החטיבה למידע ולסטטיסטיקה בבנק ישראל מעדכנת כי ברביע השלישי של שנת 2022 יתרת תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ירדה בכ-11 מיליארד שקל (0.23%-), לרמה של כ-4.82 טריליון שקל. משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר ירד בכ-0.8% ועמד בסוף הרביע על כ-280%, זאת כתוצאה משילוב של עלייה בתוצר וירידה ביתרת תיק הנכסים. יחס זה חזר לרמה הממוצעת שאפיינה אותו לפני משבר הקורונה.

במהלך הרביע השלישי ההתפתחות ברכיבי תיק הנכסים לא הייתה אחידה: חלו ירידות ביתרת האג"ח הממשלתיות והמק"ם (3.6%-), ביתרת ההשקעות בחו"ל (3%-). לעומת זאת, יתרת המזומן והפיקדונות, יתרת האג"ח החברות ויתרת "הנכסים האחרים" עלו.

יתרת האג"ח הממשלתיות (סחירות ולא-סחירות) והמק"ם ירדה במהלך הרביע בכ-32 מיליארד שקל (3.6%-) ועמדה בסופו על כ-852 מיליארד שקל. הירידה נבעה מהירידה באג"ח ממשלתיות סחירות (כ-38 מיליארד שקל), על רקע פירעונות נטו וירידות מחירים, שהתקזזה במעט כתוצאה מעלייה ביתרת המק"ם וביתרת האג"ח הממשלתיות הלא-סחירות. יתרת המזומן והפיקדונות עלתה במהלך הרביע בכ-29 מיליארדי שקל (1.5%) והגיעה לרמה של כ-1.98 טריליון שקל. יתרת האג"ח החברות הסחירות בארץ עלתה בכ-1.3 מיליארד שקל ועמדה בסופו על כ-374 מיליארד שקל, על אף ירידות המחירים. זאת כתוצאה מהשקעות נטו (אומדן של כ-12 מיליארד שקל).

יתרת ההשקעות בחו"ל ירדה במהלך הרביע בכ-20 מיליארדי שקל (3%-) ועמדה בסופו על כ-647 מיליארד שקל, המהווים כ-13% מסך תיק הנכסים: יתרת המניות בחו"ל ירדה בכ-32 מיליארד שקל (6%-) ועמדה בסוף הרביע על כ-471 מיליארד שקל. זאת בעיקר כתוצאה מירידות מחירים וכן ממימושים נטו (אומדן של כ-4 מיליארדישקל), אשר התקזזו במקצת כתוצאה מפיחות השקל מול הדולר (1.2%). יתרת האג"ח הסחירות (חברות וממשלתיות) בחו"ל עלתה בכ-12 מיליארד שקל (7.2%) ועמדה בסופו על כ-176 מיליארד שקל. עלייה זו נבעה משילוב של השקעות נטו בהיקף של כ-13 מיליארד שקל ומפיחות השקל מול הדולר (1.2%), אשר קוזזו בחלקן כתוצאה מירידות מחירים.

• הישראלים מאוהבים - 15% מתיק הנכסים שלהם מושקע ב-S&P
• יתרת הנכסים הפיננסיים של הציבור הישראלי עלתה ב-129 מיליארד שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

כתוצאה מההתפתחויות במהלך הרביע, חלה ירידה בשיעור הנכסים במט"ח ובשיעור הנכסים הזרים של כ-0.4% (מ-21.7% ל-21.3%) ושל כ-0.4% (מ-13.8% ל-13.4%) בהתאמה.

יתרת הנכסים המנוהלים בידי כלל המשקיעים המוסדיים ירדה ברביע השלישי בכ-23 מיליארד שקל (1%-) ועמדה בסופו על כ-2.25 טריליון שקל (כ-47% מסך התיק הנכסים הפיננסים של הציבור). הירידה ביתרה כללה את מרבית הגופים המוסדיים, למעט קרנות הפנסיות החדשות. הירידה ביתרת התיק המנוהל במהלך הרביע נבעה בעיקר משינויים ברכיבי ההשקעות הבאים: אג"ח ממשלתיות – ירידה של כ-25 מיליארד שקל (3.2%-); מניות בחו"ל – ירידה של כ-12.1 מיליארד שקל (9%-), בעיקר כתוצאה מירידות מחירים; מזומן ופיקדונות בארץ – עלייה של כ-3 מיליארד שקל (1.5%).