גירושים פרידה מריבה הסכם ממון
צילום: Istock

קיבלתם חבילת אופציות לפני הנישואים ובמהלכם, התגרשתם - האם מתחלקים בשווי האופציות?

הייטקיסטים רבים חותמים על הסכם ממון בעיקר בגלל אופציות שברשותם. אבל בית המשפט קבע  שההשבחה בשנות הנישואים שייכת לשני בני הזוג; וגם - 

ירון קופפר | (4)

בשנים האחרונות אנו רואים תופעה הולכת ומתרחבת של חתימת הסכמי ממון בין בני זוג לפני נישואין. בעבר הסכמי ממון היו נפוצים בעיקר במקרים של נישואים שניים או מאוחרים, כאשר לאחד מבני הזוג או לשניהם יש רכוש משמעותי. כיום אנחנו רואים עליה, יותר הסכמי ממון דווקא אצל זוגות צעירים.

אחד הגורמים לחתימת הסכמי ממון בקרב זוגות צעירים הוא חברות הסטרט-אפ שבו צעירות וצעירים שעוסקים בעולמות הטכנולוגיה מקבלים, כמייסדים או במסגרת הסכמי ההעסקה שלהם, מניות או אופציות לרכישה עתידית של מניות. לעיתים, בחברות סטרט-אפ בתחילת הדרך, מדובר על אופציות במחיר מימוש כמעט סמלי ולעיתים, בחברות בוגרות יותר, מדובר על אופציות במחיר מימוש שצפוי (כך מקווים כולם) להיות נמוך ממחיר המניה בשוק בעת מועד מימוש האופציה.

אנחנו מקבלים לא פעם פניות בבקשה להכין הסכם ממון שיקבע שהאופציות שמחזיק אחד מבני הזוג לא יכללו ברכוש המשותף שלהם לאחר הנישואין.

נקודת המוצא של בני זוג רבים היא שכאשר מדובר באופציות שהוענקו לפני הנישואין הן מוחרגות מאיזון המשאבים גם במועד הגירושין. אלא שפסיקת בתי המשפט בישראל יוצרת מצב סבוך יותר.

במקרים רבים שווי המניות והאופציות שבידי בת או בן הזוג במועד הנישואין הוא נמוך מאוד. למעשה עיקר שווי האופציות או המניות נצבר במהלך תקופת הקשר הזוגי. במקרה כזה, בעת פרידה, גם אם לא הגיע מועד המימוש, תעלה טענה מצד בת או בן הזוג כי למרות שמדובר בנכס שבבסיסו היה קיים כבר במועד הנישואין – עיקר שוויו נצבר דווקא בתקופה הזוגיות המשותפת.

במצב כזה, לפי פסיקת בתי המשפט, השווי שנצבר למניות או לאופציות במשך תקופת הנישואין יכול להיחשב כנכס נפרד מהמניות או האופציות המקוריות ונכס זה – נכס ההשבחה – יאוזן בין בני הזוג בעת הפרידה. הטענה להפרדת נכס ההשבחה מתחזקת מקום בו אופציות מלפני הנישואין כפופות להבשלה (ווסטינג) בזיקה לעבודה שבוצעה במהלך תקופת הנישואין.

העניין מסתבך עוד יותר במקרה שבו במשך תקופת הקשר הזוגי מומשו המניות או האופציות ובני הזוג השתמשו בכסף שהתקבל לצורך רכישת נכס אחר, שבמהותו הוא נכס משותף, כמו דירת מגורים, והמשיכו להשקיע בנכס במשותף.

הסכם ממון בין בני הזוג יכול להסיר חלק מהקשיים לזהות נכסים שאינם משותפים לבני הזוג – אך הוא לא מהווה פתרון מוחלט. בשנים האחרונות נוטים בתי המשפט, במקרים של קשר זוגי ממושך, שבמהלכו הוחלפו נכסים שונים, לא "לעקוב" אחרי מקורות כל נכס אלא להתייחס לנכסים שנרכשו בתקופת הנישואין כנכסים משותפים גם אם מקור ההון הראשוני היה בנכס לגביו הוסכם שאינו חלק מהרכוש המשותף.

קיראו עוד ב"בארץ"

בשיחות רבות עם בני זוג אנחנו מגיעים בסופו של דבר להסדר שמבחין בין מצבים שונים של סיום הקשר הזוגי. בדרך כלל ברור לבני הזוג כי יש להפריד בין קשר זוגי שמסתיים תוך תקופה קצרה של יחסים מבלי שלבני הזוג יש ילדים משותפים ובין מצב שבו בני הזוג חיים ביחד שנים רבות, מקיימים משק בית משותף ומגדלים ילדים משותפים. לא רק שבמקרה השני צפוי להיות קושי אמיתי ב"עקיבה" אחרי המניות עצמן או הכסף שיגיע ממימוש מניות הרי שגם במהות הדברים מדובר בנכסים שגם אם היו בידי בת או בן הזוג לפני שהתחיל הקשר, עיקר השווי נצבר במהלך תקופת הזוגיות – ולכך יש מקום לתת ביטוי גם בפרידה. הסדרה מראש של זכויות התא המשפחתי עשויה למנוע גם קשיים העשויים להתעורר מול המשקיעים בחברות, וכן להוות כלי לתכנון מיסויי סביב נושאים של רה-לוקיישן, ועל כן זהו נושא בעל חשיבות לרבים מהמייסדים ובעלי האופציות בעולם ההייטק.

הכותב הוא עו"ד ירון קופפר, יועץ במשרד עורכי הדין מיתר ומלווה משפחות ויחידים בהסדרים משפטיים לניהול הון אישי והעברות בין-דוריות.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    דמיקולו פיזדמטה 28/12/2022 13:27
    הגב לתגובה זו
    נניח של שני מיליון שקל, וערך הדירה עולה במהלך הקשר ל-4 מיליון, והקשר מתפרק, הצד שהוא בעל הדירה חייב מיליון שקל לצד השני? זה בדיוק אותו הדבר.
  • 3.
    אתה תעבוד קשה ותרוויח ויהיה הסכם ממון. יבוא עוכר דין לאדא ויגיד לה שהוא יכול להוציא ממך הרבה. תבוא לבית משפט ואיזה שופטת תגמור אותך... (ל"ת)
    הכי טוב.לגרבץ 28/12/2022 13:21
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מומו 28/12/2022 09:47
    הגב לתגובה זו
    הבעיה היא מה יעשו אח"כ בתי המשפט הרקובים בישראל.
  • 1.
    רווק בן 46 וטוב לי 28/12/2022 08:44
    הגב לתגובה זו
    כי הן תרוקנה לכם את הכיס. נשים נשים שק של...
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).