פנגו PANGO
צילום: לוגו

כמה עולה חניה ואיך זה שבחדרה שעת חניה עולה 28 שקל?

לא ייאמן - באילו ערים נגרעו הכי הרבה מקומות חנייה בשנה האחרונה, איזו יום הכי עמוס מבחינת חנייה ובכמה התייקרה עלות החנייה בכל עיר
דור עצמון |
נושאים בכתבה חנייה פנגו

אפליקציית התחבורה הפופולארית פנגו "Pango" מסכמת את שנת 2022 ומעדכנת כי השנה נוספו עוד 5 רשויות שהחלו בגבייה עבור חניה, מה שמעמיד את מספר הרשויות הגובות על כחול לבן על 81.

חלק מהרשויות חוו ירידה בהפעלות החניה בשנה החולפת - חלק כתוצאה מגריעת מקומות חניה לטובת התשתיות, צמצום או ביטולי כחול לבן. בין הרשויות הללו ניתן למצוא את רמת גן עם ירידה של 13% (הסירו את אזור חניה "חניוני העיר" ומעבר חלק מחניוני העיר לחניונים מהירים), תל אביב עם ירידה של 11% (תל אביב גורעת מקומות חניה בעקבות עבודות תשתית), רעננה יורדת עם 9%, נתניה עם 8%, בת ים ופ״ת עם ירידה של 6% וירושלים יורדת עם 5%.

חנייה כחול לבן לשנת 2023

מחירי החניה המקסימלים של חלק מהרשויות מתייקרים ב-5% מפני שהם צמודים למדד, למשל תל אביב וירושלים. 10 הערים המרכזיות בהן התרחשו מספר הפעלות החניה הגדולות ביותר בשנת 2022: ירושלים, ת״א, חיפה, רמת גן, באר שבע, פ״ת, נתניה, הרצליה, רחובות, בני ברק. היום העמוס ביותר מבחינת חנייה באופן מפתיע הוא: יום שלישי. השעה העמוסה ביותר מבחינת חנייה היא: 9:00 בבוקר.

מחירי שעה ממוצעת בחניונים לפי ערים

תל אביב - 19.84 שקל, רמת גן - 24.2 שקל, ירושלים - 22.49 שקל, הרצליה 23.4 שקל, אשקלון 18.23 שקל, חיפה 22.01 שקל, חדרה 28.3 שקל.

ניתן לראות שדווקא העלות הממוצעת בחניונים בתל אביב היא לא הגבוהה ביותר, הסיבה נעוצה בכך שרבים מהחניונים בעיר הינם חניוני "אחוזת החוף" בהם תושבי העיר משלמים 25% מעלות החניה והמחירים מוסדרים, לעומת ערים גדולות אחרות כמו ירושלים ורמת גן. כמו כן, בחלק מהחניונים במרכזים המסחריים השעה ראשונה הינה בחינם.

השוואה בין חניונים לכחול לבן

לקוח חונה בממוצע 1.49 שעות בכחול לבן, לעומת חניונים 3.75 שעות. ממוצע החניונים כולל כמובן חניוני לילה וחניות במשרדים בתשלום. אנשים חונים במומצע יותר זמן בחניונים, אבל בכחול לבן יש גם שעות שהאכיפה מסתיימת.

בדיקות פקח: בשנה החולפת עמדו מספר בדיקות הרכבים על ידי פקחים רק בפנגו על 5,500,000.

מספר כלי הרכב שעלו על כבישי ישראל בשנים האחרונות

בשנת 2019 עלו על הכביש 253,938 רכבים. בשנת 2020 - 214,544 רכבים, בשנת 2021 - 289,291 רכבים, ועד סוף שנת 2022 צפויים להימסר כ-270,000 רכבים. בפנגו אומרים כי 2021 הייתה שנה פוסט קורונה "סוג של פיצוי" אחרי ההסגרים. שנת 2022 הולכת דווקא להסתיים כמות רכבים יפה אבל עדיין רואים האטה מסוימת גם בגלל חזרה לשיגרה, העלאות הריבית במשק, מלחמת אוקראינה רוסיה, בעיות שרשת האספקה ובעיות השבבים שגרמו למחסור במלאים.

תחבורה ציבורית

מוביט-פנגו מובילה את הקטגוריה עם 75% נתח שוק בקרב האפליקציות הציבורית (ללא צה"ל) כמות המשתמשים במוביט-פנגו יותר מהכפילה את עצמה בשנת 2022 ועברה את ה-1,000,000 משתמשים רשומים לשירות. כמו כן נוספו כלי תחבורה נוספים (הרכבת הקלה בירושלים והרכבלית ובחיפה) בהם ניתן לשלם באמצעות האפליקציה. שיעור החדירה של אפליקציות התשלום קפץ מ-4% לכ-15%.

