבות המתקפות הבלתי פוסקות של מל"טים איראניים המוכוונים בידי הצבא הרוסי, שפוגעים בתשתיות החשמל והמים של אזרחי אוקראינה, כבר היו פשוט יותר מדי לאוזניים האמריקניות והאירופאיות. סוף כל סוף נפל האסימון אצלם עד כמה איראן היא מדינה שקרנית ורמאית, ודאי בעקבות ההכחשות האינסופיות שהרחפנים והמל"טים האלו אינם שלה והיא לא מכרה לרוסיה דבר. נו באמת. וזה סיבך אותם - בגדול.

לאחר שנים בהן ארה"ב ובעיקר מדינות באירופה לא חקרו באדיקות, בלשון המעטה, זליגת מוצרים טכנולוגיים אסורים לידיים אירניות, המצב כעת משתנה. אולקסי דנילוב, מזכיר המועצה לביטחון לאומי ולהגנה של אוקראינה, אמר כי איראן אינה מסוגלת לייצר באופן עצמאי את המל"טים המתאבדים ושיש בהם רכיבים מערביים. המנוע של המל"ט האיראני Mohajer 6 מיוצר על ידי Rotax, חברה בת מקוויבק של Bombardier. מכיוון שקנדה חברה בנאט"ו, ממשלת קנדה, בסיוע המודיעין האמריקני והבריטי, עורכת כעת חקירה כיצד השיגה איראן את המנועים האלו. מלבד ה-Mohajer 6, מל"ט איראני נוסף החשוד בשימוש במנוע אסור הוא ה-Shahed 129, העושה שימוש במנוע Rotax 91 שמיוצר ע"י חברת בת אחרת של Bombardier והפעם מאוסטריה. בקיצור, שמח.

רשת CNN פרסמה לאחרונה כי מבדיקת שרידי מל"טים איראנים שהופלו על אדמת אוקראינה התברר כי היו מותקנים בהם רכיבים מלפחות 13 חברות אמריקניות שכבר הודיעו שהן מעולם לא מכרו לאיראן רכיבים למל"טים. לפי הערכת המודיעין האמריקני, מבין 52 הרכיבים שחילצו מומחים אוקראינים מהמל"ט האיראני 136Shahed , הרי מלבד ארה"ב רכיבים אחרים במל"ט יוצרו על ידי חברות בקנדה, שוויץ, יפן, טאייוואן וסין.

ואם כל זה לא מספיק, טילים בליסטיים איראניים עשויים אף הם לשמש בשדה הקרב האוקראיני. רוסיה מחפשת טילים דוגמת הפאתח-110 האיראני, כדי להתמודד טוב יותר עם יכולות ההגנה האווירית המוגברות של אוקראינה. הגנה מפני טילים בליסטיים היא משחק אחר, הרבה יותר קשה לפיצוח. לאוקראינה יהיה מסובך להתגונן מפניהם. נכון לעכשיו, הסיוע הטוב ביותר בהקשר זה הם טילי הפטריוט אך גם הם אינם בגדר קסם עבור ההגנה האווירית שלה. בכל מקרה מספר סוללות הפטריוט במלאי בארה"ב מוגבל וגודל המרחב האווירי של אוקראינה מציב בעיות מיוחדות. למדינה יש את אחד המרחבים האוויריים הגדולים באירופה, מה שהופך את ההגנה עליו לקשה ביותר. בנוסף, התשתית הלאומית הקריטית של אוקראינה מפוזרת ברחבי המדינה, ויוצרת מצוקה נוספת. ברור שישראל היתה יכולה לעזור עם טילי החץ שלה, למשל ואולי גם עם טילי קלע דוד. אך לישראל אינטרסים משלה, שאינם מאפשרים לה להגיע לקונפליקט בעצימות גבוהה מול רוסיה.

בכל מקרה, בעקבות הזעם העצום שנבנה במערב, החקירות הפעם תהיינה אפקטיביות בהרבה והן תגענה בכל שרשרת האספקה של רחפנים, מל"טים וטילים. לאיראן יהיה מעתה הרבה יותר קשה להשיג אמצעים הקריטיים מבחינתה בכדי לבנות מערך טכנולוגי ברמה סבירה בתחומים אלו ואפילו עבור תוכנית הגרעין שלה. ישראל היתה במשך שנים רבות היחידה שצעקה שלא יעלה על הדעת שאיראן תצפצף על העולם בכל הקשור לבניית טילים ארוכי טווח. כעת, כאשר האוקראינים מוטרדים מאד מפני ההתפתחות הזו, פתאום חשוב לממשל הדמוקרטי בארה"ב, שהתעלם בשנתיים האחרונות מישראל בסוגיה הזו, לנסות ולחסום גם את הנתיב הזה.

כל זה פועל לטובת ישראל. הסנקציות הבינלאומיות מאיימות להטביע כבר זמן רב את איראן. זה קורה לאט מאד, אולי לאט מדי ועד כה הצליחה לשמור את ראשה מעל פני המים. כעת זה כנראה יהיה רק כדי לנשום בחטף ושוב לצלול.

ומה עם סוריה?

יש הטוענים שכעת עם התהדקות היחסים רוסיה עומדת לתת לאיראן יד חופשית בסוריה, מה שעלול לפגוע באינטרסים ישראליים ולסכן אותנו. זוהי לא מחשבה שאין לה בסיס, אך הרגישות הרוסית לנכסים הסוריים שלה היא גבוהה מאד והיא כנראה לא תרצה לערבב מחדש את הקלפים לאחר שכבר הושג שם איזון מסוים שמיטיב עימה, בעקבות דעיכת מלחמת האזרחים. יש לזכור שהחשיבות האסטרטגית של סוריה מבחינתה נובעת מבסיסים צבאיים (שדה התעופה חמימים והנמל הימי בטרטוס) שהיא מחזיקה במדינה שמהווים את המאחז היחיד שלה בים התיכון. שחרור האיראנים לעשות בסוריה כאוות נפשם היא קאזוס-בלי מבחינת ישראל ולרוסיה יש מספיק כאבי ראש גם כך.

ד"ר אדם רויטר – יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה"