ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' צפויים להציג הערב (19:30) תוכנית כלכלית להקפאת או סבסוד מחירי החשמל, הארנונה והמים. זאת בהתאם לדבריו של ראש הממשלה נתניהו כי מדובר על 'מחוללי האינפלציה' ולכן צריך לעצור אותם כדי לעצור את עליות המחירים במשק, ששוחקות את השכר של הציבור הישראלי.

ארבעת הצעדים:

1. הקפאת ארנונה לשנה.

2. ביטול ההתייקרויות האחרונות בדלק. הפחתה של 10 אגורות לליטר.

3. קיצוץ של 70% בהתייקרות מחירי החשמל. יעלה ב-2.5% במקום 8%. (ל-100 אלף עסקים קטנים תבוטל ההתייקרות לחלוטין). יינתן מענק כספי ל-300 אלף זכאי חימום מהשכבות החלשות - עם זאת, ראש הממשלה ושר האוצר התעלמו באלגנטיות מההתייקרות הקודמת לפני חצי שנה של 9.6% נוספים 

4. קיצוץ של 70% בהתייקרות המים.

בנוסף, כל הקצבאות יגדלו באופן אוטומטי: קצבת נכות תעלה ב-375 שקלים בחודש, קצבת ילד נכה תגדל ב-310 שקלים בחודש. השלמת הכנסה לקשישים 213 שקלים בחודש. קצבת הזקנה תעלה ב-152 שקל בחודש.

גם המסים יירדו - ההכנסה נטו למשפחה של שני הורים עם שני ילדים תעלה ב-435 שקלים לחודש (בהנחה ששני ההורים עובדים ומרוויחים כל אחד 15 אלף שקל ברוטו בחודש - זה הרבה מעל מה שקורה אצל רוב המשפחות בישראל. השכר הממוצע הוא 12 אלף שקל וגם הוא כידוע מוטה כלפי מעלה). זוג ללא ילדים השכר יעלה בחודש ב-280 שקל, יחיד יקבל תוספת ממוצעת של 137 שקלים בחודש.

• המדינה הראשונה שקובעת יעד אינפלציה רשמי ומה קרה היום לפני 24 שנה
• לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ראש הממשלה נתניהו: "חייבים להתחיל לסובב את הגלגל עכשיו ואי אפשר לחכות עד דיוני התקציב. הממשלה בראשותי באה לעבוד לטובת כל אזרחי ישראל. הנושא האשון שדיברנו עליו הוא יוקר המחיה. בשנה וחצי האחרונות המשק שלנו נכנס לסחרור אינפלציוני.

ראש הממשלה הוסיף: "המחיר הזה משפיע על המשפחות וזה מגיע בסופו של דבר למשכנתא שעולה במאות שקלים לחודש, לחלק ב-1000 שקל לחודש. זה נטל מאוד גבוה שצריך לטפל בו. הממשלה שמה את הטיפול ביורק המחיה בראש סדר העדיפויות. נטפל בחשמל, הדלק, המים והארנונה. הצעדים הללו יוזילו מיד את ההוצאה של כל משפחה בישראל. והם גם יאטו לעצור את קצב העלאת המחירים ולשנות את הכיוון. לפעמים כשאתה נמצא במשבר צריך לפעול מהר. אנחנו לא משתגעים אלא עושים צעדים מדודים. אנחנו מטפלים בארבעת מחוללי האינפלציה. אנחנו רציניים במה שאמרנו, אנחנו מתכוונים לעמוד בזה. אמרתי בבחירות שנילחם במחוללי האינפלציה ואנחנו עושים את זה.

• הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
• ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...

"בעיה קשה נוספת במשק היא רגולציה ומונופולים. אני אוהב לפרק רגולציה ומונופולים. אנחנו צריכים להמשיך לפרק אותם. אלה מנועי צמיחה, כי כשאתה מסיר אותם אתה צומח ומקבל כמה שנות צמיחה. אני חולה על צמיחה כלכלית, כי אם הוא צומח יש לך כסף לתת לנכים לנזקקים, לכולם".

שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "קיבלנו אמון גדול מאוד מגופי ההשקעות בעולם. רק אתמול המדינה גייסה 2 מיליארד דולר במרווח של פחות מאחוז מעל תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב. הצלחת הגיוס מראה על האמון הרב של המשקיעים במדינת ישראל. קיימנו שורת דיונים כדי לגבש תוכנית תוך שמירה על המסגרת התקציבית ומבלי לפרוץ את העקרונות והכללים ולתדלק את האינפלציה. זו תוכנית חירום מיידית ובמסגרת תקציב המדינה נגבש בעזרת השם צעדים גדולים ושורה של רפורמות עומק". 

בהתייחס למחירי הדיור אמר סמוטריץ' כי העלאת הריבית של בנק ישראל עוצרת את שוק הדיור ותוביל לירידת מחירים "מחירי הדיור יירדו, אבל האתגר יהיה לשמור על זה לאורך זמן". ביחס לשליטת החנק של ההסתדרות בשירות הציבורי, סמוטריץ' רמז לשינוי "נייעל את השירות הציבורי".