קיראו עוד ב"בארץ"

רכב חשמלי

השנה יעלו על הכביש בין 26-27 אלף כלי רכב חשמליים לעומת שנת 2021 שבה עלו על כבישי ישראל בין 10-11 אלף כלי רכב חשמליים. כלי הרכב החשמליים מהווים כ-10% מסך מסירות הרכב השנה, אל מול שנה שעברה בה היוו רק 3.5% מכלל הרכבים הדבר מצביע על גידול משמעותי בשוק הרכב החשמלי. בנובמבר 2022, מכלל רכבים שנמסרו, כ-30% מהמסירות היו של רכבים חשמליים, הדבר נובע בעיקר מעליית מס הרכישה הצפוייה בינואר מ- 10% ל 20%.

רועי אלבז, מנכ"ל פנגו: "גם השנה היינו עדים לעלייה בגודש בכבישים (עלייה של 5%). בנוסף למגמה זאת, ישנה עליה בצמצום מקומות החניה בערים הגדולות. הגורמים המרכזיים לכך הם תשתיות הרכבת הקלה והוספת נתיבים ייעודיים לתחבורה ציבורית ושבילי אופניים. בתל אביב לבדה נגרעו אלפי מקומות חניה, מגמה שתתרחב בשנים הקרובות. עליית מדד המחירים לא פוסח גם על מחירי החניה בכחול לבן (בתל אביב וירושלים היתה עלייה מ-6.4 שקל ל-6.7 שקל). המחירים בישראל עדיין נמוכים בהשוואה לערים מרכזיות בעולם כמו ניו יורק, פריז ולונדון שם המחיר הוא כפול ואף יותר. בתחבורה הציבורית צמיחתן של אפליקציות התשלום בתחבורה הציבורית, יחד עם רפורמת ״דרך שווה״ הביאו לשיעור חדירה של 15% מכלל התיקופים. בפנגו מוביט ישנם כבר מעל מיליון משתמשים בשירות זה. בשנת 2023, עם השקת הרכבת הקלה, אנו צפויים לראות יותר נהגים שהופכים לנוסעים היברידיים המשלבים נסיעה ברכב פרטי עם בתחבורה הציבורית".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

באר שבע
צילום: משרד גיורא גור אדריכלים

הממשלה אישרה תכנית לפיתוח מטרופולין באר שבע בכמיליארד שקלים

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה באר שבע

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל. ההחלטה גובשה במסגרת עבודת מטה של משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר ועתידה לתמוך בהעתקת מחנות צה״ל לנגב, לשפר את התשתיות, איכות החיים וההזדמנויות עבור תושבי הנגב, המשרתים ומשפחותיהם. 

ההחלטה מהווה אבן יסוד לשינוי היסטורי שעתיד לעצב את פני הנגב לדורות הבאים. ההחלטה כוללת השקעה של כמיליארד שקלים ומתמקדת בארבעה תחומים מרכזיים: צמיחה כלכלית, פיתוח תשתיות תחבורה, שיפור איכות החיים והביטחון האישי, וחינוך והון אנושי. בתחום הצמיחה הכלכלית, יושקעו כ-200 מיליון שקל בפיתוח האקו-סיסטם הקיים בין האקדמיה, התעשייה והצבא. במסגרת זו יוקם מרכז מו"פ דואלי יישומי בשיתוף מפא"ת, ייפותחו תחומי החדשנות והסייבר, יושקעו משאבים בתעסוקה ותיירות ופיתוח העיר העתיקה כמוקד תיירות ומגורי צעירים. 

בתחום התחבורה, יושקעו תקציבים משמעותיים בפיתוח תשתיות תחבורה מתקדמות, לרבות תכנון והקמה של רכבת קלה בבאר שבע, הכוללת תוואי לבית החולים החדש שיוקם בעיר, בהתאם לצרכי עיר מטרופולינית ותיתן מענה לגידול הדמוגרפי הצפוי. בתחום איכות החיים והביטחון האישי, יושקעו כ-500 מיליון שקלים בשיפור ביטחון הפרט, לרבות הקמת תחנת משטרה חדשה, הרחבת משל"ט דרום, פיתוח תשתיות טכנולוגיות מתקדמות להתמודדות עם אתגרי המרחב. 

בנוסף, יושקעו משאבים בתחום הבריאות בדגש על הגדלת מספר הפסיכולוגים ומקצועות הפרא-רפואיים, וכן בהתחדשות עירונית, תרבות וספורט, כולל תכנון מכון ווינגייט בבאר שבע והקמת מבני ציבור בעיר. בתחום החינוך וההון האנושי, יושקעו כ-120 מיליון שקלים בפיתוח החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, ובהשכלה הגבוהה, תוך דגש על מקצועות טכנולוגיים, קידום מצוינות והקמת מרכז רשותי למקצועות ה-STEM. 

ראש הממשלה בנימין נתניהו: ״אנחנו מביאים היום לממשלה תוכנית סיוע גדולה לבאר שבע, בסך של למעלה ממיליארד שקל. זה כולל חיזוק בתחומים רבים שהם חשובים לאזרחי באר שבע: רכבת קלה, עזרה בסייבר, במו"פ, בפיתוח, בפרנסה. הפעולות שלנו יביאו לחיזוק של כל אזור הנגב. זה תואם את התוכנית שאני מוביל מזה שנים, יחד עם חבריי לממשלות ישראל, לחזק את הדרום על ידי השילוב המוצלח של תשתיות ממשלתיות ועידוד הסקטור הפרטי״.