ניהול מערכות מידע
צילום: FREEPIK

קנס של 320,000 שקל על חברה שסחרה במאגרי מידע ומכרה מידע על אזרחים

חברת "דאטה אונליין" נקנסה, לאחר שהציגה עצמה כבעלת מאגר מידע רשום, לפי חוק הגנת הפרטיות, בפני עשרות חברות ששכרו את שירותיה לטיוב נתונים, קיבלה מהן גישה למאגרי המידע שלהן, וסחרה בנתונים הכוללים מידע אישי רב על מיליוני אזרחים באופן לא חוקי

דור עצמון | (5)

הרשות להגנת הפרטיות קבעה, שחברת "דאטה אונליין" (הרשומה כחברת בי.אמ.סי ליאן גרופ בע"מ) ביצעה שורת הפרות חמורות של חוק הגנת הפרטיות ותקנותיו. החברה סיפקה בשנים האחרונות שירותי טיוב מידע לעשרות חברות וגופים שונים במשק, פרטיים וציבוריים, ביניהם מתמודדים לבחירות ברשויות מקומיות, קופות חולים ועוד. במסגרת זאת, החברה הציגה את עצמה כבעלת מאגר חוקי ורשום לפי חוק הגנת הפרטיות, בפני החברות והגופים ששכרו את שירותיה, קיבלה מהם גישה למאגרי המידע שלהם, וסחרה בנתונים  שהועברו אליה.

הליך הפיקוח המנהלי נפתח לאחר שבשנת 2019 הוגשה תלונה, לפיה חברת "דאטה אונליין" משתמשת במספר מאגר, שאינו בבעלותה, כדי ליצור מצג שווא בפני לקוחותיה שפעילותה חוקית. בעקבות החשד החמור לסחר לא חוקי במידע אישי בהיקפים גדולים במיוחד, פשטה הרשות להגנת הפרטיות על משרדי החברה בדרום הארץ. בפשיטה נתפסו חומרים רבים, ביניהם, מחשבים נייחים וניידים, דיסקים קשיחים, התקנים ניידים וטלפונים סלולריים, שהכילו עשרות אלפי קבצים, התכתבויות, תמונות ועוד. בנוסף, במהלך הליך הפיקוח, התגלה כי המידע שהוחזק על-ידי החברה לא אובטח כנדרש בחוק ובתקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), והוחזק בקבצי אקסל השמורים על מספר מחשבים ומדיות שונות בצורה לא מאובטחת.

ממצאי הפיקוח אישרו את החשדות לפיהם חברת "דאטה אונליין" הציגה את עצמה כחברה בעלת מאגר מידע רשום ואף עלה, כי החברה השתמשה בהתקשרויות עם לקוחותיה במספר רישום של מאגר מידע שאינו בבעלותה. כמו כן, נמצא כי החברה מחזיקה ומנהלת בניגוד להוראות החוק אלפי מאגרי מידע המכילים מידע אישי רב על מיליוני אזרחים, וכי החברה עושה שימוש וסוחרת במידע זה בניגוד להוראות חוק הגנת הפרטיות ותקנותיו.

בעקבות הליך הפיקוח, הצהירה החברה שהיא מפסיקה לעסוק בתחום מאגרי מידע, יצירת לידים איכותיים, איסוף נתונים והשבחת מידע, ושהיא אינה מחזיקה במאגרי מידע נוספים מעבר לאלה שנתפסו בהליך הפיקוח. אולם על אף הצהרה זאת, החברה לא חדלה ממעשיה והרשות להגנת הפרטיות חשפה כי החברה ממשיכה בפעילותה הלא חוקית.

הרשות להגנת הפרטיות קבעה שהחברה הפרה את הוראות חוק הגנת הפרטיות, בין היתר, בכך שלא רשמה את מאגרי המידע שבחזקתה, ניהלה והחזיקה מאגרי מידע שרישומם הושהה ובכך שעשתה שימוש וסחרה במאגרי מידע בניגוד למטרה שלשמה הוקמו המאגרים. בגין הפרות אלה והפרות נוספות, הטילה הרשות להגנת הפרטיות קנס בסך 320,000 שקל על חברת "דאטה אונליין".

בהתאם לכך, לקוחות החברה המחזיקים במידע אישי שמקורו בחברת "דאטה אונליין", עשויים להיחשב כמחזיקים במידע שהחזקתו והשימוש בו הינו אסור.

עו"ד לינא כמאל-טרודי, הממונה על הפיקוח המינהלי ברשות להגנת הפרטיות: "מדובר בפרשה חמורה של סחר ושימוש במידע אישי ורגיש של מיליוני אזרחים, על-ידי חברה שהייתה מהגדולות בארץ בתחומה, ושהפרה באופן שיטתי ובוטה את הוראות חוק הגנת הפרטיות ותקנותיו. חמור מכך, החברה עשתה זאת במשך שנים, למרות השהייתה של בקשת רישום מאגר שהגישה בעבר, בעקבותיה היא אף הצהירה על מחיקת המידע הלא חוקי שיש ברשותה והפסקת פעילותה העסקית בתחום".

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    מליונים נפגעו הקנס על כל פגיעה אגורות -בושה לאכיפה (ל"ת)
    לילי 26/12/2022 08:21
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    יוסי לוי 25/12/2022 15:50
    הגב לתגובה זו
    למי שיש אזרחות אירופית יכול להתלונן נגד הליכוד וש"ס במסגרת האסדרה הכללית להגנה על מידע GDPR - General Data Protection Regulation
  • 3.
    מקס 25/12/2022 15:21
    הגב לתגובה זו
    לא מכניסים אף אחד לכלא? על עבירות חמורות בביטחון מידע? קנס אמור לכסות יותר מאשר הרווח מהעבירה, במקום לתת קנס 50 מיליון לפחות וכליאה לעבריינים נותנים קנס 300 אלף שקל בדיחה יריקה בפנים של האזרחים צריך להוריד מתפקידיהם את השופטים המושחתים והמושחדים האלה מושחתים נמאסתם
  • 2.
    אזרח חושב 25/12/2022 13:22
    הגב לתגובה זו
    על עבירות חוזרות של ביטחון מידע צרי קנס כספי במיליארדי שקל ומאסר בפועל למנהלים בלי זה בית המישפט מעודד עבריינים כרגיל בכל תחומי הפסיקה מערכת אכיפת החוק מופקרת מסייעת לעבריינים
  • 1.
    לא משנה להם בטח הרוויחו כבר עשרות מליונים מזה (ל"ת)
    אפק 25/12/2022 13:05
    הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).