יהלי רוטנברג החשב הכללי באוצר
צילום: גלעד ארצי

בשורות טובות: יחס החוב תוצר של ישראל ירד ל-60.9% בשנת 2022

מצבה של ישראל ממשיך להיות טוב ביחס לעולם - מדובר בירידה של 7.1% לעומת 68% בשנת 2021. בהחלט שיפור משמעותי וחזרה לרמות של 2016. בעקבות הקורונה היחס זינק ל-70.7% ובשנתיים האחרונות הוא בירידה - הזהירו אותנו מפגיעה בדירוג האשראי של ישראל, אבל יכול להיות שלא כצעקתה?
נתנאל אריאל | (5)

יחס החוב לתוצר של ישראל ממשיך לרדת גם השנה ועמד בשנת 2022 על 60.9%, לעומת 68% בשנת 2021, ו-70.7% בשנת הקורונה, 2020, כך על פי אומדן החשב הכללי במשרד האוצר, יהלי רוטנברג. מדובר על ירידה מצטברת בשנתיים של כ-10% בשנתיים האחרונות ביחס החוב לתוצר, ובתקווה גם להמשך - חזרה לתוואי הירידה שהיה במשק לפני הקורונה ולאורך העשור האחרון, במהלך שנות נתניהו כראש ממשלה. עוד על פי האומדן, גם שיעור החוב הממשלתי מהתוצר השתפר ב-7% ועמד על 59.2% לעומת 66.2% בשנת 2021.

יחס החוב לתוצר נחשב למשמעותי מאוד בבחינת איתנות פיננסית של מדינה וגם מהווה שיקול משמעותי בקביעת דירוג האשראי של המדינה. ישראל נמצאת במקום טוב בעולם (הרחבה בהמשך) וזה אומר שהמדינה נחשבת ככזו בסיכון נמוך יותר, פחות סיכוי לאי יכולת להחזיר חובות, וממילא היא מקבלת דירוגי אשראי גבוהים והריבית על החוב נמוכה ביחס למדינות אחרות. זה כמובן לא הפרמטר היחיד - לישראל יש לא מעט בעיות גיאו-פוליטיות, הסיכון למלחמה מול מדינות ערב או ארגוני טרור תמיד מעיב על הדירוג של ישראל, אבל למרות זאת הדירוג של ישראל נחשב טוב ביחס לעולם והראייה כאמור היא הריבית הנמוכה שמקבלת המדינה על החובות שהיא לוקחת.

על פי האוצר, הירידה החדה ביחס החוב התוצר נבעה מהצמיחה החדה של התוצר (בשיעור של 6.3%) וכן מהקיטון בחוב הממשלתי (כ-7 מיליארדי שקל), כלומר התנהלות אחראית של הממשלה (במקרה הזה - ממשלת השינוי). שנת 2022 הסתיימה בעודף תקציבי של 0.6% מהתוצר אשר נבע בעיקר מהגידול החריג בהכנסות המדינה בשנה זו - רק צריך לזכור שהיה יכול להיות הרבה יותר עודף תקציבי, 30 מיליארד שקל, אבל משרדי הממשלה אוהבים לחגוג על הקופה הציבורית ולבזבז ככל יכולתם בחודש דצמבר (להרחבה על ההתנהגות האופיינית הזו של משרדי הממשלה שפוגעת בסוף בציבור הרחב - לחצו כאן). 

ומה המצב של ישראל ביחס לעולם? - בהחלט מיקום טוב

גם ביחס למדינות העולם המצב של ישראל בהחלט טוב. בארה"ב יחס החוב לתוצר עומד על 122%, בבריטניה 87%, גרמניה 71% ועוד. נכון, יש מדינות כמובן עם רמות חוב טובות משל ישראל, אבל בהחלט המצב בישראל טוב:

גם שיעור השינוי, השיפור, ביחס החוב לתוצר בשנה האחרונה, לעומת מדינות העולם מציב את ישראל במיקום טוב:

קיראו עוד ב"בארץ"

שר האוצר, ח"כ בצלאל סמוטריץ': "ברוך השם כלכלת ישראל ממשיכה לצעוד קדימה ולהפגין את איתנותה ועוצמתה אשר באה לידי ביטוי בהורדת יחס חוב התוצר ובהתאוששות מהירה ממשבר הקורונה. אנו נמשיך בעזרת השם להוביל את כלכלת ישראל כאי של יציבות, באחריות פיסקלית ובפיתוח מנועי צמיחה לטובת מדינת ישראל ואזרחיה כולם".

