נבחרת קרואטיה אחרי פנדלים
צילום: הטוויטר הרשמי של התאחדות קרואטיה
ראיון

משחק מנטלי: מה עובר בראש של שחקן כדורגל לפני פנדל?

המונדיאל הוכיח שלפנדלים יש חשיבות מכרעת על העתיד של הנבחרות - איך מתכוננים למתח העצום ואיך מתמודדים איתו? ד"ר איריס אורבך, ראש מחלקת מדעי ההתנהגות בוינגייט, עם התשובות למסע הקרואטי בטורניר. ראיון
איציק יצחקי | (1)

משחקי שמינית ורבע הגמר המונדיאל חשפו אותנו למשמעות החשובה שיש לבעיטות הפנדל בהכרעה בין קבוצות - הכרעה אשר לא תמיד מבוססת על איכות המשחק ב-120 הדקות שקדמו לכך.

במשחק של קרואטיה מול יפן, בהמשך גם מול ברזיל, משחקים שהסתיימו בהכרעה מהנקודה הלבנה - ראינו עד כמה לחץ יכול להשפיע על התוצאה.

קרואטיה ניצחה את יפן בדו-קרב פנדלים בזכות 3 עצירות של השוער שלהם, ליבאקוביץ' – האם ניתן לשייך את זה למזל או ליכולת ביצועית ומנטאלית של הבועט והשוער? ומה קרה מול ברזיל?

"בעיטת פנדל בכדורגל הייתה תמיד נעלם – האם אפשרי להתכונן אליה או שזה עניין של מזל? כמובן שהתשובה אינה חד משמעית והכנה על פי תורת האימון (Bompa et al. 2017) אשר משלבת בין האספקט המוטורי לאספקט המנטאלי הינה קריטית. ישנם מספר אתגרים בהכנה לקראת בעיטות פנדלים", אומרת ד"ר איריס אורבך ראש מחלקת מדעי ההתנהגות בוינגייט, בראיון לביזפורטל.

"ראשית, בדרך כלל בעיטות פנדלים אינם חלק משגרת האימונים של קבוצת הכדורגל. מאמנים משלבים את אימון הפנדלים בעיקר לקראת טורנירים חשובים. דבר זה מעלה את מדד הלחץ של השחקן עקב כך שהפנדלים אינם מהווים חלק משגרת האימונים שלו".

נקודה שניה עליה ד"ר אורבך מדברת היא שמעבר לאספקט המוטורי של בעיטת הפנדל, השחקן נדרש להפעיל וליישם תהליכים חשיבתיים שונים הקשורים לריכוז ולקבלת החלטות אשר מושפעים מרמת לחץ גבוהה.

"על מנת להשיג בעיטת פנדל איכותית על השחקן לדעת כיצד לווסת את הלחץ באופן כזה אשר יוביל לביצוע מוטורי וקוגניטיבי מיטבי", היא מסבירה. "כאשר השחקן מרגיש לחץ גבוה ישנה תגובה מוטורית של כיווץ שרירים, דבר אשר מקשה על זרימה של תנועה. בנוסף, לחץ גבוה משפיע על דרך קבלת ההחלטות, יכולת הריכוז, וכמובן הביטחון שהשחקן מרגיש. למרות שמאמנים מבינים היום שהכנה מנטאלית של שחקנים הינה קריטית להצלחה, עדיין קיים חוסר הבנה בסיסי כיצד להתאמן ולשפר את המוכנות המנטאלית של השחקנים".

על פי תורת האימון, כך לדבריה, הכנה מנטאלית צריכה להוות חלק אינטגרלי מההכנה של ספורטאי, כאשר המטרה הינה היכולת לבצע ביצוע מיטבי בזמן לחץ, כלומר בזמן המשחק עצמו. "מודל אשר מאפשר אימון מסוג זה הינו מודל ה-LMA (Learning-Modification-Application: Blumenstein & Orbach, 2019) אשר מכין את הספורטאי לביצוע ע"י שימוש במיומנויות המנטאליות המותאמות למשחק המטרה (במקרה שלנו בעיטות פנדל במונדיאל) תוך כדי חשיפה לתנאי לחץ ספציפיים ומדידות אובייקטיביות אשר מספקות מידע על יעילות האימון המנטאלי. ולכן יש להקפיד על מספר דברים".

קיראו עוד ב"גלובל"

מה צריך כדורגלן לעשות כדי להגיע מוכן לבעיטת פנדל?

"ראשית, עליו להתאמן על האספקט המוטורי כחלק משגרת האימונים שלו, תוך כדי חשיפה הדרגתית לסולם לחצים באופן סיסטמתי ועקבי לאורך זמן. שיגרת אימונים מסוג זה תאפשר לשחקן להתייחס לבעיטת הפנדל כסיטואציה יחסית "מוכרת".

