על הקשר בין יזמי סטארט-אפים וחתולים
הקמתם סטארט-אפ? יכול להיות שנדבקתם מחתול - מחקרים מהשנים האחרונות מראים שיש בקרבנו אנשים שיש להם נטייה ליזמות וללקיחת סיכונים כספיים מכיוון שהם נשאים של טפיל שמקורו בחתולים. נתחיל בעובדות המדעיות: אם אי פעם היה לכם חתול, רוב הסיכויים ששמעתם על טוקסופלזמוזיס. זו מחלה הנגרמת מטפיל חד תאי בשם ט. גונדי(T. gondii) . מחזור החיים של הט. גונדי שזור באופן הדוק בזה של חתולים - בשל פעילות אנזימים ייחודית, מעיים של חתולים מכילים עודף של חומצה שט. גונדי זקוק לה כדי להתרבות. הטפילים מתרבים במעיים ואז החתול משיל את התאים שלהם בצואה שלו. כאשר חיות אחרות אוכלות או שותות רכיבי מזון המזוהמים על ידי התאים, הן נדבקות. אך מכיוון ולקרביים שלהן אין את תכולת החומצה שט. גונדי צריך כדי להתרבות, הטפיל חייב למצוא את דרכו חזרה אל בן משפחת החתוליים.
ואז לפעמים קורה משהו מדהים. הטפילים חודרים למוח ולרקמת השריר של מארח הביניים ומשנים את התנהגותו באופן שמגביר את סיכוייו להיאכל על ידי חתול. ממש כך. התופעה מוכרת בעיקר במכרסמים: עכברים שנדבקו בט. גונדי מאבדים את הפחד המובנה שלהם מחתולים ואינם נמנעים עוד מהריח של שתן חתולים. העכברים הנועזים האלה מכינים עצמם כארוחה קלה לחתול, ובאכילתם, החתול מבלי משים, מניע את התהליך שוב.
קיימות עדויות להשפעה של ט.גונדי גם על זאבים אפורים. מסתבר שלהקות של זאבים שנדבקו בטפיל, חיות בסמיכות הרבה יותר גבוהה לטריטוריות של פומות אמריקניות (שמסכנות אותם) מאשר להקות שלא נדבקו בטפיל. מדוע? הם כנראה פוחדים פחות מהזאב הממוצע. גם הסיכוי של זאב אפור זכר שנדבק בטפיל לעזוב את משפחתו ולנדוד ולהקים להקה משלו (או להצטרף ללהקה זרה) גבוהים פי 11 מאשר זאב שלא נדבק בטפיל.
נדבקתם? כנראה שאתם פחות פוחדים
מתברר שלא פחות מרבע מאוכלוסיית כדור הארץ נגועה בט.גונדי ואין לכך שום ביטוי רפואי חיצוני. יתירה מזו, במדינות המפותחות זהו אחד הטפילים הנפוצים ביותר. ואכן במקרים מסוימים אדם הנדבק בטפיל עלול לעבור שינוי פסיכולוגי. מדובר בתהליך שמשנה משהו באמיגדלה שלו. האמיגדלה היא מבנה דמוי שקד, שנמצאת בעומק האונה הרקתית התיכונה במוח של בעלי חוליות מורכבים ובהם האדם והיא מעורבת בתהליכי בקרה רגשיים. השינוי שמייצר ט. גונדי באמיגדלה גורם במקרים מסוימים לבני אדם שנדבקו בו לפחד פחות ומכאן לקחת יותר סיכונים. הט. גונדי גם ידוע כקשור למספר מחלות פסיכיאטריות, כולל סכיזופרניה, הפרעה דו קוטבית והתנהגות אובדנית.
אנשים עם הפרעה פסיכיאטרית הכרוכה בהתקפים חוזרים ונשנים של כעס קיצוני ואימפולסיבי - "זעם כבישים", למשל - נוטים יותר מפי שניים להיות נשאי הטפיל מאשר אנשים ללא אבחנה פסיכיאטרית. ממצאים אלו עלו במחקר של צוות בראשות חוקרים מאוניברסיטת שיקגו שכלל 358 נבדקים בוגרים שממצאיו פורסמו ב-2016.
הקמתם סטארטאפ? יכול להיות שנדבקתם בט. גונדי
מפתיעים עוד יותר הם מחקרים עדכניים שמראים שזיהום בט. גונדי הוא מנבא עקבי וחיובי לפעילות יזמית. פחד מכישלון ומהפסד כספי פחות מטרידים חלק מהנשאים - הם מוכנים יותר מאחרים לפתוח עסק משלהם ולקחת סיכונים כספיים. נמצא שבמדינות עם שיעורי נשאות גבוהים של הטפיל, חלק נמוך יותר מהנשאלים ציינו 'פחד מכישלון' כפקטור הבולם מבחינתם כניסה למיזמים עסקיים חדשים.
מחקר שפורסם ב-2018 שנערך על 1,495 סטודנטים מצא שאלו מביניהם שהיו חיוביים לט. גונדי היו בסבירות גבוהה פי 1.4 להתמחות בעסקים ובעלי סיכוי של פי 1.7 לתת דגש על 'ניהול ויזמות'. בקרב 197 אנשי מקצוע שהשתתפו אף הם במחקר נמצא שאלו מביניהם שהיו חיוביים לט. גונדי היו בהסתברות גבוהה פי 1.8 לפתוח עסק משלהם לעומת משתתפים אחרים.