החשב הכללי, רו"ח יהלי רוטנברג: "השינוי בחוב הממשלתי, יחד עם צמיחה משמעותית בפעילות המשק הביאו לקיטון חד ביחס החוב לתוצר. הירידה המצטברת בשנתיים האחרונות ביחס חוב תוצר והחזרה למתווה הירידה הינם בעלי חשיבות רבה בשימור האיתנות הפיננסית  והגמישות הפיסקלית, התומכות בדירוג המדינה בסביבה מאקרו כלכלית עתירת האתגרים שצפויה ללוות אותנו גם בשנת 2023".  

סגן בכיר לחשב הכללי ומנהל חטיבת המימון, גיל כהן: "בזכות הצמיחה המרשימה של המשק, העודף התקציבי בשנה החולפת וניהול יעיל של החוב הממשלתי, יחס החוב הציבורי לתוצר יורד בחדות בשנת 2022 בשיעור חד של כ-7% ונאמד על כ-60.9%. בכך מדינת ישראל ממשיכה לבלוט לחיוב ביחס למדינות הייחוס במגמות החוב לתוצר בעשור האחרון בכלל ובמשבר הקורונה בפרט. חזרה לסביבת החוב לתוצר שנרשמה טרום המשבר, מהווה סמן חשוב לחברות הדירוג ומאפשרת גמישות פיסקלית שחשיבותה הוכחה בשנת 2020 עם פרוץ משבר הקורונה בה איתנות המשק הישראלי ויחס החוב לתוצר אפשרו הרחבה פיסקלית מהירה ואחראית שסייעה לממשלה להתמודד עם המשבר. כמו כן, בשנת 2022 התחלנו ביישום הרפורמה באגרות החוב המיועדות לקרנות הפנסיה אשר תשנה את תמהיל הגיוסים ותאפשר ניהול גמיש ויעיל יותר של החוב הממשלתי".

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אחרי ה 4 שנים הבאות היחס יעלה ל 100 אחוז (ל"ת)
    רונן 18/01/2023 17:03
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    רועי לוי 18/01/2023 14:54
    הגב לתגובה זו
    הכל יחסי!!!! המצב במדינות העולם גרוע מאצלנו בהרבה.. אז אין הרבה מקומות יותר טובים להשקיע. ככה שגם אם השר נחשב לקיצוני או משהו דבילי כזה עדיין יש ביקוש לאגח ישראלי בעולם. אני חושב שזה חשוב ומבורך להוריד את החוב כמה שיותר כי לנו אין מטבע שאפשר להדפיס במקרה חירום.
  • לא הבנת נכון את הכתבה. זה תודות לזה שביבי לא היה ראש המ (ל"ת)
    יותם 18/01/2023 17:03
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ישראל 18/01/2023 14:37
    הגב לתגובה זו
    בניהו הממשלה הקודמת ושר האוצר ליברמן.
  • 1.
    כל הכבוד לליברמן ובנט-לפיד (ל"ת)
    עדי 18/01/2023 14:13
    הגב לתגובה זו
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

רכבת ישראל
צילום: צילום מסך אתר רכבת ישראל

רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?

באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029

אדיר בן עמי |
משרד האוצר מנסה להעביר במסגרת התקציב הפרטה של רכבת ישראל - העברת כל שירותי ההפעלה והתחזוקה של רכבת ישראל לזכיינים פרטיים עד סוף שנת 2029. המהלך, שמטרתו לשפר את איכות השירות ולהתמודד עם משבר האמון הציבורי ברכבת, מסמן שינוי מהותי באופן ניהול אחד מנכסי התשתית החשובים במדינה, והלא יעילים שבהם.  

הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.

המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.

על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.

המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח. 

התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.