סמוטריץ' גם שלל הצעתו של משה גפני להקפיא את הריבית על המשכנתאות "אי אפשר לעשות את זה מבחינה כלכלית כי הבנקים לא ייתנו יותר משכנתאות במסלול ריבית הפריים".

הצטרפו כאן לשידור החי:

איפה הבעיות בתוכנית החדשה?

אבל האמת היא שלא באמת מדובר במחוללי האינפלציה אלא במחירים שעולים כתוצאה מהאינפלציה. עובדה: עליית המחירים בישראל מגיעה יחד עם עליית מחירים כללית בעולם. הסיפור הוא עלייה במחירי הנפט בעולם שהובילו להתייקרות של המחירים כאן. כדי להוריד את המחירים צריך ללכת אחורה בשרשרת - או להמתין שהמחירים בעולם יירדו.

לגבי הארנונה - מדובר בצעד שגוי שכן כלכלנים יגידו לכם שאנחנו משלמים פחות מדי ארנונה. כן, אחת הסיבות - אולי העיקרית - לעליית מחירי הדיור היא שראשי ערים לא באמת רוצים תושבים. העיריות מפסידות על כל תושב. הוא עולה לעירייה יותר ממה שהיא מקבלת ממנו. זו האמת. מה כן רוצים ראשי ערים? הם רוצים עסקים כי עסקים משלמים ארנונה גבוהה ומנגד כמעט לא צורכים שירותים. אבל זו כנראה תהיה סוף הקריירה הפוליטית של שר שיעז להציע בממשלה דווקא להעלות את הארנונה (ובכך לגרום לראשי האחרים לשחרר הרבה יותר היתרי בנייה וממילא להוביל לבניית הרבה יותר דירות חדשות, מה שיסייע לעצירת העלייה במחירי הדיור ואולי אפילו לירידה?) ולכן אף אחד לא יציע דבר כזה.

מעבר לכך, המהלכים האלה הם למעשה 'העתק הדבק' מהממשלה הקודמת. מה בעצם ההבדל בין זה לבין המהלכים של ליברמן כמו ההפחתה הזמנית במס הבלו? בנוסף, ראש הממשלה ושר האוצר מתגאים בכך שהקצבאות יעלו - אבל היי, הקצבאות הללו צמודות בלאו הכי למדד, כך שהם מתעדכנים בצורה אוטומטית. לא מדובר כאן בבשורה של הממשלה החדשה. 

ואולי בעצם צריך לומר - זה בדיוק העניין. אין כאן שום חידוש. אולי מה שמנסים לעשות נתניהו וסמוטריץ' זה למשוך את הזמן ורק לעשות בינתיים קולות של 'כאילו עושים משהו', כי גם הם מבינים שהסיפור של האינפלציה הפעם זה לא צד הביקוש אלא ההיצע - צריך להמתין בסבלנות שמחירי הנפט יירדו, שמחירי התובלה בעולם יירדו חזרה לרמות של לפני הקורונה, שהפקקים בשרשראות האספקה יסתיימו, ואז האינפלציה תרד מעצמה, גם ללא התערבות ממשלתית מזיקה. אז בינתיים הם 'עושים משהו' כדי שהציבור ירגיש שהם קשובים, אבל לא הרבה מעבר לכך - ואולי בצדק.

ומה לגבי המקור התקציבי? בממשלה (וגם בזו הקודמת) מנופפים בכך שיש עודף תקציבי של 10 מיליארד שקל. אה איזה כיף, יש לנו כמדינת ישראל חובות של טריליון שקל אבל השנה יש לנו קצת עודף. אז מה פתאום לצמצם את החוב (כמו שכל משק בית נורמלי היה עושה) כשאפשר לשפוך כסף על הציבור ועוד לקרוא לזה שהמדינה 'באה לקראת הציבור' כאילו שהיא איזה סבא זקן ונחמד כזה שיש לו כסף מעצמו. אבל צריך לזכור - כל הכסף של המדינה מגיעה מהאזרחים. אז אם אתם מקבלים 'הטבה' מהמדינה, תזכרו שזה כנראה יעלה לכם במקום אחר. כלומר - עוד מסים.

וזה עוד לפני שדיברנו על הנוהג הפסול של משרדי הממשלה לבזבז המון כסף בחודש דצמבר (כי מה פתאום לחסוך?). כך, במקום שייצבר בקופת המדינה עודף תקציבי של 30 מיליארד שקלים, כפי שנצבר ממש עד חודש נובמבר האחרון, משרדי הממשלה ביזבזו וביזבזו והצליחו לגרום לגירעון תקציבי של 18.7 מיליארד שקל, בחודש דצמבר, מה שגרם לעודף התקציבי לקטון ל-10 מיליארד שקל בלבד. לא חבל? (להרחבה)