נפט
צילום: iStock

הבנק המרכזי האירופי מזהיר כי תקרת מחיר הגז באיחוד האירופי מסכנת את היציבות הפיננסית

האיחוד האירופי נמצא בדיונים אינטנסיביים כבר כמה שבועות כיצד להטיל הגבלה על מחירי הדלק והדיונים נמשכים לקראת ישיבת שרים ביום שלישי; מדינות רבות, כמו פולין, יוון, ספרד ופורטוגל, מעוניינות ליישם את תקרת המחיר
דור עצמון | (1)

הבנק המרכזי האירופי (ה-ECB) מודאג מהסיכונים הפוטנציאליים לשווקים הפיננסיים כתוצאה ממכסה שהטיל האיחוד האירופי על מחירי הגז הטבעי. הגוש נמצא בדיונים אינטנסיביים כבר כמה שבועות כיצד להטיל מגבלה על מחירי הדלק. הצעד - שנועד למנוע עלויות גבוהות עבור הצרכנים - מתברר כשנוי במחלוקת באירופה עצמה על רקע משבר אנרגיה חריף בעקבות פלישת רוסיה לאוקראינה.

הנציבות האירופית, הזרוע המבצעת של האיחוד האירופי, הציעה בנובמבר שתקרת המחיר תעמוד על 275 אירו (290.33 דולר) למגה וואט שעה. עם זאת, כמה מדינות חברות טענו שהמהלך לא הלך מספיק רחוק וסביר להניח שגם לא יופעל. ה-TTF ההולנדי, אמת המידה העיקרית של אירופה למחירי גז טבעי, נסחרה היום בסביבות 135.5 אירו למגה וואט שעה.

הדיונים על תקרת המחיר נמשכים בין 27 המדינות החברות באיחוד האירופי לקראת פגישת שרים ביום שלישי - מכיוון שה-ECB מזהיר כי המכסה עשויה להיות בעלת השלכות על השווקים הפיננסיים. "ה-ECB מכיר בכך שמנגנונים שמטרתם למתן רמות מחיר קיצוניות ותנודתיות בשווקי הגז הסיטונאי עשויים, באופן עקרוני, להקל על מספר סיכונים ליציבות הפיננסית, לרבות הסיכונים שנחשפו בתקופות של מחירי גז גבוהים ותנודתיים ב-2022", אמר אתמול הבנק. "עם זאת, ה-ECB סבור כי העיצוב הנוכחי של מנגנון תיקון השוק המוצע עלול, בנסיבות מסוימות, לסכן את היציבות הפיננסית באזור האירו", הוסיף.

הערות הבנק עולות בקנה אחד עם החששות שהעלו מדינות כמו גרמניה והולנד, שביקשו ערבויות חזקות יותר לכך שהמכסה לא תפריע לשווקים. תומכי תקרת המחיר טענו שהכלי יהיה במעקב קבוע וניתן יהיה לעצור אותו אם הרגולטורים, כולל הבנק המרכזי האירופי, יזהו מצוקה פיננסית כלשהי. חלקם מקווים שניתן להגיע להחלטה על תקרת המחיר בפגישת שרי האנרגיה של האיחוד האירופי בבריסל. "אנחנו מקווים שזה ייסגר בפגישת השרים בשבוע הבא. אבל עדיין יש דיונים", מסר גורם המעורה בדבר.

המבוי הסתום על המדד מדגיש עד כמה הוא רגיש - וטכני. ואכן, כמה שרי אנרגיה תיארו את ההצעה הראשונית להגביל את המחירים ל-275 יורו למגה וואט שעה כ"בדיחה". מדינות רבות, כמו פולין, יוון, ספרד ופורטוגל, מעוניינות ליישם את תקרת המחיר. מדינות אלו פחות מסוגלות להפחית את השפעת משבר האנרגיה על הצרכנים, ודחפו לפתרונות של כלל האיחוד האירופי כתוצאה מכך. קוסטאס סקרקאס, שר הסביבה והאנרגיה של יוון, אמר בחודש שעבר כי התקרה צריכה להיות מתחת ל-200 יורו למגה וואט שעה. ″תקרת מחיר ב-275 אירו אינה תקרת מחיר. אף אחד לא יכול לסבול לקנות דלק במחיר היקר הזה במשך זמן רב. אנו בוודאי מאמינים כי תקרת המחיר מתחת ל-200 יורו, בין 150 ל-200 יורו, תהיה מציאותית יותר", אמר.

