בית המשפט
צילום: Pixbay

יגאל לוי זוכה מתרמית בני"ע. השופטת: "פעל לפי המודל באקסלנס"

בית המשפט המחוזי בת"א זיכה אותו מחמת הספק, למרות שהיו סתירות בגרסאות שלו; יצוין כי לוי היה נאשם מספר 7 בפרשה. הנאשמים המרכזיים בפרשה, משה גולדמן ושאול מאור הורשעו בתרמית והדר אשרת הורשע במרמה והפרת אמונים
נתנאל אריאל |
נושאים בכתבה משפט משפט פלילי

יגאל לוי, שהיה מהברוקרים המובילים בחברת אקסלנס נשואה, זוכה מחמת הספק על ידי שופטת בית המשפט המחוזי בת"א, מיכל אגמון גונן. הוא הואשם כחלק מתרמית בניירות ערך בחברה. במסגרת כתב האישום שהוגש נגדו ב-2019 נטען כי הוא קיבל 500 אלף שקל מאול מאור - הבעלים של בית ההשקעות מאור לוסקי, מי שהיה אחד הנאשמים. על פי כתב האישום, לוי ומאור החליטו שמאור יקנה מניות של סלקום מדויטשה בנק, ואז באמצעות לוי הוא ימכור אותם במחיר גבוה יותר ואז מאור שירוויח מכך יעביר 500 אלף שקל ללוי. לוי עצמו לא הכחיש שקיבל את הכסף, אבל לדבריו זה היה אחרי שעזב את החברה.

אלא שהשופטת אגמון גונן קבעה שהפרקליטות לא הצליחה להוכיח שהוא קיבל את הכסף בגלל ביצוע העסקאות, וזאת למרות שציינה כי לוי עצמו סתר את עצמו בגרסאות שלו: "אדגיש כי זיכוי הנאשם אינו מבוסס על אמון שנתתי בדבריו. בחלק מהעדות הוא 'נזכר' והעיד רק בבית המשפט, למרות שכאשר נחקר ברשות ניירות ערך, לא ציין את הדברים. בחלקים אחרים היו סתירות בעדויותיו. אולם המאשימה היא שצריכה להוכיח כי הנאשם ביצע את העבירות. ואת זה היא לא הצליחה לעשות". 

בפסק הדין כתבה השופטת: "אין מחלוקת שהנאשם קיבל לחשבון אישי שפתח בקפריסין בנובמבר 2012 סכום של כחצי מיליון שקל. הנאשם הכחיש את הדברים, אמר שקנה את המניות בבורסה על-פי המודל. אשר לקבלת הכספים, הוא אומנם אישר שקיבל את הכספים, אך טען כי אלה שולמו לו עבור עבודת ייעוץ שנתן רק לאחר שסיים לעבוד באקסלנס ובשוק המוסדי".

השופטת גם ציינה שעברו 4 שנים בין זמן ביצוע מכירת המניות ובין זמן קבלת הכסף, והפרקליטות, לדבריה, לא הצליחה להוכיח קשר ביניהן: "העסקאות בוצעו בדצמבר נובמבר 2008 - 3 שנים אחרי שהפסיק לעבוד באקסלנס. הכסף הועבר לחשבון רק בנובמבר 2012 - 4 שנים לאחר ביצוע העסקאות. פרקליטות מיסוי וכלכלה הסבירה את פער הזמנים בכך שהמתינו שלוי יסיים את עבודתו בשוק המוסדי. לוי עזב את השוק המוסדי במרץ 2012, ולמרות זאת הכסף הועבר רק בנובמבר 2012".

עוד ציינו השופטת כי העובדה שההליך המשפטי נמשך הרבה שנים - 14 שנים אחרי שהאירועים התרחשו בפועל - יכולות לגרום לכך שהמעורבים לא יזכרו את הפרטים כמו שצריך: "במצב דברים זה, מרבית העדים ציינו כי אינם זוכרים את פרטי האירועים, ולכן לא ניתן היה לבסס ממצאים על עדויותיהם".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.