ומה עוד?

"להתאמן על מיומנויות מנטאליות ספציפיות הנדרשות לשם ביצוע בעיטת פנדל איכותית. מיומנויות אלו כוללות יכולת ריכוז המאפשרת מעבר ממיקוד חיצוני (עמדת השוער) למיקוד פנימי (הוצאת הכדור), מסוגלות עצמית גבוהה המבוססת על האמונה של השחקן בחוזקות שלו, ודיבור עצמי אשר יאפשר לשחקן להתרכז בדרך הוצאת הכדור ולא בציפיות או בחששות שלו".

לאורך זמן, סבורה ד"ר אורבך, האימון המנטאלי יוביל את השחקן ליכולת של בניית רוטינה לפני הוצאת הכדור, דבר אשר יאפשר לו לווסת את רמת העוררות הגבוהה והמתח השרירי המתקיימים במצבים של דו-קרב פנדלים בשניות לפני הוצאת הכדור.

כמה האימון הזה באמת יתרום לו? בחיים האמיתיים, רואים את זה אחרת: הרבה תלוי גם בשוער. אם לא יזנק לפינה הנכונה, כנראה שנראה שער.

"כדורגלן מאומן בצורה נכונה יכול להגיע לבעיטת הפנדל עם מוכנות מנטאלית אידיאלית אשר תסייע לו להתמקד בבעיטה עצמה ולא בתוצאה שלה. יכולת חשיבה הממוקדת בכאן ועכשיו ללא התייחסות לתוצאה ולמשמעויות שלה יכולה להוביל לביצוע אידיאלי של בעיטת הפנדל".

ואז מגיע שוער קרואטיה והורס את המודל?

"במשחק של קרואטיה נגד יפן ניתן היה לראות את דרך ההתנהלות של השוער הקרואטי. מחקרים רבים מראים שתפקיד השוער מצריך יכולת ציפייה, חיזוי המתרחש מבעוד מועד וקבלת החלטות מהירה ומדויקת. יכולת השוער לצפות את המתרחש היא חיונית במקרים אלו, שכן שוער המאחר להגיב למתרחש יתקשה לעצור את הכדור הנבעט לשערו".

איך רוכשים אלמנטים מנטאליים וגופניים כאלה?

"על ידי אימון ממוקד עם דרגות לחץ משתנות, כאשר המטרה הסופית הינה יכולת ביצוע בבעיטת פנדל תוך כדי ויסות לחצים. השחקן והשוער המיומנים מנטאלית יהיו אלו אשר יצליחו לבצע בעיטה או עצירה מדויקת, דבר אשר ניתן להשיג רק על ידי עבודה קשה לאורך זמן. ולכן... ככול שתעלה המודעות לחשיבות האימון המנטאלי על איכות הביצוע כך נוכל לצמצם את אלמנט המזל ולחזק את יכולת השליטה והביטחון של הבועט והשוער".

אחרי ההדחה הקרואטית אתמול (לא בפנדלים), הערב תפגוש צרפת את מרוקו ובראשון - ייערך גמר המונדיאל. אם אחד המשחקים האלה יגיע לבעיטות מהנקודה הלבנה - תזכרו את הראיון עם ד"ר אורבך. כשהמצלמה תעקוב מקרוב אחר הבועט והשוער, תוכלו רק לנחש מי ינצח בקרב המוחות המנטלי הזה.

תשאלו את רוברטו באג'יו.

 

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שי 16/12/2022 16:43
    הגב לתגובה זו
    האם נכון לתת לשחקן לבעוט 2 פנדלים במהלך משחק? ההכנה בעיטת פנדל נמשכת דקות, כולל בדיקת VAR. הורמונים של לחץ עולים אצל שחקן (גם מנוסה) ולאחר הבעיטה משתחרר המתח. מניסיון בנהיגה אני יודע שלאחר אירוע מלחיץ בכביש אני חוזר במשרד לשלווה רק לאחר זמן רב. ראינו את הארי קיין מחטיא פנדל שני. האם לא נכון היה לתת לאחר את הבעיטה?
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקאתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוק
TOP 10

לא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם

דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה

הדס ברטל |
נושאים בכתבה תוצר לנפש

הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף  לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.

1 # סינגפור

סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.


עובדים
 בחברת טכנולוגיה בסינגפור קרדיט: גרוק
עובדים בחברת טכנולוגיה בסינגפור - קרדיט: גרוק


2 # לוקסמבורג

מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.

3 # איחוד האמירויות הערביות 

לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.