מנהלי וויקס רוצים לאפשר בישראל מסחר בפליטות פחמן, במטרה לצמצם אותן
האוויר בכדור הארץ הולך והופך מזוהם יותר. המדינות הגדולות בעולם מזהמות, וחוץ מלעשות רעש וצלצולים - האמת היא שכל ועידות האקלים הן הצגה אחת גדולה. כולם יודעים שהמדינות משלמות מס שפתיים אבל לא באמת מצמצמות את הפליטות שלהן. המזהמות הגדולות בעולם לא עושות קולות של עצירה. סין והודו למשל, שתיים משלוש המזהמות הגדולות בעולם אומרות למערב במילים אחרות 'תפסיקו לבלבל לנו את המוח עם איכות הסביבה. אתם זיהמתם במשך שנים ובזכות זה המדינות שלכם התקדמו והאזרחים שלכם חיים ברמה גבוהה. עכשיו תורנו'. יש לא מעט צדק בדברים שלהן, האוכלוסיה במדינות הללו ענייה מאוד ביחס למערב ולמה שהם יפסיקו מרצונן לזהם, רק כי זה מתישהו יפגע באוכלוסית כדור הארץ? כלומר, הן אומרות, אידיאולוגיה של אקלים ושמירה על הסביבה זה נחמד, אבל פרקטית אנחנו צריכים להתקדם ולהפוך למדינות מערביות.
סין אחראית ל-30% מכלל הזיהום. ארה"ב אחראית ל-14% מהפליטות, הודו במקום השלישי עם 7% ואחר כך רוסיה עם 3%. אז כשהמדינות הגדולות בעולם לא שותפות באמת לצמצום פליטות הפחמן, המצב לא טוב. האם זה אומר שאי אפשר לעשות גם בלעדיהן? אפשר, אבל זה הרבה פחות אפקטיבי.
מה בינתיים העולם עושה? מסחר בפליטות פחמן, או שימוש ב'קרדיטים' - חברות מקבלות 'נקודות' בהתאם לכמה שהן לא מזהמות את הסביבה. הן יכולות למכור את הנקודות הללו לחברות אחרות. מי שקונה את הנקודות הן חברות מזהמות שצריכות את הנקודות כדי לא לשלם קנסות גבוהים על זיהום האוויר שהן גורמות, כלומר ניסיון לתמחר את זיהום האוויר כדי שמי שמזהם יבין את המשמעות וישלם על כך מחיר ריאלי, או שיסחור בפליטות וישלם לגופים ידידותיים לסביבה. כך נוצר שוק שלם של מסחר בזיהום אוויר, כאשר המטרה היא שבאופן מצרפי פליטות הפחמן הדו חמצני לאוויר בעולם יצטמצמו - באמצעות כוחות השוק, ומבלי שהמדינות ינסו להחליט מלמעלה מי מהמפעלים צריכים להתייעל וכיצד. המסחר מאפשר לחברות שמושתתות על הזיהום להמשיך לזהם אבל מנגד חברות אחרות מצמצמות את הזיהום. תחום המסחר בפליטות פחמן גלגל בשנה שעברה 850 מיליארד דולר.
מי למשל אחת החברות שמכניסות מכך הרבה מאוד כסף? טסלה TESLA INC . 5% מכלל ההכנסות השנתיות של טסלה מגיעות בכלל לא ממכירת מכוניות חשמליות אלא ממכירת קרדיטים (כי המכוניות שלה חשמליות ולא נחשבות מזהמות. האם היא לא מזהמת? לא בטוח בכלל. החשמל הרי מיוצר בעולם כמעט כולו רק מנפט וגז. אבל אם העולם חושב שהוא עושה משהו, מי אנחנו שנעיר על כך). בישראל גם חברת אנלייט אנלייט אנרגיה -3.81% פעילה בתחום ותולה בו תקוות רבות (לראיון איתם בנושא - לחצו כאן)
- גילת מגייסת 100 מיליון דולר לרכישות נוספות; המניה יורדת
- קוואנטום ארט מגייסת 100 מיליון דולר - הסבב הגדול בתולדות הקוואנטום הישראלי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל מקרה, הנושא הזה של פליטות פחמן קצת מרוחק מישראל הקטנה שלנו. אנחנו גרגר קטן ולא מאוד משפיע בעולם. אבל יש מי שחושבים שאפשר לייבא את זה לישראל ולעשות מזה כסף. מדובר על חברה חדשה בשם "אופורטו קרבון" שרוצה להסדיר תעודות פחמן לחברות בישראל. היא הוקמה בחודשים האחרונים עם שמות גדולים, כמו ניר זוהר ואבישי אברהמי, נשיא ומנכ"ל וויקס, בהתאמה, גייסה 50 מיליון שקל ורכשה מיזמים להפחתת פחמן בישראל בהיקף של למעלה מ-500 אלף טון פליטת גזי חממה.
