בארי כהן אורבוגראף
צילום: Brogen Photography

חברת RMS האמריקאית רוכשת את אורבוגראף הישראלית בלמעלה מ-100 מיליון דולר

את הרכישה מימשה RMS באמצעות קרן נוספת שבבעלותה. במסגרת הרכישה תעבור פעילות החברה בתחום הבריאות לחברה הרוכשת, ואילו הפעילות הבנקאית של אורבוגראף תישאר תחת חסותה.

דור עצמון |
נושאים בכתבה עסקת רכישה

חברת RMS (Revenue Management Solutions) האמריקאית רוכשת את אורבוגראף הישראלית בלמעלה מ-100 מיליון דולר, כך הודיעה החברה האמריקאית .

במסגרת הרכישה תעבור פעילות החברה בתחום הבריאות לחברת RMS הרוכשת, ואילו הפעילות הבנקאית תישאר תחת סמכותה של אורבוגראף לרבות שם המותג. לאורבוגראף למעלה מ-4,000 לקוחות, בעיקרם מוסדות פיננסים מוכרים בארה"ב, לשכות שירותים ומסלקות, כמו גם, מרבית הבנקים הגדולים בישראל.

אורבוגראף השוכנת ברחובות, ומחזיקה משרד גדול במסצ'וסטס, מנהלת מערכות בתחום קריאה אוטומטית של טקסט מודפס (Optical Character Recognition) וכתב יד (Intelligent Character Recognition), והמערכות שפיתחה קוראות מסמכים באנגלית, עברית ועוד. החברה הקימה את מעבדתOrbNet AI Innovation בישראל, המתמקדת באוטומציה של תשלומי צ'קים ואיתור הונאות בארה"ב, בישראל ובמדינות נוספות. בנוסף פיתחה את מרכז החדשנות לתשלומי בריאות (HPAC) - שירות לשליפת תוכן פיננסי ממסמכים מודפסים בשוק ביטוחי הבריאות האמריקאי.

אורבוגראף ממשיכה לשקוד על פיתוח הפתרונות שלה תוך הטמעת טכנולוגיות מתקדמות בתחומי הבינה המלאכותית, לימוד מכונה ולמידה עמוקה. מיום היווסדה עיבדה החברה למעלה מ-100 מיליארד צ'קים והיא חוסכת ללקוחותיה כ-200 מיליון דולר הפסדים בשנה ע"י זיהוי הונאות בצ'קים מזויפים.

החברה הוקמה ב-1995 על ידי אביקם בלצן, עתודאי יוצא ענף חקר ביצועים בחיל האויר - כספין-אוף של חברת אורבוטק הוותיקה, שביקשה להרחיב פעילותה לשווקים נוספים. אורבוטק תמכה באורבוגראף בשנותיה הראשונות, באספקת תשתיות שונות ובידע שצברה בתחום עיבוד תמונה. בשנת 2007 הוביל את החברה לצמיחה מהירה ולהפיכתה לספק טכנולוגיה מוביל בבנקאות ובשוק התשלומים האמריקאי. ב-2019 נמכרה אורבוטק לחברת KLA האמריקאית.

הרכישה מומנה באמצעות קרן המשך ראשונה של חברת ההשקעות הפרטית TSCP (Thompson Street Capital Partners) מסנט לואיס, שחברת RMS מופיעה בפורטפוליו החברות שלה.

"לאורך השנים הקפדנו להתרשת בשוק האמריקאי, שוק הפיננסים הגדול בעולם, והיום אנחנו עובדים עם מאסה גדולה של מוסדות פיננסים מוכרים בצפון אמריקה" ציין בארי כהן, מנכ"ל אורבוגראף. "לאור זאת היה זה אך טבעי לחבור ל-TSCP, קרן השקעות אמריקאית המנהלת הון של 4.5 מיליארד דולר ובפורטפוליו שלה למעלה מ-200 חברות".

