יבנה הירוקה נדל"ן נדלן שוק הדיור בניין
צילום: BizTV
מחירי הדירות לאן

מחירי הדירות ביבנה - 24 אלף שקל למ"ר ביבנה הירוקה; מה המחיר בשכונות אחרות?

בכמה עלו המחירים ביבנה וגם - עסקאות אחרונות בעיר
איציק יצחקי | (6)

ראשי הערים בישראל נלחמים כדי להרחיב את היישוב שלהם. חלק מהם נלחם על שכונות חדשות, על מעבר ממרכזי ערים לפריפריה ופיתוח מוקדי תעסוקה קרוב למעגל השני כדי למשוך יותר תושבים לשם. ויש כאלה, בעצם רובם, שמתלוננים על ביורוקרטיה. קשה להם עם שיטת המכרזים הנוכחית, עם הקושי בהפשרת קרקעות. הם רוצים יותר שטחים, יותר תעסוקה, יותר מגורים. משם מגיע הכסף הגדול. מהארנונה. זו הסיבה שבגללה ראשי הערים אף פעם לא יילחמו בהגירה טבעית. תנו להם קצב גידול קבוע בכל שנה ועוד מגדלים על חשבון צמודי קרקע, והם כבר יידעו מה לעשות עם שורת ההכנסות. עד כאן זה בסדר, אבל כשקוראים את ההודעה שהוציא לאחרונה ראש עיריית יבנה לא מבינים מדוע הוא כל כך מתעקש להפיל את המרכז שמקצה לו אפשרות להקמת 2,500 יחידות דיור. רועי גבאי הוא אולי ראש עירייה צעיר, אבל בטח לא פראייר. הוא שיגר הודעה לעיתונות שהוא מתנגד להקצאה של רמ"י, כי היא נעשתה ללא תיאום איתו, בתוך תקופת בחירות מיוחדות שנערכו בנובמבר בעיר ובהן הוא ניצח (ראש עיריית יבנה הקודם, צבי גוב-ארי ז"ל, נפטר בחודש אוגוסט בגיל 83, אחרי ששימש כראש העיר במשך 24 שנה - לכן נערכו בחירות). ההיגיון של גבאי הוא פשוט. העיר מתפתחת, הוא אומר, נוספו לה עוד 20 אלף תושבים בשנים האחרונות, אבל מה עם שטחי המסחר בעיר? מדוע הם לא התפתחו באותו קצב? חכם, ראש העירייה. הוא יודע היטב שמחיר הארנונה למ"ר עבור עסקים גבוה יותר. אם מישהו קורא לזה קידום האינטרסים העירוניים, הוא צודק. זה מה שראש עיר צריך לעשות בסוף - לנהל וליצור הכנסות. רוצים חינוך ותרבות? תביאו כסף. ויפה שעה אחת קודם. "המכרז פורסם על-ידי רמ"י בניגוד לעמדת העירייה", הוא מסביר. "העירייה דרשה לא לצאת למכרז אבל זכתה להתעלמות מוחלטת. לא ייתכן שמגורים יקדימו תשתיות, מה גם שבמכרז לא הוטמעו נספחי בינוי, נוהל מסירת מגרשים, נספח מערכת אשפה פניאוטמית ועוד". טוב, זאת כבר ביורוקרטיה. אבל הבנתם את העיקרון נכון? ראש העירייה לא נלחם בפיתוח, הוא נלחם בשורת ההכנסות. ויש לו גם תכנית מגירה. תכנית תמל/1049, או יבנה מזרח אם תרצו, כוללת תוספת של 12 אלף דירות. אבל גם 450 אלף מ"ר מסחר ותעסוקה, סידור הרכבת והתחבורה, פארקים וגינות. אבל, וזה מה שראש העירייה מסביר, לעיר אין כרגע תשתיות לקלוט את כל זה. רוצים חינוך? תביאו כסף. צריך כסף? נקבל ארנונה מעסקים. רוצים עסקים? אין בעיה, אבל תקימו לי כאן תשתיות ראויות. טוב, בואו נתקדם. ממשיכים לשכונות ביבנה, אלא שמשלמות יותר ארנונה בשנים האחרונות. יבנה הירוקה, מכירים? נתחיל כך: 20 אלף שקל, זה המחיר למטר של יבנה היום בממוצע. מתי היא הפכה להיות כזאת? מהרגע שבו, כבר סיפרנו לכם, היא חדלה מלהיות פריפריה והרחיבה את המעגל של פאתי גוש דן. בנאות רבין, יבנה הירוקה גובים כבר 24 אלף