לדברי החברה "פעולות אלה, יאפשרו לה את לפתוח את פעילות הפחתת הפחמן ולקרב את החברות הישראליות ליעד של איפוס פחמני NET ZERO''.
המייסד הוא דר' אבי לובצ׳יק שפועל כבר 15 שנה בעולמות האקלים והשקעות בתחום, עבד במשרד האוצר והיה חבר בצוות הבין-משרדי לקראת המשלחת הישראלית לוועידת האקלים בפריז בשנת 2015, ניהל את מערך הפליטות של חברת אינטל בישראל והיה סמנכ״ל פיתוח עיסוקי בקרן ההון סיכון קפיטל נייצ׳ר המתמחה בהשקעות הון סיכון בתחומי סביבה ואקלים.
אבישי אברהמי, מייסד ומנכ"ל וויקס: "גזי החממה מייצרים אפקט מהותי על ההתחממות העולמית, והיכולת לייצר תמריצים כלכליים להתייעלות היא קריטית להצלחה שלנו לשפר את כדור הארץ. לכן חשוב לתמרץ אחריות תאגידית ומנהיגות סביבתית ראויה גם במדינה קטנה כמו שלנו כי בסופו של דבר יש לנו כדור ארץ אחד וחשוב לשמור עליו".
- אין לנו מתחרים- הדרך להתחרות זה אם הלקוחות יתחילו לפתח את המוצר בעצמם
- מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
ד"ר אבי לובצ'יק: ״על מנת לקדם כלכלת דלת פחמן ועלי ידי כך להפחית את סך פליטות גזי החממה בישראל ובעולם, יש לפעול בהקדם ולייצר פתרונות, ולעודד את שוק הפחמן המקומי. לאחר שחקרנו את הנעשה בעולם, ועל סמך מתודולוגיות בינלאומיות, התחלנו במו״מ עם מספר חברות ישראליות ובינלאומיות לרכישת תעודות פחמן. אופורטו-קרבון, שמה לעצמה מטרה לקדם פתרונות סביבתיים באמצעות מנופים כלכליים כפי שהבינו באירופה כבר למעלה מעשור. צריך לזכור שמשבר האקלים כבר כאן ועלינו לפעול במהירות ולהגדיל את האחריות התאגידית של החברות גם בתחומי הסביבה״
החברה מלווה על ידי משרד עורכי הדין הרצוג פוקס נאמן והד"ר רות דגן שלאחרונה גם מונתה להיות יועצת מיוחדת לאו"ם בנושאי האקלים.
- 1.אריק 20/12/2022 14:24הגב לתגובה זוברחוב סומסום חזו את העתיד
יואב שפרינגר וגלעד עזרא, מייסדים Apptor.ai צילום פרטיאין לנו מתחרים- הדרך להתחרות זה אם הלקוחות יתחילו לפתח את המוצר בעצמם
שיחה עם יואב שפרינגר- המנכ"ל ושותף מייסד של Apptor.ai
ספר בקצרה על עצמך:
אני במקור מבית חנן בצפון. בצבא שירתי ב-8200, שם גם פגשתי את השותף שלי, גלעד עזרא, ובזמן השירות, עבדנו על פיתוח מודלים של פרדיקציה לצבא כדי לזהות התנהגויות, אבל הרעיון זה להתעסק ב-predictable AI. אחרי הצבא הייתי בפלייטיקה בעולמות ה-AI retention. את הסטארטאפ הקמנו במהלך המלחמה, והתחלנו לרוץ איתו ממש תוך כדי המילואים.
ספר על החברה ומניין בא הרעיון?
אלו דברים דומים שעשינו בצבא. חיפשנו איפה אפשר למקסם את מה שעשינו בצבא ולהשליך על שוק, שהוא ממש בלו אושן עבורנו ואין חברה שעושה משהו דומה. תעשיית ה- direct sales, שהיא מאוד אמריקאית ואנחנו בנינו כמה מודלים של פרדיקציה שעוזרים לחברות direct sales לייצר תקשורת טובה יותר עם הלקוחות שלהן. המודלים מזהים טוב יותר מה הלקוח רוצה לקנות, מה המוצר שכדאי להציע לו ומתי יספיק לקנות, כאשר המטרה היא לטרגט בצורה טובה יותר את הלקוחות דרך המודלים שאנחנו מריצים. זה דומה לאי קומרס אבל יש הבדלים כי דרך המכירה בחברות direct sales היא שונה מעט, ואותן חברות רואות את עצמן כתעשייה נפרדת. למשל הרבהלייף היא לקוחה שלנו, ואם ספורה מבחינים שאני עובד איתם, הם יחשבו "מעולה, חברה דומה לנו." לעומת זאת, אם הרבהלייף היו רואים שאני עובד עם ספורה הם היו חושבים שזה אי קומרס. בשנה אחת הגענו ללקוחות וחברות כמו הרבהלייף, שופ דוט קום, It works! Global ו-Immunotec.