"אורבוגראף ידעה לזהות ולמנף במהלך התפתחותה שני שינויים דרמטיים שהתחוללו בעולם, מהפכת הגלובליזציה ומהפכת ה-AI בראשית המילניום, בטרם הבשילה טכנולוגית הבינה המלאכותית, יישמנו פתרון יצירתי, מוגן פטנט, של עבודה בענן להשלמת קטעי הטקסט שלא פענחנו אוטומטית", אמר אביקם בלצן, מייסד אורבוגראף, CTO ומנכ"ל אורבוגראף ישראל.

קיראו עוד ב"BizTech"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יואב שפרינגר וגלעד עזרא, מייסדים Apptor.ai צילום פרטייואב שפרינגר וגלעד עזרא, מייסדים Apptor.ai צילום פרטי
סטארטאפ להכיר

אין לנו מתחרים- הדרך להתחרות זה אם הלקוחות יתחילו לפתח את המוצר בעצמם

שיחה עם יואב  שפרינגר- המנכ"ל ושותף מייסד של  Apptor.ai



הדס ברטל |

ספר בקצרה על עצמך:

אני במקור מבית חנן בצפון. בצבא שירתי ב-8200, שם גם פגשתי את השותף שלי, גלעד עזרא, ובזמן השירות, עבדנו על פיתוח מודלים של פרדיקציה לצבא כדי לזהות התנהגויות, אבל הרעיון זה להתעסק ב-predictable AI. אחרי הצבא הייתי בפלייטיקה בעולמות ה-AI retention. את הסטארטאפ הקמנו במהלך המלחמה, והתחלנו לרוץ איתו ממש תוך כדי המילואים.

ספר על החברה ומניין בא הרעיון?

אלו דברים דומים שעשינו בצבא. חיפשנו איפה אפשר למקסם את מה שעשינו בצבא ולהשליך על שוק, שהוא ממש בלו אושן עבורנו ואין חברה שעושה משהו דומה. תעשיית ה- direct sales, שהיא מאוד אמריקאית ואנחנו בנינו כמה מודלים של פרדיקציה שעוזרים לחברות direct sales לייצר תקשורת טובה יותר עם הלקוחות שלהן. המודלים מזהים טוב יותר מה הלקוח רוצה לקנות, מה המוצר שכדאי להציע לו ומתי יספיק לקנות, כאשר המטרה היא לטרגט בצורה טובה יותר את הלקוחות דרך המודלים שאנחנו מריצים. זה דומה לאי קומרס אבל יש הבדלים כי דרך המכירה בחברות direct sales היא שונה מעט, ואותן חברות רואות את עצמן כתעשייה נפרדת. למשל הרבהלייף היא לקוחה שלנו, ואם ספורה מבחינים שאני עובד איתם, הם יחשבו "מעולה, חברה דומה לנו." לעומת זאת, אם הרבהלייף היו רואים שאני עובד עם ספורה הם היו חושבים שזה אי קומרס. בשנה אחת הגענו ללקוחות וחברות כמו הרבהלייף, שופ דוט קום, It works! Global ו-Immunotec.

אופן המכירה ב-direct sales זה דרך מפיצים שהם המשווקים את המוצרים של החברה. עד שאנחנו הופענו, כל החברות הללו היו בונות על המפיצים לעשות את עבודת השיווק והמכירות והכל היה קורה דרכם בלי ערוצים נוספים. המפיצים מביאים לקוחות והם מדברים עם לקוחות וכדומה. מה שקורה בפועל זה שמאחר וכיום יש עוד הרבה אלטרנטיבות לעשות הכנסה מ-gig economy ובגלל התחרות הרבה בשוק, אז המודל לפיו הם בונים רק על המפיצים כבר לא עובד. מה שאנחנו מביאים לשולחן זה שאנחנו מייצרים מודלים של פרדיקציה שעושים את הכל באופן אוטומטי, את ה-retention, ההמלצות על מוצרים כאשר אנחנו יודעים לזהות מה כל לקוח יקנה ומתי והחברות כבר לא צריכות לבנות על המפיצים אלא אנחנו עושים את זה בשבילם, הכל כבר הופך לאוטומטי.

מתי הוקמה וכמה עובדים?