שקל למטר. כבר 15 אלף איש יש בשכונה, שקיימת יותר מעשור. הרבה משפחות צעירות, הרבה מאוד פוטנציאל וקרבה לתחנת הרכבת. והם מוכנים לשלם, הרבה. גבאי יכול להיות רגוע בהקשר הזה. כמה עולה דירה ביבנה? יבנה מתחלקת, כמו ערים רבות אחרות, לשכונות ותיקות וחדשות. רמות בן־צבי במזרח העיר, נאות בן-גוריון, נאות־אשכול, רמות ויצמן, נאות בגין – כולן ותיקות מהמרכז (האחרונה כוללת גם צמודי קרקע), נאות־רבין המתחדשת בדרומה של העיר וכוללת גם מגדלים, נאות־עידן שמכילה בתים צמודי קרקע ונאות־שמיר הסמוכה לכביש 4 - כולן חדשות יותר. אם נעשה סדר, אז בותיקות תשלמו על דירה רגילה 17-20 אלף שקל למטר. בשכונה החדשה תשלמו קצת יותר, סביב 24 אלף. צמוד קרקע הוא דבר שלא נמכר הרבה ביבנה. אם מדובר בצמוד קרקע חדש ואטרקטיבי, ייתכן שתשלמו גם 30 אלף (בסוף, אל תאמינו לנתונים של צמודי הקרקע ברשות המסים. למה? כי לעתים העסקה נכתבת במ"ר נטו או ברוטו, חלק מכלילים את הגינה וחלק לא מדווחים את המספר האמיתי - בניגוד לעסקאות של דירות ששם אתה יודע מה אתה מקבל - שטח ברוטו, מקסימום נטו). בממוצע עלו המחירים ביבנה יותר ממחירי הדירות בממוצע ארצי. בעשור האחרון עלו המחירים ביבנה בקרוב ל-100%, בעוד בממוצע ארצי כ-80%. שכר הדירה הממוצע בעיר הוא כ-4,700 שקל והוא מבטא תשואה של קרוב ל-3% על ההשקעה. עסקאות אחרונות ביבנה עדעד 21, 93 מ"ר, 4.5 חדרים, קומה 1 - 2.22 מיליון שקל. עדעד 19, 94 מ"ר, 4.5 חדרים, קומה 2 - 2.19 מיליון שקל. דוכיפת 2, 60 מ"ר, 3 חדרים, קומה 4 - 1.65 מיליון שקל. הדרור 45, 108 מ"ר, 4 חדרים, קומה 5 - 2.04 מיליון שקל. הלילך 3, 60 מ"ר, 3 חדרים, קומה 7 - 1.83 מיליון שקל. סנפיר 3, 130 מ"ר, 5 חדרים, קומה 7 - 2.71 מיליון שקל. הזמיר 2, 112 מ"ר, 5 חדרים, קומה 6 - 2.08 מיליון שקל. הדרור 46, 89 מ"ר, 4 חדרים, קומה 5 - 1.95 מיליון שקל. מגדלי יבנה הירוקה, 109 מ"ר, 4 חדרים, קומה 4 - 2.7 מיליון שקל. דוכיפת 7, 63 מ"ר, 3 חדרים, קומה 2 - 1.73 מיליון שקל. הדרור 31, 96 מ"ר, 4 חדרים, קומה 5 - 1.7 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    asdf 17/01/2023 17:25
    הגב לתגובה זו
    כמה אפשר לעמוד בפקקים לתל אביב? חובה להקצות שטח למגדלי משרדים בכל עיר ולחסום בניה בגוש דן הפקוקה.
  • 5.
    אזרח 15/01/2023 10:46
    הגב לתגובה זו
    מ...ד....ה....י....מ...ה . כיף לחיות בה. נקודה. כל מילה נוספת מיותרת. הירוקה היא פנינה
  • 4.
    דניאל שמו 15/01/2023 09:25
    הגב לתגובה זו
    יש מצב שהם עדיין לא יודעים את זה אבל הם ״זכו״ כבר
  • 3.
    מחירי הנדלן בדרך לקריסה טוטאלית של עשרות אחוזים (ל"ת)
    רועי 15/01/2023 09:24
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ראש עיר תותח רועי גבאי! (ל"ת)
    אבי 14/01/2023 17:18
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    האזרח ככספומט (ל"ת)
    ש 14/01/2023 11:42
    הגב לתגובה זו
רז אברהם. קרדיט: רון כהןרז אברהם. קרדיט: רון כהן
מחירי הדירות