- מה 68% אומר על צעירי ישראל?
- בין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...
לאחרונה, הרווארד ביזנס רוויו פרסם מחקר של בית הספר למינהל עסקים במדריד בו בחנו את ההיסטוריה הרפואית והמקצועית של 74,291 נשים דניות. המחקר גילה שלאלה מהן שנדבקו בט. גונדי יש, בממוצע, סבירות גבוהה יותר ב-29% מאחרות להקים סטארטאפ. כמו כן הן בעלות סבירות גבוהה יותר ב-27% להקים מיזמים מרובים, ויותר מפי שתיים מהן הקימו את העסקים שלהן לבד. בנוסף, המיזמים שלהן היו מוצלחים יותר, בממוצע, מאלה שהושקו על ידי עמיתותיהן הלא נגועות.
ומה קורה אצלנו? בישראל יש אוכלוסיית חתולים גדולה במיוחד. מעניין לכמה סטארטאפיסטים ישראליים יש חתול?
ד"ר אדם רויטר – יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה"
- 2.כל הכבוד אדם. מבריק (ל"ת)משקיע 19/12/2022 18:18הגב לתגובה זו
- 1.ורד 19/12/2022 13:30הגב לתגובה זויותר קל להידבק בטפיל הזה מבשר לא מבושל ומירקות לא שטופים. במיוחד בישראל הטפיל בחתולים הוא נדיר. לעומת זאת הוא יותר נפוץ בשריר של בלעי חיים כך שאם אתם אוכלים בשר לא מבושל, הכנתם סלט על קרש חיתוך שלא נשטף לאחר שהכנתם שניצלים ולא שטפתם את הירקות, יש לכם סיכוי הרבה יותר גבוה להידבק בטפיל. מישהו בעיתון הזה טורח לחקור ולברר לפני פרסום שטויות כאלה? אם אתם לא אוכלים צואה ואם אתם שוטפים ידיים, לא תידבקו בטוקסופלסמה: https://www.cdc.gov/parasites/toxoplasmosis/epi.html
- סתם אחד 20/12/2022 11:33הגב לתגובה זוכותב המאמר לא קבע שיש להימנע מחתולים והמיקוד לא היה איך הטפיל עובר, אלא לכך שלרבע מאוכלוסיית העולם יש את הטפיל ומה הטפיל הזה יכול לגרום מבחינת אגרסיביות וחוסר פחד בקבלת החלטות.

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
תיירות במרוקו קרדיט: גרוקבין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות
התעופה הישראלית מתאוששת עם חזרה הדרגתית לשמיים, יעדים חדשים-ישנים ותחרות שאט אט חוזרת בענף - תמונת מצב
ענף התעופה הישראלי עובר בתקופה האחרונה תמורות שונות במטרה לחזור לשגרה של לפני המלחמה. אחרי חודשים של האטה עמוקה בעקבות המלחמה, השמיים של ישראל מתחילים להיפתח מחדש, אך התמונה עדיין רחוקה מלהיות פשוטה ומהשגרה שהכנו לפני ה-7 באוקטובר. לצד חידוש קווים בינלאומיים חשובים והגעת שחקנים חדשים לשוק המקומי, ניכרת ירידה כללית בהיקף הפעילות, בעיקר בטיסות יוצאות, והאתגרים בענף נותרו רבים.
אחת ההתפתחויות הבולטות היא חידוש הטיסות בין ישראל ומרוקו, שנעצרו לחלוטין במהלך המלחמה. הקו הזה, שנפתח במקור כחלק מההסכמות המדיניות בין המדינות, מקבל כעת רוח חיים מחודשת, והוא נחשב לסמל לחזרה הדרגתית של התיירות והקשרים הכלכליים. עם זאת, נראה שהביקוש עדיין מתון, בעיקר בגלל זהירות של נוסעים ותנאי ביטחון אזוריים שלא חזרו לשגרה מלאה.
במקביל, חברת וייז אייר (Wizz Air), אחת מחברות הלואו־קוסט ההונגרית ואחת הבולטות באירופה, מתכננת להקים בסיס בישראל, צעד שממחיש את האמון המתחדש בשוק המקומי. הבסיס צפוי לשמש מוקד לפעילות שוטפת, ולהגדיל את היקף הטיסות לאירופה וליעדים נוספים. מדובר במהלך אסטרטגי שנועד להעמיק את אחיזת החברה באזור, תוך מתן תחרות ישירה לשחקניות הוותיקות ובראשן אל על.

- המלונות שאירחו מפונים יקבלו 160 מיליון ש' לשיפוצים
- קריסת התיירות בטורקיה: 3 מיליארד דולר הפסדים, 30% ירידה באנטליה ובריחה המונית ליוון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אל על ניצלה את תקופת הגאות בשווקים ואת הסביבה התפעולית החיובית בשנה שלפני המלחמה כדי לשפר את מצבה הפיננסי. החברה הצליחה לצמצם חובות באופן ניכר, הודות לרווחיות גבוהה ולעלייה חדה במניית החברה, שאפשרה גיוס הון בתנאים נוחים. כיום, אל על נמצאת בעמדה טובה יותר מבחינת איתנות פיננסית וניהולית, אבל היא פועלת בסביבה שונה לחלוטין כאשר התחרות גדלה, מחירי הדלק נותרו תנודתיים והנוסעים נזהרים יותר בתכנון נסיעות לחו"ל.