קמנו ביולי 2024, אנחנו 10 עובדים, הרוב בישראל ואחת ביוטה.

מי המשקיעים?

זוהר גילון, יובל בר-גיל, ניר גרינברג, רן שריג, אפי כהן ועוד

עובדים בהייטק ערב
צילום: דאלי

מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה

ההייטק הישראלי צומח בלי לגייס עובדים - ה-AI החליף את הג'וניורים ומה השלב הבא?, על התחומים הצומחים ועל התחומים שנמצאים בסיכון

אדיר בן עמי |

ההייטק לא קורס - הוא פשוט כבר לא צריך אתכם

בחודשים האחרונים מתרבים הדיווחים על התקררות בשוק העבודה בהייטק המקומי. מדברים על קיפאון, מדברים אפילו על ירידה בכמות העובדים. אין ירידה בכמות העובדים. התמונה אומנם מורכבת, אבל אין דרמה אמיתית. ההייטק הישראלי לא נמצא בנסיגה, אלא בעיצומו של שינוי מבני עמוק, שמתרחש במקביל בכל מוקדי הטכנולוגיה בעולם.

נכון לסוף 2025, מספר המועסקים בהייטק בישראל נע סביב 410 אלף עובדים - רמה דומה מאוד לשנה הקודמת, ואף עלייה צנועה. זו אינה ירידה, אלא האטה בקצב הצמיחה. האטה שמגיעה לאחר יותר מעשור של גידול מהיר שנתפס כמובן מאליו. במובן הזה, הנתון החריג אינו ירידה במספר העובדים, אלא העובדה שההייטק כבר לא מגדיל מצבת כוח אדם בקצב משמעותי מאוד כפי שהורגלנו בעבר.

הגורם המרכזי לשינוי אינו משבר כלכלי, אלא חדירה מואצת של כלי בינה מלאכותית לתהליכי עבודה. על פי הערכות גורמים בתעשייה, בין 7,000 ל-10,000 משרות - בעיקר משרות ג'וניור ותפקידי ביניים, הוחלפו או צומצמו באמצעות אוטומציה ו-AI. משימות שבעבר דרשו צוותים של מפתחים צעירים מבוצעות כיום באמצעות קוד גנרטיבי, מערכות אוטומטיות וכלי פיתוח חכמים.

חברות ענק כמו מיקרוסופט, גוגל, אמזון, סיילספורס ואחרות פיטרו עובדים לא בשל ירידה בפעילות, אלא כחלק מהתייעלות מבנית ומעבר למודלים המסתמכים על AI. גם בישראל, ההייטק לא צריך פחות עבודה - אלא פחות עובדים בתפקידים מסוימים. עם זאת, בהחלט יש "חשיבה מחדש" ושינוי מודל עסקי אמיתי בחברות תוכנה שמאוימות על ידי ה-AI. קל היום לפתח תוכנה ופתרון אפליקטיביים וזה מעמיד את החברות האלו בסיכון גדול ובאיום גדול. חברות כמו נייס, מאנדיי וויקס נפגעו בבורסה ואכזבו את המשקיעים בדוחות האחרונים, והשאלה מה יהיה קדימה. ההנהלות של החברות האלו מדברות על התעצמות והתחזקות, אבל וול סטריט סקפטית. 


ממספרים לערך

ההייטק עובר ממודל עתיר כוח אדם למודל עתיר תפוקה, שבו השאלה המרכזית אינה כמה עובדים יש לחברה, אלא כמה ערך מייצר כל עובד. מערכות אוטומציה ופלטפורמות פיתוח חכמות מאפשרים לצוותים קטנים לייצר תפוקות שבעבר דרשו מחלקות שלמות. משימות תכנות, בדיקות, תיעוד, אנליזה ואפילו ניהול תהליכים מבוצעות היום במהירות גבוהה פי כמה ובפחות ידיים. התוצאה: חברות ממשיכות לגדול בהכנסות, במוצר ובחדירה לשווקים, בלי להגדיל את מצבת כוח האדם בהתאם.