מבצעי הייאוש של הקבלנים מלמדים שירידת מחירי הדירות תימשך

רז אברהם, משפטן ושמאי מקרקעין, על המלאי הענק, הטריקים להשארת מחיר הדירה הרשמי יציב כשבפועל המחיר בירידה דרמטית

רז אברהם |
נושאים בכתבה מחירי הדירות

שוק הדיור הישראלי עבר בשנתיים האחרונות שינוי משמעותי: יותר תנודתיות והרבה יותר יצירתיות שיווקית מצד יזמים. מי שמחפש תשובה פשוטה (עולה/יורד) מפספס את הסיפור. מי שמנסה להבין מה באמת קורה למחיר - לא צריך להסתכל על המספרים, אלא על מה שמנסים להסתיר מאחוריהם.

עודף מלאי חדש: כשההיצע נהיה שחקן פעיל

עפ״י נתוני הלמ״ס בסוף אוקטובר 2025 נותרו למכירה כ־83,580 דירות חדשות, עם 29.2 חודשי היצע. כלומר בקצב המכירות הנוכחי יידרשו מעל שנתיים עד לסיום מכירת המלאי הקיים. כבר כאן עולה מצוקת היזמים על פני השטח: כשיש כל כך הרבה דירות על המדף, הקבלן חייב למכור כדי לפתור לעצמו בעיות מימון, תזרים וודאות.

ועוד נתון שמחדד איפה הלחץ יושב: כ-32% מהמלאי שנותר למכירה נמצא במחוז תל אביב (26,570 דירות) וכ-25% במחוז המרכז (20,750 דירות). כלומר: עודף המלאי מתרכז באזורי ביקוש - בדיוק המקומות שבהם הקונים הכי רגישים למחיר, לריבית ולתחושת הסיכון.

בשלושת החודשים אוגוסט- אוקטובר 2025 נמכרו כ-19,870 דירות (חדשות + יד שנייה, ירידה של 9.8% לעומת שלושת החודשים הקודמים). מתוך זה, 40.2% דירות חדשות (כ-7,990), ומתוכן כ־35.6% מהדירות החדשות שנמכרו היו במסגרת סבסוד ממשלתי.

זה אומר משהו לא נעים לקבלנים אבל אמיתי: כשחלק גדול מהפעילות נשען על מסלולים מסובסדים, השוק החופשי מאותת שהוא מתקשה לייצר ביקוש במחירים שהיזמים רוצים - והפער הזה הוא הדלק למבצעים.

נתנאל שכונת המשתלה
צילום: אסף פרץ

קניתם דירה ב-80/20 לפני שנתיים - האם תוכלו לבטל את העסקה?