שני פקידים אירופאים אישרו כי ההצעה הנוכחית הנידונה היא תקרה של 220 יורו למגה וואט שעה. עם זאת, זה עשוי להשתנות שוב לפני שהשרים ייפגשו ביום שלישי. לפי אותה הצעה, המכסה תופעל רק כאשר המחירים גבוהים ב-58 אירו ממחיר הייחוס של ה-LNG (גז טבעי נוזלי) במשך 10 ימי מסחר רצופים, ומחירי הגז האירופיים יעברו את תקרת המחיר למשך שבועיים.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    הם משוגעים (ל"ת)
    מישו 11/12/2022 09:51
    הגב לתגובה זו
מאגר תמר קידוח אסדה
צילום: יחצ

דוח BDO: לישראל יש עתודות גז עד שנת 2062 לפחות

דוח משק הגז הטבעי בישראל 2025 מתייחס לעשור למתווה הגז, ומצביע על כך שלמרות הייצוא, הגדלת הצריכה וההפקה, עתודות הגז בישראל רק הלכו וגדלו; בנוסף, הדוח מצביע על כך שמחירי הגז והחשמל בישראל ירדו, בניגוד למגמת עלייה עולמית ועל התרומה של היותנו מעצמת גז לבטחון של ישראל 

רן קידר |

דוח משק הגז הטבעי בישראל לשנת 2025, שנערך על ידי BDO פירמת הייעוץ הכלכלי הגדולה בישראל קובע כי עתודות הגז של ישראל יספיקו לפחות עד לשנת 2062, וזאת בהתחשב בהסכמי הייצוא למצרים וירדן.

הדוח התמקד השנה בעשור למתווה הגז, מצביע על מספר הישגים מאז אישור המתווה: ירידה חדה במחירי האנרגיה לצרכן, חיסכון משקי של מאות מיליארדים, התעצמות גאופוליטית והישגים סביבתיים משמעותיים. 

לפי הדוח, למרות הגידול החד בצריכה ובהפקה, עתודות הגז הטבעי של ישראל גדלו בכ-40% מאז 2012 ועומדות כיום על 1,044 BCM. המשמעות היא שאספקת הגז מובטחת למשק המקומי לפחות עד שנת 2062, גם בהינתן המשך ייצוא גז למדינות האזור. ישראל מדורגת במקום השני במדינות ה-OECD בעתודות גז לנפש ובמקום הראשון ב-OECD בשמירת גז לדורות הבאים. בעוד הממוצע של ה-OECD הוא 15 שנה הפקה עתידיות, אצלנו מדובר על 40 שנות הפקדה עתידיות. בנוסף הדו"ח מראה כי 75% מעתודות הגז יישארו בישראל. הדוח מצביע על כך שיצוא גז טבעי מהווה  תמריץ לחיפושים ופיתוח עוד גז טבעי לטובת המשק המקומי, מה שמוביל בגידול בביטחון האנרגטי הלאומי.


                עתודות הגז לנפש במדינות ה-OECD

מחירי הגז והחשמל בישראל נמוכים בכמחצית מהמחירים באירופה

מחירי הגז הטבעי בישראל ירדו בכ-20% מאז המתווה, בזמן שבעולם הם עלו בממוצע ב-57%. כתוצאה מכך, מחירי החשמל בישראל ירדו ב-16% והם כיום נמוכים בכ-50% מהממוצע באירופה. התרומה הכלכלית הכוללת למשק נאמדת בלמעלה מחצי טריליון שקלים, המתבטאים בחיסכון בעלויות אנרגיה ובהפחתה דרמטית של עלויות סביבתיות. 

בחישוב לפי משק בית עולה כי בעשור החולף כל משפחה בישראל חסכה בממוצע כ-1,190 שקל בחודש, ולמעלה מ-170 אלף שקל במצטבר. במקביל, הכנסות המדינה מתעשיית הגז חצו את רף 31 מיליארד השקלים, והתחזית מדברת על כ-635 מיליארד שקל עד שנת 2062. החל מ-2027 צפויה הכנסה ממוצעת של יותר ממיליארד שקל בחודש לקופת המדינה.