וולמארט העלתה את השכר השעתי לעובדים. כמה מרוויחים קופאים בישראל?
וולמארט בזמן שחברות הטכנולוגיה מפטרות אלפי עובדים וחברות גדולות מונעות גיוסים חדשים, חברת וולמארט WALMART החליטה לעלות את שכר העובדים השעתי שלה.
ענקית הקמעונאות החליטה כי העובדים שלה ירוויח 14 דולר לשעה, לעומת 12 דולר לשעה שהרוויחו עד כה. נשמע מעט, אבל זוהי העלאה של 16.6% בשכר השעתי שבחישוב חודשי, עבור משרה מלאה למשל, יכול להגיע ל-350 דולר לעובד. לא רע.
בחברה כבר הודיעו לעובדים כי השכר יעלה בכל החנויות בארה"ב. הסיבה לכך היא מחסור חמור בכוח אדם, מה שעשוי להשפיע על קליטת עובדים נוספים ולמנוע עזיבות.
יש לציין כי העליה בשכר ההתחלתי אינה משקפת את שכרם של כלל העובדים. כעת הוא ינוע בין 14 ל-19 דולר לשעה, תלוי במיקום. כעת השכר הממוצע לשעה בוולמארט יעמוד על יותר מ-17.50 דולר לשעה, שזה 58.8 שקל. לשם השוואה, שכר המינימום בישראל עומד על 29.12 שקל לשעה וזה מה שמרוויחים חלק מהקופאים והעובדים ברשתות המזון. שכר המינימום היומי לעובד שמועסק 5 ימים בשבוע הוא 244.62 שקל ביום ובסך הכל - 5,300 שקל למשרה מלאה. לאחר השינוי, במונחים שלנו, ירוויח עובד בוולמארט כמעט 50 שקל לשעה. החברה הצהירה כי הדבר ייכנס לתוקף בתלוש השכר של חודש מרץ.
אבל אלה לא הבונוסים היחידים של העובדים. היא ממשיכה במדיניות של להוציא עובדים ללימודים על חשבונה וכן להוציא רישיון נהיגה מסחרי.
חברות אמאזון, למשל, משלמת כיום שכר מינימום של 15 דולר לשעה. בוולמארט יודעים שאם לא יעלו את השכר, הפער יהיה גדול וזה יגרום לנטישת עובדים למתחרות.
- 2.חונה עופרי 27/01/2023 04:23הגב לתגובה זושכר מינימום בארץ הוא כ 30 שח לשעה. תוסיפו הפרשות שאין בארצות הברית,כמו פיצויים, פנסיה,נסיעות,דמי הבראה,ימי מחלה, ימי חופשה ועוד כהנה וכהנה ותגיעו ל 60 שקל לשעה. רוצים יותר כסף בנטו ? תסדרו את החוקים הבומבסטיים שמיקרים את העלויות של העסקה וישאר מספיק כסף בשביל לשלם כמו באמריקה ויותר.
- 1.שאול WWE 25/01/2023 10:00הגב לתגובה זורבע מהשכירים במדינת ישראל משתכרים בתעריף מינימום. הרי למה לשלם יותר לאותם חסרי השכלה? למי איכפת מהם?! גם ככה בעתיד הלא רחוק יחליפו אותם בינה מלאכותית.
- קוקו 25/01/2023 17:45הגב לתגובה זוקוראים לזה קפיטליזים חזירי,אבל מנסיון אנשים עצלנים לא פלא שלא מתקדמים במדינה. יש פה הרבה אפשרויות והרבה כסף ןכל ההייטקיסטים העשירים,צריכים גם לאכול וגם שירותים ושיפוצים והכל,זא כל אחד מרוויח לפי רמת ההשקעה והחריצות שלו. לא מדבר חלילה על אוכלוסיות מןגבלות וכו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