גל של ביטולים צפוי להגיע למבצעי ה-90/10, 80/20, אבל במקרים רבים הרוכשים לא יוכלו לבטל - הנה התרחישים הצפויים

רן קידר |

הרוכשים במבצעים של 80/20 ו-90/10 מגלים שהעסקה שעשו פחות טובה ממה שהעריכו. בשלוש השנים האחרונות השוק היה מוצף בהצעות כאלו, ומסתבר שבמקרים רבים על רקע הירידה במחירי הדירות, העסקה כבר לא משתלמת. כלומר, ההנחה שמתבטאת במבצע המימוני נמוכה מהירידה במחיר הדירה בפועל. כלכלית - הרוכש אמור לקום וללכת. משפטית - הוא לא תמיד יכול.

הביטולים החלו השנה ומוערכים בקרוב ל-2,000 בעיקר בדרום - רוכשים שלא יכלו לעמוד בתנאים, ובעסקאות יוקרה בת"א בהם רוכשים הפסידו והעדיפו לצאת מהעסקה. אבל זה יכול להיות כדור שלג שיתעצם. אנחנו לפני גל של מסירות וביטולים משיקולים כלכליים. אבל לרוכשים יש כמה משוכות לעבור.

ראשית, הם צריכים להבין שהמקדמה ששמו כנראה הלכה "לפח".  האם שווה להפסיד את המקדמה של ה-10%, או 20% כקנס כדי להימנע מההפסד הכלכלי על הדירה שמסתכם כנראה בכמה אחוזים (ירידת מחירים של 5%-10% מול הנחת מימון של כ-5%)? השאלה מה ההסכם מול הקבלן. מבירורים שערכנו עולה כי ברוב המקרים הקנס מסתכם ל-10% מערך הדירה. כלומר במבצעים של 90/10  אתם אמורים להשאיר את ה-10% אצל הקבלן. בעסקאות של 80/20  (בהנחה שזה לפי המודל של קנס 10%) אתם אמורים לקבל החזר מהקבלן כי שילמתם כבר 20%. לכו תרדפו אחרי הקבלן וגם יהיו לכם משוכות משפטיות - סילוק המשכנתא שלקחתם במקביל לרכישה שהיתה בערבות של הקבלן שמימן אותה (עד למסירה). גם בעסקאות בשיעורי מבצעים אחרים יהיה כמובן צורך להסיר את המשכנתא. בסוף המשכנתא עליכם וכדי להסיר אותה צריך הסכמה של הקבלן ושל הבנק.

עורכי דין בתחום הנדל"ן מספרים שיש צורות שונות של הסכמי רכישה בעסקאות כאלו. יש הסכמים עם הגנות על הרוכשים ויש שחשופים לחלוטין לחסדי הקבלן. כלומר, יכול להיות שלמרות שצפוי גל של ביטולים בגלל הפסדים, התוצאה תהיה אחרת כי הקבלנים לא יוותרו לרוכשים ואלו יצטרכו לשלם את ה-80%-90% או להגיע למאבק משפטי מול הקבלן.  

מאבק משפטי זה לרוב נזק לשני הצדדים. יכול להיות שלפני השלב הזה, הצדדים ינסו להידבר. השלב הזה של המו"מ - השלב המסחרי עשוי להיות חבל הצלה לשני הצדדים. הקבלן רואה כעת שוק קשה. שוק של קונים. היקף העסקאות יורד, המחירים יורדים. הדבר האחרון שהוא צריך זה ביטולי עסקאות. הוא ינסה לשמור על העסקה וכדי לשמור עליה הוא עשוי לספק לרוכש הנחה נוספת - כספית או מימונית. הוא לא ירצה להגיע לבית משפט או למצב שהרוכש לא יכול או לא ישלם לו את היתרה של ה-80%. במקרה כזה הלכה העסקה, וזה עלול להיות בעיה גדולה מול הבנק הממן-מלווה ובכלל - לא רק שאין מכירות יהיו ביטולים (מכירות שליליות).