אופן המכירה ב-direct sales זה דרך מפיצים שהם המשווקים את המוצרים של החברה. עד שאנחנו הופענו, כל החברות הללו היו בונות על המפיצים לעשות את עבודת השיווק והמכירות והכל היה קורה דרכם בלי ערוצים נוספים. המפיצים מביאים לקוחות והם מדברים עם לקוחות וכדומה. מה שקורה בפועל זה שמאחר וכיום יש עוד הרבה אלטרנטיבות לעשות הכנסה מ-gig economy ובגלל התחרות הרבה בשוק, אז המודל לפיו הם בונים רק על המפיצים כבר לא עובד. מה שאנחנו מביאים לשולחן זה שאנחנו מייצרים מודלים של פרדיקציה שעושים את הכל באופן אוטומטי, את ה-retention, ההמלצות על מוצרים כאשר אנחנו יודעים לזהות מה כל לקוח יקנה ומתי והחברות כבר לא צריכות לבנות על המפיצים אלא אנחנו עושים את זה בשבילם, הכל כבר הופך לאוטומטי.
מתי הוקמה וכמה עובדים?
קמנו ביולי 2024, אנחנו 10 עובדים, הרוב בישראל ואחת ביוטה.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מי המשקיעים?
זוהר גילון, יובל בר-גיל, ניר גרינברג, רן שריג, אפי כהן ועוד
הונאה ברשת (AI)המלחמה בהונאות: TrueScontrol סטארט-אפ ישראלי יקבע אם האתר אמין; למה זה חשוב?
על רקע ההונאות והאכזבה משירותים ומוצרים שמקבלים ברשת האינטרנט, פותח מנגנון שיספק קוד אימון לאתרים ולאנשי מקצוע; המטרה: לצמצם את ההונאות בתחום הזה ולייצר לעסקים אמינים גושפנקא אובייקטיבית שתוכר על ידי הציבור
הונאה בעשור האחרון הכלכלה הדיגיטלית צמחה בקצב מואץ, אך במקביל צמחה גם תופעה שפוגעת ישירות בשורה התחתונה של עסקים שמשתמשים בדיגיטל: הונאות שגורמות לשחיקת האמון ברשת.
צרכנים נחשפים לאינספור אתרים, בעלי מקצוע ושירותים מקוונים אך מתקשים לדעת מי מהם אמין, מוסמך ובעל זהות ברורה. התוצאה היא לרוב היסוס, נטישת עסקאות ופגיעה בהכנסות של העסקים האלו. על הרקע הזה הוקם הסטארט־אפ הישראלי TrueScontrol שמבקש להתמודד עם הבעיה דרך מתן ביטחון לגולשים.
מנהלי החברה, גל חזיזה ושחר ישראל בוטבול מסבירים כי התופעה של בריחת לקוחות מעסקים בגל חוסר אמון הובילה אותם להבין שהציבור רוצה קוד אימון ולא להסתמך על הבטחות וה"יהיה בסדר" המוכר. הם רוצים לדעת שהעורך דין, יועץ מס, מכונאי, טכנאי מחשבים הוא אמין ואת זה הם מתכוונים לספק להם דרך TrueScontrol.
הם יצרו שכבה אוטומטית עם תוספת של אימות אנושי מול בעלי האתר ונותני השירותים וכך הם מעבדים והופכים את המידע שהתגבש אצלם למדד אמון.
- יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס- יצא ל"שרת" בעזה מהבית
- רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אובדן אמון = אובדן הכנסות
מחקרים רבים מצביעים על קשר ישיר בין רמת אמון לבין החלטות רכישה. אתרים שאינם נתפסים כאמינים סובלים משיעורי נטישה גבוהים, יחס המרה נמוך ופגיעה במוניטין לטווח ארוך. זה נכון לכל סוגי האתרים, גם אתרי תוכן וגם אתרים של אנשי מקצוע. בעולמות שבהם השירות ניתן מרחוק כמו: מסחר מקוון, ייעוץ, רפואה, משפטים והנדסה, חוסר הוודאות הופך לחסם כלכלי של ממש. עסקים לגיטימיים נאלצים כיום "להוכיח את עצמם" שוב ושוב רק משום שהצרכן אינו יודע להבדיל בינם לבין גורמים מתחזים וכאן הפתרון של TrueScontrol יכול לספק להם מענה טוב.
